Le texte Le vocabulaire Les révisions
Yevamoth
Daf 67b
אֵין חוֹשְׁשִׁין לְמִיעוּטָא. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: לְעוֹלָם קָסָבַר חוֹשְׁשִׁין לְמִיעוּטָא, דְּעָבְדִינַן לֵיהּ תַּקַּנְתָּא כְּרַב נַחְמָן אָמַר שְׁמוּאֵל.
Traduction
that we are not concerned about the minority of cases. Only a minority of fetuses are male inheritors, as roughly half are female, and some are stillborn. Therefore, the majority of fetuses will not become male children. And if you wish, say that actually he holds that we are concerned about the minority. However, we make an arrangement for the slaves, in accordance with what Rav Naḥman said that Shmuel said.
Rachi non traduit
אין חוששין למיעוטא. לשמא יהא זכר ויש לו חלק בהן דבתר רובא אזלינן ורובא יולדות או נקבות או מפילות כדפרישית לעיל:
דעבדינן ליה תקנתא. בוררין לעובר שאר נכסים לחלקו ונמצאו העבדים כולן לחלק הנולדים אבל היכא דכולן נקבות לא מצינו למיעבד תקנתא שמא יהא העובר זכר ויהא הכל שלו:
Tossefoth non traduit
אין חוששין למיעוטא כו'. הקשה הר''ר שמואל בר' חיים הא כי הוי נמי נפל פסיל כדמוכח בפ' מי שמת (ב''ב דף קמב. ושם) דלמאן דאמר המזכה לעובר קנה זוכה העובר בנכסי אביו עד שתפיל האשה דתניא (שם) גבי גר שמת ובזבזו ישראל נכסיו ושמעו שאשתו מעוברת והחזירו ואחר כך שמעו שהפילה והחזיקו החזיק בשניה זכה בראשונה לא זכה ואר''י דהכא יש להסתפק שמא כבר הוא נפל וא''ת דהכא חייש רבי יוסי למיעוטא ובפ' מצות חליצה (לקמן יבמות דף קה:) קאמר דקטנה חולצת ואמאי הא אין עולה לייבום כיון דחייש למיעוטא דחיישינן שמא תמצא אילונית וכיון דאין עולה לייבום אין עולה לחליצה וי''ל דחשיב עולה לייבום כיון דאם יבא אליהו ויאמר דאינה אילונית היתה יכולה להתייבם ולא דמיא לחולצת תוך ג' חדשים דאפי' יבא אליהו ויאמר דלא מיעברא לא משגחינן ביה וא''ת דבפ''ק דכתובות (דף יד:) לא חייש ר' יוסי למיעוטא בתינוקת שנאנסה ואר''י דברובא דאיתיה קמן כ''ע מודו דלא חיישינן למיעוטא ומיהו צ''ע בריש המוכר פירות (ב''ב דף צג:) דאזיל רבי יוסי בתר רובא דזריעה להוציא ממון ואייתי מינה ראיה לרב דאמר הולכין בממון אחר הרוב אלמא לא חייש רבי יוסי למיעוט לענין ממונא וכל שכן לענין איסורא ויש לחלק:

דְּאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר שְׁמוּאֵל: יְתוֹמִים שֶׁבָּאוּ לַחֲלוֹק בְּנִכְסֵי אֲבִיהֶם, בֵּית דִּין מַעֲמִידִין לָהֶם אַפּוֹטְרוֹפּוֹס, וּבוֹרֵר לָהֶם חֵלֶק יָפֶה. הִגְדִּילוּ — יְכוֹלִין לְמַחוֹת. וְרַב נַחְמָן דִּידֵיהּ אָמַר: הִגְדִּילוּ — אֵין יְכוֹלִין לְמַחוֹת, דְּאִם כֵּן מָה כֹּחַ בֵּית דִּין יָפֶה.
Traduction
This is as Rav Naḥman said that Shmuel said: With regard to minor orphans who came to court to divide up their father’s property, the court appoints for each of them a steward [apotropos], and he selects for them a fine share. When the orphans have grown up, they may object to the manner in which the property was divided and redistribute it. And Rav Naḥman himself said that when they have grown up they may not object, as, if they may object, what good is the power of the court? Here too, an appointed steward selects a share of the inheritance on behalf of the fetus, and this share does not include any of the slaves. Therefore, the slaves may partake of teruma. However, if all of the children are females, this arrangement is impossible because if the fetus is a son all the property belongs to him.
