Le texte Le vocabulaire Les révisions
Yevamoth
Daf 75a
וְהָכְתִיב: ''בְּכָל קֹדֶשׁ לֹא תִגָּע'' — לְרַבּוֹת [אֶת] הַתְּרוּמָה! אֶלָּא, קְרָא מִילֵּי מִילֵּי קָא חָשֵׁיב.
Traduction
But isn’t it written in that same section dealing with a woman after childbirth: ''She shall touch no hallowed thing, nor come into the Sanctuary, until the days of her purification are completed'' (Leviticus 12:4), which comes to include teruma? Rather, the Torah considers several distinct matters separately, and not all the verses refer to teruma.
Rachi non traduit
והכתיב בכל קדש לא תגע. בההיא פרשתא ואמר מר במסכת מכות (דף יד:) בכל קדש לרבות התרומה דאסורה בה כל ימי טוהר שהיא טבולת יום לטומאת לידתה:
Tossefoth non traduit
והכתיב בכל קדש לא תגע לרבות את התרומה. אע''ג דבנות מגע תרומה נינהו האי לא תגע באכילה איירי כדאמר בסמוך דלא תגע אזהרה לאוכל ותימה דלמה לי קרא הא אזהרה דתרומה נפקא לן מאיש איש מזרע אהרן ומיהו מצינו למימר דאיצטריך למכתב נמי גבי יולדת משום דהותרה מכללה כדאמר בסמוך אבל קשה דהך דרשא לא אתיא לא כריש לקיש ולא כרבי יוחנן דבפרק כל הפסולין (זבחים לג:
ושם) דריש ר''ל לא תגע אזהרה לטמא שאכל את הקדש ומדאפקי' בלשון נגיעה מפיק אזהרה לנוגע בקדש ומרבויא דבכל אזהרה לאוכל לפני זריקה ולאזהרה לאוכל תרומה לא מוקי לה כלל אלא מפיק לה מאיש איש ור' יוחנן מוקי לא תגע אזהרה לנוגע בתרומה אבל לאוכל לא מוקי ותירץ ה''ר אפרים דהכא דמוקי לה אזהרה לאוכל תרומה היינו למאן דמוקי קרא דאיש איש מזרע אהרן בזב בעל שלש ראיות ועד אשר יטהר עד דמייתי כפרה ולקדש כדאמר בסמוך וא''כ אזהרה לאוכל תרומה לא נפקא אלא מהכא ואע''ג דהכא פריך למאן דמוקי ההוא קרא בזב בעל שתי ראיות מ''מ פריך שפיר דהא איכא מאן דמוקי לה בתרומה אע''ג דגיורת ושפחה לאו בנות מיכל תרומה נינהו ואע''ג דבקדשים מצריך תרי קראי חד בזב וחד ביולדת גבי תרומה לא צריך כיון דכבר חזינן דבאכילת קדש זב ויולדת שוין ועוי''ל דתרומה דלא תליא בכפרה לא בעי תרי קראי לזב ויולדת אלא דוקא לקדש שצריך להמתין אכפרה:
וּתְלָתָא קְרָאֵי בִּתְרוּמָה לְמָה לִי? צְרִיכִי, דְּאִי מֵ''עַד אֲשֶׁר יִטְהָר'', לָא הֲוָה יָדַעְנָא בְּמַאי — כְּתַב רַחֲמָנָא: ''וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ וְטָהֵר''.
Traduction
The Gemara asks: And why do I need three verses with regard to teruma? The Gemara answers: They are all necessary, as, had teruma been derived solely from the verse: ''He shall not eat of the holy things until he be pure'' (Leviticus 22:4), I would not have known by what means ritual purity is achieved, whether by immersion alone or in some other way. Therefore, the Merciful One writes: ''And when the sun has set he shall be pure, and afterward he may eat from the holy things'' (Leviticus 22:7), to teach that he must also wait for sunset.
