Le texte Le vocabulaire Les révisions
'Avodah Zarah
Daf 15b
וּמְנָא תֵּימְרָא דְּאָמְרִינַן כִּי הַאי גַוְונָא? דִּתְנַן: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: לֹא יִמְכּוֹר אָדָם פָּרָה הַחוֹרֶשֶׁת בַּשְּׁבִיעִית, וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין, מִפְּנֵי שֶׁיָּכוֹל לְשׁוֹחְטָהּ.
Traduction
Rav Huna added: And from where do you say that in a case like this we say that the animal will be slaughtered, and one is not concerned about placing a stumbling block before the blind, despite the fact that the animal could be used to violate a prohibition? As we learned in a mishna (Shevi’it 5:8) that Beit Shammai say: A person may not sell a cow that plows in the Sabbatical Year, as it is prohibited to plow during the Sabbatical Year and the buyer presumably wants it for this purpose. And Beit Hillel permit selling the cow, since the buyer can slaughter it rather than use it for plowing. This shows that according to Beit Hillel, whose opinion is accepted as halakha, one may assume that an animal will be used for a permitted purpose, rather than for a prohibited action.
Rachi non traduit
ומנא תימרא. דהיכא דאיכא למיתלי במכירה דלפני עור תלינן לקולא דתנן כו':
לא ימכור לו פרה החורשת בשביעית. ישראל החשוד על השביעית לא ימכור לו חבירו פרה המלומדת לחרוש משום לפני עור וגו':
אָמַר רַבָּה: מִי דָּמֵי? הָתָם אֵין אָדָם מְצוֶּּוה עַל שְׁבִיתַת בְּהֶמְתּוֹ בַּשְּׁבִיעִית, הָכָא אָדָם מְצוֶּּוה עַל שְׁבִיתַת בְּהֶמְתּוֹ בַּשַּׁבָּת.
Traduction
Rabba said: Are these matters comparable? There, with regard to the Sabbatical Year, a person is not commanded to let his animal rest during the Sabbatical Year, as there is no prohibition against his animal performing labor. Therefore, there is no reason to decree that the sale is prohibited lest he lend, lease, or test the animal. As for the concern that he is misleading the buyer and encouraging him to sin, he may rely on the fact that the buyer probably intends to slaughter the animal. But here, with regard to selling an animal to a gentile, a person is commanded to let his animal rest on Shabbat, and therefore the Sages decreed the sale prohibited in case he comes to lend, lease, or test the animal.
Rachi non traduit
אין אדם מצווה על שביתת בהמתו בשביעית. הלכך ליכא למיגזר משום שאלה ושכירות ונסיוני ואי משום לפני עור לא תתן מכשול תלינן בשחיטה אבל גבי עובד כוכבים לענין שבת אדם מצווה על שביתת בהמתו בשבת ואיכא למיגזר משום כל הני:
Tossefoth non traduit
מי דמי התם אין אדם מצווה על שביתת בהמתו בשביעית. פירש הקונט' הלכך ליכא למיגזר משום שכירות ושאלה ונסיוני ואי משום לפני עור לא תתן מכשול תלינן בשחיטה אבל גבי עובד כוכבים לענין שבת אדם מצווה על שביתת בהמתו בשבת ואיכא למיגזר משום הני עד כאן לשון הקונטרס וקשיא דא''כ מאי קפריך והרי שדה והא לא שייך בה שאלה ונסיוני תדע דהא לא אסרינן מכירת שדה לעובד כוכבים מהאי טעמא כי היכא דאסרי' בהמה גסה לכך נראה לפרש התם אין אדם מצווה על שביתת בהמתו בשביעית פירוש לפי שאין האיסור תלוי בגוף הבהמה אלא בגוף הקרקע ואפילו השאיל פרתו לעובד כוכבים לחרוש בה בשביעית אין שום איסור שביעית על הבהמה דאין כאן גנאי ויש להתיר למכור לישראל חשוד מטעם תלייה דאימר לשחיטה זבנה אבל גבי שבת שהאיסור תלוי בגוף הבהמה ואיכא איסור לבעלים אם יחרוש בו העובד כוכבים לפיכך אין להתיר למכרה מטעם תלייה דשחיטה ופריך והרי שדה דאדם מצווה על שביתת שדהו וכשהוא ביד ישראל אחר יש בו איסור דאורייתא אם זרע בו הישראל ותלינן להיתרא:
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וְכֹל הֵיכָא דְּאָדָם מְצוֶּּוה אָסוּר? וַהֲרֵי שָׂדֶה, דְּאָדָם מְצוֶּּוה עַל שְׁבִיתַת שָׂדֵהוּ בַּשְּׁבִיעִית, וּתְנַן: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: לֹא יִמְכּוֹר אָדָם שְׂדֵה נִיר בַּשְּׁבִיעִית, וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין, מִפְּנֵי שֶׁיָּכוֹל לְהוֹבִירָהּ!