Rachi non traduit
יתומים. קטנים שבאו לחלוק מעמידין אפוטרופוס לכל אחד ואחד ובורר כל אפוטרופוס חלק אחד יפה לחלקו:
הגדילו. היתומים יכולים למחות ומהניא חלוקה לפירות דעד מחאה:
Tossefoth non traduit
יתומים שבאו לחלוק כו'. מפורש בהשולח (גיטין דף לד.):
לֵימָא דְּרַב נַחְמָן תַּנָּאֵי הִיא? לָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא אִית לְהוּ דְּרַב נַחְמָן. וְהָכָא בְּחוֹשְׁשִׁין לְמִיעוּטָא קָמִיפַּלְגִי.
Traduction
Based on the use of Rav Naḥman’s ruling to explain Rabbi Shimon’s opinion, the Gemara suggests: Let us say that Rav Naḥman’s opinion is corresponding to one side of a dispute between tanna’im, as the Rabbis disagree with Rabbi Shimon. The Gemara rejects this suggestion: No; it is possible that everyone in the dispute accepts Rav Naḥman’s ruling, and here they disagree only with regard to whether we are concerned about the minority, as previously suggested, in a case where the arrangement was not made.
Rachi non traduit
לימא דרב נחמן תנאי היא. מדאמר ר' שמעון זכרים יאכלו משום תקנתא דרב נחמן מכלל דת''ק דאמר עבדי צאן ברזל לא יאכלו אפי' בתקנתא קאמר ולית ליה דרב נחמן ואינן רשאין לחלוק עד שיגדילו:
לא דכולי עלמא אית להו דרב נחמן. ואי דעבד להו תקנתא הכי נמי דאכלי אפילו לתנא קמא והכא בדלא עבוד תקנתא פליגי וקאמר רבי שמעון יאכלו ולא חייש למיעוטא ותנא קמא חייש למיעוטא:
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר מִשּׁוּם אָבִיו: הַבַּת מַאֲכֶלֶת, הַבֵּן אֵינוֹ מַאֲכִיל. מַאי שְׁנָא בֵּן דְּלֹא מַאֲכִיל — מִשּׁוּם חֶלְקוֹ שֶׁל עוּבָּר? בַּת נָמֵי לֹא תַּאֲכִיל — מִפְּנֵי חֶלְקוֹ שֶׁל עוּבָּר!
Traduction
It was taught in the previous clause of the baraita that Rabbi Yishmael, son of Rabbi Yosei, says in the name of his father: If the priest left behind a daughter, she enables the slaves to partake of teruma; however, a son does not enable them to partake of it. The Gemara asks: What is different about a son, who does not enable them to partake, due to the fetus’s share, as it owns a share of the property if it is a male? A daughter should not enable them to partake either, due to the fetus’s share.
Rachi non traduit
הבת מאכיל. קס''ד ה''ק אם יש כאן בת ולא בן מאכיל עבדים אבל אם זכרים הם לא יאכלו העבדים:
אָמַר אַבָּיֵי: הָכָא בִּנְכָסִים מוּעָטִים עָסְקִינַן. וּכְגוֹן דְּאִיכָּא בֵּן בַּהֲדֵי בַּת,
Traduction
Abaye said: Here we are dealing with a case of an inheritance of insufficient property that is enough only to sustain the daughters until they come of age. With regard to this case, the Sages instituted that the daughters receive their sustenance while the sons get nothing. This is also a case where there is a surviving son together with the daughter.
