Le texte Le vocabulaire Les révisions
Yevamoth
Daf 117a
שֶׁאֵין הָאַחִין נִכְנָסִין לַנַּחֲלָה עַל פִּיהָ!
Traduction
that the brothers do not come into the inheritance from the deceased brother based on her testimony. Evidently, although this testimony is accepted with regard to forbidden sexual relationships, it is not effective for monetary matters.
Rachi non traduit
שאין האחין נכנסין לנחלתו של בעלה על פיה. דרחמנא אמר ע''פ שנים עדים (דברים יט) ולגבי נשואין דידה הוא דאקילו רבנן משום עיגונא:
Tossefoth non traduit
שאין האחין נכנסין לנחלה על פיה. והא דאמרינן בפרק המפקיד (ב''מ לח:
ושם) בשמעו בו שמת כולי עלמא לא פליגי דמורידין קרוב לנכסי שבוי מצי לאוקומי כששמעו בו בשני עדים דאי בעד אחד מיירי הא אשה דהכא כעד אחד דמיא אפ''ה אין האחין נכנסין לנחלה על פיה וא''ת מ''מ תקשי אדמסיק התם כי פליגי בשלא שמעו בו שמת פירוש בשני עדים אלא בעד אחד דאי לא שמעו בו כלל פשיטא דאין מורידין וא''כ היכי קאמר שמואל התם מורידין וי''ל דהכא מיירי לירד ולמכור והתם מיירי לאכול כדמשמע התם ולפי זה יש לפרש ששמעו בו שמת היינו בעד אחד ולאכול דאי בשני עדים אפי' לירד ולמכור וא''ת וא''כ היכי פליגי בלא שמעו בו שמת דמורידין וי''ל דלא שמעו בו שמת בעד אחד אלא ע''י קול בעלמא כדאמרי' בשילהי דמס' גיטין (דף פט.) כששמע פלוני מפלוני ופלוני מפלוני והלכו להם למדינת הים ומיהו בפ' בתרא דכתובות (דף קז.) איכא טובא כששמעו בו שמת ואיירי בשני עדים ומצינו למימר נמי הכא שיצא לדעת והתם אין מורידין קרוב לנכסיו כדאמר בפרק המפקיד (ב''מ דף לח: ושם):
אָמְרוּ לָהֶם בֵּית שַׁמַּאי: וַהֲלֹא מִסֵּפֶר כְּתוּבָּה נִלְמוֹד, שֶׁהוּא כּוֹתֵב לָהּ: שֶׁאִם תִּנָּשְׂאִי לְאַחֵר תִּטְּלִי מַה שֶּׁכָּתוּב לִיכִי. וְחָזְרוּ בֵּית הִלֵּל לְהוֹרוֹת כְּדִבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי.
Traduction
Beit Shammai said to them: But we can learn this halakha from the scroll of the marriage contract, as every husband writes for her that: If you marry another man, take what is written for you in this contract. This shows that her right to receive the money of her marriage contract is dependent upon her eligibility to remarry. In this case, as she is deemed credible when she says her husband died and she may marry again, she is likewise entitled to the money of the marriage contract. And Beit Hillel again retracted their opinion, and decided to teach in accordance with the opinion of Beit Shammai.
