Le texte Le vocabulaire Les révisions
'Avodah Zarah
Daf 29b
מַתְנִי' אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁל גּוֹיִם אֲסוּרִין, וְאִיסּוּרָן אִיסּוּר הֲנָאָה: הַיַּיִן, וְהַחוֹמֶץ שֶׁל גּוֹיִם שֶׁהָיָה מִתְּחִלָּתוֹ יַיִן, וְחֶרֶס הַדְרְיָינִי, וְעוֹרוֹת לְבוּבִין. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: בִּזְמַן שֶׁהַקֶּרַע שֶׁלּוֹ עָגוֹל — אָסוּר, מָשׁוּךְ — מוּתָּר.
Traduction
MISHNA: This mishna discusses the halakhic status of various items that belong to gentiles. These are items that belong to gentiles and are prohibited to Jews, and their prohibition is that of an item from which deriving benefit is prohibited: Wine, and vinegar belonging to gentiles that was originally wine, and Hadrianic earthenware, and hides with a tear opposite the heart. Rabban Shimon ben Gamliel says: A hide is prohibited only when the tear around its heart is circular, but if it is elongated it is permitted, as gentiles will sacrifice a heart only when it has been removed by a circular laceration.
Rachi non traduit
מתני' שהיה מתחילתו יין. ביד העובד כוכבים לאפוקי היכא דזבין עובד כוכבים חומץ מישראל דלא מיתסר בהנאה דטעמא דאסור בהנאה משום דדלמא נסכיה הוא וחומץ לא מנסך:
וחרס הדרייני. בגמרא מפרש ששוריהו במים ויוצא יין הנבלע בו:
ועורות לבובין. שקורעין כנגד הלב. דרכן לעשות כן לעבודת כוכבים ומוציאין את הלב דרך הנקב ומיתסר משום זבחי מתים:
משוך מותר. שאין עושין כן לעבודת כוכבים:
בָּשָׂר הַנִּכְנָס לַעֲבוֹדָה זָרָה — מוּתָּר, וְהַיּוֹצֵא — אָסוּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּזִבְחֵי מֵתִים, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. הַהוֹלְכִין לַתַּרְפּוּת — אָסוּר לָשֵׂאת וְלָתֵת עִמָּהֶן, וְהַבָּאִין — מוּתָּרִין.
Traduction
Meat that enters the house of idol worship is permitted, and meat that exits this house is prohibited, because it is considered as offerings to the dead, i.e., to idols; this is the statement of Rabbi Akiva. With regard to those going to a festival of idolatry [tarput], it is prohibited to engage in business with them. And with regard to those who are coming from it, it is permitted to engage in business with them.
Rachi non traduit
והיוצא אסור. בהנאה דעושין תקרובת:
לתרפות. לטעות עבודת כוכבים למרחוק:
אסור לשאת ולתת. דאזיל ומודה לעבודת כוכבים ועוד דזבני מידי דאצטריך לעבודת כוכבים לתקרובת:
נוֹדוֹת הַגּוֹיִם וְקַנְקַנֵּיהֶן, וְיַיִן שֶׁל יִשְׂרָאֵל כָּנוּס בָּהֶן — אֲסוּרִין, וְאִיסּוּרָן אִיסּוּר הֲנָאָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין אִיסּוּרָן אִיסּוּר הֲנָאָה. הַחַרְצַנִּים וְהַזַּגִּין שֶׁל גּוֹיִם — אֲסוּרִין, וְאִיסּוּרָן אִיסּוּר הֲנָאָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: לַחִין — אֲסוּרִין, יְבֵישִׁין — מוּתָּרִין.
Traduction
Wineskins and jugs belonging to gentiles, which have a Jew’s wine contained in them, are prohibited to Jews, and their prohibition is that of an item from which deriving benefit is prohibited; this is the statement of Rabbi Meir. And the Rabbis say: Their prohibition is not that of an item from which deriving benefit is prohibited. Residual grape seeds and grape skins belonging to gentiles, which are left behind after the grapes are crushed for wine, are prohibited, and their prohibition is that of an item from which deriving benefit is prohibited; this is the statement of Rabbi Meir. And the Rabbis say: Moist grape residues are prohibited, but dry residues are permitted.
Rachi non traduit
נודות עובדי כוכבים. של עור:
וקנקניהם. חרס:
כנוס בהן. הכניס בהן יין לקיום:
חרצנים וזגין. פסולת של ענבים וגרעינין שבתוכן:
לחים. כל שנים עשר חדש:
אסורין. אף בהנאה:
הַמּוּרְיָיס, וּגְבִינַת בֵּית אוּנְיָיקִי שֶׁל גּוֹיִם — אֲסוּרִין, וְאִיסּוּרָן אִיסּוּר הֲנָאָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין אִיסּוּרָן אִיסּוּר הֲנָאָה.