Rachi non traduit
בנכסים מועטים. דתקון רבנן הבנות יזונו והבנים ישאלו על הפתחים:
וכגון דאיכא בן בהדה. דהך בת דהוו כולהו בחזקת הבן מדאורייתא דהשתא ממה נפשך אי עובר זכר הוא לא עדיף מהאי דשקלינהו רבנן מיניה ואוקמינהו ברשות בת ואי עובר בת היא כיון דיש בן זכר לפנינו אין לעובר נקיבה חלק בהן אלא בתקנתא דרבנן וכמה דלא נפק כו'. ולהכי נקט בן בהדה דאי לא הוה בן אית ליה זכייה לעובר נקבה מדאורייתא בנכסים בתורת ירושה בהדי הך בת והכי מפרש מילתא דר' ישמעאל הבת עם הבן מאכלת אבל אם יש בן בלא בת אינו מאכיל:
Tossefoth non traduit
מועטים עסקינן. אע''ג דפסקינן בפ' נערה בכתובות (דף נא.) דמזון האשה והבנות ממקרקעי ולא ממטלטלי סוגיא דהכא סברא דעבדא כמקרקעי דמי כרבי אלעזר דאמר בפ''ק דב''ק (דף יא:
ושם) הלכה גובין מן העבדים ומיהו אין הלכה כן אלא כרב נחמן דפליג עלי' דקי''ל ככל הני שמעתתא דשלח ליה ר' אבא לרב יוסף בר חמא פרק יש נוחלין (ב''ב דף קכח.) דמסיק התם דשלח ליה אין גובין אבל אין לומר דחשיב עבדא כמטלטלי וסבר כרבי דאמר בפרק נערה (כתובות דף נא.) מזון האשה והבנות בין ממקרקעי בין ממטלטלי דא''כ בסמוך דפריך במאי אוקימתא בנכסים מועטים ודוחק לומר דסיפא אתא לנכסים מרובין ה''ל למימר דסבר לה ר''ש בן יוחאי כר''ש בן אלעזר דקי''ל (שם) כוותיה דמזוני מקרקעי ולא ממטלטלי:
מָה נַפְשָׁךְ: אִי הַאי דִּמְעַבְּרָא בֵּן הוּא — לָא עֲדִיף מֵהַאי דְּקָאֵי. אִי בַּת הִיא, אַמַּאי אָכְלָה — בְּתַקַּנְתָּא דְרַבָּנַן, כַּמָּה דְּלָא נְפַק לַאֲוִיר הָעוֹלָם לָא תַּקִּינוּ רַבָּנַן.
Traduction
Therefore, no matter what, the slaves do not partake of teruma. If this fetus, with which she is pregnant, is a son, it is no better than this son who already exists. Just as the existing son does not inherit the insufficient property, the same applies to the male fetus. If it is a daughter, it does not yet receive a share of the inheritance. This can be explained: Why does the daughter partake of the inheritance? It is by virtue of a rabbinic ordinance. Therefore, as long as the fetus has not emerged into the atmosphere of the world, the Sages did not establish that it should receive the inheritance. Consequently, the slaves partake of teruma by virtue of the existing daughter, as only she inherits them.
בְּמַאי אוֹקֵימְתַּאּ — בִּנְכָסִים מוּעָטִים, אֵימָא סֵיפָא: שֶׁמָּא יִמָּצֵא הָעוּבָּר זָכַר, וְאֵין לַבָּנוֹת בִּמְקוֹם בֵּן כְּלוּם. אַדְּרַבָּה, נְכָסִים מוּעָטִים דְּבָנוֹת נִינְהוּ! סֵיפָא אֲתָאן לִנְכָסִים מְרוּבִּין.
Traduction
The Gemara asks: In what manner did you establish the baraita? You established it as referring to insufficient property. However, say the latter clause of the baraita: Lest the fetus be found to be a male, and daughters do not receive any of the inheritance where there is a son. Yet according to Abaye’s explanation, on the contrary, the insufficient property is the daughters’, whether or not there are any sons. The Gemara answers: In the latter clause we have come to a different case, in which there is sufficient property.
וּנְכָסִים מוּעָטִים דְּבָנוֹת נִינְהוּ? וְהָאָמַר רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: יְתוֹמִין שֶׁקָּדְמוּ וּמָכְרוּ בִּנְכָסִים מוּעָטִים — מַה שֶּׁמָּכְרוּ מָכְרוּ?!
Traduction
The Gemara raises another objection to Abaye’s explanation: Does an inheritance of insufficient property belong to the daughters? Didn’t Rabbi Asi say that Rabbi Yoḥanan said: If the male orphans proceeded to sell the insufficient property, although by rabbinic ordinance it is designated for the daughters’ sustenance, what they sold was sold. Apparently, the Sages did not expropriate the properties from the male inheritors, but merely designated them for the daughters’ sustenance. How, then, can the sons’ ownership be disregarded with regard to the slaves’ partaking of teruma?
