Yevamoth
Daf 49a
מַתְנִי' אֵיזֶהוּ מַמְזֵר — כָּל שְׁאֵר בָּשָׂר שֶׁהוּא בְּ''לֹא יָבֹא'', דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. שִׁמְעוֹן הַתִּימְנִי אוֹמֵר: כֹּל שֶׁחַיָּיבִים עָלָיו כָּרֵת בִּידֵי שָׁמַיִם, וַהֲלָכָה כִּדְבָרָיו. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כֹּל שֶׁחַיָּיבִין עָלָיו מִיתַת בֵּית דִּין.
Traduction
MISHNA: Which offspring of forbidden relations have the status of a mamzer? It is the offspring of a union with any next of kin that is subject to a Torah prohibition that he should not engage in sexual relations with them; this is the statement of Rabbi Akiva. Shimon HaTimni says: It is the offspring of a union with any forbidden relation for which one is liable to receive karet at the hand of Heaven. And the halakha is in accordance with his statement. Rabbi Yehoshua says: It is the offspring of a union with any forbidden relation for which one is liable to receive court-imposed capital punishment.
Rachi non traduit
מתני' כל שאר בשר שהוא בלא יבא. כל קורבה שהיא בלאו ואפי' אין בה כרת כגון אנוסת אביו וכרבי יהודה דהויא בלאו דלא יגלה כנף אביו ומחמת קורבה כגון נושא חלוצתו דהוי בלא יבנה והוי לאו דקורבה בלא כרת:
כל שחייבין עליו כרת. אבל נושא חלוצתו לא הוי ממזר:
Tossefoth non traduit
שמעון התימני אומר כו' והלכה כדבריו. אע''ג דאין למדין הלכה מפי גמרא הכא הלכתא כוותיה דסתמא דפרק האומר (קדושין דף סו:
ושם) נראה עיקר דכהאי גוונא קרי הלכתא פסיקתא בבבא קמא (ד' קב.) ובמסכת ע''ז (דף ז: ושם) בההיא דכל המשנה ידו על התחתונה ולעיל בפ' קמא (יבמות דף יד.
ושם) אמר פשיטא בני חייבי לאוין כשרים נינהו ובפרק שני (לעיל יבמות כג.) קאמר רב פפא מסתברא חייבי לאוין תפסי בהו קידושין ולעיל (יבמות דף מה.) פסקינן דעובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר וכמה אמוראי דאיירי בצרת מחזיר גרושתו ולר''ע לא משכחת לה צרה דאין קידושין תופסין בחייבי לאוין וכרבי יהושע נמי יש להוכיח דלא קי''ל כוותיה דאמר לעיל (שם:) ושניהם לא למדוה אלא מאשת אב וחייבי כריתות דמו לאשת אב לכולי עלמא ולעיל בריש פירקין (יבמות דף לז.) קאמר ראב''י דהלכתא כוותיה דאין ממזר מספק משמע דהויא ממזר מאשת אח ולעיל (יבמות ד' מ:) אמר רב טובי בר קיסנא הבא על צרת חלוצתו הולד ממזר ואפילו רבי יוחנן לא פליג אלא משום דצרה כחלוצה בלאו:
רבי יהושע אומר כל שחייבין עליו כו'. יש מגיהים ר' יהודה במקום רבי יהושע דבפרק עשרה יוחסין (קדושין דף עד:) גבי כל האסורין לבא בקהל מותרים לבא זה בזה ור' יהודה אוסר ומפרש עלה דר' יהודה סבר דממזר מאחותו לא הוי ממזר אלא מאשת איש ופריך עלה תנינא מהך דהכא ואין נראה דהיאך היה בן עזאי אומר לקיים מילתיה דר' יהודה והא קשיש מיניה טובא דהא בן עזאי תלמיד חבר הוה לרבי עקיבא כדאמר במי שמת (ב''ב ד' קנח:) ור' יהודה מתלמידי בתראי דר' עקיבא הוה ועוד דר' יהודה סבר כרבי עקיבא דיש ממזר מחייבי לאוין כדפרישית לעיל (יבמות ד' מז.) גבי ההוא דאתא לקמיה דרבי יהודה וכדאמר בפ' ארבע מיתות (סנהדרין ד' נג:
ושם) אלא ודאי ר' יהושע גרסינן והתם פריך תנינא משום דהוה ליה למיתני וכן היה רבי יהודה אומר כדבריו אי הוה סבר כר' יהושע ומיהו התם דפריך תנינא הוה מצי למיפרך טפי שפיר דלא אפשר לומר דלר' יהודה ממזר מאחותו לא הוי ממזר כיון דמוקי קרא באנוסת אביו וסבר כר''ע דיש ממזר מחייבי לאוין:
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי: מָצָאתִי מְגִלַּת יוּחֲסִין בִּירוּשָׁלַיִם, וְכָתוּב בָּהּ: אִישׁ פְּלוֹנִי מַמְזֵר מֵאֵשֶׁת אִישׁ, לְקַיֵּים דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
Traduction
Rabbi Shimon ben Azzai said: I found a scroll recording people’s lineages in Jerusalem, and it was written in it that so-and-so is a mamzer from an adulterous union with a married woman, a sin punishable by court-imposed capital punishment. The only reason for the scroll to state the reason that this individual is a mamzer is in order to support the statement of Rabbi Yehoshua.
