Vayedaber

Simple Havroutah

Yevamoth

Daf 58b

שׁוֹמֶרֶת יָבָם קָרֵית לַהּ? אִשְׁתּוֹ מְעַלְּיָא הִיא, דְּהָא אָמַר רַב: קָנָה לַכֹּל! כִּשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר: לֹא קָנָה אֶלָּא לִדְבָרִים הָאֲמוּרִים בַּפָּרָשָׁה.

Traduction

do you call her a widow waiting for her yavam? Once they have engaged in intercourse, she is his proper wife, as Rav said that one who has intercourse with his yevama, even without intending to thereby perform levirate marriage, has acquired her for all matters. The Gemara responds: This is in accordance with the opinion of Shmuel, who said that he has acquired her only with regard to the matters stated in the chapter of levirate marriage, but not with regard to other matters, and therefore she is not considered his wife with regard to the halakhot of sota.

Rachi non traduit

שומרת יבם קרית לה:

לישנא אחרינא ועיקר דכוותה גבי שומרת יבם. דקשיא לך נמי בה הא לאו בת אשקויי היא מוקמת לה נמי כגון שבא עליה דהא כשנכנסה לחופה ליכא לאוקומה דהא חופה ביבמה לא שייכא:

שומרת יבם קרית כו'. אלא לא תוקמה לשומרת יבם כשבא עליה אלא כגון דעבד בה מאמר ולשקדמה שכיבת בעל לא קפדינן דהא קדמה שכיבת בעל הראשון שהיא באה מכחו ומאמר קונה קנין גמור וקרינן בה תחת אישך:

קנה לכל. בביאת שוגג ומזיד:

Tossefoth non traduit

שומרת יבם קרית לה אשתו מעלייתא היא דהא אמר רב קנה לכל. ואע''ג דקרי לה שומרת יבם במילתיה דרבי יאשיה ורבי יונתן דאיירו בבא עליה יבם בבית חמי' ובלא עבד בה מאמר התם משום דלאו אשתו מעליא היא לענין השקאה קרי לה שפיר שומרת יבם אפילו לרב דאמר קנה לכל דהא ממעט לה רבי יונתן בברייתא מתחת אישך ורבי יאשיה קרי לה נמי שומרת יבם דקתני יכול שאני מוציא שומרת יבם כו' משום דאי לאו רבויא דאיש איש הוה ממעט לה וכן מסיק התם אבל הכא לא הזכיר שום טעם שהיה ראוי לקרותה על ידו שומרת יבם ועוד כיון דקונה לכל לא הוה ליה למימר שומרת יבם וכנוסה דהך נמי כנוסה היא:

דהא אמר רב קנה לכל. ובנפל מן הגג ונתקע או בנתכוון להטיח בכותל ליכא לאוקמה דויתן איש בך את שכבתו מבלעדי אישך דמשמע מבלעדי אישך שנתן בך את שכבתו משמע דבעינן בבעל כוונת שכיבה:

מִידֵּי הוּא טַעְמָא אֶלָּא לְרַב. הָא אָמַר רַב: קָנָה לַכֹּל. הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן — כְּגוֹן דַּעֲבַד בַּהּ מַאֲמָר, וּבֵית שַׁמַּאי הִיא, דְּאָמְרִי: מַאֲמָר קוֹנֶה קִנְיָן גָּמוּר.

Traduction

The Gemara responds: The only reason this proof was presented is to support the opinion of Rav, who is the one who holds that there is legal significance to a priest entering the wedding canopy with a woman who is unfit to marry him. Didn’t Rav say he has acquired her for all matters? The Gemara answers: With what are we dealing here? For example, a case where the yavam performed levirate betrothal with her and afterward had intercourse with her for the sake of promiscuity. And this is in accordance with the opinion of Beit Shammai, who say: Levirate betrothal acquires a yevama in a full-fledged manner and removes the levirate bond. Therefore, when they have intercourse, they do not become fully married.