Traduction
Abaye said to Rabba: And does this mean that wherever a person is commanded to allow his possessions to rest it is prohibited to sell an item to one who might use it to perform labor, even if he might also use it for an innocent purpose? But there is the case of a field, as a person is commanded to let his field rest during the Sabbatical Year, and yet we learned in a baraita that Beit Shammai say: A person may not sell a plowed field during the Sabbatical Year, as it is presumed that the buyer will sow it, and Beit Hillel permit this sale, since the buyer can let it lie fallow during the Sabbatical Year. In this case, although one is commanded to let his field rest during the Sabbatical Year, he may still sell it under the assumption that the buyer will use the field in a permitted manner.
Rachi non traduit
אדם מצווה על שביתת שדהו. שנת שבתון יהיה לארץ:
לא ימכור. לו לישראל החשוד על השביעית:
שדה ניר. חרושה דסתמא לזריעה קיימא ועבר אלפני עור:
להובירה. לעשותה שדה בור שלא יזרענה:
מַתְקֵיף לַהּ רַב אָשֵׁי: וְכֹל הֵיכָא דְּאֵין אָדָם מְצוֶּּוה — שְׁרֵי? וַהֲרֵי כֵּלִים, דְּאֵין אָדָם מְצוֶּּוה עַל שְׁבִיתַת כֵּלִים בִּשְׁבִיעִית, וּתְנַן: אֵלּוּ הֵן כֵּלִים שֶׁאֵין אָדָם רַשַּׁאי לְמוֹכְרָן בַּשְּׁבִיעִית: הַמַּחְרֵישָׁה וְכָל כֵּלֶיהָ, הָעוֹל, וְהַמִּזְרֶה, וְהַדֶּקֶר!
Traduction
Rav Ashi also objects to Rabba’s statement: And conversely, is it true that wherever a person is not commanded to allow his possessions to rest it is permitted to sell the item? But there is the case of vessels, as a person is not commanded to let his vessels rest during the Sabbatical Year, and yet we learned in a mishna (Shevi’it 5:6): These are the implements that a person is not allowed to sell during the Sabbatical Year: The plow and all of its appurtenances, the yoke that is used to hitch the cow to the plow, and the winnowing fork, and the stake.
