Vayedaber

Simple Havroutah

'Avodah Zarah

Daf 16b

וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה. רַב אָשֵׁי אָמַר: סְתָם אֲרִי שָׁבוּר הוּא אֵצֶל מְלָאכָה.

Traduction

and this is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda in the mishna on 14b, that it is permitted to sell to a gentile large livestock that are damaged. Yet, it is prohibited to sell large undamaged beasts, just as one may not sell large undamaged livestock. Rav Ashi says: It is not necessary to explain that the mishna is referring to such a specific case. Rather, an ordinary lion is considered damaged with regard to labor, as lions are not generally used to perform labor. Therefore there is no concern that a lion will be used to perform prohibited labor on Shabbat.

Rachi non traduit

ואליבא דר' יהודה. דשרי דכוותיה בבהמה גסה אבל לרבנן אסור ולרבי יהודה נמי ארי שלם אסור וחיה גסה כבהמה גסה כרב:

רב אשי אמר. אפילו תימא בארי שלם ומתני' ר' יהודה היא דשרי בשבורה וכל אריות שבורין הן אצל מלאכה דארי לאו בר מלאכה הוא אבל רבנן דאסרי בשבורה אסרי נמי בארי ור' יהודה נמי בשאר חיה גסה כגון ערוד דטחני בהו ריחיא כדלקמן מודה דאין מוכרין:

מֵיתִיבִי: כְּשֵׁם שֶׁאֵין מוֹכְרִין לָהֶן בְּהֵמָה גַּסָּה, כָּךְ אֵין מוֹכְרִין לָהֶן חַיָּה גַּסָּה, וַאֲפִילּוּ בִּמְקוֹם שֶׁמּוֹכְרִין לָהֶן בְּהֵמָה דַּקָּה — חַיָּה גַּסָּה אֵין מוֹכְרִין לָהֶן. תְּיוּבְתָּא דְּרַב חָנָן בַּר רָבָא, תְּיוּבְתָּא.

Traduction

The Gemara raises an objection from a baraita: Just as one may not sell large livestock to gentiles, so too one may not sell large beasts to them. And even in a place where the people were accustomed to sell small livestock to gentiles; nevertheless, one may not sell large beasts to them. The Gemara concludes: The refutation of the opinion of Rav Ḥanan bar Rava is a conclusive refutation.

Rachi non traduit

ה''ג ואפילו במקום שמוכרין להם בהמה דקה חיה גסה אין מוכרין. וש''מ חיה גסה אינה כבהמה דקה למכירה:

תיובתא דרב חנן בר רבא. דאמר ואני אומר אף למכירה:

רָבִינָא רָמֵי מַתְנִיתִין אַבָּרַיְיתָא וּמְשַׁנֵּי, תְּנַן: אֵין מוֹכְרִין לָהֶן דּוּבִּין וַאֲרָיוֹת וְלֹא כָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ נֶזֶק לָרַבִּים, טַעְמָא דְּאִית בֵּיהּ נֶזֶק, הָא לֵית בֵּיהּ נֶזֶק — מוֹכְרִין.

Traduction

The Gemara presents a different version of this discussion. Ravina raises a contradiction between the mishna here and a baraita and resolves the contradiction. We learned in the mishna: One may not sell bears, or lions, or any item that can cause injury to the public, to gentiles. Ravina analyzes the mishna: The reason a beast such as a lion cannot be sold to gentiles is that it can cause injury to the public, from which it may be inferred that with regard to another beast, which does not cause injury to the public, one may sell it to gentiles.

Rachi non traduit

רבינא רמי מתני' אברייתא כו' חיה גסה אין מוכרין. וארי תרבות קתני מתניתין דמוכרין ואע''ג דחיה גסה הוא:

וּרְמִינְהִי: כְּשֵׁם שֶׁאֵין מוֹכְרִין בְּהֵמָה גַּסָּה, כָּךְ אֵין מוֹכְרִין חַיָּה גַּסָּה, וַאֲפִילּוּ בִּמְקוֹם שֶׁמּוֹכְרִין בְּהֵמָה דַּקָּה, חַיָּה גַּסָּה אֵין מוֹכְרִין. וּמְשַׁנֵּי: בַּאֲרִי שָׁבוּר, וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה. רַב אָשֵׁי אָמַר: סְתָם אֲרִי שָׁבוּר הוּא אֵצֶל מְלָאכָה.

