Daf 17a
וְהִנְאֲךָ, וְעָלָיו נִתְפַּסְתָּ? אָמַר לוֹ: עֲקִיבָא, הִזְכַּרְתַּנִי, פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּשּׁוּק הָעֶלְיוֹן שֶׁל צִיפּוֹרִי, וּמָצָאתִי אָדָם אֶחָד מִתַּלְמִידֵי יֵשׁוּ הַנּוֹצְרִי, וְיַעֲקֹב אִישׁ כְּפַר סְכַנְיָא שְׁמוֹ. אָמַר לִי: כָּתוּב בְּתוֹרַתְכֶם: ''לֹא תָבִיא אֶתְנַן זוֹנָה וְגוֹ''', מַהוּ לַעֲשׂוֹת הֵימֶנּוּ בֵּית הַכִּסֵּא לְכֹהֵן גָּדוֹל? וְלֹא אָמַרְתִּי לוֹ כְּלוּם.
אָמַר לִי: כָּךְ לִימְּדַנִי יֵשׁוּ הַנּוֹצְרִי, כִּי ''מֵאֶתְנַן זוֹנָה קֻבָּצָה וְעַד אֶתְנַן זוֹנָה יָשׁוּבוּ'', מִמְּקוֹם הַטִּנּוֹפֶת בָּאוּ, לִמְקוֹם הַטִּנּוֹפֶת יֵלֵכוּ.
וְהִנְאַנִי הַדָּבָר, עַל יְדֵי זֶה נִתְפַּסְתִּי לְמִינוּת, וְעָבַרְתִּי עַל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה: ''הַרְחֵק מֵעָלֶיהָ דַּרְכֶּךָ'' — זוֹ מִינוּת, ''וְאַל תִּקְרַב אֶל פֶּתַח בֵּיתָהּ'' — זוֹ הָרָשׁוּת. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי: ''הַרְחֵק מֵעָלֶיהָ דַּרְכֶּךָ'' — זוֹ מִינוּת וְהָרָשׁוּת, ''וְאַל תִּקְרַב אֶל פֶּתַח בֵּיתָהּ'' — זוֹ זוֹנָה. וְכַמָּה? אָמַר רַב חִסְדָּא: אַרְבַּע אַמּוֹת.
וְרַבָּנַן [הַאי] ''מֵאֶתְנַן זוֹנָה'' מַאי דָּרְשִׁי בֵּיהּ? כִּדְרַב חִסְדָּא, דְּאָמַר רַב חִסְדָּא: כָּל זוֹנָה שֶׁנִּשְׂכֶּרֶת, לְבַסּוֹף הִיא שׂוֹכֶרֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וּבְתִתֵּךְ אֶתְנָן וְאֶתְנַן לֹא נִתַּן לָךְ [וַתְּהִי לְהֶפֶךְ]''.
וּפְלִיגָא דְּרַבִּי פְּדָת, דְּאָמַר רַבִּי פְּדָת: לֹא אָסְרָה תּוֹרָה אֶלָּא קְרִיבָה שֶׁל גִּלּוּי עֲרָיוֹת בִּלְבַד, שֶׁנֶּאֱמַר: ''אִישׁ אִישׁ אֶל כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה''.
עוּלָּא כִּי הֲוָה אָתֵי מִבֵּי רַב, הֲוָה מְנַשֵּׁק לְהוּ לַאֲחָתֵיהּ אַבֵּי יְדַיְיהוּ, וְאָמְרִי לַהּ: אַבֵּי חָדַיְיהוּ. וּפְלִיגָא דִּידֵיהּ אַדִּידֵיהּ, דְּאָמַר עוּלָּא: קְרִיבָה בְּעָלְמָא אָסוּר, מִשּׁוּם ''לָךְ לָךְ, אָמְרִין נְזִירָא; סְחוֹר סְחוֹר, לְכַרְמָא לָא תִּקְרַב''.
''לַעֲלוּקָה שְׁתֵּי בָנוֹת הַב הַב''. מַאי ''הַב הַב''? אָמַר מָר עוּקְבָא: [קוֹל] שְׁתֵּי בָּנוֹת שֶׁצּוֹעֲקוֹת מִגֵּיהִנָּם, וְאוֹמְרוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה ''הָבֵא הָבֵא''. וּמַאן נִינְהוּ? מִינוּת וְהָרָשׁוּת. אִיכָּא דְּאָמְרִי: אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר מָר עוּקְבָא, קוֹל גֵּיהִנָּם צוֹעֶקֶת וְאוֹמֶרֶת: הָבִיאוּ לִי שְׁתֵּי בָּנוֹת שֶׁצּוֹעֲקוֹת וְאוֹמְרוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה ''הָבֵא הָבֵא''.
''כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן וְלֹא יַשִּׂיגוּ אָרְחוֹת חַיִּים'', וְכִי מֵאַחַר שֶׁלֹּא שָׁבוּ, הֵיכָן יַשִּׂיגוּ? הָכִי קָאָמַר: וְאִם יָשׁוּבוּ — לֹא יַשִּׂיגוּ אוֹרְחוֹת חַיִּים.
לְמֵימְרָא, דְּכָל הַפּוֹרֵשׁ מִמִּינוּת מָיֵית? וְהָא הָהִיא דַּאֲתַאי לְקַמֵּיהּ דְּרַב חִסְדָּא, וְאָמְרָה לֵיהּ: קַלָּה שֶׁבַּקַּלּוֹת עָשְׂתָה בְּנָהּ הַקָּטָן מִבְּנָהּ הַגָּדוֹל, וַאֲמַר לַהּ רַב חִסְדָּא: טְרַחוּ לַהּ בִּזְוָודְתָּא, וְלָא מִתָה.
