Le texte Le vocabulaire Les révisions
'Avodah Zarah
Daf 20a
דְּאָמַר קְרָא: ''לֹא תְחָנֵּם'', לֹא תִּתֵּן לָהֶם חֲנָיָיה בַּקַּרְקַע. הַאי ''לָא תְחָנֵּם'' מִיבְּעֵי לֵיהּ, דְּהָכִי קָאָמַר רַחֲמָנָא: לֹא תִּתֵּן לָהֶם חֵן.
Traduction
The source is that the verse states: ''You should not show them mercy [lo teḥonnem]'' (Deuteronomy 7:2), which is understood as meaning: You should not give them a chance to encamp [ḥanayah] in, i.e., to acquire land in, Eretz Yisrael. The Gemara asks: This phrase: ''You should not show them mercy''; isn’t it necessary to teach that this is what the Merciful one is saying: You should not give them favor [ḥen] by praising them?
Rachi non traduit
לא תתן להם חן. שלא יאמר כמה עובד כוכבים זה נאה:
Tossefoth non traduit
דאמר קרא לא תחנם לא תתן להם חנייה בקרקע. דריש נמי מהאי קרא בסמוך שלא ליתן להם חן ושלא ליתן להם מתנת חנם וסתמא דמלתא מיירי בכולהו עובדי כוכבים וכן משמע בסוגיין בסמוך וקשה דהאי לא תחנם בשבע אומות דוקא כתיב דכתיב (דברים ז':
א') ונשל גוים רבים מפניך החתי וגו' וכתיב לא תכרות להם ברית ולא תחנם ולא תתחתן בם ובפרק הערל (יבמות דף עו.) מוקמינן ליה בשבע אומות דבגירותן לית להו חתנות וכתיב עוד בתריה בתך לא תתן לבנו ואמרינן בספ''ק דיבמות (דף יז.) ובסוף האומר בקידושין (דף סח: ושם) דלרבנן דלא דרשי כי יסיר לרבות כל המסירין לא ילפינן מהאי קרא שאר אומות למימר דלא תפסי בהו קדושין דהא האי קרא בז' אומות כתיב וכן לא תחיה כל נשמה וי''ל דודאי בכל הנך קראי איכא טעמא רבה דלא מצינן לאוקמינן אלא בז' אומות ולא תחיה כל נשמה ליכא לאוקמי בשאר אומות דבהדיא כתיב בהו והיולך למס ועבדוך וכן כי יסיר לרבנן דלא דרשי טעמא דקרא סברא הוא לאוקמי בשבע אומות דמסירי טפי וכן לא תתחתן ליכא לאוקמי אלא בשבע אומות שהרי כל שאר אומות מותרין לבא בקהל בגירותן חוץ מאותם שאסר הכתוב מצרי עמוני ומואבי אבל מתנת חנם ונתינת חן וחנייה אין שום טעם לחלק בין שאר עובדי כוכבים לז' עממים מיהו קשיא דכריתת ברית שכתוב אצל לא תחנם אי בשאר אומות איירי הכתיב (מלכים א ה':כ''ו) גבי שלמה וחירם מלך צור ויכרתו ברית שניהם ועוד דמשמע כל שאר אומות לא הוזהרו על כריתת ברית דהא בגבעונים כתיב (יהושע ט':ז') בקרבי אתה יושב ואיך אכרות לך ברית משמע הא בשאר אומות מותר וי''ל דלא תכרות ברית נמי לא קאי אלא בשבע אומות וטעמא רבה איכא ועניינא דקרא נמי מוכח דכתיב ונשל גוים רבים ועצומים ממך מפניך החרם תחרימם לא תכרות להם ברית ואיכא למימר דכיון דבשעת כיבוש קיימי בלא תחיה שלא בשעת כיבוש קיימי באיסור כריתות ברית אי נמי משום דאדוקי בעבודת כוכבים טפי אבל שאר אומות לא:
אִם כֵּן, לֵימָא קְרָא ''לֹא תְחוּנֵּם'', מַאי ''לֹא תְחָנֵּם''? שְׁמַע מִינַּהּ תַּרְתֵּי.