Rachi non traduit
לקיים דברי רבי יהושע. לא היה כתוב במגלה אלא ארישא קאי אמר ר''ש בן עזאי לקיים דברי ר' יהושע כו':
מאשת איש. חייבי מיתות כו':
Tossefoth non traduit
איש פלוני ממזר מאשת איש כו'. תימה דלא נקט חייבי מיתות ב''ד סתם ואי משום דמעשה שהיה כך היה א''כ מנ''ל דהוי כר' יהושע וי''ל דנקט אשת איש לרבותא דאע''פ שהוא קל משאר חייבי מיתות דהוי בחנק ויש לה היתר בחיי אוסרה:
אִשְׁתּוֹ שֶׁמֵּתָה — מוּתָּר בַּאֲחוֹתָהּ. גֵּרְשָׁהּ וּמֵתָה — מוּתָּר בַּאֲחוֹתָהּ. נִשֵּׂאת לְאַחֵר וּמֵתָה — מוּתָּר בַּאֲחוֹתָהּ. יְבִמְתּוֹ שֶׁמֵּתָה — מוּתָּר בַּאֲחוֹתָהּ. חָלַץ לָהּ וּמֵתָה — מוּתָּר בַּאֲחוֹתָהּ. נִשֵּׂאת לְאַחֵר וּמֵתָה — מוּתָּר בַּאֲחוֹתָהּ.
Traduction
The mishna delineates the circumstances in which it is prohibited to engage in relations with the sister of one’s wife and the sister of one’s yevama: If a man’s wife died, he is permitted to her sister. If he divorced her and then she died, he is permitted to her sister. If he divorced his wife and then she was married to another and then died, he is permitted to her sister. If his yevama died, he is permitted to her sister. If he performed ḥalitza with her and then she died, he is permitted to her sister. If after ḥalitza she was married to another and then died, he is permitted to her sister. The principle underlying all these cases is that the prohibition against engaging in relations with her sister only applies while the wife or yevama remain alive, irrespective of their current relationship to the man.
גְּמָ' מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי עֲקִיבָא? דִּכְתִיב: ''לֹא יִקַּח אִישׁ אֶת אֵשֶׁת אָבִיו וְלֹא יְגַלֶּה כְּנַף אָבִיו''. כָּנָף שֶׁרָאָה אָבִיו — לֹא יְגַלֶּה.
Traduction
GEMARA: What is Rabbi Akiva’s reasoning? As it is written: ''A man shall not take his father’s wife, and he shall not uncover his father’s cloak'' (Deuteronomy 23:1). This teaches that a cloak that his father saw, i.e., a woman with whom his father engaged in sexual relations, the son may not uncover.