מִדְּקָאָמְרָה קַלָּה שֶׁבַּקַּלּוֹת עָשְׂתָה, מִכְּלָל דְּמִינוּת [נָמֵי] הָוְיָא בַּהּ! הָהוּא דְּלָא הָדְרָא בַּהּ שַׁפִּיר, וּמִשּׁוּם הָכִי לֹא מֵתָה.
אִיכָּא דְּאָמְרִי: מִמִּינוּת — אִין, מֵעֲבֵירָה — לָא? וְהָא הָהִיא דַּאֲתַאי קַמֵּיהּ דְּרַב חִסְדָּא, וַאֲמַר לְהוּ [רַב חִסְדָּא: זַוִּידוּ לַהּ זְוַודְתָּא], וּמִתָה! מִדְּקָאָמְרָה ''קַלָּה שֶׁבַּקַּלּוֹת'', מִכְּלָל דְּמִינוּת נָמֵי הַוְיָא בַּהּ.
וּמֵעֲבֵירָה לָא? וְהָתַנְיָא: אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן דּוּרְדְּיָא, שֶׁלֹּא הִנִּיחַ זוֹנָה אַחַת בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא בָּא עָלֶיהָ. פַּעַם אַחַת שָׁמַע שֶׁיֵּשׁ זוֹנָה אַחַת בִּכְרַכֵּי הַיָּם, וְהָיְתָה נוֹטֶלֶת כִּיס דִּינָרִין בִּשְׂכָרָהּ. נָטַל כִּיס דִּינָרִין וְהָלַךְ וְעָבַר עָלֶיהָ שִׁבְעָה נְהָרוֹת. בִּשְׁעַת הֶרְגֵּל דָּבָר הֵפִיחָה, אָמְרָה: כְּשֵׁם שֶׁהֲפָיחָה זוֹ אֵינָהּ חוֹזֶרֶת לִמְקוֹמָהּ, כָּךְ אֶלְעָזָר בֶּן דּוּרְדְּיָא אֵין מְקַבְּלִין אוֹתוֹ בִּתְשׁוּבָה.
הָלַךְ וְיָשַׁב בֵּין שְׁנֵי הָרִים וּגְבָעוֹת, אָמַר: הָרִים וּגְבָעוֹת בַּקְּשׁוּ עָלַי רַחֲמִים! אָמְרוּ לוֹ: עַד שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים עָלֶיךָ נְבַקֵּשׁ עַל עַצְמֵנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ''כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶינָה''. אָמַר: שָׁמַיִם וָאָרֶץ בַּקְּשׁוּ עָלַי רַחֲמִים! אָמְרוּ: עַד שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים עָלֶיךָ נְבַקֵּשׁ עַל עַצְמֵנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ''כִּי שָׁמַיִם כֶּעָשָׁן נִמְלָחוּ וְהָאָרֶץ כַּבֶּגֶד תִּבְלֶה''.
אָמַר: חַמָּה וּלְבָנָה בַּקְּשׁוּ עָלַי רַחֲמִים! אָמְרוּ לוֹ: עַד שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים עָלֶיךָ, נְבַקֵּשׁ עַל עַצְמֵנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה''. אָמַר: כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת בַּקְּשׁוּ עָלַי רַחֲמִים! אָמְרוּ לוֹ: עַד שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים עָלֶיךָ, נְבַקֵּשׁ עַל עַצְמֵנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְנָמַקּוּ כָּל צְבָא הַשָּׁמַיִם''.
אָמַר: אֵין הַדָּבָר תָּלוּי אֶלָּא בִּי. הִנִּיחַ רֹאשׁוֹ בֵּין בִּרְכָּיו וְגָעָה בִּבְכִיָּה עַד שֶׁיָּצְתָה נִשְׁמָתוֹ. יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה: רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן דּוּרְדְּיָא מְזֻומָּן לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא! [וְהָא הָכָא בַּעֲבֵירָה הֲוָה וּמִית], הָתָם נָמֵי, כֵּיוָן דַּאֲבִיק בַּהּ טוּבָא, כְּמִינוּת דָּמְיָא.
בָּכָה רַבִּי וְאָמַר: יֵשׁ קוֹנֶה עוֹלָמוֹ בְּכַמָּה שָׁנִים, וְיֵשׁ קוֹנֶה עוֹלָמוֹ בְּשָׁעָה אַחַת. וְאָמַר רַבִּי: לֹא דַּיָּין לְבַעֲלֵי תְשׁוּבָה שֶׁמְּקַבְּלִין אוֹתָן, אֶלָּא שֶׁקּוֹרִין אוֹתָן ''רַבִּי''.
רַבִּי חֲנִינָא וְרַבִּי יוֹנָתָן הֲווֹ קָאָזְלִי בְּאוֹרְחָא, מְטוֹ לְהָנְהוּ תְּרֵי שְׁבִילֵי, חַד פָּצֵי אַפִּיתְחָא דַּעֲבוֹדָה זָרָה, וְחַד פָּצֵי אַפִּיתְחָא דְּבֵי זוֹנוֹת. אֲמַר לֵיהּ חַד לְחַבְרֵיהּ: נֵיזִיל אַפִּיתְחָא דַּעֲבוֹדָה זָרָה
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source