Rachi non traduit
מה שמכרו מכרו. וכיון דלענין מכירה ברשותייהו קיימי היכי אכלי:
Tossefoth non traduit
שקדמו ומכרו כו'. מלשון קדמו משמע דאיירי שקדמו למכור קודם שהחזיקו בהן בית דין לצורך בנות אבל אין נראה לר''י דא''כ הוה ליה לאוקמי כגון שכבר החזיקו בהן בנות ע''פ ב''ד אלא אין שום חזקה מועלת אלא קדמו קודם שיאכלו הבנות קאמר ומיהו אר''י דיש לדחות דמשמע ליה דבת אוכלת מיד אחר מיתת הבעל בלא החזקה על פי ב''ד:
מה שמכרו מכרו. והדמים שלהם דאם לא כן בחזקת הבנות הן וכן משמע בסוטה (דף כא:) דחשיב ליה רשע ערום זה המשיא עצה למכור בנכסים מועטים:
וְאֶלָּא, מַאי ''בַּת'' דְּקָתָנֵי — אֵם. אִי הָכִי, הַיְינוּ רַבִּי יוֹסֵי? כּוּלָּהּ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי קָתָנֵי לַהּ.
Traduction
Rather, what is the meaning of the word daughter in the context of the ruling that is taught by Rabbi Yishmael? It means female and is referring to the mother of the fetus. She enables her slaves of usufruct property to partake of teruma, as her husband’s heirs have no share in them, whereas the son does not enable the slaves of guaranteed investment to partake, due to the fetus’s share. The Gemara asks: If so, this is the same as Rabbi Yosei’s statement in the first clause. What was added by Rabbi Yishmael? The Gemara answers: Indeed, the entire baraita is taught by Rabbi Yishmael, son of Rabbi Yosei. There are not conflicting versions of Rabbi Yosei’s opinion. Rather, Rabbi Yishmael is clarifying that he is the author of that baraita.
Rachi non traduit
אלא מאי הבת דקתני אם. והכי קאמר האם מאכלת עבדי מלוג שלה כדרך שהיתה אוכלת והבן אינו מאכיל את עבדי צאן ברזל מפני חלקו של עובר:
מַתְנִי' הָעוּבָּר, וְהַיָּבָם, וְהָאֵירוּסִין, וְהַחֵרֵשׁ, וּבֶן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד — פּוֹסְלִין, וְלֹא מַאֲכִילִין.
Traduction
MISHNA: With regard to the fetus of a divorcée or a widow whose husband left her pregnant; and a man whose married brother died childless [yavam]; and betrothal; and a married deaf-mute; and a nine-year-and-one-day-old boy who engaged in intercourse with a woman; if any of these men are Israelites and the woman is the daughter of a priest, they disqualify her from partaking of teruma. But if she is an Israelite and they are priests, they do not enable her to partake of teruma.
Rachi non traduit
מתני' העובר פוסל. בת כהן שניסת לישראל ומת והניחה מעוברת:
ואינו מאכיל. בת ישראל שנשאת לכהן ומת והניחה מעוברת:
והיבם. בת כהן שומרת ליבם ישראל פסלה מתרומת אביה ובת ישראל שומרת ליבם כהן אינו מאכילה:
והאירוסין. בת כהן מאורסת לישראל פסלה ובת ישראל מאורסת לכהן אינו מאכילה:
ובן ט' שנים. בגמרא מפרש לה:
סָפֵק שֶׁהוּא בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד סָפֵק שֶׁאֵינוֹ, סָפֵק הֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת וְסָפֵק שֶׁלֹּא הֵבִיא,
Traduction
Likewise, in the case of a boy with regard to whom there is uncertainty as to whether he is nine years and one day old and uncertainty whether he is not, who engaged in intercourse with a woman; and in the case of a boy who betrothed a woman, with regard to whom there is uncertainty as to whether he has grown two pubic hairs and is considered an adult and uncertainty whether he has not grown, they too can disqualify the woman from partaking of teruma and cannot enable her to partake, as in the previous cases.
Rachi non traduit
ספק שהוא בן ט' ספק שאינו. הוי נמי כבן ט' ופוסל ואמילתא דלעיל קאי:
ספק שהביא שתי שערות כו'. לעיל קאי לענין האירוסין דקתני פוסלין והכי קאמר קטן שקדש האשה ספק הביא שתי שערות וקדושיו קדושין ספק שלא הביא פוסל בת כהן המאורסת לו מן התרומה:
נָפַל הַבַּיִת עָלָיו וְעַל בַּת אָחִיו, וְאֵין יָדוּעַ אֵי זֶה מֵת רִאשׁוֹן — צָרָתָהּ חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַיבֶּמֶת.