Rachi non traduit
המחרישה וכל כליה. דסתמייהו לעבודת קרקע והשתא לאו משום שתא דלקמיה הכא קא זבין להו שהרי כל שעה הן מצויין:
המזרה. פל''א שבו זורה את הגורן לרוח להעביר הקש וכשאין גורן עודר בה את הקרקע:
והדקר. מרא פישור''א:
Tossefoth non traduit
והרי כלים כו'. תימה ודקארי לה מאי קארי לה וכי לא היה יודע דשאני כלים משום שלא היה במה לתלות וכל מה שהתרנו אינו אלא מטעם תליית שחיטה והובירה ושמא י''ל דהוה ס''ד דמקשה דהכא נמי יש צד לתלות שלצורך שנה אחרת הוא קונה ואפי' הכי אסור:
והמזרה. פ''ה שהוא רחת שהופכין בה התבואה וקורין אותה פל''א וקשיא דהא כתיב (ישעיהו ל':
כ''ד) ברחת ובמזרה אלמא תרי מילי נינהו לכך פר''י דהוא כלי א' של מחרישה:
והדקר. פ''ה הוא מרא שקורין פשויו''ר וקשיא לר''י דהא אמרינן (ביצה דף ז:) והוא שיש לו דקר נעוץ ואין דרך [מרא] להניחו נעוץ בקרקע לכך נראה לו שהוא כלי המחרישה שקורין קולטר''א ודרכו להיות נעוץ בקרקע:
אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי: כֹּל הֵיכָא דְּאִיכָּא לְמִיתְלֵא תָּלֵינַן, וְאַף עַל גַּב דִּמְצוֶּּוה, וְכֹל הֵיכָא דְּלֵיכָּא לְמִיתְלֵי — לָא תָּלֵינַן, אַף עַל גַּב דְּאֵינוֹ מְצוֶּּוה.
Traduction
Rather, Rav Ashi said: Anywhere that it is possible to assign an innocent motive, one assigns such a motive, and this applies even though one is commanded to allow the item to rest. And anywhere that it is not possible to assign an innocent motive, one does not assign an innocent motive, even though one is not commanded to allow the item to rest.
Rachi non traduit
דאיכא למיתלי. כגון בהמה ושדה ניר דשדה אדם קופץ לקנותו משום דאינו מצוי לו כל שעה לקנות ומשום שתא דלקמן קא זבין ליה:
דליכא למיתלי. כגון כלים הללו:
רַבָּה זַבֵּין הָהוּא חֲמָרָא לְיִשְׂרָאֵל הֶחָשׁוּד לִמְכּוֹר לְגוֹי, אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: מַאי טַעְמָא עָבֵד מָר הָכִי? אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא לְיִשְׂרָאֵל זַבֵּינִי. אֲמַר לֵיהּ: וְהָא אָזֵיל וּמְזַבֵּין לֵיהּ לְגוֹי! לְגוֹי קָא מְזַבֵּין, לְיִשְׂרָאֵל לָא קָא מְזַבֵּין?
Traduction
§ The Gemara relates: Rabba sold a certain donkey to a Jew who was suspected of selling large livestock to a gentile. Abaye said to Rabba: What is the reason that the Master acted in this manner? Rabba said to him: I sold the donkey to a Jew. Abaye said to him: But he will go and sell it to a gentile. Rabba responded: Is the only possibility that he will sell to a gentile, and he will not sell it to a Jew? Since there is no reason to assume that he will sell specifically to a gentile rather than to a Jew, there is no problem in selling to him.
Rachi non traduit
חמרא. ליכא למיתלי בשחיטה:
לישראל לא מזבן ליה. בתמיה. הלכך תלינן בישראל:
Tossefoth non traduit
רבה זבין חמרא לישראל החשוד למכור לעובד כוכבים. ומפרש טעמיה דאיכא למיתלי דלישראל מזבין ליה וקשיא דהא רבה גופיה דחי לעיל טעמא דרב הונא דתליית שחיטה דפריך מי דמי וי''ל דלבתר דשמע מיניה קבלה איהו עוד י''ל דלא דמי דלעיל ליכא למיתלי כל כך בשחיטה דרובא לרדיא זבני ולספרים דגרסי לעיל רבא והכא רבה ניחא:
לעובד כוכבים מזבין ליה לישראל לא מזבין כו'. ובמסקנא מסקינן דאסור למזבן לישראל חשוד וא''ת מאי שנא מלפני דלפני דלעיל (עבודה זרה דף יד.) וי''ל דהתם מיירי בעובד כוכבים שאינו מוזהר על לפני עור לפיכך אין אנו חוששין אם העובד כוכבים ימכור לחבירו אבל הכא דמיירי בישראל החשוד אנו מוזהרין שלא יבא שום ישראל לידי תקלה על ידינו הר''ר אלחנן ועוד דחד לפני הוא שלא יחטא ישראל בשאלה ושכירות ונסיוני:
אֵיתִיבֵיהּ: מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִמְכּוֹר בְּהֵמָה דַּקָּה לַכּוּתִים — מוֹכְרִין, שֶׁלֹּא לִמְכּוֹר — אֵין מוֹכְרִין. מַאי טַעְמָא? אִילֵּימָא מִשּׁוּם דַּחֲשִׁידִי אַרְבִיעָה, וּמִי חֲשִׁידִי? וְהָתַנְיָא: אֵין מַעֲמִידִין בְּהֵמָה בְּפוּנְדְּקָאוֹת שֶׁל גּוֹיִם, זְכָרִים אֵצֶל זְכָרִים, וּנְקֵבוֹת אֵצֶל נְקֵבוֹת, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר נְקֵבוֹת אֵצֶל זְכָרִים וּזְכָרִים אֵצֶל נְקֵבוֹת.
