Vayedaber

Simple Havroutah

'Avodah Zarah

Daf 13b

יֵרָקְבוּ, מָעוֹת וּכְלֵי מַתָּכוֹת — יוֹלִיכֵם לְיָם הַמֶּלַח, וְאֵיזֶהוּ עִיקּוּר? נוֹעֵל דֶּלֶת בְּפָנֶיהָ, וְהִיא מֵתָה מֵאֵילֶיהָ!

Traduction

he should store them until they decompose. And if he dedicated money or metal vessels, he should take them and cast them into the Dead Sea. And what constitutes destroying? He locks the door before it, and the animal dies on its own from hunger. According to the baraita, the disposal of the animal is carried out by starving it, not by cutting its hooves.

Rachi non traduit

נועל דלת. ואין לה מה תאכל ותמות:

Tossefoth non traduit

ירקבו. פי' ויניחם במקום שלא יהא נקל לבא לידי תקלה ושם ירקבו:

יוליכם לים המלח. משום דשדי להו בעיניהו דבלא שחיקה צריך ים המלח ה''ה בשאר נהרות ע''י שחיקה כדמשמע פרק כל שעה (פסחים דף כח. ושם ד''ה עבודת כוכבים) וכעובדא שהבאתי גבי רב יהודה ואע''פ שלא האריך התלמוד להזכיר שחיקה אפ''ה ודאי צריך:

נועל דלת בפניה. אין לתמוה על בכור בזמן הזה אמאי לא הצריכו לנעול דלת שלא יבא לידי תקלה ולא נצטרך להמתין עד שיפול בו מום דהאי דמצרכינן הכא משום קנסא הוא שהקדיש על חנם ועוד אי נפל ביה מומא הכא לא שרי אלא על ידי פדיון אבל בכור שהוא קדוש מאליו ולא על ידו באה הקדושה אין לקנסו אלא ימתין עד שיפול בו מום ויאכל במומו בלא שום פדיה ואף על פי שהוא יכול להטיל בו מום קודם שיצא לאויר העולם ויפקיענו מקדושת בכור למזבח רק שיתננו לכהן ולא תארע בו עוד תקלה אם לא עשה אין לקנסו בכך ולהצריכו נעילת דלת:

אָמַר אַבַּיֵּי: שָׁאנֵי הָתָם, מִשּׁוּם בִּזְיוֹן קָדָשִׁים. וְנִשְׁחֲטֵיהּ מִישְׁחָט! אָתוּ בְּהוּ לִידֵי תַקָּלָה.

Traduction

Abaye said: There, in the case of a consecrated animal, the method employed is different, because cutting the animal’s hooves would cause the degradation of sacrificial animals. The Gemara asks: But why does the baraita require this complicated method of killing the animal? Why not simply state that he should slaughter it? The Gemara answers: If he were to slaughter it, someone might come to experience a mishap through it, by eating the meat and thereby misusing consecrated property.

Rachi non traduit

התם משום בזיון קדשים. דאי אמרת תיעקר אינה מתה מהרה נראה בזיונה לזמן מרובה:

ונשחטיה מישחט. דאי משום שחוטי חוץ אבדק הבית לא מיחייב וכדתניא [בשני שעירים] (יומא דף סג:) שומע אני אפילו קדשי בדק הבית שנקראו קרבן וכו':

לידי תקלה. לאכלה:

Tossefoth non traduit

ונשחטיה מישחט. פ''ה ואי משום שחוטי חוץ אקדשי בדק הבית לא מיחייב כדתני' פרק [שני שעירים] (יומא דף סג:) שומע אני כו' משמע דלא איירי הכא אלא בקדשי בדק הבית וקשיא דא''כ כי משני רבא מפני שנראה כמטיל מום בקדשי בדק הבית מאי מטיל מום איכא הא כי כתיב (ויקרא כ''ב:
כ''א) כל מום לא יהיה בו בקדשי מזבח כתיב ועוד מדקמסיק הני מילי בזמן שביהמ''ק קיים דחזי להקרבה אלמא בקדשי מזבח איירי לכך פירש ר''י דבקדשי מזבח איירי ובזמן הזה אין חייב שוחט חוץ מאחר שאינו ראוי לביאת פתח אהל מועד מידי דהוה אשלמים ששחטן בחוץ קודם פתיחת דלתות ההיכל דפטור למ''ד פרק שני שעירים (שם.) מחוסר פתיחה כמחוסר מעשה דמי ועוד י''ל דלעולם בקדשי בדק הבית מיירי ורבא בא לפרש הטעם בקדשי מזבח וגזירה קדשי בדק הבית אטו קדשי מזבח כדאשכחן גבי גיזה ועבודה בפרק ראשית הגז (חולין דף קלה.) דגזרינן קדשי בדק הבית אטו קדשי מזבח והאי כי פריך ונשחטינהו מישחט אקדשי בדק הבית פריך והוה מצי לשנויי גזרה משום קדשי מזבח והתם אסור משום שחוטי חוץ אלא שפיר קא משני:

וְלִישַׁוְּיֵהּ גִּיסְטְרָא! אָמַר אַבָּיֵי: אָמַר קְרָא ''וְנִתַּצְתֶּם אֶת מִזְבְּחֹתָם וְגוֹ' לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַה' אֱלֹהֵיכֶם''.

Traduction

The Gemara asks: But why not let him render the animal a shard [gistera], by mutilating it so that it is unfit to be eaten? Why is it necessary to kill it in such a drawn-out fashion, by starving it to death? Abaye said that it is because the verse states: ''And you shall break down their altars…you shall not do so to the Lord your God'' (Deuteronomy 12:3–4). It is derived from here that one may not actively destroy any sacred item.

Rachi non traduit

גיסטרא. יחתכנה לשנים הא ליכא בזיון קדשים דמתה מהר ותקלה ליכא דלא אכלי מינה:

רָבָא אָמַר: מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּמֵטִיל מוּם בְּקָדָשִׁים. נִרְאֶה? מוּם מְעַלְּיָא הוּא! הָנֵי מִילֵּי בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים, דַּחֲזֵי לְהַקְרָבָה. הַשְׁתָּא דְּלָא חֲזֵי לְהַקְרָבָה — לֵית לַן בַּהּ.

Traduction

Rava said there is a different reason a consecrated animal may not be disposed of by cutting its hooves: It is because it appears as though he is inflicting a blemish on a sacrificial animal. The Gemara asks: Why does Rava say that it merely appears as though he is inflicting a blemish, when in actual fact he is inflicting a full-fledged blemish? The Gemara answers: This matter, that one may not inflict a blemish on a sacrificial animal, applies only when the Temple is standing, as the animal is fit for sacrifice and he renders it unfit. By contrast, now, when the animal is not fit for sacrifice, since there is no Temple, we have no problem with it by Torah law. The only problem is that it appears as though one is inflicting a blemish on a sanctified animal.

Rachi non traduit

ה''מ. הוא דהוי מטיל מום גמור ואסור משום כל מום לא יהיה בו:

בזמן שבית המקדש קיים. דקרינא ביה תמים יהיה לרצון (ויקרא כ''ב:כ''א) להקריב אבל השתא נראה בעל מום הוא ולא אסור מדאורייתא:

וְלִיהְוֵי כְּמֵטִיל מוּם בְּבַעַל מוּם, דְּאַף עַל גַּב דְּלָא חֲזֵי לְהַקְרָבָה — אָסוּר! בַּעַל מוּם, נְהִי דְּלָא חֲזֵי לְגוּפֵיהּ — לִדְמֵי חֲזֵי, לְאַפּוֹקֵי הָכָא, דְּלָא לִדְמֵי חֲזֵי וְלָא לְגוּפֵיהּ חֲזֵי.

Traduction

The Gemara asks: But this should be considered equivalent to one who inflicts a blemish on an animal that is already blemished, which is prohibited even though that animal is not fit for sacrifice. The Gemara answers: In the case of a blemished animal when the Temple is standing it is prohibited to inflict a blemish upon it, as granted, it itself is not fit to serve as an offering; but it is fit to make use of its monetary value, i.e., another animal may be purchased with the proceeds of its sale and sacrificed in its place. This is to the exclusion of the case here, when there is no Temple, as the animal is not fit for its monetary value and it is not fit to serve as an offering itself.