Tossefoth non traduit
וכתיב לא יבא ממזר. וא''ת והא מפסיק קרא דלא יבא פצוע דכא בינתים וי''ל דכיון דלאו בני בנים נינהו ולא שייך מינייהו ממזר לא חשיב הפסק:
וְסָבַר לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּאָמַר: בַּאֲנוּסַת אָבִיו הַכָּתוּב מְדַבֵּר, דְּהָוְיָא לַהּ חַיָּיבֵי לָאוִין,
Traduction
And in this interpretation of the verse, Rabbi Akiva holds in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, who said: The verse states only that such relations are forbidden, but they would not render him liable to receive karet; perforce the verse speaks of a woman raped by one’s father, since she is one of the women with whom relations render one liable for violating a prohibition. The verse could not refer to one’s father’s wife since relations with her render one liable to receive karet.
Rachi non traduit
דר' יהודה ורבנן. בפרק נושאין על האנוסה (לקמן יבמות דף צז.):
וּסְמִיךְ לֵיהּ: ''לֹא יָבֹא מַמְזֵר בִּקְהַל ה''', אַלְמָא מֵהָנֵי הָוֵי מַמְזֵר.
Traduction
The Gemara completes its explanation of Rabbi Akiva’s opinion: And in close proximity to that verse is the verse: ''A mamzer shall not enter into the congregation of the Lord'' (Deuteronomy 23:3). Apparently, even from these forbidden relations, which render one liable for the violation of a prohibition, the offspring is a mamzer.
Rachi non traduit
גמ' וכתיב לא יבא ממזר. וסמיך ליה לא יגלה:
וּלְרַבִּי סִימַאי, דִּמְרַבֵּה שְׁאָר חַיָּיבֵי לָאוִין דְּלָאו דִּ''שְׁאֵר'', וּלְרַבִּי יְשֵׁבָב, דִּמְרַבֵּה אֲפִילּוּ חַיָּיבֵי עֲשֵׂה —
Traduction
The Gemara asks: But according to Rabbi Simai, who holds that Rabbi Akiva includes as a mamzer the offspring of all other forbidden relations for which one is liable for violation of a prohibition, even those that are not with his next of kin; and also according to Rabbi Yeshevav, who holds that Rabbi Akiva includes even the offspring of relations for which one is liable for the violation of a positive mitzva; since according to them, Rabbi Akiva includes cases that are not similar to the case of a woman raped by his father, what is his source?
Rachi non traduit
ולרבי סימאי. בכתובות (דף כט:) וקידושין (דף סח.) מן הכל היה עושה ר''ע ממזרים חוץ מאלמנה לכ''ג שעושה חללין ולא ממזרי'. מדקאמר חוץ מאלמנה אלמא אפי' חייבי לאוין שלא מחמת קורבה מרבה כגון מחזיר גרושתו משנישאת וכגן נתינה לישראל דקיימא בלא תתחתן בם (דברים ז':ג') ומשבעה אומות הוא וכגון עמוני שנשא בת ישראל בניו ממזרים:
חייבי עשה. מצרי או אדומי קודם ג' דורות דכתיב (דברים כ''ג:ט') דור שלישי יבא להם ולא שני ולאו הבא מכלל עשה עשה. והא דר' ישבב נמי בכתובות (שם) בואו ונצוח על עקיבא בן יוסף שהיה אומר כל שאין לו ביאה בישראל הולד ממזר:
נָפְקָא לְהוּ מִ''וְּלֹא''.
Traduction
The Gemara answers: They derive it from the verse that states: ''And he shall not uncover his father’s cloak'' (Deuteronomy 23:1). The word ''and'' is superfluous and serves to include additional cases.
וְשִׁמְעוֹן הַתִּימְנִי סָבַר לַהּ כְּרַבָּנַן, דְּאָמְרִי: בְּשׁוֹמֶרֶת יָבָם שֶׁל אָבִיו הַכָּתוּב מְדַבֵּר, דְּהָוְיָא לַהּ חַיָּיבֵי כָּרֵיתוֹת, וּסְמִיךְ לֵיהּ ''לֹא יָבֹא מַמְזֵר''. אַלְמָא: מֵחַיָּיבֵי כָּרֵיתוֹת הָוֵי מַמְזֵר.