Traduction

And Ravina raises a contradiction from a baraita: Just as one may not sell large livestock to gentiles, so too, one may not sell large beasts to them. And even in a place where the people were accustomed to sell small livestock to gentiles, one may not sell large beasts to them. The baraita indicates that one may never sell large beasts to gentiles, even if it poses no danger to the public. And Ravina resolves the contradiction between the mishna and the baraita: The ruling of the mishna is stated with regard to a damaged lion, in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda. Rav Ashi says there is a different explanation: An ordinary lion is considered damaged with regard to labor.

Tossefoth non traduit

ארי שבור הוא אצל מלאכה. פ''ה דאתיא כר' יהודה דשרי בשבורה אבל רבנן דאסרי בשבורה אסרי נמי בארי ור''י אומר דאפילו כרבנן נמי אתיא דעד כאן לא אסרי רבנן אלא משום דאתי למימר שלימה מכרה לו אבל בארי לא שייך האי טעמא דלעולם שבור הוא אצל מלאכה:

מַתְקֵיף לַהּ רַב נַחְמָן: מַאן לֵימָא לַן דַּאֲרִי חַיָּה גַּסָּה הִיא? דִּלְמָא חַיָּה דַּקָּה הִיא!

Traduction

Rav Naḥman objects to the inference drawn from the mishna: Who will tell us that a lion is considered a large beast? Perhaps it is considered a small beast, in which case it cannot be inferred that the mishna permits the sale of large beasts.

Rachi non traduit

ה''ג מתקיף לה רב נחמן מאן לימא לן דהאי ארי חיה גסה הוא דלמא חיה דקה הוא:

Tossefoth non traduit

מתקיף לה רב נחמן כו'. פר''י דאשנויא דלעיל נמי קאי ויש ספרים שהוא כתוב נמי לעיל ובחנם נמחק:

רַב אָשֵׁי דָּיֵיק מַתְנִיתִין וּמוֹתֵיב תְּיוּבְתָּא, תְּנַן: אֵין מוֹכְרִין לָהֶן דּוּבִּים וַאֲרָיוֹת וְלֹא כָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ נֶזֶק לָרַבִּים. טַעְמָא דְּאִית בֵּיהּ נֶזֶק, הָא לֵית בֵּיהּ נֶזֶק מוֹכְרִין.

Traduction

The Gemara explains: Rav Ashi examined the mishna here carefully, and from it he raises a refutation of the opinion of Rav Ḥanan bar Rava, who permitted the sale of large beasts. We learned in the mishna: One may not sell bears, or lions, or any item that can cause injury to the public, to gentiles. Rav Ashi inferred two conclusions from here. First, the reason a beast such as a lion cannot be sold to gentiles is because it can cause injury to the public, whereas with regard to a beast that does not cause injury to the public, one may sell it to gentiles. This inference was cited in contradiction of the opinion of Rav, as explained before.

Rachi non traduit

ורב אשי דייק ממתני' כו' ומותיב תיובתא ולא גרסינן ומותיב מברייתא. והכי פירושו אנן אותבינן לעיל לרב מדוקיא דמתניתין דנקט דבר שיש בו נזק הא ארי תרבות שרי וקס''ד דהוא הדין לשאר חיה גסה ורב אשי שנייה אליבא דרב ארי שאני דשבור הוא אצל מלאכה ומהך דוקיא דנקט במתני' ארי הא שאר חיה דבת מלאכה היא כדלקמן אע''ג דליכא ניזקא אסור דייק רב אשי ומותיב בתיובתא לרב חנן בר רבא דפליג עליה דרב. וגרסינן במסקנא תיובתא דרב חנן בר רבא:

Tossefoth non traduit

רב אשי דייק ממתניתין. אומר ר''י דדייק נמי מן המשנה דארי חיה גסה הוא דדוקא ארי שהוא שבור אצל מלאכה דאי ס''ד דחיה דקה הוא וחיה דקה נמי אסורה א''כ ה''ל למימר סתם כל חיה שיש בה נזק לרבים אין מוכרין:

וְטַעְמָא אֲרִי, דִּסְתָם אֲרִי שָׁבוּר הוּא אֵצֶל מְלָאכָה, אֲבָל מִידֵּי אַחֲרִינָא דְּעָבֵיד מְלָאכָה — לָא. תְּיוּבְתָּא דְּרַב חָנָן בַּר רָבָא, תְּיוּבְתָּא.