Rachi non traduit

וניהוי כמטיל מום בבעל מום. לרבא פריך דאמר נראה כמטיל מום כלומר מדרבנן הוא דאסור אמאי לא עבר מדאוריית' משום דלא חזי להקרבה הרי מטיל מום בבעל מום דמעיקרא לא חזי להקרבה ופליגי ביה תנאי בבכורות (דף לג:) גבי בכור שאחזו דם ואיכא למ''ד אסור להקיז אפילו הוא מת משום לא יהיה בו מום וה''ל למיתני מפני שמטיל מום בבעל מום ואמאי תנא נראה:

לדמי חזי. לחללו באחר ומקריב חלופיו וקרינא בו תמים יהיה לרצון משום חלופיו:

לאפוקי. השתא כשאין בית המקדש קיים דשום בהמה לא חזיא לא לגופה ולא לדמי הלכך נראה בעלמא הוא ולא מיתסר מדאורייתא אלא מדרבנן:

אַשְׁכְּחֵיהּ רַבִּי יוֹנָה לְרַבִּי עִילַּאי דְּקָאֵי אַפִּיתְחָא דְּצוֹר, אֲמַר לֵיהּ: קָתָנֵי ''בְּהֵמָה תֵּיעָקֵר'', עֶבֶד מַאי? עֶבֶד יִשְׂרָאֵל לָא קָא מִיבַּעְיָא לִי. כִּי קָא מִיבַּעְיָא לִי עֶבֶד גּוֹי, מַאי? אֲמַר לֵיהּ: מַאי קָא מִיבַּעְיָא לְךָ? תַּנְיָא: הַגּוֹיִם (והרועי) [וְהָרוֹעִים] בְּהֵמָה דַּקָּה לֹא מַעֲלִין וְלֹא מוֹרִידִין.

Traduction

§ Rabbi Yona found Rabbi Elai, who was standing at the entrance to the city of Tyre. Rabbi Yona said to him: The baraita cited above teaches that if one bought an animal at a pagan fair it should be destroyed. What should be done with a slave purchased at the fair? Rabbi Yona elaborated: I do not raise the dilemma about a Jewish slave, as it is obvious that the master cannot cause him harm. Where it is a dilemma for me is the case of a gentile slave; what is the halakha? Rabbi Elai said to him in response: What is the reason that this is a dilemma for you? It is taught in a baraita: With regard to the gentiles and shepherds of small domesticated animals, we do not raise them from a pit but we do not actively lower them into a pit either. It may be inferred from here that one may not cause the death of a gentile slave.

Rachi non traduit

עבד מאי. לקח שם עבד מאי לרבי נתן מה יעשה לו יעקרנו או לא:

ה''ג העובדי כוכבים והרועים בהמה דקה. הן ישראל והן גזלנים הרי הן כעובדי כוכבים:

ואין מעלין. אותן מן הבור אם נפלו לתוכה אלא יניחם וימותו:

ואין מורידין. אותן לבור להמית אותן בידים. אלמא עבד עובד כוכבים אסור להמיתו בידים:

Tossefoth non traduit

והרועין בהמה דקה. שלהן אבל של אחרים לא דאין אדם חוטא ולא לו כדאמר בפרק קמא דב''מ (דף ה:) גבי ההוא רעיא:

אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יִרְמְיָה לְרַבִּי זֵירָא: קָתָנֵי לוֹקְחִין מֵהֶן בְּהֵמָה עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת, עֶבֶד יִשְׂרָאֵל אוֹ דִלְמָא אֲפִילּוּ עֶבֶד גּוֹי? אֲמַר לֵיהּ: מִסְתַּבְּרָא עֶבֶד יִשְׂרָאֵל, דְּאִי עֶבֶד גּוֹי לְמַאי מִיבְּעֵי לֵיהּ? כִּי אֲתָא רָבִין אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: אֲפִילּוּ עֶבֶד גּוֹי, מִפְּנֵי שֶׁמַּכְנִיסוֹ תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה.

Traduction

Rabbi Yirmeya said to Rabbi Zeira: The second baraita cited above teaches that one may go to a pagan fair and buy from the gentiles animals, slaves, and maidservants. Does the baraita mean that one may buy a Jewish slave, or perhaps, is it teaching that one may buy even a gentile slave? Rabbi Zeira said to him: It stands to reason that the baraita means specifically a Jewish slave; as, if it is referring to a gentile slave, what is the reason that it is necessary for the Sages to permit this purchase? When Ravin came from Eretz Yisrael to Babylonia, he said that Rabbi Shimon ben Lakish says: It is permitted to purchase even a gentile slave, because he brings him under the wings of the Divine Presence by having him undergo the process of conversion when he becomes the slave of a Jew.

