1.
מָה לְהָנָךְ שֶׁכֵּן _ _ _ מִצְוָה:
הֶכְשֵׁר
נֶאֶמְרָה
וְטַעְמָא
וְדָחֵי
2.
לָא לָאו דִּמְחַמֵּר _ _ _ הָכִי לָא דָּחֵי וְאֶלָּא דְּקַיְימָא לַן דְּאָתֵי עֲשֵׂה וְדָחֵי לֹא תַעֲשֶׂה לִיגְמַר מֵהָכָא דְּלָא דָּחֵי:
לֵיהּ
דּוֹחֶה
נֶאֶמְרָה
וַאֲפִילּוּ
3.
אִין הָכִי נָמֵי וְ''אֶת שַׁבְּתוֹתַי תִּשְׁמוֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ'' לְמָה לִי מִיבְּעֵי לֵיהּ _ _ _ יָכוֹל יִתְיָירֵא אָדָם מִמִּקְדָּשׁ תַּלְמוּד לוֹמַר ''אֶת שַׁבְּתוֹתַי תִּשְׁמוֹרוּ וְאֶת מִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ'' נֶאֶמְרָה שְׁמִירָה בַּשַּׁבָּת וְנֶאֶמְרָה מוֹרָא בַּמִּקְדָּשׁ מָה שְׁמִירָה הָאֲמוּרָה בַּשַּׁבָּת —:
דְּאִיכָּא
הָאֲמוּרָה
קָאֵי
לְכִדְתַנְיָא
4.
וְכִי תֵּימָא שָׁאנֵי לָאוֵי דְּשַׁבָּת דַּחֲמִירִי — וְהָא תַּנָּא בְּעָלְמָא קָאֵי וְלָא קָא פָרֵיךְ דְּתַנְיָא יָכוֹל אָמַר _ _ _ אָבִיו הִיטַּמֵּא אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ אַל תַּחְזִיר יָכוֹל יִשְׁמַע לוֹ — תַּלְמוּד לוֹמַר ''אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ וְגוֹ''' — כּוּלְּכֶם חַיָּיבִים בִּכְבוֹדִי:
לוֹ
לָאו
לִיגְמַר
דִּמְחַמֵּר
5.
לָאו דִּמְחַמֵּר וַאֲפִילּוּ _ _ _ לָא דָּחֵי:
תַּנָּא
הֶכְשֵׁר
וְאָבִיו
הָכִי
1. שַׁבָּת ?
direction, but, aspect sauvage, tendance.
1 - résident, étranger qui vient de s'établir.
2 - n. pr.
2 - n. pr.
1 - été.
2 - fruit d'été.
3 - dessert.
2 - fruit d'été.
3 - dessert.
1 - sabbat.
2 - jour de repos.
3 - semaine.
2 - jour de repos.
3 - semaine.
2. מִצְוָה ?
1 - ordre, précepte.
2 - charité.
2 - charité.
1 - nom d'une pierre précieuse.
2 - augmentation.
3 - tournure.
2 - augmentation.
3 - tournure.
1 - seigneur, maître.
2 - n. pr.
2 - n. pr.
1 - chemin.
2 - voyageur.
3 - conduite, caractère.
2 - voyageur.
3 - conduite, caractère.
3. ?
4. קָא ?
celui qu'on a instruit.
n. pr.
chagrin, affliction, douleur.
particule de l'accentuation, intraduisible.
Compléter le mot manquant
0 / 5
Retrouver la traduction
0 / 4
Score
0 / 9