Traduction

And Rav Ashi then inferred, in resolution of Rav’s opinion, that the reason the mishna specifies that one may sell a lion if it does not pose a danger to the public is that an ordinary lion is considered damaged with regard to labor. But a different animal that performs labor may not be sold. This presents a difficulty to the opinion of Rav Ḥanan bar Rava. The Gemara concludes: The refutation of the opinion of Rav Ḥanan bar Rava is a conclusive refutation.

וְחַיָּה גַּסָּה מִיהַת מַאי מְלָאכָה עָבְדָא? אָמַר אַבָּיֵי: אֲמַר לִי מָר יְהוּדָה, דְּבֵי מָר יוֹחָנִי טָחֲנִי רֵיחַיִם בַּעֲרוֹדֵי.

Traduction

The Gemara asks: But in any event, what labor can a large beast perform? Why is it necessary to prohibit the sale of large beasts if they are not trained to perform any labor? Abaye said: Mar Yehuda said to me that in the house of Mar Yoḥani, they grind the mill with wild asses, which are considered large beasts.

Rachi non traduit

דבי מר יוחני טחני ריחיא בערודי. חמור הבר:

אָמַר רַבִּי זֵירָא: כִּי הֲוֵינַן בֵּי רַב יְהוּדָה, אֲמַר לַן: גְּמִירוּ מִינַּאי הָא מִילְּתָא, דְּמִגַּבְרָא רַבָּה שְׁמִיעַ לִי, וְלָא יָדַעְנָא אִי מֵרַב אִי מִשְּׁמוּאֵל: חַיָּה גַּסָּה הֲרֵי הִיא כִּבְהֵמָה דַּקָּה לְפִירְכּוּס.

Traduction

§ Rabbi Zeira said: When we were in the study hall of Rav Yehuda, he said to us: Learn from me this matter, which I heard from a great man, but I do not know if I heard it from Rav or from Shmuel: The status of a large beast is like that of small livestock with regard to a spasm, i.e., the symptoms of vitality required at the time of slaughtering.

Rachi non traduit

רב יהודה. תלמידו דרב ותלמידו דשמואל:

כִּי אֲתַאי לְקוּרְקוּנְיָא, אַשְׁכַּחְתֵּיהּ לְרַב חִיָּיא בַּר אָשֵׁי, וְיָתֵיב וְקָאָמַר מִשְּׁמֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל: חַיָּה גַּסָּה הֲרֵי הִיא כִּבְהֵמָה דַּקָּה לְפִירְכּוּס. אָמֵינָא: שְׁמַע מִינַּהּ מִשְּׁמֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל אִיתְּמַר. כִּי אֲתַאי לְסוּרָא, אַשְׁכַּחְתֵּיהּ לְרַבָּה בַּר יִרְמְיָה דְּיָתֵיב וְקָאָמַר לַהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: חַיָּה גַּסָּה הֲרֵי הִיא כִּבְהֵמָה דַּקָּה לְפִירְכּוּס. אָמֵינָא: שְׁמַע מִינַּהּ אִיתְּמַר מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב וְאִיתְּמַר מִשְּׁמֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל.

Traduction

Rabbi Zeira continued: When I came to the city of Korkoneya, I found Rav Ḥiyya bar Ashi sitting and saying in the name of Shmuel: The status of a large beast is like that of small livestock with regard to a spasm. I said to myself: One can conclude from here that this was stated in the name of Shmuel. When I came to Sura, I found Rabba bar Yirmeya sitting and saying in the name of Rav: The status of a large beast is like that of small livestock with regard to a spasm. I said to myself: One can conclude from here that this was stated in the name of Rav, and it was also stated in the name of Shmuel.

כִּי סְלֵיקִית לְהָתָם, אַשְׁכַּחְתֵּיהּ לְרַב אַסִּי דְּיָתֵיב וְקָאָמַר: אָמַר רַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: חַיָּה גַּסָּה הֲרֵי הִיא כִּבְהֵמָה דַּקָּה לְפִירְכּוּס. אֲמַרִי לֵיהּ: וְלָא סָבַר לַהּ מָר דְּמַאן מָרָא דִּשְׁמַעְתְּתָא רַבָּה בַּר יִרְמְיָה? אָמַר לִי: פַּתְיָא אוּכָּמָא, מִינַּאי וּמִינָּךְ תִּסְתַּיֵּים שְׁמַעְתָּא.