Traduction
Fish stew [murayes] and cheese of Beit Unyaki belonging to gentiles are prohibited, and their prohibition is that of an item from which deriving benefit is prohibited. This is the statement of Rabbi Meir. And the Rabbis say: Their prohibition is not that of an item from which deriving benefit is prohibited.
Rachi non traduit
המורייס. שמן של דגים:
ואיסורן איסור הנאה. שמא עירב בו יין:
וגבינות בית אונייקי. שם הכפר אבל שאר גבינות מותרין בהנאה ובגמרא מפרש לה (דף לד:):
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: שָׁאַל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אֶת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ כְּשֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ, אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי מָה אָסְרוּ גְּבִינוֹת גּוֹיִם? אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתָהּ בְּקֵיבָה שֶׁל נְבֵילָה.
Traduction
Rabbi Yehuda said: Rabbi Yishmael asked Rabbi Yehoshua a series of questions while they were traveling along the road. Rabbi Yishmael said to him: For what reason did the Sages prohibit the cheeses of gentiles? Rabbi Yehoshua said to him: Because gentiles curdle cheese with the stomach contents of an unslaughtered animal carcass, and as the carcass of an unslaughtered animal is not kosher, cheese that is curdled with it is likewise prohibited.
Rachi non traduit
מפני מה אסרו. לרבנן קבעי לה דאסרו לה באכילה ולא בהנאה:
אָמַר לוֹ: וַהֲלֹא קֵיבַת עוֹלָה חֲמוּרָה מִקֵּיבַת נְבֵילָה, אָמְרוּ: כֹּהֵן שֶׁדַּעְתּוֹ יָפָה שׂוֹרְפָה חַיָּה, וְלֹא הוֹדוּ לוֹ, אֲבָל אָמְרוּ: אֵין נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין!
Traduction
In response, Rabbi Yishmael said to him: But aren’t the stomach contents of a burnt-offering subject to a more stringent prohibition than the stomach contents of an unslaughtered animal carcass? And yet they said: A priest who is open-minded [shedato yafa] with regard to what he eats may swallow [shorefah] the stomach contents of a burnt-offering while they are raw, and the other Sages did not agree with him. But the Sages said: One may not derive benefit from the stomach contents of a burnt-offering ab initio, and if one did derive benefit from them, he is not liable for misusing consecrated property. According to both opinions, deriving benefit from the stomach contents of a burnt-offering is not prohibited by Torah law. Since the halakha with regard to a burnt-offering is more stringent than that of an animal carcass, why would deriving benefit from the carcass be prohibited, while deriving benefit from the burnt-offering is permitted?
Rachi non traduit
והלא קיבת עולה חמורה. שהעולה אסורה בהנאה ומועלין בה:
שדעתו יפה. שאינו קץ ומואס בה:
שורפה. הומי''ר בלע''ז גומעה:
ולא הודו לו. לאומרים כן להיתירא לכתחלה:
אבל אמרו לא נהנין ולא מועלין. וכל היכא דתנן הכי שרי מדאורייתא אבל רבנן דגזרו בה והכי משמע לא נהנין מדרבנן ואם נהנה אין בה מעילה. אלמא מדלית בה מעילה ש''מ האי חלב הכנוס בקיבת העולה כפירשא בעלמא הוא:
אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתָהּ בְּקֵיבַת עֶגְלֵי עֲבוֹדָה זָרָה. אָמַר לוֹ: אִם כֵּן, לָמָּה לֹא אֲסָרוּהָ בַּהֲנָאָה?
Traduction
Rabbi Yehoshua said to Rabbi Yishmael: The cheese of gentiles is prohibited because they curdle it in the stomach contents of calves used for idol worship. Since it is prohibited to derive benefit from such calves, cheese curdled in their stomach contents is also prohibited. Rabbi Yishmael said to him: If that is so, why didn’t the Sages prohibit deriving any benefit from the cheese, instead of merely prohibiting its consumption?
Rachi non traduit
בקיבת עגלי עבודת כוכבים. שנעשו לה תקרובת וגבי עבודת כוכבים אפי' פרש אסור דניחא ליה בנפחיה שיראה יפה כדאמרינן בגמרא:
הִשִּׂיאוֹ לְדָבָר אַחֵר, אָמַר לוֹ: יִשְׁמָעֵאל, הֵיאַךְ אַתָּה קוֹרֵא ''כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן'' אוֹ ''כִּי טוֹבִים דֹּדַיִךָ''?