Rachi non traduit
ותלתא קראי בתרומה. בקדשים לא יאכל עד אשר יטהר ואוקימנא לעיל מיניה בתרומה הכתוב מדבר דבר השוה בזרעו של אהרן ובא השמש וטהר עד מלאת ימי טהרה:
לא ידענא במאי. איזהו היא גמר טהרתו דעל כרחך גמר טהרה משמע:
Tossefoth non traduit
דאי מעד אשר יטהר לא ידענא במאי. אי יטהר בטבילה לחודה אי בהערב שמש כתב רחמנא ובא השמש וטהר בתר כי אם רחץ בשרו במים לאורויי דעד אשר יטהר דלעיל בטבילה והערב שמש קאמר ואי כתב רחמנא עד מלאת דהיינו נמי הערב שמש ה''א דבלא טבילה קאמר דבכולה פרשתא לא כתיב התם טבילה כתב רחמנא עד אשר יטהר דמשמע טבילה כדמפרשי קראי בתריה ואי כתב רחמנא ובא השמש ולא כתב עד מלאת הוה אמינא ה''מ דלאו בר כפרה וליכא למימר נמי דלכתוב ובא השמש ועד מלאת דעד אשר יטהר איצטריך לאזהרה לטבול יום דלאו בר כפרה ואי כתב רחמנא עד אשר יטהר ועד מלאת ולא כתב ובא השמש הוה אמינא דעד אשר יטהר בטבילה לחודה במידי דלאו בר כפרה והערב שמש במידי דבר כפרה כתב רחמנא ובא השמש א''נ ובא השמש וטהר איצטריך לטהר יומא כדאיתא בריש ברכות (דף ב.):
וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ''וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ'', הָנֵי מִילֵּי דְּלָאו בַּר כַּפָּרָה, אֲבָל דְּבַר כַּפָּרָה אֵימָא עַד דְּמַיְיתֵי כַּפָּרָה — כְּתַב רַחֲמָנָא: ''עַד מְלֹאת''.
Traduction
And had the Merciful One written only: ''And when the sun has set,'' I might have said that this applies only to one who does not require an atonement offering, but as for one who requires an atonement offering, one might say that he may not eat teruma until he brings his atonement offering. Therefore, the Merciful One writes: ''She shall touch no hallowed thing, nor come into the Sanctuary, until the days of her purification are completed'' (Leviticus 12:4), which indicates that she may eat teruma as soon as her days of purification are completed, and she need not wait until after she has brought her atonement offering.
Rachi non traduit
ה''מ היכא דלאו בר כפרה. דהא כולה ענינא בבעל ב' ראיות ומצורע מוסגר וטמא שרץ ומת משתעי:
כתב רחמנא עד מלאת. דאפי' יולדת דבת כפרה היא טהורה בהערב שמש:
וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ''עַד מְלֹאת'' — הֲוָה אָמֵינָא אֲפִילּוּ בְּלֹא טְבִילָה — כְּתַב רַחֲמָנָא: ''עַד אֲשֶׁר יִטְהָר''.
Traduction
And had the Merciful One written only: ''Until the days of her purification are completed,'' I would say that upon the completion of the purification period she is immediately purified even without immersion. Therefore, the Merciful One writes: ''Until he be pure.''
וּלְהָךְ תַּנָּא דִּפְלִיג עֲלֵיהּ דְּתַנָּא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, דְּאָמַר בְּזָב בַּעַל שָׁלֹשׁ רְאִיּוֹת וּבִמְצוֹרָע מוּחְלָט הַכָּתוּב מְדַבֵּר, וְהַאי ''עַד אֲשֶׁר יִטְהָר'' — עַד דְּמַיְיתֵי כַּפָּרָה, תְּרֵי קְרָאֵי בְּקָדָשִׁים לְמָה לִי?
Traduction
The Gemara asks: And according to that tanna who disagrees with the tanna of the school of Rabbi Yishmael and says that the verse ''Any man from the seed of Aaron who is a leper or a zav shall not eat of the holy things until he be pure'' (Leviticus 22:4) is speaking of a zav who already experienced three sightings of an emission, and of a confirmed leper, both of whom must bring an offering as part of their purification process; and, this being the case, that phrase ''until he be pure'' must mean until he brings his atonement offering; then why do I need two verses with regard to sacrificial food, this verse and the verse with regard to a woman after childbirth: ''And the priest shall make atonement for her, and she shall be pure'' (Leviticus 12:8), to teach us that sacrificial food may not be eaten until after the atonement offering has been brought?
