Le texte Le vocabulaire Les révisions
Yevamoth
Daf 86b
לְכֹהֵן. לְכֹהֵן וְלֹא לְלֵוִי? אֵימָא אַף לְכֹהֵן. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי עֲקִיבָא — דִּכְתִיב: ''וְאֶל הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם'', בִּלְוִיִּם קָא מִשְׁתַּעֵי קְרָא. וְאִידַּךְ כִּדְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מְקוֹמוֹת נִקְרְאוּ כֹּהֲנִים לְוִיִּם, וְזֶה אֶחָד מֵהֶם: ''וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם בְּנֵי צָדוֹק''.
Traduction
The first tithe is given to a priest. The Gemara is puzzled: To a priest and not to a Levite? But the Torah expressly states that the first tithe is for Levites. The Gemara answers: Say he means it can be given also to a priest. The Gemara clarifies: What is the reason for Rabbi Akiva’s opinion? As it is written: ''You shall speak to the Levites, and you shall say to them'' (Numbers 18:26). Clearly, the verse speaks of Levites, not priests. And the other tanna, Rabbi Eliezer, maintains in accordance with the opinion of Rabbi Yehoshua ben Levi, as Rabbi Yehoshua ben Levi said: In twenty-four places in the Bible the priests are called Levites. And this is one of those verses: ''And the priests the Levites, the sons of Zadok'' (Ezekiel 44:15).
Rachi non traduit
לכהן ולא ללוי. בתמיה הא ודאי קרא לוים קאמר:
בני צדוק. וצדוק כהן הוה וקרא לבניו הלוים:
Tossefoth non traduit
מאי טעמא דר''ע. לכאורה נראה דר''מ ור''א פליגי בפלוגתא דר''ע ור' אלעזר בן עזריה דר''מ דלעיל כר''ע ותימה דבפ' המוכר את הספינה (ב''ב פא:
ושם) אמר דיהיב ליה לכהן וכר' אלעזר בן עזריה והתם מתרץ לה בין לר''מ בין לרבנן וצ''ל דאליבא דרבנן מוקי לה התם כר''א בן עזריה אבל לר''מ אית ליה לאוקומי בתר דקנסינהו עזרא דלכ''ע לכהן ואפילו למ''ד קנסא לעניים יכול ליתן לכהן עני:
וְרַבִּי עֲקִיבָא, הָכָא לָא מָצֵית אָמְרַתְּ, דִּכְתִיב: ''וַאֲכַלְתֶּם אוֹתוֹ בְּכָל מָקוֹם'', מִי שֶׁיָּכוֹל לְאוֹכְלוֹ בְּכָל מָקוֹם. יָצָא כֹּהֵן, שֶׁאֵין יָכוֹל לְאוֹכְלוֹ בְּבֵית הַקְּבָרוֹת. וְאִידַּךְ? כֹּל הֵיכָא דְּבָעֵי — דְּלָא בָּעֵי חוֹמָה, וְאִי אָכֵיל לֵיהּ בְּטוּמְאַת הַגּוּף — לָא לָקֵי.
Traduction
And Rabbi Akiva replies: Here you cannot say the verse is referring to priests, as it is written: ''And you may eat it in any place'' (Numbers 18:31), from which we learn that the tithe is given to one who can eat it in any place. This excludes a priest, who cannot eat it in a cemetery, as he is prohibited from entering such a place. Consequently, the verse cannot be referring to priests. And the other Sage, Rabbi Eliezer, how does he respond to this claim? He explains the verse as follows: He may eat it anywhere that he wishes, that is, in any city, as it does not require the wall of Jerusalem, like the second tithe. And we further learn from here that if he eats it in a state of bodily impurity he is not flogged. Consequently, we can say that tithe may be eaten by priests in any place.