Traduction
The Gemara answers: If that were so, let the verse say: Lo teḥunnem, with the letter vav, as then it would be evident that this is a form of the root ḥet, vav, nun, which means favor. What is the reason that the verse instead states: Lo teḥonnem, without the letter vav? Conclude two conclusions from it, that one may not praise them and also that one may not allow them to acquire land.
Rachi non traduit
ה''ג אם כן לכתוב לא תחונם. בקריאתו מלא דמשמע לשון חנינה והוא חן:
וְאַכַּתִּי מִיבְּעֵי לֵיהּ, דְּהָכִי אָמַר רַחֲמָנָא: לֹא תִּתֵּן לָהֶם מַתְּנַת (שֶׁל) חִנָּם! אִם כֵּן, לֵימָא קְרָא ''לֹא תְחִינֵּם'', מַאי ''לֹא תְחָנֵּם''? שְׁמַע מִינַּהּ כּוּלְּהוּ.
Traduction
The Gemara asks: But still, isn’t the phrase ''You should not show them mercy'' necessary to teach the halakha that this is what the Merciful One states: You should not give them an undeserved [ḥinnam] gift? The Gemara answers: If that were so, let the verse say: Lo teḥinnem. What is the reason that it is spelled without the letter yud, as: Lo teḥonnem? Learn from it all of these three halakhot.
Rachi non traduit
מאי לא תחנם. חסר קרי ביה לא תחנם לשון חניית קרקע:
תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: ''לֹא תְחָנֵּם'' — לֹא תִּתֵּן לָהֶם חֲנָיָיה בַּקַּרְקַע, דָּבָר אַחֵר: ''לֹא תְחָנֵּם'' — לֹא תִּתֵּן לָהֶם חֵן, דָּבָר אַחֵר: ''לֹא תְחָנֵּם'' — לֹא תִּתֵּן לָהֶם מַתְּנַת חִנָּם.
Traduction
This is also taught in a baraita: ''You should not show them mercy''; this teaches that you should not give them a chance to encamp in the land of Eretz Yisrael. Another matter: ''You should not show them mercy''; this indicates that you should not give them favor. Another matter: ''You should not show them mercy''; this teaches that you should not give them an undeserved gift.
Rachi non traduit
תניא נמי. דכולהו ילפי מהאי קרא לא תתן להם חנייה מדלא כתיב תחונם קרי ביה תחנם. לא תתן להם חן קרי ביה לא תחונם לשון חנינה והיינו חן. מתנת חנם קרי ביה לא תחינם לשון חנם:
וּמַתְּנַת חִנָּם גּוּפַהּ תַּנָּאֵי הִיא, דְּתַנְיָא: ''לֹא תֹאכְלוּ כָּל נְבֵלָה לַגֵּר אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ תִּתְּנֶנָּה וַאֲכָלָהּ אוֹ מָכֹר לְנָכְרִי'', אֵין לִי אֶלָּא לְגֵר בִּנְתִינָה וּלְגוֹי בִּמְכִירָה, לְגֵר בִּמְכִירָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ''תִּתְּנֶנָּה... אוֹ מָכֹר''.
Traduction
The Gemara notes: And this issue of an undeserved gift to a gentile is itself a dispute between tanna’im. As it is taught in a baraita: ''You shall not eat of any unslaughtered animal carcass; you may give it to the resident alien who is within your gates, that he may eat it; or you may sell it to a foreigner; for you are a sacred people to the Lord your God'' (Deuteronomy 14:21). I have derived only that it is permitted to a resident alien through giving and to a gentile through selling. From where do I derive that it is permitted to transfer an unslaughtered animal to a resident alien through selling? The verse states: ''You may give it…or you may sell it,'' meaning that one has the option to do either of these.