Traduction
Instead of answering Rabbi Yishmael, Rabbi Yehoshua diverted his attention to another matter and said to him: Yishmael, how do you read the following verse in the Song of Songs (1:2)? Do you read it as: For Your love [dodekha] is better than wine, or as: For your love [dodayikh] is better than wine? The first version, which is in the masculine form, would be a reference to God, whereas the second version, in the feminine, would be a reference to the Jewish people.
Rachi non traduit
השיאו לדבר אחר. לא רצה לגלות דבר הברור כדמפרש בגמרא טעמא:
כי טובים דודיך. לשון זכר:
או דודיך. לשון נקבה והכי קאמרה כנסת ישראל ישקני הקב''ה מנשיקות פיהו כי כך אמר לי טובים דודיך מיין:
אָמַר לוֹ: ''כִּי טוֹבִים דֹּדַיִךָ''. אָמַר לוֹ: אֵין הַדָּבָר כֵּן, שֶׁהֲרֵי חֲבֵירוֹ מְלַמֵּד עָלָיו: ''לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים''.
Traduction
Rabbi Yishmael said to him that it should be read in the feminine: For your love [dodayikh] is better than wine. Rabbi Yehoshua said to him: The matter is not so, as another verse teaches with regard to it: ''Your ointments [shemanekha] have a goodly fragrance... therefore do the maidens love you'' (Song of Songs 1:3). This phrase, which appears in the next verse, must be describing a male, and therefore it can be deduced that the preceding verse is also in the masculine form.
Rachi non traduit
חבירו מלמד עליו. שהוא לשון זכר וכנסת ישראל היא דקאמרה לפני שכינה לריח שמניך טובים וגו' עלמות אהבוך לא שייך למימר לנקבה:
גְּמָ' יַיִן מְנָלַן? אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ, אָמַר קְרָא: ''אֲשֶׁר חֵלֶב זְבָחֵימוֹ יֹאכֵלוּ יִשְׁתּוּ יֵין נְסִיכָם'', מָה זֶבַח אָסוּר בַּהֲנָאָה, אַף יַיִן נָמֵי אָסוּר בַּהֲנָאָה.
Traduction
GEMARA: From where do we derive that wine belonging to gentiles is prohibited? Rabba bar Avuh says that the verse states: ''Who did eat the fat of their offerings, and drank the wine of their drink-offering'' (Deuteronomy 32:38). This verse juxtaposes the fat of gentile sacrifices to their wine: Just as deriving benefit from their offering is prohibited, so too, deriving benefit from their wine is prohibited.
Rachi non traduit
גמ' אף יין אסור. שנתנסך לעבודת כוכבים:
Tossefoth non traduit
יין מנלן. תימה מאי קא בעי מנלן הא מתניתין מיירי בסתם יינם וגזרה דרבנן היא שגזרו על יינם משום בנותיהן וי''ל דודאי עיקר גזרה דסתם יינם (לקמן עבודה זרה לו:) משום בנותיהן הוא מיהו לא היו אוסרים אותו בהנאה מטעם זה מידי דהוה אפיתן ושמנם אלא עבדו רבנן כיין נסך גמור שנתנסך לפני עבודת כוכבים שאסור מן התורה משום דדמי ליה ועל יין נסך שואל התלמוד מנלן וא''ת ויין שנתנסך למה לי קרא מי נפיק מכלל שאר זבח וי''ל דאין הכי נמי דזביחה ונסוך שני עניינים הם ומרבה להו לקמן לאסור בפרק ר' ישמעאל (עבודה זרה דף נא.) מזבח כל כעין זביחה ומניסוך זריקה המשתברת כגון שבר מקל לפניה:
ישתו יין נסיכם. למאן דדריש להאי קרא בעובדי כוכבים ניחא ולמאן דדריש ליה בגיטין (דף נו:) גבי טיטוס שאמר מקרא זה על ישראל וכן בספרי ר' יהודה ורבי נחמיה חד דורשו כלפי העובדי כוכבים וחד דורשו כלפי ישראל צריך לפרש שהיו העובדי כוכבים מגנין ישראל על עבודת המזבח כנגד מה שעושין לעבודת כוכבים שלהם ויאכלו וישתו קאי אמזבח שאוכל מנחות ושותה נסכים:
זֶבַח גּוּפֵיהּ מְנָלַן? דִּכְתִיב: ''וַיִּצָּמְדוּ לְבַעַל פְּעוֹר וַיֹּאכְלוּ זִבְחֵי מֵתִים'', מָה מֵת אָסוּר בַּהֲנָאָה, אַף זֶבַח נָמֵי אָסוּר בַּהֲנָאָה.