Rachi non traduit
והאי עד אשר יטהר עד דמייתי כפרה. ועל כרחך בקודש מוקמת לה דהא כתיב קרא אחרינא ובא השמש וטהר דמוקמת ליה בתרומה:
תרי קראי. עד אשר יטהר וכפר עליה וטהרה בקדשים למה לי לאשמועינן דעד דמייתי כפרה:
צְרִיכִי, דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא בְּיוֹלֶדֶת — מִשּׁוּם דִּמְרוּבָּה טוּמְאָתָהּ, אֲבָל בְּזָב — אֵימָא לָא. וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא בְּזָב — דְּלֹא הוּתַּר מִכְּלָלוֹ, אֲבָל יוֹלֶדֶת — אֵימָא לָא, צְרִיכָא.
Traduction
The Gemara answers: They are both necessary, as had the Merciful One written this halakha only with regard to a woman after childbirth, one might have said that it applies only to her because her period of ritual impurity is so long, as she may not return to eating teruma or sacrificial food for either forty days, in the case of a male child, or eighty days, in the case of a female. But with regard to a zav, say that this is not the case. And had the Merciful One written this halakha only with regard to a zav, one might have said that it applies only to him, as no exemption is ever made from its general prohibition and he is always impure. But as for a woman after childbirth, who is permitted to her husband for thirty-three or sixty-six days of that period, say that this is not the case. Both verses are therefore necessary.
Rachi non traduit
מרובה טומאתה. שמנים יום לאכילת תרומה וקדשים:
יולדת הותרה מכללה. שרואה דם וטהורה לבעלה אבל זב לא הותר מכללו דכל כמה דלא פסיק טמא:
''בַּמַּיִם יוּבָא וְטָמֵא עַד הָעֶרֶב'' לְמָה לִי? אָמַר רַבִּי זֵירָא: לִנְגִיעָה.
Traduction
The Gemara asks: As for the verse stated with regard to a vessel that contracted ritual impurity through contact with a creeping animal: ''It must be put into water, and it shall be impure until the evening; then shall it be pure'' (Leviticus 11:32), why do I need it? Rabbi Zeira said: It is necessary in order to teach about touching. An impure vessel, even after it has been immersed, still imparts ritual impurity to the teruma that it touches until nightfall. The same applies to an impure individual who has already undergone immersion; not only is it prohibited for him to eat teruma, but also he renders it impure if he touches it.
Rachi non traduit
במים יובא וטמא עד הערב. ע''כ לתרומה איירי מדבעי הערב שמש למה לי תיפוק לי מובא השמש וטהר:
לנגיעה. דקרא דלעיל באכילה משתעי כדכתיב (ויקרא כ''ב:ז') ואחר יאכל מן הקדשים והאי קרא בכלים משתעי דנגיעה בעלמא היא ואשמעינן כלי וה''ה לאדם טבול יום לא יגע בתרומה:
דְּתַנְיָא: ''וְטָמֵא'' — יָכוֹל לַכֹּל, תַּלְמוּד לוֹמַר: ''וְטָהֵר''. אִי ''וְטָהֵר'' — יָכוֹל לַכֹּל, תַּלְמוּד לוֹמַר: ''וְטָמֵא''. הָא כֵּיצַד? כָּאן לְמַעֲשֵׂר, כָּאן לִתְרוּמָה.
Traduction
As it is taught in a baraita: Had the verse stated only: ''It must be put into water, and it shall be impure until the evening,'' one might have thought that it remains ritually impure until the evening in all regards. Therefore, the verse states: ''Then shall it be pure,'' indicating that it is pure following immersion, even before sunset. And had it stated only: ''Then shall it be pure,'' one might have thought that it is pure following immersion in all regards. Therefore, the verse states: ''And it shall be impure until the evening.'' How so; how can the apparent contradiction between the two parts of the verse be resolved? Here, the verse is referring to second tithe, for which immersion alone suffices; and there it is referring to teruma, for which sunset is required.
Rachi non traduit
וטמא. במים יובא וטמא אף לאחר ביאת המים קראו טמא:
יכול לכל. הוי טמא ת''ל וטהר מדלא כתיב ויטהר משמע דאמעיקרא קאי קודם הערב שמש:
וְאֵיפוֹךְ אֲנָא! מִסְתַּבְּרָא כִּי הֵיכִי דַּחֲמִירָא אֲכִילָה דִתְרוּמָה מֵאֲכִילָה דְמַעֲשֵׂר — הָכִי נָמֵי חֲמִירָא נְגִיעָה דִתְרוּמָה מִנְּגִיעָה דְמַעֲשֵׂר.