Rachi non traduit

מידי הוא טעמא אלא לרב. הא דמייתינן יש חופה לפסולות לסיועה לרב מייתינן לה דאמר לעיל יש חופה לפסולות ורב האמר לעיל קנה לכל ולדידיה לא מיתרצתא היא:

כגון דעבד מאמר. ואח''כ בא עליה בזנות בבית חמיה:

וב''ש היא דאמרי. בפרק ד' אחין (לעיל יבמות דף כט:) מאמר קונה קנין גמור ליעשות ארוסה גמורה והפריח את זיקת היבום ותו לא מקניא ליה בביאת מזיד אלא במסירת חופה כאשה בעלמא כדאמרינן בד' אחין (שם) ומשום הכי קרי לה שומרת יבם אפילו לאחר ביאה דאי לב''ה לא אלים מאמר להפריח זיקת יבמין וליחול זיקת אירוסין ונישואין והוי קני לה בביאת זנות לגמרי:

אִי הָכִי — הַיְינוּ אֲרוּסָה? וּלְטַעְמָיךְ, נְשׂוּאָה וּכְנוּסָה לָאו חֲדָא מִילְּתָא הִיא?! אֶלָּא: נְשׂוּאָה דִּידֵיהּ, וּכְנוּסָה דְּחַבְרֵיהּ. הָכָא נָמֵי: אֲרוּסָה דִּידֵיהּ, וְשׁוֹמֶרֶת יָבָם דְּחַבְרֵיהּ.

Traduction

The Gemara raises a difficulty: If so, the case of the yevama who was betrothed is the same as the case of a betrothed woman. What is the difference between the two cases? The Gemara responds: And according to your reasoning, are the examples in the mishna of a married woman and a fully married woman not a single matter? Rather, the mishna must be referring to two very similar cases, with the following difference: A married woman means his own wife and a fully married woman is referring to that of his fellow, i.e., his brother’s wife who became his wife through levirate marriage. Here too, the case of a betrothed woman is referring to his own wife and the case of a widow waiting for her yavam is that of his fellow, i.e., his yevama, who is now betrothed to him.

Rachi non traduit

אי הכי היינו ארוסה. גמורה וארוסה הא תנא לה:

נשואה דידיה. אשתו שלא היתה יבמתו:

דחבריה. אחיו דביבמתו שייך לשון כניסה:

רַב פָּפָּא אָמַר: הַאי תַּנָּא הוּא, דְּתַנְיָא: אֵין מְקַנִּין לָהּ לָאֲרוּסָה לְהַשְׁקוֹתָהּ כְּשֶׁהִיא אֲרוּסָה, אֲבָל מְקַנִּין אוֹתָהּ לְהַשְׁקוֹתָהּ כְּשֶׁהִיא נְשׂוּאָה.

Traduction

Rav Pappa said: Rava’s question can be resolved in a manner unrelated to the question about a priest entering the wedding canopy with a woman unfit for him. The baraita he cited is in accordance with this tanna, who does not require the man to be clear of iniquity, as it is taught in a baraita: One cannot be jealous over a betrothed woman and warn her not to seclude herself with a particular man in order to cause her to drink the sota waters when she is betrothed, but one can be jealous over her to cause her to drink the sota waters when she is married, even if she secluded herself with the man when she was still betrothed.

Rachi non traduit

רב פפא אמר. לעולם לא תדוק מינה דיש חופה והכא כגון דקינא לה כשהיא ארוסה ונשאה ובא עליה והדר איסתתרה ומשקה לה על ידי אותו קינוי והאי תנא הוא כו':

לישנא אחרינא אמר רב פפא. לעולם דקינא לה כשהיא ארוסה ואיסתתרה ומשקה לה כשהיא נשואה [הג''ה עד שלא נבעלה ודקשיא לך משקדמה שכיבת בעל לבועל האי תנא וכו' עכ''ה] ודקשיא לך אין מנוקה מעון האי תנא הוא דלית ליה הך דרשא. וזה הוא לשון מורי והוא נראה עיקר דללישנא קמא איכא למיפרך אם כן מאי לא שטיתי ארוסה ואדרבה הא לא כשהיא ארוסה איסתתרה:

Tossefoth non traduit

רב פפא אמר האי תנא. פי' בקונטרס בלשון שני לעולם דקינא לה ואיסתתרה כשהיא ארוסה והאי תנא הוא דלית ליה הך דרשא דונקה האיש מעון ולית ליה הך דרשא שקדמה שכיבת בעל וקש' לר''י דבריש שבועות (דף ה. ושם) ובסוטה (דף כח.) ובכמה דוכתי פריך ומי בדקי לה מיא והתניא ונקה האיש וכו' ולא משני האי תנא הוא משמע דליכא מאן דפליג ועוד מנא ליה דהאי תנא לא בעי שתקדום שכיבת בעל דלמא כשבא עליה ארוסה בבית אביה איירי ונראה כלשון ראשון שבקונטרס ושלא שטית ארוסה דקאמר לא שנסתרה באירוסין קאמר אלא ה''ק שלא שטית להיות נבדקת עליה בקינוי דאירוסין מיהו גם ללשון זה קצת קשה כיון שצריך להביא ראיה על זה שמועיל קינוי דאירוסין להשקותה בסתירה דנישואין מנא ליה דהאי תנא אית ליה האי סברא הא איכא לפרושי מקנין לארוסה להשקותה כשהיא נשואה היינו דקינא לה כשהיא ארוסה ואיסתתרה ונכנסה לחופה ולא נבעלה כדפי' מתניתין דלעיל:

רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: עַל יְדֵי גִלְגּוּל.

Traduction

Rav Naḥman bar Yitzḥak said: The question never arises at all, as the oath is formulated by means of extension. The woman cannot be forced to drink the sota waters for events that took place while she was betrothed. However, if she is obligated to drink due to events that took place when she was married, the oath may be extended to include any possible acts of infidelity when she was betrothed.

Rachi non traduit

רב נחמן אמר. מתניתין בדלא קינא ולא איסתתרה כשהיא ארוסה אלא קינא לה משנשאה ואיסתתרה ומשקה לה ע''י קינוי של עכשיו ומגלגל עליה שבועה כל ימים שהיתה תחתיו משנתארסה ונבדקה ומכאן לגלגול שבועה מן התורה:

Tossefoth non traduit

על ידי גלגול. לא בעי לאפוקי גלגול מגלגול דאיש אחר דלא דמי דגלגול דאיש אחר ראוי להשקות על ידו אם היה מקנא על ידו אבל קרקעות לאו בנות שבועה נינהו כלל אבל מגלגול דארוסה יליף שפיר דלאו בת השקאה היא כלל ואפי' הכי מגלגל זנות דאירוסין וא''ת ולמאי דדייקינן מיניה לעיל דיש חופה לפסולות ולא מוקמינן על ידי גלגול מנלן גלגול שבועה וי''ל דנפקא ליה מאיש אחר ולא הוה מפליג בין קרקעות לאיש אחר אי נמי דמשמע ליה מאיש אחר אפילו קטן דדמי לקרקעות שאין מקנין על ידו כדתנן בסוף פרק ארוסה (סוטה דף כו:
וכן בריש פ' שם כד.):

שְׁלַח רַב חֲנִינָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: הָעוֹשֶׂה מַאֲמָר בִּיבִמְתּוֹ [וְיֵשׁ לוֹ אָח], אֲפִילּוּ הוּא כֹּהֵן וְהִיא כֹּהֶנֶת — פְּסָלָהּ מִן הַתְּרוּמָה.

Traduction

§ Rav Ḥanina sent in the name of Rabbi Yoḥanan: One who performs levirate betrothal with his yevama and he has a brother, even if he is a priest and she is the daughter of a priest, he has disqualified her from partaking of teruma. By Torah law, the other brother may still have intercourse with her and thereby perform levirate marriage, but by rabbinic law only the brother who betrothed her may perform levirate marriage. Due to the fact that she is considered to be waiting for levirate marriage even vis-à-vis the brother who is rabbinically prohibited from marrying her, she is classified as a woman who is waiting for an invalid act of intercourse. Consequently, she may not partake of teruma until the consummation of the levirate marriage.