Traduction
The Gemara asks: From where do we derive the prohibition with regard to an offering itself? It is derived from a verse, as it is written: ''They joined themselves also unto Baal of Peor, and ate the offerings to the dead'' (Psalms 106:28). This verse teaches that just as deriving benefit from a corpse is prohibited, so too, deriving benefit from an offering of idolatry is prohibited.
וּמֵת גּוּפֵיהּ מְנָלַן? אָתְיָא ''שָׁם'' ''שָׁם'' מֵעֶגְלָה עֲרוּפָה, כְּתִיב הָכָא: ''וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם'', וּכְתִיב הָתָם: ''וְעָרְפוּ שָׁם אֶת הָעֶגְלָה בַּנָּחַל'', מָה לְהַלָּן אָסוּר בַּהֲנָאָה, אַף כָּאן נָמֵי אָסוּר בַּהֲנָאָה.
Traduction
The Gemara asks: And from where do we derive the prohibition of a corpse itself? The Gemara answers: It is derived from a verbal analogy between the words ''there'' and ''there'' employed with regard to the heifer whose neck is broken to absolve a city from bearing responsibility for the death of a visitor. It is written here: ''And Miriam died there'' (Numbers 20:1), and it is written there: ''And the elders of that city shall bring down the heifer unto a rough valley, which may neither be plowed nor sown, and shall break the heifer’s neck there in the valley'' (Deuteronomy 21:4). Just as there, deriving benefit from the heifer is prohibited, so too here, deriving benefit from a corpse is prohibited.
Tossefoth non traduit
אתיא שם שם מעגלה ערופה. תימה אדיליף תקרובת עבודת כוכבים ממת ומת מעגלה ערופה נילף מת גופיה שם שם מעבודת כוכבים עצמה כדאמרינן פרק נגמר הדין (סנהדרין דף מז:
ושם) גבי האורג בגד למת דרבא יליף דלא מיתסר בהזמנה שם שם מעבודת כוכבים דכתיב בעבודת כוכבים אבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם וי''ל דהתם משמשין ממשמשין ממש דקרא דאבד תאבדון בכלים כשנשתמשו בהן לעבודת כוכבי' הכתוב מדבר. [כדאיתא לקמן (עבודה זרה דף נא:)]:
וְהָתָם מְנָלַן? אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי: ''כַּפָּרָה'' כְּתִיב בָּהּ, כְּקָדָשִׁים.
Traduction
And there, from where do we learn that deriving benefit from the heifer is prohibited? The Sages said in the school of Rabbi Yannai: A term of atonement is written with regard to the heifer whose neck is broken (Deuteronomy 21:8), just as it is written with regard to sacrificial animals. This teaches that deriving benefit from the heifer is prohibited, just as deriving benefit from sacrificial animals is prohibited.
Rachi non traduit
כפרה כתיב בה. כפר לעמך ישראל (דברים כ''א:ח') הלכך אסור בהנאה כקדשים:
Tossefoth non traduit
כפרה כתיב בה כקדשים. תימה בפ''ק דכריתות (דף ו.) דרשינן וערפו שם שם תהא קבורתה וי''ל דאיצטריך תרוייהו דאי משום דכתי' כפרה אמרי' לאחר עריפתה מותרת דאין לך דבר שנעשית מצותו ומועלין בו ואם מוערפו שם ה''א אינה אסורה עד לאחר מיתה לכך אצטריך כפרה כתיב כקדשים דמיתסר אף מחיים וגם איצטריך לדמותה לקדשים לומר שאינה אלא ביום ושיהא טרפות פוסל בה כדאמרינן בפ''ק דחולין (דף יא.):
וְהַחוֹמֶץ שֶׁל גּוֹיִם שֶׁהָיָה מִתְּחִלָּתוֹ יַיִן. פְּשִׁיטָא! מִשּׁוּם דְּאַחְמֵיץ פְּקַע לֵיהּ אִיסּוּרֵיהּ? אָמַר רַב אָשֵׁי: הָא אֲתָא לְאַשְׁמוֹעִינַן חוֹמֶץ שֶׁלָּנוּ בְּיַד גּוֹי אֵין צָרִיךְ חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם. אִי מִשּׁוּם אִינַּסּוֹכֵי — לָא מְנַסְּכִי, וְאִי מִשּׁוּם אִיחַלּוֹפֵי — כֵּיוָן דְּאִיכָּא חוֹתָם לָא טָרַח וּמְזַיֵּיף.