Traduction

When I ascended to there, Eretz Yisrael, I found Rav Asi sitting and saying that Rav Ḥama bar Gurya says in the name of Rav: The status of a large beast is like that of small livestock with regard to a spasm. I said to him: And doesn’t the Master hold that the Master who is responsible for dissemination of this halakha is Rabba bar Yirmeya? Why don’t you attribute the statement to him? Rav Asi said to me: Black pot [patya], a term of endearment for a scholar who works hard studying Torah: From me and from you this halakha may be concluded. In other words, our two statements should be combined to form one accurate attribution of the halakha.

Rachi non traduit

להתם. לארץ ישראל:

לא סבר לה מר. דהא שמעתא רבה בר ירמיה אמרה משמיה דרב אנא אשכחתיה בסוריא דיתיב וקאמר לה משמיה דרב אלמא איהו קיבלה מיניה ואת אמרת רב חמא בר גוריא קיבלה מרב:

פתיא אוכמא. כלי שחור כמו (לקמן עבודה זרה דף לג:) הני פתוותא דבי מיכסי אוכמא שנשתחר ע''י מלאכה. כלומר גם אתה רגיל ותדיר בתורה כמו (ברכות דף כח.) מכותלי ביתך ניכר שפחמי אתה חכמה מפוארה בכלי מכוער (תענית דף ז.) דרכן של תלמידי חכמים שמצטערין על לימוד תורה ואינם מכבסים בגדיהם:

מינאי ומינך. מינאי דאמינא לך משמיה דרב חמא ומינך דשמעת ליה מדרבה בר ירמיה:

תסתיים שמעתא. תיאמר שמועה בשם אומרה דהכי הוה דרב חמא בר גוריא קיבלה מרב ורבה קיבלה מרב חמא:

אִיתְּמַר נָמֵי: אָמַר רַבִּי זֵירָא, אָמַר רַב אַסִּי, אָמַר רַבָּה בַּר יִרְמְיָה, אָמַר רַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא, אָמַר רַב: חַיָּה גַּסָּה הֲרֵי הִיא כִּבְהֵמָה דַּקָּה לְפִירְכּוּס.

Traduction

The Gemara notes that in fact this ruling was also stated: Rabbi Zeira says that Rav Asi says that Rabba bar Yirmeya says that Rav Ḥama bar Gurya says that Rav says: The status of a large beast is like that of small livestock with regard to a spasm.

אֵין בּוֹנִין כּוּ'. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שָׁלֹשׁ בָּסִילְקָאוֹת הֵן, שֶׁל מְלָכִים, וְשֶׁל מֶרְחֲצָאוֹת, וְשֶׁל אוֹצָרוֹת. אָמַר רָבָא: שְׁתַּיִם לְהֶיתֵּר וְאֶחָד לְאִיסּוּר, וְסִימָן: ''לֶאְסֹר מַלְכֵיהֶם בְּזִקִּים''.

Traduction

§ The mishna teaches that one may not build a basilica in conjunction with gentiles. Rabba bar bar Ḥana says that Rabbi Yoḥanan says: There are three types of basilicas: Those of kings, and those of bathhouses, and those of storehouses. Rava says: Two of these types are permitted, as they are not used for inflicting the death penalty, and one is prohibited [le’isor]. And a mnemonic device for this ruling, that the basilica of kings is prohibited, is the verse: ''To bind [le’esor] their kings with chains'' (Psalms 149:8).

Rachi non traduit

ושל אוצרות. לסגולת המלך בונין בנין חזק:

להיתר. בונין עמהן:

ואחד. הוא של איסור שאין בונין עמהן:

לאסור מלכיהם. של מלכים אסור שדנין שם נפשות:

וְאִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רָבָא: כּוּלָּם לְהֶיתֵּר. וְהָתְנַן: אֵין בּוֹנִין עִמָּהֶן בָּסִילְקֵי, גַּרְדּוֹם, אִיצְטַדְיָיא וּבִימָה! אֵימָא: שֶׁל גַּרְדּוֹם וְשֶׁל אִיצְטַדְיָיא וְשֶׁל בִּימָה.