Rachi non traduit

פסלה מן התרומה. עד שיכנוס:

לְמַאן? אִילֵּימָא לְרַבִּי מֵאִיר — אֵימַר דְּאָמַר רַבִּי מֵאִיר מִשְׁתַּמֶּרֶת לְבִיאָה פְּסוּלָה לָא אָכְלָה מִדְּאוֹרָיְיתָא, דְּרַבָּנַן מִי אָמַר? וְאֶלָּא לְרַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן. הַשְׁתָּא מִשְׁתַּמֶּרֶת לְבִיאָה פְּסוּלָה דְּאוֹרָיְיתָא אָכְלָה — דְּרַבָּנַן מִיבַּעְיָא?!

Traduction

The Gemara asks: According to whom did Rabbi Yoḥanan make this statement? If we say it is in accordance with the opinion of Rabbi Meir, say that Rabbi Meir said that a woman who is reserved for an invalid act of intercourse may not eat teruma when the act of intercourse is prohibited by Torah law. However, if the act of intercourse is prohibited by rabbinic law, did Rabbi Meir actually say that the woman is disqualified from eating teruma? Rather, if we say it is in accordance with the opinions of Rabbi Elazar and Rabbi Shimon, now that they hold that even a woman who is reserved for intercourse prohibited by Torah law may partake of teruma, is it necessary to state that she may partake of teruma if she is reserved for intercourse prohibited by rabbinic law?

Rachi non traduit

משתמרת לביאה פסולה. שיש ביד אחיו לבא עליה וביאתו ביאה וכי היכי דהיא משתמרת לביאתו כך היא משתמרת לביאת אחיו שהיא פסולה מדרבנן דיש ביאה אחר מאמר כדתנן (לעיל יבמות דף נ:) מאמר לזו ובעל לזו כו' וכן בב' יבמין ויבמה אחת:

דאורייתא. ביאה שהיא פסולה דאורייתא כגון אלמנה לכהן גדול:

Tossefoth non traduit

אימור דאמר רבי מאיר כו'. גם מכאן ראיה דחשיב משתמרת לביאה פסולה אף על פי שלא היו הקידושין בעבירה:

אֶלָּא, כִּי אֲתָא רָבִין, אָמַר: עָשָׂה בָּהּ מַאֲמָר בִּיבִמְתּוֹ — דִּבְרֵי הַכֹּל אָכְלָה, יֵשׁ לוֹ אָח חָלָל — דִּבְרֵי הַכֹּל אֵינָהּ אוֹכֶלֶת. לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא שֶׁנָּתַן לָהּ גֵּט. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אוֹכֶלֶת. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: אֵינָהּ אוֹכֶלֶת.

Traduction

Rather, when Ravin came from Eretz Yisrael he said an accurate version of Rabbi Yoḥanan’s statement: If a yavam who performed levirate betrothal with his yevama has a brother, all agree that the yevama may partake of teruma. If he has a brother who is a ḥalal, e.g., his mother was a divorcée and therefore unfit to marry his father, who was a priest, all agree that the yevama may not partake of teruma, as she is considered reserved for an invalid act of intercourse. They disagreed only in a case when he gave her a bill of divorce. Rabbi Yoḥanan said she may partake of teruma, as she is considered to have returned to her father’s house, while Reish Lakish said that she may not partake of teruma.

Rachi non traduit

דברי הכל. בין לרבי יוחנן בין לריש לקיש אכלה בתרומה דבי נשא דהא אפילו לרבי מאיר לא פסיל אלא במשתמרת לביאה פסולה דאורייתא:

יש. לזה היבם אח חלל:

לדברי הכל לא אכלה. אפי' היא בת כהן ואע''ג דעבד בה מאמר כהן כשר אכתי משתמרת לביאה פסולה היא לביאת החלל דהויא פסולה דאורייתא ולא אכלה ואפי' לרבי אלעזר ורבי שמעון כי מכשרי באלמנה לכ''ג קמכשרי שיש לו להאכיל במקום אחר אבל משתמרת ליבם חלל דאין לו להאכיל דהא כהן חלל זר הוא פסל לה ולא אכלה:

אלא שנתן לה גט. כהן ליבמתו כהנת ואכתי לביאתו היא משתמרת וביאתה פסולה מדרבנן היא דגט מהני בה מדרבנן:

רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אוֹכֶלֶת — אֲפִילּוּ לְרַבִּי מֵאִיר דְּאָמַר אֵינָהּ אוֹכֶלֶת, הָנֵי מִילֵּי מִשְׁתַּמֶּרֶת לְבִיאָה פְּסוּלָה דְּאוֹרָיְיתָא, אֲבָל דְּרַבָּנַן — אָכְלָה.