Traduction
§ The mishna teaches: And vinegar belonging to gentiles that was originally wine is prohibited. The Gemara asks: Isn’t this obvious? Just because the wine has soured, should its prohibition lapse? Rav Ashi said: This comes to teach us that our vinegar that is in a gentile’s possession does not require a seal within a seal for it to remain permitted for consumption. Rather, one seal is sufficient. Rav Ashi explains the reason for this leniency: If the concern is due to idolatrous libation, gentiles do not offer libations of vinegar. And if it is due to the concern that a gentile may secretly exchange his prohibited vinegar with the vinegar of a Jew, since there is one seal, the gentile will not exert himself and forge a different seal in order to facilitate the exchange.
Rachi non traduit
ה''ג אמר רב אשי הא אתא לאשמועינן חומץ שלנו. חומץ של ישראל שהפקידו אצל עובד כוכבים אינו צריך אלא חותם אחד דהואיל ואשמועינן מתני' דלא מנסכי חומץ:
משום איחלופי. לצורכו להחליפו ברע ממנו:
לא טרח ומזייף. לסתור חותמו של ישראל ולעשות חותם אחר מזוייף:
Tossefoth non traduit
אמר רב אשי הא אתא לאשמועינן חומץ כו'. ה''ה דהוה מצי למימר דאשמועינן דוקא של איסור שנתנסך בעודו יין אבל של ישראל מותר דלאו בר ניסוך הוא אלא חדא נקט דאשמועינן מינה תרתי:
אי משום אנסוכי חומץ לאו בר ניסוך הוא. מכאן היה נראה להתיר חומץ שלנו במגע עובד כוכבים וגם רבינו משולם התירו ור''ת הקפיד עליו ואמר כי אין אנו בקיאין בטיב חומץ כי מעשים בכל יום בדעות חלוקות יש קורין אותו חומץ ויש קורין אותו יין ובהמוכר (את הספינה) (ב''ב דף צו.) נמי פליגי בריחיה חלא וטעמיה חמרא וגם על הבוסר שהתיר רבינו משולם במגע עובד כוכבים משום דמה שיוצא ממנו נקרא מים כדאמר פרק כל הגט (גיטין דף לא.) משעת כניסת מים לבוסר וכן בפרק ד' דמסכת שביעית (מ''ח) הבוסר משהביא מים אוכל בו פתו בשדה הקפיד רבינו תם משום דאין אנו בקיאין מתי קרוי בוסר ועוד כתב ששנה אחת לא נתבשלו היינות וכי בשביל שיינותיהם אינם מבושלות כל צרכיהן הכי נמי נאמר שלא ינהג אותה השנה דין יין נסך:
אָמַר רַבִּי אִילְעָא, שָׁנִינוּ: יַיִן מְבוּשָּׁל שֶׁל גּוֹיִם שֶׁהָיָה מִתְּחִלָּתוֹ יַיִן — אָסוּר. פְּשִׁיטָא! מִשּׁוּם דְּאִיבַּשִּׁיל פְּקַע לֵיהּ אִיסּוּרֵיהּ? אָמַר רַב אָשֵׁי: הָא אֲתָא לְאַשְׁמוֹעִינַן, יַיִן מְבוּשָּׁל שֶׁלָּנוּ בְּיַד גּוֹיִם אֵין צָרִיךְ חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם. אִי מִשּׁוּם אִינַּסּוֹכֵי — לָא מְנַסְּכִי, וְאִי מִשּׁוּם
Traduction
Rabbi Ile’a says: We learned that cooked wine belonging to gentiles that was originally uncooked wine is prohibited. The Gemara again asks: Isn’t this obvious? Just because the wine was cooked, should its prohibition lapse? Rav Ashi said: This comes to teach us that our cooked wine that is in a gentile’s possession does not require a seal within a seal for it to remain permitted for consumption. Rather, one seal is sufficient. Rav Ashi elaborates: If the concern is due to idolatrous libation, gentiles do not offer libations of cooked wine. And if it is due to
Rachi non traduit
יין מבושל. משמע שהיה מתחלתו יין ביד עובד כוכבים ובשלו אסור בהנאה משום תחילתו:
הא אתא לאשמועינן. טעמא דהעובד כוכבים בשלו הא בשלו ישראל בהיתר תו לא מיתסר בהנאה וקמשמע לן דלא מנסכי עובדי כוכבים יין מבושל הלכך יין מבושל שלנו שהופקד לעובד כוכבים א''צ כו':
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source