Traduction
Abaye raised an objection to Rabba’s opinion from a baraita: In a place where the people were accustomed to sell small livestock to Samaritans, one may sell the animals to them; in a place where the people were not accustomed to sell them one may not sell the animals to them. What is the reason that the sale of small livestock to Samaritans is prohibited? If we say that it is because Samaritans are suspected of engaging in bestiality, are they suspected of this practice? But isn’t it taught in a baraita: One may not keep an animal in the inns of gentiles. Male animals may not be placed with men, as they are suspected of engaging in bestiality, and female animals may not be left with women, despite the fact that there is no concern that they may engage in bestiality. And needless to say, it is prohibited to leave female animals with men, and male animals with women.
Rachi non traduit
בהמות זכרים אצל. עובדי כוכבים זכרים דרבעי להו:
נקבות אצל. עובדות כוכבים נקבות כדמפרש בפ' שני (לקמן עבודה זרה דף כב:) דעובדי כוכבים מצוין אצל נשי חבריהן וזימנין דלא משכח לה ורבע לבהמה דישראל:
ואצ''ל זכרים אצל נקבות. לפי שעובדת כוכבים נרבעת לזכר:
וְאֵין מוֹסְרִין בְּהֵמָה לָרוֹעֶה שֶׁלָּהֶן, וְאֵין מְיַיחֲדִין עִמָּהֶם, וְאֵין מוֹסְרִין לָהֶם תִּינוֹק לְלַמְּדוֹ סֵפֶר וּלְלַמְּדוֹ אוּמָּנוּת, אֲבָל מַעֲמִידִין בְּהֵמָה בְּפוּנְדְּקָאוֹת שֶׁל כּוּתִים, זְכָרִים אֵצֶל נְקֵבוֹת וּנְקֵבוֹת אֵצֶל זְכָרִים, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר זְכָרִים אֵצֶל זְכָרִים וּנְקֵבוֹת אֵצֶל נְקֵבוֹת.
Traduction
The baraita continues: And one may not entrust an animal to a gentile shepherd, and one may not seclude oneself with gentiles, due to the danger that this entails. And one may not entrust a child to them to teach him how to read books or to teach him a craft. But one may keep an animal in the inns of Samaritans, as they are not suspected of violating a Torah prohibition and engaging in bestiality. Male animals may be placed with women and female animals may be left with men, and needless to say, it is permitted to leave male animals with men and female animals with women.
Rachi non traduit
ואין מוסרין בהמה לרועה עובד כוכבים. משום רביעה:
ואין מתייחדין עמהם. שחשוד על שפיכות דמים:
ואין מוסרין להם תינוק. דמשכי ליה למינות ועוד משום משכב זכור והן מוזהרין עליו דכתיב (בראשית ב':כ''ד) ודבק באשתו ולא בזכור:
וּמוֹסְרִין בְּהֵמָה לָרוֹעֶה שֶׁלָּהֶן, וּמְיַיחֲדִין עִמָּהֶם, וּמוֹסְרִין לָהֶם תִּינוֹק לְלַמְּדוֹ סֵפֶר וּלְלַמְּדוֹ אוּמָּנוּת; אַלְמָא לָא חֲשִׁידִי.