Traduction
The Gemara asks: But I can reverse this construct and say that the greater stringency should be applied to second tithe. The Gemara answers: It is reasonable to say that teruma is subject to the greater stringency; just as the eating of teruma is subject to greater stringency than the eating of second tithe, so too, the touching of teruma should be subject to greater stringency than the touching of second tithe.
וְאִיבָּעֵית אֵימָא נְגִיעָה דִתְרוּמָה מֵהָכָא נָפְקָא: ''בְּכָל קֹדֶשׁ לֹא תִגָּע'' — אַזְהָרָה לָאוֹכֵל. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לַנּוֹגֵעַ?
Traduction
And if you wish, say that the prohibition with regard to the touching of teruma is derived from here: ''She shall touch no hallowed thing, nor come into the Sanctuary, until the days of her purification are completed'' (Leviticus 12:4); this is a warning with respect to one who eats teruma after having immersed but before sunset. Or, perhaps, it is nothing other than a warning with respect to one who touches teruma before sunset, as is implied by the plain reading of the verse?
Rachi non traduit
ואי בעית אימא נגיעה דתרומה. לטבול יום מהכא נפקא דתניא בכל קדש לא תגע אזהרה לאוכל שלא תאכל בתרומה כל זמן שהיא טבולת יום ארוך:
Tossefoth non traduit
נגיעה דתרומה מהכא נפקא. תימה לר''י כיון דמהכא נפקא אם כן תקשה לן כדמעיקרא במים יובא וטמא עד הערב וטהר למה לי ועוד דבפ' אלו הן הלוקין (מכות דף יד:) משמע דהך ברייתא דמוקמינן הכא לנגיעת תרומה דבקודש מיירי דמייתי מינה סייעתא לריש לקיש דמוקי האי קרא דבכל קדש לא תגע לאכילה דקדש ונגיעה דקדש ונראה לר''י דה''נ בקדשים מיתוקמא ואתא לשנויי דלא נימא ואיפוך אנא דכי היכי דגבי קדש החמיר בנגיעה כבאכילה הכי נמי גבי תרומה:
תַּלְמוּד לוֹמַר: ''בְּכָל קֹדֶשׁ לֹא תִגָּע וְאֶל הַמִּקְדָּשׁ לֹא תָבֹא'', מַקִּישׁ קֹדֶשׁ לַמִּקְדָּשׁ: מָה מִקְדָּשׁ — דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ נְטִילַת נְשָׁמָה, אַף קֹדֶשׁ — דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ נְטִילַת נְשָׁמָה. וּבִנְגִיעָה, נְטִילַת נְשָׁמָה לֵיכָּא,
Traduction
Therefore, the verse states: ''She shall touch no hallowed thing, nor come into the Sanctuary, until the days of her purification are completed'' (Leviticus 12:4), thereby juxtaposing consecrated food to the Sanctuary. Just as the prohibition against entering the Sanctuary is a matter that involves the taking of life, as one who enters the Sanctuary while impure is liable to receive karet, so too, the prohibition against touching consecrated food must be a matter that involves the taking of life, e.g., eating teruma in a state of ritual impurity; but the prohibition against touching teruma in a state of impurity does not involve the taking of life, as there is no punishment of karet for mere touching.
Rachi non traduit
נטילת נשמה. הבא למקדש טמא בכרת שנא' (במדבר י''ט:כ') ונכרתה כי את מקדש ה' טמא:
אף קדש דבר שיש בו נטילת נשמה. דהיינו אכילה בטומאה שהוא גבי קדש בכרת ואוכל תרומה בטומאה במיתה דכתיב (ויקרא כ''ב:ט') ומתו בו כי יחללוהו:
וְהַאי דְּאַפְּקֵיהּ בִּלְשׁוֹן נְגִיעָה, הָכִי קָאָמַר: נְגִיעָה כַּאֲכִילָה.
Traduction
And as for the fact that the verse expressed this halakha in terms of touching, this is what it is saying: The halakha governing touching is like that of eating, as they are both prohibited to an impure person, even after immersion, until sunset. But the verse is actually speaking of the prohibition against eating teruma in a state of impurity.
Rachi non traduit
נגיעה כאכילה. האסור לאכול אסור ליגע:
פְּצוּעַ דַּכָּא וְכוּ'. מַאן תַּנָּא מִשְׁתַּמֶּרֶת לְבִיאָה פְּסוּלָה, דְּאוֹרָיְיתָא אָכְלָה? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: בְּמַחְלוֹקֶת שְׁנוּיָה, וְרַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא.