Rachi non traduit
לגר אשר בשעריך. גר תושב שקבל עליו שבע מצות שנצטוו בני נח ונבילה מותרת לו ואתה מצווה להחיותו דכתיב בגר ותושב וחי עמך (ויקרא כ''ה:ל''ה):
ת''ל או מכור. וקאי אגר דלעיל מיניה לגר תתננה ואכלה או מכור:
לְגוֹי בִּנְתִינָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ''תִּתְּנֶנָּה וַאֲכָלָהּ אוֹ מָכֹר לְנָכְרִי'', נִמְצָא אַתָּה אוֹמֵר: אֶחָד גֵּר וְאֶחָד גּוֹי בֵּין בִּנְתִינָה בֵּין בִּמְכִירָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: דְּבָרִים כִּכְתָבָן, לְגֵר בִּנְתִינָה, וּלְגוֹי בִּמְכִירָה.
Traduction
The baraita continues: From where is it derived that it is permitted to a gentile through giving and one is not required to sell it to him? The verse states: ''You may give it…that he may eat it; or you may sell it to a foreigner.'' Therefore, you may say that he may transfer it to both a resident alien and a gentile, both through giving and through selling. This is the statement of Rabbi Meir. Rabbi Yehuda says: These matters are to be understood as they are written; one may transfer an unslaughtered animal carcass to a resident alien only through giving, and to a gentile only through selling, as it is prohibited to give an undeserved gift to a gentile.
Rachi non traduit
לעובד כוכבים בנתינה מנין ת''ל תתננה או מכור לנכרי. ודרוש לתרוייהו אנכרי דאי לדברים ככתבן אתא דלעובד כוכבים אסור לתתנה הכי איבעי ליה למכתב תתננה ואכלה לגר אשר בשעריך או מכור לנכרי דלא מצי לאוקומי קרייה דנתינה אנכרי:
ולעובד כוכבים במכירה. אבל בחנם אסור ליתן לו שום מתנה:
Tossefoth non traduit
אחד גר ואחד עובד כוכבים בין במכירה בין בנתינה. הכא משמע דלכ''ע איכא למדרש תתננה ומכור אדלעיל מיניה ואדבתריה ואפילו רבי יהודה לא פליג אלא משום או וה''נ דרשינן פרק איזהו נשך (ב''מ דף סא.) את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך דשדינן בנשך ובמרבית אכסף דלקמיה ואאכלך דלבתריה וקשה מ''ש מההיא דפרק קמא דקדושין (דף לב:) גבי מפני שיבה תקום והדרת פני זקן דלא שדינן תקום והדרת אשיבה ואזקן ויש לומר דהתם לא שייך והדרת גבי מפני ולא שייך נמי תקום גבי פני וקל להבין ואין להקשות מאותן מקראות שאין להם הכרע (יומא דף נב:) והסימן מהם מ''ם שו''א פירוש מחר משוקדים שאת ארור וקם אמאי לא אמרינן דקיימי אתרוייהו דהתם לא שייך פירושו בזה כמו בזה שאם עונה שאת אאם תיטיב יהיה שאת לשון נשיאות עון ואם עונה אאם לא תיטיב יהיה שאת לשון פורענות כמו נשא אשא להם וכן ארור אפם כי עז אם אפם מוסב לארור אינו מקלל אלא אפם ואם אפם מוסב על כי עז נמצא מקללם וכן וקם אי קאי אהעם נראה שיזנו אחרי אלהי נכר ואי קאי אהנך שכב וגו' רמז לתחיית המתים וצ''ע ממשוקדים וממחר ואין לשם שום חלוק משמעות ובירושלמי מוסיף פסוק ששי שאין לו הכרע בני יעקב באו מן השדה כשמעם או כשמעם ויתעצבו ולשם יש חילוק משמעות דאי כשמעם קאי אבאו משמע שבאו בלא עת ואי כשמעם קאי אויתעצבו א''כ באו בעתם ולאחר שבאו כשמעם אז ויתעצבו:
רבי יהודה אומר דברים ככתבן. תימה לר' יהודה למה לי לא תחנם לאסור מתנת חנם ותיפוק לי' מהכא וי''ל דלא תחנם אצטריך ליתן בו לאו והאי דהכא נמי איצטריך לעשה אי נמי איכא למימר דהאי דהכא איצטריך לגלות על נתינה דגר שהיא מתנה ממש ולא נתינה בדמים והקשה ריב''ם דהכא אסר מתנת חנם לעובד כוכבים לר' יהודה ובפרק כל שעה (פסחים דף כב. ושם ד''ה ור') מוקמינן ההיא דשולח אדם ירך לעובד כוכבים כר' יהודה ותירץ רבי דבתוספתא תניא גבי מילתיה דר' יהודה דהכא בעובד כוכבים המכירו מותר מפני שהוא כמוכרו לו והא דאמרי' בפרק הדר (עירובין דף סד:) דא''ל לההוא עובד כוכבים טול גלוסקין מאילעא ואע''פ שלא היה מכירו כדמשמע התם שאני התם שהיה מתלוה עמו בדרך וא''ת למאן דאסר וכי לית ליה ההיא דמפרנסין עניי עובדי כוכבים עם עניי ישראל מפני דרכי שלום וי''ל דדרכי שלום אין זו מתנת חנם וא''ת ולמאן דשרי וכי לית ליה ההיא דהעובדי כוכבים ורועי בהמה דקה לא מעלין ולא מורידין וי''ל דקרא מיירי שאינו מחיה באותה מתנה כי אף אם לא יתן לו כלום לא ימות:

שַׁפִּיר קָאָמַר רַבִּי מֵאִיר, וְרַבִּי יְהוּדָה אָמַר לָךְ: אִי סָלְקָא דַעְתָּךְ כִּדְקָאָמַר רַבִּי מֵאִיר, לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא ''תִּתְּנֶנָּה וַאֲכָלָהּ ומָכֹר'', ''אוֹ'' לְמָה לִי? שְׁמַע מִינַּהּ לִדְבָרִים כִּכְתָבָן הוּא דַּאֲתָא.
Traduction
The Gemara comments: Rabbi Meir is saying well, as the verse indicates that either method is acceptable. The Gemara explains: And Rabbi Yehuda could have said to you: If it enters your mind to understand the verse in accordance with that which Rabbi Meir says, then let the Merciful One write: You may give it to the resident alien who is within your gates that he may eat it, and also you may sell it to a foreigner. Why do I need the word ''or'' between these two options? Learn from it that it comes to teach that the matters are to be understood as they are written.
Rachi non traduit
ופרכינן ור' יהודה הא ודאי שפיר קאמר ר''מ. דבין מכירה בין נתינה איכא למישדינהו אעובד כוכבים ואגר:
או. חלוק הוא:
וְרַבִּי מֵאִיר? הָהוּא לְאַקְדּוֹמֵי נְתִינָה דְּגֵר לִמְכִירָה דְּגוֹי. וְרַבִּי יְהוּדָה: כֵּיוָן דְּגֵר אַתָּה מְצוֶּּוה לְהַחְיוֹתוֹ, וְגוֹי אִי אַתָּה מְצוֶּּוה לְהַחֲיוֹתוֹ — לְהַקְדִּים לָא צְרִיךְ קְרָא.
Traduction
The Gemara asks: And how does Rabbi Meir explain the wording of the verse? The Gemara answers: That word, ''or,'' teaches that one should give precedence to giving to a resident alien over selling to a gentile. And Rabbi Yehuda holds that since you are commanded to sustain a resident alien, as it is stated: ''And he shall live with you'' (Leviticus 25:35), and you are not commanded to sustain a gentile, there is no need for a verse to teach that one should give precedence to a resident alien.