Traduction

The Gemara analyzes the two opinions: Rabbi Yoḥanan said she may eat teruma because even according to Rabbi Meir, who said in the mishna that she may not partake of teruma, this applies only when she is waiting for intercourse that is invalid by Torah law, but if the intercourse is prohibited by rabbinic law, she may partake of teruma. In this case, since they have not yet performed ḥalitza, the levirate bond still applies by Torah law, but they are prohibited by rabbinic law from consummating the levirate marriage.

וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר אֵינָהּ אוֹכֶלֶת — אֲפִילּוּ לְרַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמְרִי אוֹכֶלֶת, הָנֵי מִילֵּי דְּיֵשׁ לוֹ לְהַאֲכִיל בְּמָקוֹם אַחֵר, אֲבָל הָכָא, כֵּיוָן דְּאֵין לוֹ לְהַאֲכִיל בְּמָקוֹם אַחֵר — לָא.

Traduction

And Reish Lakish said: She may not partake of teruma because even according to Rabbi Elazar and Rabbi Shimon, who say in the mishna that she may partake of teruma, this applies only to a case of betrothal, as a priest can entitle a woman to partake of teruma in another case via betrothal. But here, where he gave her a bill of divorce, since he cannot entitle a woman to partake of teruma in any other case by giving her a bill of divorce, no.

Rachi non traduit

אפילו לרבי אלעזר דאמר אוכלת הני מילי. על ידי קידושין דיש לו להאכיל כי האי גוונא במקום אחר:

אבל על ידי גירושין. דאין לו להאכיל על ידי גירושין במקום אחר לא:

וְכִי תֵּימָא: הָכָא נָמֵי יֵשׁ לוֹ לְהַאֲכִילָהּ בְּחוֹזֶרֶת — חוֹזֶרֶת פָּסְקָה מִינֵּיהּ, וּקְרוֹבָה לְבֵי נָשָׁא, אֲבָל הָא אֲגִידָא בֵּיהּ.

Traduction

And lest you say here too, in the case of a bill of divorce, he can entitle her to partake of teruma when she returns to her father’s house, this case is different for the following reason: A woman who returns to her father’s house has been severed from her husband and she is close to her father’s house [bei nasha], and therefore she may once again partake of teruma on her father’s account. However, this yevama who has received a bill of divorce is still bound to her yavam until they perform ḥalitza, and she is therefore disqualified from eating teruma.

Rachi non traduit

ואם תאמר הכא נמי יש לו להאכיל. על ידי גירושין גמורים:

בחוזרת. דאם היה מגרשה לגמרי היתה חוזרת לבית אביה ואוכלת בתרומה:

נִתְאַרְמְלוּ אוֹ נִתְגָּרְשׁוּ וְכוּ'. בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי חִיָּיא בַּר יוֹסֵף מִשְּׁמוּאֵל: כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁקִּדֵּשׁ אֶת הַקְּטַנָּה וּבָגְרָה תַּחְתָּיו,

Traduction

§ It was taught in the mishna that in the case of women who married priests despite the fact that they were unfit to do so, if they were widowed or divorced from that marriage, they are disqualified from eating teruma, but if they were widowed or divorced while they were only betrothed, they are fit to partake of teruma. Rabbi Ḥiyya bar Yosef raised a dilemma before Shmuel: In the case of a High Priest who betrothed a minor and she matured under him, i.e., while betrothed to him,

Rachi non traduit

ובגרה תחתיו. בימי אירוסין וכ''ג אסור בבוגרת כדאמרינן במתניתין ומצותו בקטנה או בנערה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source