Traduction
The baraita concludes: And one may entrust an animal to a Samaritan shepherd, and one may seclude oneself with Samaritans, and one may entrust a child to them to teach him how to read books and to teach him a craft. The Gemara infers from the baraita: Evidently, Samaritans are not suspected of engaging in bestiality, yet livestock may not be sold to them, as they are suspected of selling it to gentiles.
Rachi non traduit
אלמא לא חשידי. כותים ארביעה ואפי' הכי קתני בברייתא קמייתא דבהמה דקה תליא במנהגא הא בהמה גסה אסור לזבוני להו אלמא משום דהדר מזבין ליה לעובד כוכבים חיישינן:
וְעוֹד תַּנְיָא: אֵין מוֹכְרִין לָהֶם לֹא זַיִין וְלֹא כְּלֵי זַיִין, וְאֵין מַשְׁחִיזִין לָהֶן אֶת הַזַּיִין, וְאֵין מוֹכְרִין לָהֶן לֹא סַדָּן וְלֹא קוֹלָרִין וְלֹא כְּבָלִים וְלֹא שַׁלְשְׁלָאוֹת שֶׁל בַּרְזֶל, אֶחָד גּוֹי וְאֶחָד כּוּתִי.
Traduction
And furthermore, it is taught in a baraita: One may not sell weapons to gentiles or the auxiliary equipment of weapons, and one may not sharpen weapons for them. And one may not sell them stocks used for fastening the feet of prisoners, or iron neck chains [kolarin], or foot chains, or iron chains. This prohibition applies equally to both a gentile and a Samaritan.
Rachi non traduit
אין מוכרין להן. לעובדי כוכבים:
לא זיין. סייף ורומח:
כלי זיין. בית יד לרומח ונדן לסייף:
סדן. לשום בו רגלי איש ובלשון אשכנז שטו''ק בלע''ז ציפ''י:
כבלים. בוי''ש בלע''ז:
שלשלאות. פרוי''ש וכל הנך משום דלא ליזקו בהו ישראל:
מַאי טַעְמָא? אִי נֵימָא דַּחֲשִׁידִי אַשְּׁפִיכוּת דָּמִים, וּמִי חֲשִׁידִי? הָאָמְרַתְּ: וּמְיַיחֲדִין עִמָּהֶן! אֶלָּא מִשּׁוּם דְּאָתֵי לְזַבּוֹנַהּ לְגוֹי.
Traduction
Abaye analyzes this baraita: What is the reason for the prohibition against selling these items to Samaritans? If we say that they are suspected of bloodshed, that is difficult: But are they suspected of this? Didn’t you say that one may seclude oneself with them, which indicates that they are not suspected of bloodshed? Rather, it is prohibited to sell these items to Samaritans because they will come to sell them to a gentile. According to this reasoning, it should likewise be prohibited to sell a donkey to a Jew who is suspected of selling animals to gentiles.
Rachi non traduit
מ''ט. אכותי קאי:
אי נימא. משום דכותים אשפיכות דמים חשידי:
והא אמרת. לעיל מתייחדין עמהם אלמא לא חשידי:
וְכִי תֵּימָא: כּוּתִי לָא עָבֵיד תְּשׁוּבָה, יִשְׂרָאֵל עָבֵיד תְּשׁוּבָה, וְהָאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמְרוּ אָסוּר לִמְכּוֹר לְגוֹי, כָּךְ אָסוּר לִמְכּוֹר לְיִשְׂרָאֵל הֶחָשׁוּד לִמְכּוֹר לְגוֹי! רְהַיט בָּתְרֵיהּ תְּלָתָא פַּרְסֵי, וְאִיכָּא דְּאָמְרִי: פַּרְסָא בְּחָלָא, וְלָא אַדְרְכֵיהּ.