Rachi non traduit
להקדים נתינה דגר. אם יש גר בשעריך לא ימכרנה לעובד כוכבים ולהכי אתא או למשמע הכי לגר אשר בשעריך תתננה והוא עיקר מצוה או אם אין גר מוכרה לעובד כוכבים:
Tossefoth non traduit
ורבי מאיר ההוא איצטריך דלקדום נתינה דגר למכירה דעובד כוכבים. וא''ת וכי אם יש לו לאדם חפץ למכור יתננו לגר קודם שימכרנו לעובד כוכבים והלא אפי' לישראל אינו מצוה על כך וי''ל דדוקא נבילה שאינו שוה אלא דבר מועט לישראל שלא היו עובדי כוכבים מצויים ביניהם ולגר היא שוה הרבה כשאר בשר:
להקדים לא צריך קרא. וא''ת כיון דמסברא יש לנו להקדים נתינה דגר למכירה דעובד כוכבים למה נכתבה נתינה דגר כלל מכ''ש ממכירה דעובד כוכבים ידעינן ליה וי''ל דאי לא כתיב נתינה דגר הוה אמינא דאסור ליתן לו נבילות כדי שיתן לב להתגייר לגמרי:
דָּבָר אַחֵר: ''לֹא תְחָנֵּם'' — לֹא תִּתֵּן לָהֶם חֵן. מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַב, דְּאָמַר רַב: אָסוּר לָאָדָם שֶׁיֹּאמַר ''כַּמָּה נָאָה גּוֹיָה זוֹ''.
Traduction
§ It is taught in the baraita cited earlier: Another matter: ''You should not show them favor''; this teaches that you should not give them favor by praising them. The Gemara notes that this supports the opinion of Rav. As Rav says: It is prohibited for a person to say: How beautiful is this gentile woman!
מֵיתִיבִי: מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל שֶׁהָיָה עַל גַּבֵּי מַעֲלָה בְּהַר הַבַּיִת, וְרָאָה גּוֹיָה אַחַת נָאָה בְּיוֹתֵר, אָמַר: ''מַה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה'''. וְאַף רַבִּי עֲקִיבָא רָאָה אֵשֶׁת טוֹרָנוּסְרוּפוּס הָרָשָׁע, רָק, שָׂחַק וּבָכָה. רָק — שֶׁהָיְתָה בָּאָה מִטִּיפָּה סְרוּחָה, שָׂחַק — דַּעֲתִידָה דְּמִגַּיְירָא וְנָסֵיב לַהּ, בָּכָה — דְּהַאי שׁוּפְרָא בָּלֵי עַפְרָא.
Traduction
The Gemara raises an objection from a baraita: There was an incident involving Rabban Shimon ben Gamliel, who was on a step on the Temple mount, and he saw a certain gentile woman who was exceptionally beautiful and said: ''How great are Your works, O Lord!'' (Psalms 104:24). And Rabbi Akiva too, when he saw the wife of the wicked Turnus Rufus he spat, laughed, and cried. He spat, as she was created from a putrid drop; he laughed, as he foresaw that she was destined to convert and he would marry her; he cried, as this beauty would ultimately be consumed by dirt.
וְרַב, אוֹדוֹיֵי הוּא דְּקָא מוֹדֵה, דְּאָמַר מָר: הָרוֹאֶה בְּרִיּוֹת טוֹבוֹת אוֹמֵר ''בָּרוּךְ שֶׁכָּכָה בָּרָא בְּעוֹלָמוֹ''.
Traduction
And how would Rav explain the incident involving Rabban Shimon ben Gamliel, who praised the beauty of a gentile? The Gemara answers: Rabban Shimon ben Gamliel was giving thanks to God for creating such beautiful people rather than praising the gentile herself. As the Master said: One who sees beautiful or otherwise outstanding creatures recites: Blessed be He, Who has created such in His world.
Tossefoth non traduit
הרואה בריות טובות אומר כו'. בירושלמי אומר אפי' גמל נאה סוס נאה חמור נאה אומר ברוך שככה לו בעולמו:
וּלְאִסְתַּכּוֹלֵי מִי שְׁרֵי? מֵיתִיבִי: ''וְנִשְׁמַרְתָּ מִכֹּל דָּבָר רָע'' — שֶׁלֹּא יִסְתַּכֵּל אָדָם בְּאִשָּׁה נָאָה וַאֲפִילּוּ פְּנוּיָה, בְּאֵשֶׁת אִישׁ וַאֲפִילּוּ מְכוֹעֶרֶת,
Traduction
But is it permitted to gaze upon a woman? The Gemara raises an objection from a baraita. The verse states: ''And you shall keep yourself from every evil thing'' (Deuteronomy 23:10); this teaches that a person should not gaze upon a beautiful woman, even if she is unmarried; and a person should not gaze upon a married woman, even if she is ugly;
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source