Tossefoth non traduit
מי שיכול לאוכלו בכל מקום. וא''ת לר''מ דאוסר לזרים מ''ט דמעשר ללוי ולא לכהן דלא מצי דריש כר''ע מי שיכול לאוכלו בכל מקום דמההוא טעמא דאסור לזרים אסור לאוכלו נמי בטומאת הגוף וא''א לאוכלו בבית הקברות וי''ל דאע''ג דאסור לזרים גזירת הכתוב הוא ואכלתם אותו בכל מקום:
הָהִיא גִּינְּתָא דַּהֲוָה שָׁקֵיל רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן מִינַּהּ. אֲזַל רַבִּי עֲקִיבָא אַהְדְּרֵיהּ לְפִתְחָא לְבֵי קִבְרֵי. אֲמַר: עֲקִיבָא בְּתַרְמִילוֹ, וַאֲנָא חָיֵי?
Traduction
The Gemara relates: There was a certain garden from which Rabbi Elazar ben Azarya, a priest, would take the first tithe, in accordance with his opinion that priests are also entitled to this tithe. Rabbi Akiva went, closed up the garden, and changed its entrance so that it would be facing toward the cemetery, to prevent Rabbi Elazar ben Azarya from entering the garden. Rabbi Elazar said in the form of a lighthearted exaggeration: Akiva, a former shepherd, comes with his satchel, but I have to live; from where will I receive my livelihood if I cannot claim the first tithe? Rabbi Elazar was actually a very wealthy man and did not need the produce from this garden. However, his point was that Rabbi Akiva acted in order to stop him from receiving something that he felt was rightfully his.
Rachi non traduit
ר''א בן עזריה. כהן הוה כדאמר בברכות (דף כז:) דהוא עשירי לעזרא:
עקיבא בתרמילו. משום דר''ע רעיא דכלבא שבוע הוה:
תרמילו. חמת של עור בשטייל''א בלע''ז ורועה נותן בה פתו ותולה בצוארו:
אִיתְּמַר, מִפְּנֵי מָה קָנְסוּ לְוִיִּם בְּמַעֲשֵׂר? פְּלִיגִי בַּהּ רַבִּי יוֹנָתָן וְסָבַיָּא. חַד אָמַר: שֶׁלֹּא עָלוּ בִּימֵי עֶזְרָא. וְחַד אָמַר: כְּדֵי שֶׁיִּסְמְכוּ כֹּהֲנִים עָלָיו בִּימֵי טוּמְאָתָן.
Traduction
§ It was stated that amora’im disagreed about the following question: For what reason did the Sages penalize the Levites with regard to their tithe, by declaring that it may be given to priests as well? Rabbi Yonatan and the Elders who were with him disagree with regard to this matter. One said it was because they did not ascend, i.e., immigrate to the land of Israel, in the days of Ezra. And one said that it was not a penalty at all, but they gave the first tithe to the priests so that they could rely on it during their days of impurity. Because it is prohibited for priests to consume teruma while in a state of impurity, they would have had nothing to eat if they were dependent exclusively on teruma. It is permitted, however, to eat the tithe while impure.
Rachi non traduit
מפני מה קנסו לוים במעשר. לאו לעיל קאי דטעמא דהכא לאו משום קנסא אלא משום דכהנים נמי לוים איקרו כדאמרן אלא דאמר בכמה דוכתין בהש''ס בתר דקנסינהו עזרא (חולין דף קלא:) ובמסכת סוטה (דף מז:) תנן יוחנן כ''ג העביר הודיית המעשר ואמר מפני שאין מפרישין אותו כתקנן דרחמנא אמר יהבה ללוים ואנן יהבינן לכהנים והכא נקט לה משום דקבעי למיפרך עלה מהא דרבי עקיבא דאהדריה לפתחא לבי קברי:
Tossefoth non traduit
מפני מה קנסו לוים במעשר. פי' ר''י דלא מצינו בהדיא אלא מצינו בעזרא והיה הכהן בן אהרן עם הלוים במעשר הלוים ואיכא למימר דהכי קאמר כשיבאו הלוים לחלוק בבית הגרנות יבואו עמהם הכהנים וקשה דלר' אלעזר בן עזריה דלא שקלי לוים כלל בתר קנסא אלא כהנים הא לא משתמע מההוא קרא דהא ליכא למימר שהיו הכהנים עם הלוים לקבל מהם מעשר משלהם דהא בשלהם לא קנסום כדמוכח בפ' הזרוע (חולין דף קלא:) וי''ל דלר''א בן עזריה לא נמנעו הלוים מכל וכל מלילך לבית הגרנות לחלוק במעשר כדמוכח פ''ב דכתובות (דף כו. ושם) וכ''ש בימי עזרא שעדיין לא פשט הקנס ולכך נאמר שילך הכהן עם הלוים ולמ''ד קנסא לעניים נקט כהן עם הלוים משום דשכיחי עניי כהנים טפי לפי שאין עסוקין במלאכה אלא בעבודת בית המקדש וגם אין להם קרקעות וה''ה עניי ישראל למ''ד מעשר מותר לזרים והר' יוסף אומר דנפקא לן מדכתיב במלאכי הביאו את כל המעשר אל בית האוצר דבית האוצר הוא לשכה שתקן עזרא לתת שם תרומת כהנים כדכתיב בעזרא (נחמיה י לט) וכיון שמצוה לתת שם מעשר אם כן של כהנים הוא וקי''ל (מגילה טו.) מלאכי זה עזרא ולמ''ד קנסא לעניים מצוה לתת לכהנים משום דעניים שכיחי בהו כדפרישית:

בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר שֶׁלֹּא עָלוּ — מִשּׁוּם הָכִי קַנְסִינְהוּ. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר כְּדֵי שֶׁיִּסְמְכוּ עָלָיו כֹּהֲנִים בִּימֵי טוּמְאָתָן — מִשּׁוּם כֹּהֲנִים קַנְסִינְהוּ לַלְוִיִּם?! אֶלָּא כּוּלֵּי עָלְמָא קְנָסָא שֶׁלֹּא עָלוּ בִּימֵי עֶזְרָא. וְהָכָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי: מָר סָבַר: קְנָסָא לַעֲנִיִּים, וּמָר סָבַר: כֹּהֲנִים בִּימֵי טוּמְאָתָן — עֲנִיִּים נִינְהוּ.
Traduction
The Gemara asks: Granted, according to the one who says it was because they did not ascend, we can understand that due to that reason they penalized the Levites by forcing them to share their tithe with the priests. But according to the one who says it was done so that the priests could rely on it during their days of impurity, should we penalize the Levites for the benefit of priests? Rather, everyone agrees that it was a penalty for the fact that they did not ascend in the days of Ezra, and here they disagree about this: One Sage holds that the penalty is that the tithe must be given to the poor, and one Sage holds that priests are classified as poor in the days of their impurity.
Tossefoth non traduit
מר סבר קנסא לעניים. דוקא ולא לכהנים עשירים ואליבא דר''ע פליגי דלר''א בן עזריה דשקלי כהנים מן התורה אפי' עשירים בתר דקנסינהו נמי דהוי לכהן ולא ללוי כדמוכח בהזרוע (חולין קלא:) ובפרק ב' דכתובות (דף כו. ושם) שקלי נמי כהנים עשירים דלדידהו לא קניס עזרא שהרי עלו וקנסא לעניים דקאמר הכא אין לפרש דוקא לעניי לוים ולא עניי ישראל וכהנים דא''כ נשתכרו עניי לוים במה שלא עלו ועוד דמשמע הכא דאי הוו כהנים בימי טומאתן עניים הוו שקלי לכ''ע אע''ג דמדאורייתא לר''ע ללוי ולא לכהן אלא ודאי עניים דקאמר אפילו עניי ישראל וכהנים ומיהו למ''ד מעשר ראשון אסור לזרים אין נראה שינתן לעניי ישראל כדי למוכרו דמילתא דאתי לידי תקלה לא הוו מתקני רבנן דאיכא למיחש דלמא אתי למיכליה וכה''ג אמרינן