Traduction
§ It is taught in the mishna that the wife of a priest with crushed testicles or a severed penis may eat teruma on his account, provided that they have not engaged in sexual relations since his injury. The Gemara asks: Who is the tanna who taught with regard to a woman awaiting intercourse that would disqualify her from marrying into the priesthood by Torah law, as in this case, where the woman would become disqualified from marrying into the priesthood if she had relations with her injured husband, that such a woman may eat teruma? Rabbi Elazar said: This halakha is subject to dispute, and it is taught in the mishna in accordance with the opinion of Rabbi Elazar and Rabbi Shimon, who similarly stated that a widow betrothed to a High Priest may eat teruma on his account, provided that he has not engaged in sexual relations with her.
Rachi non traduit
מאן תנא משתמרת לביאה פסולה אכלה. דקתני ואם לא ידעה משנעשה פצוע דכא הרי אלו יאכלו אע''ג דמצפה ומשתמרת לביאתו:
במחלוקת שנויה. בפרק הבא על יבמתו (לעיל יבמות נו:) אלמנה לכ''ג גרושה וחלוצה לכהן הדיוט מן האירוסין לא יאכלו בתרומה רבי אלעזר ורבי שמעון מכשירין:
רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי מֵאִיר, שָׁאנֵי הָכָא שֶׁכְּבָר אָכְלָה.
Traduction
Rabbi Yoḥanan said: The mishna can be understood even if you say that it is in accordance with the opinion of Rabbi Meir, who maintains that a widow betrothed to a High Priest may not eat teruma on his account, as it is different here, as she had already eaten teruma on her husband’s account before his injury. Since she has done nothing to disqualify herself, she retains her presumptive status as one for whom it is permitted to eat teruma.
וְרַבִּי אֶלְעָזָר, שֶׁכְּבָר אָכְלָה לָא אָמְרִינַן. דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי, בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשֵּׂאת לְכֹהֵן וּמֵת בַּעְלָהּ — תֹּאכַל, שֶׁכְּבָר אָכְלָה.
Traduction
And how does Rabbi Elazar counter this argument? He maintains that we do not say that since she had already eaten teruma on her husband’s account she continues to do so, as, if you do not say that this argument must be rejected, then it should be permitted for an Israelite woman who married a priest and her husband died without children to continue eating teruma on his account, as she had already eaten teruma because of him during his lifetime. However, such a conclusion is clearly incorrect. This halakha indicates that the fact that she had already eaten teruma is irrelevant.
וְרַבִּי יוֹחָנָן: הָתָם — פָּקַע קִנְיָינֵיהּ, הָכָא — לָא פָּקַע קִנְיָינֵיהּ.
Traduction
And Rabbi Yoḥanan holds that the two cases are not comparable, as there, where the husband died, his acquisition of his wife has lapsed, i.e., they are no longer married, and therefore she cannot continue to eat teruma on his account, whereas here, where his genitals were injured, his acquisition has not lapsed. While sexual relations between them are forbidden, their marriage remains intact.
אֵיזֶהוּ פְּצוּעַ. תָּנוּ רַבָּנַן: אֵיזֶהוּ פְּצוּעַ דַּכָּא — כָּל שֶׁנִּפְצְעוּ בֵּיצִים שֶׁלּוֹ, וַאֲפִילּוּ אַחַת מֵהֶן, וַאֲפִילּוּ נִיקְּבוּ, וַאֲפִילּוּ נִמּוֹקוּ, וַאֲפִילּוּ חָסְרוּ. אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה: שָׁמַעְתִּי מִפִּי חֲכָמִים בַּכֶּרֶם בְּיַבְנֶה: כֹּל שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא בֵּיצָה אַחַת — אֵינוֹ אֶלָּא סְרִיס חַמָּה, וְכָשֵׁר.
Traduction
§ It is taught in the mishna: Who is deemed a man with crushed testicles? The Sages taught in a baraita: Who is deemed a man with crushed testicles? It is anyone whose testicles have been wounded, even if only one of them. Furthermore, a man is considered to have crushed testicles not only if they have been wounded, but even if they have been punctured, or have decayed as the result of an injury, or are partly deficient for some other reason. Rabbi Yishmael, son of Rabbi Yoḥanan ben Beroka, said: I heard from the Sages in the vineyard in Yavne that anyone who has only one testicle is nothing other than a eunuch by natural causes, and he is fit.