Traduction

And there are those who say that this is what Rava says: All these types of basilica are permitted. The Gemara asks: How can it be permitted to build any type of basilica; but didn’t we learn in the mishna: One may not build with them a basilica, a tribunal, a stadium, or a platform? The Gemara answers: Say that the mishna means the following: One may not build in conjunction with gentiles a basilica of a tribunal, or of a stadium, or of a platform. But it is permitted to build a basilica that is not used for sentencing and inflicting the death penalty.

Rachi non traduit

והתנן אין בונין עמהן בסילקי. אלמא איכא בסילקי דאסירי:

בסילקי של גרדום. אבל בסילקי סתמא שהיא לדירת מלכים מותרת:

תָּנוּ רַבָּנַן: כְּשֶׁנִּתְפַּס רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְמִינוּת, הֶעֱלֻהוּ לַגַּרְדּוֹם לִידּוֹן. אָמַר לוֹ אוֹתוֹ הֶגְמוֹן: זָקֵן שֶׁכְּמוֹתְךָ יַעֲסוֹק בִּדְבָרִים בְּטֵלִים הַלָּלוּ?

Traduction

§ Apropos the above discussion, the Gemara relates incidents involving Sages who were sentenced by the ruling authorities. The Sages taught: When Rabbi Eliezer was arrested and charged with heresy by the authorities, they brought him up to a tribunal to be judged. A certain judicial officer [hegemon] said to him: Why should an elder like you engage in these frivolous matters of heresy?

Rachi non traduit

למינות. מינין תפסוהו לכופו לעבודת כוכבים:

אָמַר לוֹ: נֶאֱמָן עָלַי הַדַּיָּין. כְּסָבוּר אוֹתוֹ הֶגְמוֹן: עָלָיו הוּא אוֹמֵר, וְהוּא לֹא אָמַר אֶלָּא כְּנֶגֶד אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם. אָמַר לוֹ: הוֹאִיל וְהֶאֱמַנְתִּי עָלֶיךָ, דִּימוֹס — פָּטוּר אַתָּה.

Traduction

Rabbi Eliezer said to him: The Judge is trusted by me to rule correctly. That officer thought that Rabbi Eliezer was speaking about him; but in fact he said this only in reference to his Father in Heaven. Rabbi Eliezer meant that he accepted God’s judgment, i.e., if he was charged he must have sinned to God in some manner. The officer said to him: Since you put your trust in me, you are acquitted [dimos]; you are exempt.

Rachi non traduit

עליו. [הוא] אומר. כלומר הדין עמך דדברים בטילין הן:

והוא לא אמר. כן אלא נאמן עלי הדיין האמת שבאמת דנני ליתן לי צרה שפשעתי לקוני:

האמנתי. במה שדנתני עליך:

דימוס פטור אתה. דימוס היא היתה שם יראתו ונשבע בה:

Tossefoth non traduit

דימוס פטור אתה. פי' ברחמי עבודת כוכבים שלו נשבע כי דימוס לשון רחמים הוא כדאמרי' בירושלמי דשביעית (פ''ט) במעשה דר''ש בן יוחי אחר דנפק מן מערתא חמא חד צד עופות שמע בת קלא כד הוה אמרה דימוס הוה פסגה פי' היה העוף נמלט מן הפח וכד הוה אמרה ספיקולא הוה מתצדא פי' הוה מתלכדא בפח קולא הוא תרגום של פח אלמא משמע דדימוס הוא לשון רחמים ושמעת מן הדא אפי' ציפורא קלילא מבלעדי שמיא לא מתצדא כל שכן בר איניש:

כְּשֶׁבָּא לְבֵיתוֹ, נִכְנְסוּ תַּלְמִידָיו אֶצְלוֹ לְנַחֲמוֹ, וְלֹא קִיבֵּל עָלָיו תַּנְחוּמִין. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: רַבִּי, תַּרְשֵׁינִי לוֹמַר דָּבָר אֶחָד מִמַּה שֶּׁלִּימַּדְתַּנִי? אָמַר לוֹ: אֱמוֹר. אָמַר לוֹ: רַבִּי, שֶׁמָּא מִינוּת בָּא לְיָדְךָ

Traduction

When Rabbi Eliezer came home, his students entered to console him for being accused of heresy, which he took as a sign of sin, and he did not accept their words of consolation. Rabbi Akiva said to him: My teacher, allow me to say one matter from all of that which you taught me. Rabbi Eliezer said to him: Speak. Rabbi Akiva said to him: My teacher, perhaps some statement of heresy came before you

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source