Traduction
And Shimon HaTimni holds in accordance with the opinion of the Rabbis, who say: It is with regard to the widow waiting for his father to perform levirate marriage that the verse is speaking, and it indicates that she is one of the women with whom relations render one liable to receive karet. And in close proximity to that verse is the verse: ''A mamzer shall not enter into the congregation of the Lord'' (Deuteronomy 23:3). Apparently, only the offspring of a union for which one is liable to receive karet is a mamzer.
Rachi non traduit
סבר לה כרבנן. דפליגי אדרבי יהודה בנושאין על האנוסה (לקמן יבמות דף צז.) ואמרי האי לא יגלה כנף אביו בשומרת יבם של אביו הכתוב מדבר דהויא ליה אשת אחי אביו ובכרת והאי דהדר כתבה במשנה תורה משום למסמך ליה לא יבא ממזר ולאשמעינן דיש ממזר מחייבי כריתות:
וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ — לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא ''לֹא יְגַלֶּה''. ''לֹא יִקַּח'' (''וְלֹא יְגַלֶּה'') לְמָה לִי? אֶלָּא לָאו, הָכִי קָאָמַר: מִ''לֹּא יִקַּח'' עַד ''לֹא יְגַלֶּה'' — הָוֵי מַמְזֵר, טְפֵי — לָא הָוֵי מַמְזֵר.
Traduction
And how does Rabbi Yehoshua derive his opinion? If the verses should be derived as Rabbi Akiva and Shimon HaTimni suggest, let the Merciful One write only: ''He shall not uncover his father’s cloak.'' It is unnecessary for the verse to mention the prohibition with regard to one’s father’s wife, as the fact that the offspring of that union is a mamzer would be known through an a fortiori inference, since that prohibition is more stringent than the one derived from the verse: ''And shall not uncover his father’s cloak.'' Why do I need both the clause ''a man shall not take his father’s wife'' and the clause ''and shall not uncover his father’s cloak''? Rather, is it not that this is what the Torah is saying: Only the offspring of relations with the woman mentioned in the verse after the words ''a man shall not take'' until the words ''he shall not uncover,'' i.e., his father’s wife, is a mamzer, but the offspring of relations with the woman mentioned beyond that point, i.e., the woman referred to as ''his father’s cloak,'' is not a mamzer.
Rachi non traduit
מלא יקח עד לא יגלה. דהיינו אשת אב הכתובה בין לא יקח ללא יגלה:
ה''ג ורבי יהושע לכתוב רחמנא לא יגלה. כלומר אי בשומרת יבם של אביו משתעי או באנוסת אביו משתעי לכתוב לא יגלה כנף אביו לחודיה ולאשמעינן דיש ממזר מחייבי כריתות לרבנן או מחייבי לאוין לרבי יהודה וכל שכן מאשת אב דהויא בכרת ומיתה:
לא יקח. איש את אשת אביו למה לי למכתב אלא ש''מ מדכתביה הא קמ''ל דלא יבא ממזר עלה קאי דמינה הוא דהוי ממזר משום דחייבי מיתות הוא ואלא יגלה כנף אביו לא קאי. ואי קשיא כנף אביו למאי כתביה אי בשומרת יבם לעבור עליו בשני לאוין ערות אחי אביך לא תגלה ולאו דלא יגלה כנף אביו ואי באנוסת אביו אשמעינן דאסורה:
Tossefoth non traduit
לכתוב רחמנא או לא יקח או לא יגלה. בקונטרס גרס לכתוב רחמנא לא יגלה ופי' דמלא יגלה לחודיה שמעינן דיש ממזר מחייבי כריתות לרבנן או מחייבי לאוין לר' יהודה לא יקח איש את אשת אביו למה לי למכתב אלא ש''מ מדכתביה דלא יבא ממזר עליה קאי דמיניה הוא דהוי ממזר משום דחייבי מיתות ב''ד הוא אבל אלא יגלה לא קאי ובין לא יקח עד לא יגלה היינו אשת אב הכתובה בין לא יקח ללא יגלה וקשה חדא שמוחק הספרים ועוד דבין לא יקח עד לא יגלה לא משמע כפירושו דקאי על אשת אב הכתובה בינתים ועוד אמאי כתב לא יגלה גבי ממזרות ועוד בחייבי מיתות דקילי כמו אשת איש מנ''ל דהוי ממזר ועוד דליליף ר' יהושע שאר חייבי כריתות מהיקישא דר' יונה ונראה לר''י כגירסת הספרים דגרסי לכתוב רחמנא או לא יקח או לא יגלה דמלא יקח נמי שמעינן כריתות דהא דומיא דאשת אב דלא תפסי בה קידושין דהא בהא תליא כדפיר' לעיל (יבמות ד' מד:
ד''ה עשאה) או מהיקישא דרבי יונה אתו דאיתקיש כל העריות כדאמרי' בריש הבא על יבמתו (לקמן יבמות ד' נד:) ומדכתב תרוייהו ש''מ דמלא יקח היינו חייבי סקילה עד לא יגלה דהיינו חייבי כריתות הוי ממזר ואתא לרבויי כל חייבי כריתות ומיתות קלות וסבר כרבנן דבשומרת יבם הכתוב מדבר ולא הוי לא יגלה בכלל דאי הוי בכלל לא לכתוב אלא לא יגלה ושמעון התימני נמי ה''מ למימר דסבר כר' יהודה דאמר באנוסת אביו הכתוב מדבר ומלא יקח עד לא יגלה הוי הולד ממזר ואין לא יגלה בכלל אלא דניחא ליה למימר דסבר כרבנן ולפירוש ר''י צ''ל לתנא דפירקין קמא דסבר כרבי יהודה דאמר באנוסת אביו הכתוב מדבר וסבר נמי דאין ממזר מחייבי לאוין דמלא יקח עד לא יגלה הוי ממזר ואין לא יגלה בכלל:
אָמַר אַבָּיֵי: הַכֹּל מוֹדִים בְּבָא עַל הַנִּדָּה
Traduction
§ Abaye said: All tanna’im in the mishna agree with regard to one who engages in sexual relations with a menstruating woman,
Rachi non traduit
הכל מודים. ואפילו שמעון התימני:
בבא על הנדה. אע''ג דקאי בכרת אין הולד ממזר:
Tossefoth non traduit
הכל מודים בבא על הנדה ועל הסוטה. פירש בקונטרס אפי' לר' עקיבא דפליג ארבנן דמתניתין במחזיר גרושתו וקאמר דהולד ממזר אע''ג דלאו חייבי לאוין דשאר הוא הכא בסוטה מודה וקשה לר''ת דא''כ ה''ל לאתויי לעיל (יבמות ד' מד.) גבי משנה דמחזיר גרושתו ועוד אי קאי הכל מודים למ''ד אליבא דר' עקיבא דהוי ממזר אפילו מחייבי לאוין שאין דשאר הא ע''כ הוי ממזר לרבי עקיבא מיבמה לשוק לשום תנא כדאמר בפ''ק (לעיל יבמות ד' יד.) דאמר ר' אלעזר אע''פ שנחלקו ב''ש וב''ה בצרות מודים שאין ממזר כו' וקאמר לאפוקי מדרבי עקיבא דאמר אין קידושין תופסין בחייבי לאוין משמע בהדיא דלר' עקיבא הוי ממזר משומרת יבם ועוד אמר בפרק עשרה יוחסין (קדושין דף עה:) גבי כותים שהיו מייבמים את הארוסות ופוטרים הנשואות ורבי עקיבא לטעמיה דאמר אין קידושין תופסין בחייבי לאוין ובפרק האשה רבה (לקמן יבמות ד' צב. ושם) גבי אשה שהלך בעלה ובנה למדינת הים קאמר זו דברי רבי עקיבא דאמר אין קידושין תופסין בחייבי לאוין אבל חכמים אומרים דאין ממזר מיבמה ולימא אין