Traduction
And if you would say that there is a difference between a Jew and a Samaritan, as a Samaritan will likely not repent and will sell to a gentile, whereas a Jew will likely repent and not sell these items, this reasoning is incorrect. But doesn’t Rav Naḥman say explicitly that Rabba bar Avuh says: Just as the Sages said that it is prohibited to sell to a gentile, so too it is prohibited to sell to a Jew who is suspected of selling to a gentile? When Rabba heard this and realized that Abaye was correct, he ran three parasangs after the buyer who purchased his donkey to revoke the sale, as the Jew was suspected of selling to gentiles; and some say that he ran one parasang through sand. But he did not succeed in overtaking him.
Rachi non traduit
לא עביד תשובה. לחזור בו ולחוש לדברי חכמים שאסרוהו למכור לעובד כוכבים:
עביד תשובה. וציית ולא מזבין ליה לעובד כוכבים:
רהט. רבה:
בתריה. דההוא ישראל למיהדר ולמיזבן חמרא מיניה:
בחלא. בין החולות מקום קשה להילוך:
ולא אדרכיה. לא השיגו. ודומה לו בפלגש בגבעה (שופטים כ':מ''ג) כתרו את בנימין הרדיפוהו מנוחה הדריכוהו בעריהם מקום מנוחתם השיגום השבטים לבני בנימין:
Tossefoth non traduit
רהיט בתריה. אע''ג דלעיל תלינן אימור דלשחיטה זבנה הכא לא תלינן דלישראל מזבן לה שכך ימכור לזה כמו לזה:
אָמַר רַב דִּימִי בַּר אַבָּא: כְּדֶרֶךְ שֶׁאָסוּר לִמְכּוֹר לְגוֹי, אָסוּר לִמְכּוֹר לְלִסְטִים יִשְׂרָאֵל. הֵיכִי דָמֵי? אִי דַּחֲשִׁיד דְּקָטֵיל — פְּשִׁיטָא, הַיְינוּ גּוֹי.
Traduction
Apropos the baraita that discusses the prohibition against selling weapons, the Gemara relates that Rav Dimi bar Abba says: Just as it is prohibited to sell to a gentile, it is prohibited to sell to an armed bandit who is a Jew. The Gemara clarifies: What are the circumstances of this prohibition? If the thief is suspected of killing, isn’t it obvious that it is prohibited? After all, he is the same as a gentile. Providing a Jew who might kill with weapons is no different from giving a weapon to a gentile, as in both cases one violates the prohibition: Do not place a stumbling block before the blind.
וְאִי דְּלָא קָטֵיל, אַמַּאי לָא? לְעוֹלָם דְּלָא קָטֵיל, וְהָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן? בְּמַשְׁמוֹטָא, דְּזִימְנִין דְּעָבֵיד לְאַצּוֹלֵי נַפְשֵׁיהּ.
Traduction
And if he is a bandit who does not kill, why not sell to him? The Gemara answers: Actually, Rav Dimi bar Abba is referring to a bandit who does not kill, and here we are dealing with a bandit who steals, as sometimes he makes use of his weapon to save himself when he is caught. Consequently, it is prohibited to sell him weapons in case he kills with them in self-defense.
Rachi non traduit
ה''ג לעולם דלא קטיל ובמשמוטא דעביד לאצולי נפשיה. לסטים השומט ממון מיד בעליו ונמלט והולך וכשרודפין אחריו נלחם ומציל עצמו ומאבד זה את ממונו:
תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין מוֹכְרִין לָהֶן תְּרִיסִין, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: מוֹכְרִין לָהֶן תְּרִיסִין. מַאי טַעְמָא? אִילֵּימָא מִשּׁוּם דְּמַגְּנוּ עֲלַיְיהוּ, אִי הָכִי, אֲפִילּוּ חִיטֵּי וּשְׂעָרֵי נָמֵי לָא! אָמַר רַב:
Traduction
§ The Sages taught: One may not sell shields [terisin] to gentiles, despite the fact that they are used for protection, not to attack others. And some say: One may sell shields to them. The Gemara asks: What is the reason behind the opinion that prohibits selling shields to gentiles? If we say it is because they protect them in wartime, if so, then even wheat and barley should not be sold to them. Rav said:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source