Traduction
If the house fell upon a man and upon his brother’s daughter, to whom he was married, and it is unknown which of them died first, her rival wife performs ḥalitza and does not enter into levirate marriage. Entering into levirate marriage is not possible, as, if the wife died after her husband, the surviving wife would be rendered the rival wife of a forbidden relative, since the yavam is the father of the wife who died. This status prevents the creation of a levirate bond between him and the surviving wife as well. On the other hand, ḥalitza is necessary in case the wife died before her husband, thereby allowing the creation of a levirate bond between her rival wife and her father, the yavam.
Rachi non traduit
נפל הבית עליו ועל בת אחיו. שהיא אשתו ספק הוא מת תחלה ונפלו שתיהן לפני אחיו ופוטרת צרתה משום צרת הבת ספק בת אחיו מתה ראשונה ובשעת נפילה ליבם לא הואי צרתה צרת ערוה דתנן (לעיל יבמות דף ב:) וכולן אם מתו או מיאנו צרותיהן מותרות:
צרתה חולצת ולא מתייבמת. איידי דאיירי בספק לחומרא תני לה בהדייהו:
גְּמָ' הָעוּבָּר. אִי בַּת כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל הִיא — פָּסֵיל לָהּ. ''כִּנְעוּרֶיהָ'' — פְּרָט לִמְעוּבֶּרֶת. אִי בַּת יִשְׂרָאֵל לְכֹהֵן הִיא — לֹא מַאֲכִיל לָהּ, יָלוּד — מַאֲכִיל, שֶׁאֵינוֹ יָלוּד — אֵינוֹ מַאֲכִיל.
Traduction
GEMARA: It is taught in the mishna that the fetus disqualifies its mother from partaking of teruma and does not enable her to do so. The Gemara explains: If she is the daughter of a priest married to an Israelite, and her husband died and left her pregnant, the fetus disqualifies her from partaking of teruma, as it is stated: ''But if a priest’s daughter be a widow, or divorced, and have no child, and is returned to her father’s house, as in her youth, she may eat of her father’s bread'' (Leviticus 22:13). The phrase ''as in her youth'' excludes a pregnant woman, whose body has changed from her youth. If she is an Israelite woman married to a priest, the fetus does not enable her to partake, as one who was born enables others to partake of teruma, whereas one who is not yet born does not enable others to partake.
Rachi non traduit
גמ' ושבה אל בית אביה כנעוריה. משמע בזמן שהיא דומה לנעוריה:
ילוד מאכיל. ישראלית האוכלת בשביל בנה אינה אוכלת אלא אם כן ילוד. בן מאכיל את אמו נפקא לן בתורת כהנים [אמור פרק ד] מויליד ביתו הם יאכלו בלחמו (ויקרא כב) קרי ביה יאכילו ומהכא ילוד הוא דמשתמע:
הַיָּבָם. אִי בַּת כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל הִיא — פָּסֵיל לָהּ. ''וְשָׁבָה אֶל בֵּית אָבִיהָ'' — פְּרָט לְשׁוֹמֶרֶת יָבָם. אִי בַּת יִשְׂרָאֵל לְכֹהֵן הִיא — לָא מַאֲכֵיל לָהּ, ''קִנְיַן כַּסְפּוֹ'' אָמַר רַחֲמָנָא, וְהָא קִנְיָן דְּאָחִיו הוּא.
Traduction
It is taught in the mishna that the same principle applies to a yavam. The Gemara explains: If she is the daughter of a priest who has a levirate bond to an Israelite, he disqualifies her, as it is stated in the verse cited above: ''And is returned to her father’s house,'' which excludes a widow waiting for her yavam, who has not returned to her father’s house, as a levirate bond was created with her yavam. If she is an Israelite woman with a levirate bond to a priest, he does not enable her to partake of teruma, as the Merciful One states in the Torah: ''The purchase of his money, he may eat of it'' (Leviticus 22:11), and this woman is his brother’s acquisition. The bond with her yavam ensued from his late brother’s marriage to her, not through any action of his own.