Rachi non traduit
כשתנשאי לאחר. והרי נשאת:
Tossefoth non traduit
וחזרו ב''ה להורות כב''ש. והא דאמר בפ' האשה שנפלו (כתובות פא. ושם) גבי ולימא אח אני יורש אשתו איני קובר ואי משום כתובה לא ניתנה כתובה לגבות מחיים ודחי מאן שמעת ליה דאית ליה מדרש כתובה בית שמאי הא אית להו שטר העומד לגבות כגבוי דמי ומאי קושיא דלמא אפילו ב''ה נינהו דהודו להו וי''ל דב''ה לא חזרו בהם מטעם מדרש כתובה אלא מטעם קל וחומר א''נ התם דחויא בעלמא הוא דמוקי כבית שמאי ולמסקנא דהדר אתי שפיר כבית הלל וי''מ דלא דרשי ב''ה מדרש כתובה כל כך כמו ב''ש ולא יתכן דאי מסתבר לדורשו בכתובות כמו הכא אמאי לא דרשי ליה ב''ה ואי לא מסתבר מנא ליה דדרשי אפי' ב''ש:

בית הלל כו'. ותימה וכי נחלקו ב''ה על הלל רבן שדורש מדרש כתובה בפ' המקבל (ב''מ קד.) דקאמר התם הלל היה דורש לשון הדיוט אנשי אלכסנדריא היו מקדשים נשותיהם ובשעת כניסתן לחופה באו אחרים וחוטפין אותן כו' ומצא כתוב בהן לכשתנשאי לי תיהוי לי לאנתו ואומר ר''י דלא דמי דהתם ודאי הדבר ידוע ומוכיח שהיו כותבין בשביל שחוטפין להן אבל הכא כשתנשאי לאחר היינו על ידי עדות ברורה ולא ע''י דבר אחר וב''ש סברי דמ''מ תנשאי לאחר קרינא ביה:
גְּמָ' אָמַר רַב חִסְדָּא: נִתְיַיבְּמָה — יְבָמָהּ נִכְנָס לַנַּחֲלָה עַל פִּיהָ. הֵם דָּרְשׁוּ מִדְרַשׁ כְּתוּבָּה — אָנוּ לֹא נִדְרוֹשׁ מִדְרַשׁ תּוֹרָה?!
Traduction
GEMARA: Rav Ḥisda said: If the woman entered into levirate marriage based upon her own testimony, her yavam comes into the inheritance of the property of his dead brother based on her testimony. He adds: If Beit Shammai taught their halakha that she is entitled to her money, by interpreting homiletically the language of a marriage contract, will we not teach by interpreting homiletically the Torah itself?
Rachi non traduit
גמ' לנחלה. זכה בנחלת אחיו כדאמר בפרק החולץ (לעיל יבמות מ.) הכונס את יבמתו זכה בנכסי אחיו:
ואנן לא נדרוש מדרש תורה. בתמיה:
''יָקוּם עַל שֵׁם אָחִיו'' אָמַר רַחֲמָנָא, וַהֲרֵי קָם.
Traduction
Rav Ḥisda explains: The Merciful One states in the Torah: ''He shall succeed in the name of his dead brother'' (Deuteronomy 25:6), which is interpreted by the Sages as referring to the right of inheritance of the brother who consummates the levirate marriage. And this man did succeed with respect to the marital relationship, as he consummated the levirate marriage based on the testimony of his yevama that her husband died. Consequently, he takes the place of his brother with respect to his inheritance as well.
אָמַר רַב נַחְמָן: בָּאת לְבֵית דִּין וְאָמְרָה ''מֵת בַּעְלִי, הַתִּירוּנִי לְהִנָּשֵׂא'' — מַתִּירִין אוֹתָהּ לְהִנָּשֵׂא וְנוֹתְנִין לָהּ כְּתוּבָּתָהּ. ''תְּנוּ לִי כְּתוּבָּתִי'' — אַף לְהִנָּשֵׂא אֵין מַתִּירִין אוֹתָהּ. מַאי טַעְמָא — אַדַּעְתָּא דִכְתוּבָּה אֲתַאי.
Traduction
§ Rav Naḥman said: A woman came to the court and said: My husband died; permit me to marry. The halakha is that after investigating the matter, they permit her to marry, and also give her her marriage contract. However, if she came and said: Give me my marriage contract, they do not even permit her to marry. What is the reason? Since she came with the money of the marriage contract in mind, she is suspected of lying, and her testimony is rejected.