Rachi non traduit

קתני. לרבנן דפליגי עליה דר' נתן לוקחין מהן עבדים ושפחות:

למאי מיבעי ליה. כלומר מאי מצוה יש כאן דנשרי ליה:

Tossefoth non traduit

עבד עובד כוכבים. טעמא דמכניסו תחת כנפי שכינה דחייב בכל המצות שהנשים חייבות דגמרינן לה לה מאשה (גיטין דף מא:):

אָמַר רַב אָשֵׁי: אַטּוּ בְּהֵמָה מַאי ''מַכְנִיס תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה'' אִיכָּא? אֶלָּא מִשּׁוּם מִעוּטַיְיהוּ, וְהָכָא נָמֵי דִּמְמַעֲטִי — שְׁרֵי.

Traduction

Rav Ashi said: But with regard to the permission to buy an animal, what is there about this purchase that one can be said to bring the animal under the wings of the Divine Presence? Rather, the reason it is permitted is because through this purchase the Jew reduces the possessions of the gentile. And here too, as he reduces the gentile’s property by purchasing the slave, it is permitted.

Rachi non traduit

משום מעוטינהו. שממעט העובדי כוכבים ומדלדלן שלוקח בהמתם שמשתמשין בהן:

Tossefoth non traduit

הכא נמי משום מיעוטן. ואידך דמפרש מפני שמכניסו סבר דלא שייך בעבד מיעוטייהו דאדרבה הוי ממעט ישראל שאוכל משלו:

רַבִּי יַעֲקֹב זְבַן סַנְדָּלָא, רַבִּי יִרְמְיָה זְבַן פִּיתָּא. אֲמַר לֵיהּ חַד לְחַבְרֵיהּ: יַתְמָא, עֲבַד רַבָּךְ הָכִי? אֲמַר לֵיהּ אִידַּךְ: יַתְמָא, עֲבַד רַבָּךְ הָכִי? וְתַרְוַיְיהוּ מִבַּעַל הַבַּיִת זְבוּן, וְכָל חַד וְחַד סָבַר: חַבְרַאי מִתַּגָּר זְבַן. דְּאָמַר רַבִּי אַבָּא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּלוֹקֵחַ מִן הַתַּגָּר, דְּשָׁקְלִי מִיכְסָא מִינֵּיהּ, אֲבָל בְּלוֹקֵחַ מִבַּעַל הַבַּיִת, דְּלָא שָׁקְלִי מִינֵּיהּ מִיכְסָא — מוּתָּר.

Traduction

The Gemara relates: Rabbi Ya’akov bought sandals and Rabbi Yirmeya bought bread at a pagan fair. One said to the other: Orphan, i.e., one with no guide, would your teacher act in this manner? The other likewise said to him: Orphan, would your teacher act in this manner? The Gemara explains: Actually, both purchased these items from a homeowner, i.e., a private individual, and each one thought that the other had purchased his item from a merchant. As Rabbi Abba, son of Rabbi Ḥiyya bar Abba, says: The Sages taught that it is prohibited to buy from a gentile at a pagan fair only in the case of one who buys from a merchant, as a tax is taken from him and used for the benefit of idol worship. But with regard to one who buys from a homeowner, when a tax is not taken from him, it is permitted to make the purchase.

Rachi non traduit

זבן סנדלא. ביריד של עבודת כוכבים לקח סנדל מן העובד כוכבים:

יתמא. בלא דעת:

עבד רבך הכי. לעשות סחורה בשוק של עבודת כוכבים דשקלי מיניה מכסא ומהנה:

Tossefoth non traduit

רבי ירמיה זבן פיתא. וא''ת והלא פת עובדי כוכבים אסורה וי''ל דמיירי במקום שאין פלטר ישראל כדאמרינן לקמן פרק שני (עבודה זרה דף לה:) ועוד י''ל דמיירי הכא לצורך עבדו עובד כוכבים או לצורך בהמתו אכן בירושלמי גבי האי עובדא שנייא היא משום חיי נפש משמע דלצרכו קנאו והכי גרסינן בירושלמי ואתה לא לקחת גלוסקא מימיך אמר ליה שנייא היא משום חיי נפש ואם תאמר והלא פת דבר שאין מתקיים הוא ואמרינן לעיל (עבודה זרה דף ו:) דבר שאין מתקיים אין לוקחין מהם וי''ל דפת דבר חשוב הוא וקפץ עליה זבינא והוה כדבר המתקיים:

אָמַר רַבִּי אַבָּא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא: אִילְמָלֵא הָיָה רַבִּי יוֹחָנָן הָא זִימְנָא בְּאַתְרָא דְּקָא שָׁקְלִי מִיכְסָא, אֲפִילּוּ מִבַּעַל הַבַּיִת הֲוָה אָסַר. אֶלָּא אִינְהוּ הֵיכִי זְבוּן? מִבַּעַל הַבַּיִת שֶׁאֵינוֹ קָבוּעַ זְבוּן.

Traduction

Rabbi Abba, son of Rabbi Ḥiyya bar Abba, says: If Rabbi Yoḥanan had been present at this time and age, in a place where the tax is taken from all sales, including those conducted with private individuals, he would have prohibited buying items even from a homeowner. The Gemara asks: But if so, how did these Sages, Rabbi Ya’akov and Rabbi Yirmeya, purchase items at the fair? The Gemara answers: They purchased the items from a homeowner who sells solely on a temporary basis.

Rachi non traduit

אילמלא היה רבי יוחנן באתרא. דשקלי מכסא מבעלי בתים הוה אסר ליקח אפילו מבעל הבית והשתא דר' ירמיה קים לן דשקלי מבעלי בתים:

שאינו קבוע. ולא מסיק מוכסי אדעתייהו למיגבי מינייהו דלא תגר ולאו בעה''ב קבוע:

מַתְנִי' אֵלּוּ דְּבָרִים אֲסוּרִים לִמְכּוֹר לְגוֹי: אִצְטְרוֹבְלִין, וּבְנוֹת שׁוּחַ, וּפְטוֹטָרוֹת, וּלְבוֹנָה, וְתַרְנְגוֹל הַלָּבָן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מוּתָּר לִמְכּוֹר לוֹ תַּרְנְגוֹל לָבָן בֵּין הַתַּרְנְגוֹלִין, וּבִזְמַן שֶׁהוּא בִּפְנֵי עַצְמוֹ — קוֹטֵעַ אֶת אֶצְבָּעוֹ וּמוֹכְרוֹ לוֹ, לְפִי שֶׁאֵין מַקְרִיבִים חָסֵר לַעֲבוֹדָה זָרָה.

Traduction

MISHNA: These are the items that it is prohibited to sell to a gentile at any time of year, as they are used specifically for idol worship: Itzterubalin, benot shuaḥ, petotarot, frankincense, and a white rooster. Rabbi Yehuda says: It is permitted to sell a white rooster to a gentile provided that it is sold along with other types of roosters. But when it is sold by itself, one should cut off its toe and sell it to the gentile, because they do not sacrifice a defective animal to their object of idol worship.

Rachi non traduit

מתני' איצטרובלין ובנות שוח. מפרש בגמרא:

אסור למכור לעובד כוכבים. דלצורך עבודת כוכבים קבעי לה:

מוכר לו תרנגול לבן בין התרנגולים. לקח עובד כוכבים מישראל תרנגולים הרבה מותר למכור ביניהם תרנגול לבן דכיון דשקיל מיניה אחריני לאו לעבודת כוכבים קא בעי להו:

וּשְׁאָר כָּל הַדְּבָרִים, סְתָמָן מוּתָּר, וּפֵירוּשָׁן אָסוּר. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אַף דֶּקֶל טָב וְחָצָב (ונקלב) [וְנִקְלָבֵס] אָסוּר לִמְכּוֹר לַגּוֹיִם.

Traduction

And with regard to all remaining items, without specification it is permitted to sell them, but with specification it is prohibited to sell them. Rabbi Meir says: Even in the case of a good palm tree, ḥatzav, and naklav, it is prohibited to sell them to gentiles.

Rachi non traduit

סתמן ופירושן מפרש בגמרא:

דקל טב חצב ונקלב. מפרש בגמ':

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source