ממזר מחייבי לאוין האי תנא הך תנא דר''ע הוא דמחייבי לאוין דשאר הוא דהוי ממזר מחייבי לאוין גרידא לא הוי ממזר משמע בהדיא דלמאן דלא בעי אליבא דרבי עקיבא שיהא לאו דשאר הוי ממזר מיבמה לשוק ושם נפרש בעזרת השם מנא ליה דאתיא כרבי עקיבא דלמא אתיא אפילו כרבנן והוי ממזר מדרבנן ונראה לר''ת דמחזיר גרושתו וסוטה הוו חייבי לאוין דשאר שאינם אסורים אלא משום אישות ואליבא דתנא דמתני' קאי דלא אסר אלא חייבי לאוין דשאר וא''ת א''כ אמאי איצטריך למנקט הכל מודים בשומרת יבם אמאי תיסק אדעתא למימר דהוי ממזר טפי מבשאר חייבי לאוין דלאו דשאר וי''ל דאליבא דרב דאמר אין קידושין תופסין ביבמה איצטריך לאשמועינן שפיר דלא הוי ממזר וטעמא אר''ת דהוי כעובד כוכבים ועבד שאין בה קידושין לשום אדם וליבם נמי לאו בת קידושין היא אלא ביאה הוא דאית בה ואפי' למ''ד דהוי ממזר מעובד כוכבים ועבד מ''מ אין ממזר מיבמה דכיון דיבמה עומדת לחלוץ כמו ליבם חשיבא בת תפיסת קידושין וא''ת לשמואל תפשוט מהך ברייתא דאין קידושין תופסין ביבמה דאי תופסין לא הוה צריך לאשמועינן דאין הולד ממזר וי''ל דשמואל מספקא ליה דלמא ברייתא היא גופה אתא לאשמעינן דקידושין תופסין ביבמה וא''ת היכי קמ''ל דתפסי הא אפי' לא תפסי לא הוי ממזר דשמואל אית ליה לעיל (יבמות דף מה.) דעובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר וי''ל דשפיר משמע דתפסי בה קידושין מדכייל לה בהדי סוטה ונדה משמע דבכולהו לא הוי הולד ממזר משום דתפסי בהו קידושין והא דקאמר ואביי מספקא ליה אי כרב אי כשמואל לא כפירוש הקונטרס דאפי' לרב אין הולד ממזר כדפי' אלא להכי לא נקט שומרת יבם משום דשמא תפסי בה קידושין כדשמואל ופשיטא דלא הוי ממזר ואין שום חידוש להשמיענו וא''ת ואמאי הוי ממזר משומרת יבם לשום תנא כיון דהוי כעובד כוכבים ועבד דלא תפסי קדושין לא לדידיה ולא לאחריני וברייתא דהאשה רבה (לקמן יבמות דף צב. ושם) נמי דקתני זו דברי ר' עקיבא דאמר אין קידושין תופסין בחייבי לאוין אבל חכמים אומרים כו' משמע דלרבנן לא הוי ממזר משום דקידושין תופסין ולפי' ר''ת אפי' אין קידושין תופסין לא הוי ממזר ואר''י דלמ''ד דהוי ממזר לר' עקיבא מחייבי לאוין דלאו דשאר נמי הוי ממזר מיבמה לשוק ומעובד כוכבים ועבד אע''ג דלא דמו לאשת אב דהא מוי''ו דולא יגלה נפקי כולהו וסמיך ליה לא יבא ממזר ולא ילפינן מידי מאשת אב אלא בהדיא כתיב בכולהו ממזרות אבל לתנא דמתניתין דאין ממזר לר' עקיבא אלא מחייבי לאוין דשאר ולא דריש וי''ו דולא יגלה לא נפקי שום חייבי לאוין אלא מאשת אב בעינן דליהוי דומיא דאשת אב דלא תפסי בה קידושין לדידיה ותפסי בה לאחריני וה''פ דברייתא דהאשה רבה (ג''ז שם) זו דברי ר' עקיבא דאמר אין קדושין נמי תפסי בכל חייבי לאוין דלאו דשאר פי' מוי''ו דולא יגלה שמעינן בכולהו דהוה ממזר ולהכי אין קידושין תופסין נמי בכולן ולהכי אין לחלק בין לאו יבמה לשוק לשאר לאוין כדפירשתי אבל חכמים אומרים אין ממזר מיבמה דכיון דקידושין תופסין בחייבי לאוין דלאו דשאר ולא הוי ממזר מינייהו לא הוי ממזר נמי מיבמה לשוק אע''ג דאין קידושין תופסין בה כיון דלא דמיא לאשת אב:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source