Rachi non traduit
ושבה פרט לשומרת יבם. שאינה ברשותה לשוב דהא אגידא ביה:
Tossefoth non traduit
קנין כספו אמר רחמנא והאי קנין דאחיו הוא. אמר ר''ת דאסמכתא בעלמא הוא דמדאורייתא מיכל אכלה דהא למשנה ראשונה דפרק אף על פי (כתובות דף נז. ושם) היכא דאכלה בחיי הבעל אכלה נמי בחזקת היבם ודייק ר''ת מדקתני התם ואפילו כולם בפני הבעל חסר יום אחד משמע הא כולן בפני הבעל אוכלת ועוד דתניא בתוספתא (דכתובות פ''ה) זו משנה ראשונה אבל רבותינו אמרו אין האשה אוכלת בתרומה עד שתיכנס לחופה ולא היבמה עד שתיבעל משמע דלמשנה ראשונה אוכלת ובירושלמי דפרק אע''פ הגיע זמן ולא נישאו או שמתו בעליהן אוכלות משלו ואוכלות בתרומה והיינו בלא ביאה דאי אחר ביאה פשיטא דאשתו גמורה היא והיינו טעמא דמשנה ראשונה דאינה אוכלת היכא דלא אכלה משום דאין חייב במזונותיה אלא היכא דעמד בדין וברח כדאמרינן בהחולץ (לעיל יבמות דף מא:

ושם) ולא מייחד לה דוכתא ומשום סימפון נמי איכא למיחש דשמא יש סימפון ולא היתה אשתו מעולם כיון שלא הגיע זמן בחיי הבעל ולא ברח ואין להקשות לעולא דאמר (כתובות דף נז:) טעמא משום שמא תשקה כי אכלה בחיי הבעל נמי לא תיכול כיון דאין יבם חייב במזונותיה לא מייחד לה דוכתא דאיכא למימר כיון דזכתה זכתה אבל קשה דא''כ מאי פריך בפרק אע''פ (כתובות דף נז: ושאלא מעתה לקיט כהן בבית ישראל לא יאכל בתרומה שאני לקיט דכבר אכל כל ימי חייו וי''ל דכיון דהגיע זמן וייחד לה דוכתא בבית אביה שוב אינה זזה משם ולא דמיא ללקיט כהן בבית ישראל וא''ת ומאחר דאכלה מדאורייתא מפני מה אסרוה למשנה אחרונה עד שתבעל אפילו נפלה מן הנשואין הא ליכא למיחש תו לסימפון ויש לומר דכיון דאסורה ארוסה בהגעת זמן למשנה אחרונה אסרו נמי יבמה משום דמיחלפא בה ששתיהן זמן כניסתן לאלתר ומיהו הא דדרשינן לעיל (יבמות דף סו.) בת ישראל לכהן דאכלה בתרומה מקנין כספו דרשא גמורה היא דהא לעיל (יבמות דף נז.) דרשינן מהתם פצוע דכא כהן שנשא בת גרים שמאכילה בתרומה ואע''ג דבפ''ק דקדושין (ד' י: ושם) מייתי לה מק''ו דבן בג בג ונשואה דריש בספרי מכל טהור בביתך ואית דמפיק לה מאתם וביתכם ההיא דספרי אסמכתא הוא וכמה דרשות יש בגמרא שדורש בתורת כהנים ובספרי מפסוקים אחרים ומיהו לא יתיישב הא דמייתי הך אסמכתא דהאי קנין דאחיו הוא התם בפרק אע''פ (כתובות דף נח. ושם) דמייתי לה על משנה ראשונה דקתני היבם אין מאכיל לפי מה שפירשנו דהיינו דוקא היכא דלא אכלה דמהך דרשא אפי' אכלה בחיי הבעל לא תאכל בחיי היבם ואמר רבינו תם דהתם ה''פ קנין כספו אמר רחמנא שאוכלת בתרומה ורבנן הוא דתקון משנים עשר חדש ולהלן דאוכלת והאי קנין דאחיו הוא ולא תקון רבנן שתאכל מחמת היבם אלא עד שתבעל אם לא שכבר אכלה בחיי הבעל:
וְהָאֵירוּסִין. אִי בַּת כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל הִיא — פָּסֵיל לָהּ,
Traduction
The mishna teaches that the same principle also applies to betrothal. The Gemara explains: If she is the daughter of a priest betrothed to an Israelite, he disqualifies her,
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source