בפ''ב דכתובות (שם) ונראה דלר''ע לא הפקיע עזרא כח הלוים מכל וכל להשוותן לכהן ולישראל שלא יטלו מעשר אלא עניים ולא עשירים אלא לוים בין עניים בין עשירים היו נוטלים לעולם כדמשמע בכמה דוכתין שהיו נוטלין בתורת לויות דתנן בגיטין (דף ל.) המלוה מעות את הכהן ואת הלוי להיות מפריש עליהן ואיתא בגמרא (שם:) ישראל שאמר לבן לוי כור מעשר לאביך בידי ובהזרוע (חולין קלא:) ובפ''ב דכתובות (דף כו.) פריך הש''ס מעשר ראשון דלוי הוא וטעמא כיון דמעיקרא היה המעשר של לוים לבדם לר''ע דיין שיקנסום ליתן גם לאחרים עמהם למר לעניים ולמר לכהנים וסתמא בכל דוכתא כר''ע ולר''א בן עזריה דאמר מדאורייתא אף לכהן בתר קנסא לכהן דוקא כדאמר בפ' שני דכתובות (שם) ולדידיה דוקא מעשר ראשון חזקה לכהונה ולא לר''ע תדע דלמ''ד לעניים היאך יהיה חזקה לכהונה ולר''א בן עזריה מה שבטל יוחנן את הוידוי (סוטה דף מז:) אף על פי שדינו היה לכהנים כמו ללוים מכל מקום כיון דנצטוו לתתו אף ללוים כי שכר הוא לכם חלף עבודתכם (במדבר י''ח:

ל''א) כשמפקיעין אותו מלוים לתת כולו לכהנים אין זה כמצותו:
בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר קְנָסָא לַעֲנִיִּים — מִשּׁוּם הָכִי אַהְדְּרֵיהּ רַבִּי עֲקִיבָא לְפִתְחָא לְבֵי קִבְרֵי. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר לְכֹהֲנִים, אַמַּאי אַהְדְּרֵיהּ לְפִתְחָא לְבֵי קִבְרֵי? הָכִי קָאָמַר לֵיהּ: אִי דְּקָא אָתֵית בְּתוֹרַת קְנָסָא — אִית לָךְ, וְאִי קָא אָתֵית בְּתוֹרַת חֲלוּקָּה — לֵית לָךְ.
Traduction
The Gemara asks: Granted, according to the one who says that the penalty imposed on the Levites is that the tithe must be given to the poor, due to that reason Rabbi Akiva changed the garden entrance so that it would be facing toward the cemetery, as Rabbi Elazar ben Azarya was a wealthy man. But according to the one who says the tithe was given to the priests, why did he change the entrance so that it would be toward the cemetery? The Gemara answers: This is what he said to him, i.e., this is what he meant: If you come to receive the tithe by virtue of the penalty imposed on the Levites, you may have it, but if you come by the standard halakha of distribution, demanding your share with the Levites, you may not have the tithe. If the owner of the garden chooses to give it to you, you may accept it, but you may not take it yourself.
Rachi non traduit
אלא ר' עקיבא מ''ט אהדריה כו'. למ''ד קנסא לכהנים קפריך אם איתא דתקנתא לכהנים הואי מי הוה מהדר ר''ע לפתחא לבי קברי נהי נמי דקרא בלוים כתיב מיהו ר''ע לבתר דקנסינהו עזרא הוה:
וּמְנָא לַן דְּלָא סְלִיקוּ בִּימֵי עֶזְרָא? דִּכְתִיב: ''וָאֶקְבְּצֵם אֶל הַנָּהָר הַבָּא עַל אַהֲוָא וַנַּחֲנֶה שָׁם יָמִים שְׁלֹשָׁה וָאָבִינָה בָעָם וּבַכֹּהֲנִים וּמִבְּנֵי לֵוִי לֹא מָצָאתִי שָׁם''. אָמַר רַב חִסְדָּא: בַּתְּחִלָּה לֹא הָיוּ מֵעֲמִידִים שׁוֹטְרִים אֶלָּא מִן הַלְוִיִּם, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְשׁוֹטְרִים הַלְוִיִּם לִפְנֵיכֶם'', עַכְשָׁיו אֵין מַעֲמִידִין שׁוֹטְרִים אֶלָּא מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְשׁוֹטְרִים הָרַבִּים בְּרָאשֵׁיכֶם''.