Rachi non traduit
נפצעו. כמו פצע (שמות כ''א:כ''ה) מכת חרב וסכין:
נמקו. מחמת מכה נמקו והוקטנו מאליהן:
ואפילו חסרו. כל שהוא:
בכרם. שהיו יושבים שורות שורות ככרם הנטוע שורות שורות:
Tossefoth non traduit
כרות שפכה כל שנכרת הגיד. תימה לר''י דאמאי נקט פציעה בביצים וכריתה בגיד הא אמרי' בגמרא פצוע בכולן דכא בכולן כרות בכולן ואמר ר''י דמשום דגיד על ידי כריתה שופך דבלא כריתה מקלח נקט כרות שפכה בגיד:
ניקבו. וה''ה אפילו אחת מהן:
שאין לו אלא ביצה אחת אינו אלא כסריס חמה וכשר. תימה דהא אמר מר כל שנפצעו ביציו ואפילו אחת מהן וליכא למימר דהכא בידי שמים דאם כן אפילו שניהן נמי כדאמרינן בסמוך גבי פצוע דכשר בידי שמים ומסתמא הוא הדין כרות ועוד דבידי אדם נמי הא חזינן כמה בני אדם שכורתין מהן ביצה אחת ומולידין ולא מסתבר לומר צא וחזר על בניהם מאין הם ואמר רבינו תם דיש לחלק בין ניטלה הביצה לפציעה דכשניטלה לגמרי מוליד מידי דהוה אניטול הטחול (חולין דף נה.) דכשרה וניקב בסומכיה טריפה והא דאמר לקמן בין שנכרתו ביצים בין חוטי ביצים היינו דוקא שניהן אבל נכרת אחת מן הביצים כשר ואף אם תמצי לומר דר' ישמעאל לפלוגי אתנא קמא אתי הלכתא כוותיה כיון ששמע מפי חכמים בכרם ביבנה דהוה סמכא כדאמר בהחולץ (לעיל יבמות מב:) ממתני' דכרמא הדר ביה ובירושלמי נמי משמע דהלכה דכשר אבל משמע דאין מוליד דא''ר זירא שמעתי שהלכה כרבי ישמעאל ואמר נמי שמואל התם אם יבא לפני בעל ביצה אחת אני מכשירו א''ר יודן בר חנינא ובלבד שלימין אר''י שיש לפרש בתרי גווני כלומר דוקא שנטלה האחת והאחת שלימה כשר אבל נפצעה אפילו אחת גרע טפי כדפי' אבל יותר נראה לר''י לפרש שהם שתי תיבות ובלבד בשל ימין וחומרא גדולה וטוב להזהיר לרופאים לחתוך של שמאל אם אפשר ומסיים דעובדא הוה קמיה דרבי אמי א''ל אין כרתי את שריי ליה אלא הוי ידעה דלא מוליד משמע דלכולהו הלכה כרבי ישמעאל דמכשר ומשמע התם מתוך המסקנא דאיירי בידי אדם:
סְרִיס חַמָּה סָלְקָא דַּעְתָּךְ?! אֶלָּא: הֲרֵי הוּא כִּסְרִיס חַמָּה, וְכָשֵׁר.
Traduction
The Gemara is puzzled by the wording of this last teaching: Can it enter your mind that he is a eunuch by natural causes, i.e., from birth? That designation refers to one who was born without testicles, whereas the reference here is to one who lost a testicle as the result of an injury. Rather, say that he resembles a eunuch by natural causes, and he is fit.
Rachi non traduit
סריס חמה ס''ד. הא סריס חמה בידי שמים (הוא) מחמת חולי והאי לאו חולי הוא:
כסריס חמה וכשר. דלא אסרה תורה אלא פצוע ודך וכרות:
וְנִיקַּב לָא מוֹלֵיד? וְהָא הָהוּא גַּבְרָא דִּסְלֵיק לְדִיקְלָא
Traduction
The Gemara asks: As for one whose testicles were punctured, is he incapable of having children, so that he should have the status of one whose testicles were crushed? Wasn’t there an incident where a certain man was climbing up a palm tree,
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source