Traduction
The Gemara asks with regard to the penalty imposed on Levites: And from where do we derive that the Levites did not ascend in the days of Ezra? As it is written: ''And I gathered them together to the river that runs to Ahava; and we encamped there for three days; and I viewed the people, and the priests, and found there none of the sons of Levi'' (Ezra 8:15). With regard to this, Rav Ḥisda said: Initially they would establish officers over the people only from among the Levites, as it states: ''And the officers, the Levites, before you'' (II Chronicles 19:11), but now they establish officers only from among the Israelites, as it is stated: And the officers of the many at your heads. This indicates that officers were appointed from: The many, meaning the largest group, ordinary Israelites.
Rachi non traduit
ושוטרים הרבים בראשיכם. דהיינו ישראל שהם רבים מלוים:
Tossefoth non traduit
ומבני לוי לא מצאתי שם. והא דתנן בקדושין (דף סט.) עשרה יוחסין עלו מבבל וקחשיב לוים וקרא נמי כתיב (עזרא א':
ה') ויקומו ראשי האבות ליהודה ובנימין והלוים וגו' אלמא עלו פרש''י בעשרה יוחסין (שם) דאותן לוים שעלו עמו היו קצוצי בהונות כשאמר להם נבוכדנצר שירו לנו משיר ציון עמדו וקצצו בהונותיהן ואמרו איך נשיר את שיר ציון ולפי שלא מצא שם ראויים לשיר עמד וקנסם ואפילו למאן דאמר עיקר שיר בפה מכל מקום הקפיד משום דאיכא נמי מצוה בכלים:
מַתְנִי' בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּיסֵּת לְכֹהֵן — תֹּאכַל בִּתְרוּמָה. מֵת וְלָהּ הֵימֶנּוּ בֵּן — תֹּאכַל בִּתְרוּמָה. נִיסֵּת לְלֵוִי — תֹּאכַל בְּמַעֲשֵׂר. מֵת וְלָהּ הֵימֶנּוּ בֵּן — תֹּאכַל בְּמַעֲשֵׂר. נִיסֵּת לְיִשְׂרָאֵל — לֹא תֹּאכַל לֹא בִּתְרוּמָה וְלֹא בְּמַעֲשֵׂר. מֵת וְלָהּ הֵימֶנּוּ בֵּן — לֹא תֹּאכַל לֹא בִּתְרוּמָה וְלֹא בְּמַעֲשֵׂר.
Traduction
MISHNA: An Israelite woman married to a priest may partake of teruma. If the priest died and she had a child from him, she may continue to partake of teruma. If she subsequently married a Levite, she may no longer partake of teruma but she may partake of the first tithe on his account. If he, too, died and she had a child from him, she may continue to partake of tithe on account of the child. If she then married an Israelite, she may partake of neither teruma nor tithe. If her Israelite husband died and she had a child from him, she still may partake of neither teruma nor tithe.
Rachi non traduit
מתני' ניסת ללוי. אחר שילדה מכהן:
תאכל במעשר. ולא בתרומה דהדר הויא זרה:
מת ולה הימנו בן תאכל במעשר. בשביל בנה והאי בן פסיל לה מתרומה שהרי יש לה זרע מן הזר וכתיב (ויקרא כ''ב:י''ג) וזרע אין לה ושבה והרי יש לה זרע ואע''ג דקרא בבת כהן כתיב מרבינן מיניה בגמרא נמי בת ישראל האוכלת בשביל בנה כהן וניסת לזר ומת שחוזרת ואוכלת בשביל בנה הלכך כי היכי דבת כהן כי אית לה זרע מישראל לא הדרה בת ישראל האוכלת בשביל בנה כהן נמי כי אית לה זרע בין מלוי או מישראל לא הדרה אוכלת בשביל בנה כהן:
מֵת בְּנָהּ מִיִּשְׂרָאֵל — תֹּאכַל בְּמַעֲשֵׂר. מֵת בְּנָהּ מִלֵּוִי — תֹּאכַל בִּתְרוּמָה. מֵת בְּנָהּ מִכֹּהֵן — לֹא תֹּאכַל לֹא בִּתְרוּמָה וְלֹא בְּמַעֲשֵׂר.
Traduction
If her child from the Israelite also died, while her son from the Levite remained alive, she may partake of tithe on account of the Levite’s child. If her child from the Levite died, leaving her with a son from the priest, she may once again partake of teruma. If her child from the priest died as well, she may no longer partake of either teruma or tithe.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source