Rachi non traduit
אדעתא דכתובה אתאי. ובאפוקי ממונא סהדי בעינן:
אִיבַּעְיָא לְהוּ: ''הַתִּירוּנִי לְהִנָּשֵׂא וּתְנוּ לִי כְּתוּבָּתִי'', מַהוּ? כֵּיוָן דְּאָמְרָה כְּתוּבְּתַהּ — אַדַּעְתָּא דִכְתוּבָּה אֲתַאי, אוֹ דִלְמָא: כֹּל מִילֵּי דְּאִית לֵיהּ לְאִינִישׁ אָמַר לְהוּ לְבֵי דִינָא. [וְאִם תִּמְצֵי לוֹמַר כֹּל מִילֵּי דְּאִית לֵיהּ לְאִינִישׁ, אָמַר לְהוּ לְבֵי דִינָא] ''תְּנוּ לִי כְּתוּבָּתִי וְהַתִּירוּנִי לְהִנָּשֵׂא'', מַהוּ?
Traduction
However, the following dilemma was raised before the scholars. If she came and said: Permit me to marry and give me my marriage contract, what is the halakha? Since she mentioned the money from her marriage contract, this shows that she came with the marriage contract in mind. Or perhaps every matter a person has in his favor he will say to the court, even if it is not of particular importance. And if you say that the ruling in this case is in accordance with the principle: Every matter a person has in his favor he will say to the court, then in a case where she said: Give me my marriage contract and permit me to marry, what is the halakha?
Rachi non traduit
כל מילי דאיניש כו'. ועיקר אדעתא דנשואין אתאי ושרינן לה וכיון דשרינן לה שקלה נמי כתובה דמספר כתובה נלמוד:
הָכָא וַדַּאי אַדַּעְתָּא דִכְתוּבָּה אֲתַאי, אוֹ דִּלְמָא: הוֹאִיל דְּלָא יָדְעָה בְּמַאי מִשְׁתַּרְיָא?! תֵּיקוּ.
Traduction
The Gemara explains the sides of the dilemma: Here she certainly came with the marriage contract in mind, as she mentioned it first. Or perhaps she said it in this manner since she does not know what will set her free. In other words, she might have thought that taking the money guaranteed by her marriage contract is part of the process that enables her to remarry, but this does not prove that she is focused on the money. The Gemara states that the question shall stand unresolved.
Rachi non traduit
דלא ידעה במאי משתריא. וכיון דהזכירה נשואין גליא דעתא דלמשרייה אתאי והא דאמרה ברישא תנו לי כתובתי שמא כסבורה היא שזו התרתה:
מַתְנִי' הַכֹּל נֶאֱמָנִין לְהַעִידָהּ, חוּץ מֵחֲמוֹתָהּ, וּבַת חֲמוֹתָהּ, וְצָרָתָהּ, וִיבִמְתָּהּ, וּבַת בַּעֲלָהּ.
Traduction
MISHNA: All are deemed credible when they come to give testimony with regard to the death of a woman’s husband, apart from her mother-in-law, the daughter of her mother-in-law, her rival wife, the wife of her yavam, and her husband’s daughter, her stepdaughter. The reason is that these women are likely to hate her and will lie to her detriment.
Rachi non traduit
מתני' ויבמתה. אשת יבמה. וטעמא דכולהו מפני ששונאות אותה ומתכוונות לקלקלה. חמותה שונאתה שאומרת בלבה זו תאכל כל יגיעי ועמלי. וכן בת חמותה אומרת זו תירש כל עמל אבי ואמי ואני אדחה. ויבמתה יראה שמא סופה להיות צרתה. ובת בעלה זו באה במקום אמי אוכלת כל עמלה:
Tossefoth non traduit
חוץ מחמותה כו' ויבמתה. פי' שרוצה לקלקלה לפי שיראה שימות בעלה או יבמה ויהיו צרות זו לזו ואפי' לשמואל דאמר לעיל בסוף האשה רבה (יבמות דף צו.) דאינה כאשת איש א''כ כשיבא היבם תהא מותרת לחזור מ''מ מתכוונת היא לביישה ועוד שמא יחלוץ לה בעלה ותנשא לאחר אז אסורה לזה ולזה ולא תפול עוד לפני בעלה לייבם וא''ת והלא כשמעידה על יבמה שמת שמא ייבמנה בעלה ותהא צרתה לאלתר וי''ל שאינה חוששת בכך כיון שיודעת שבעלה חי ויחזור ולבסוף יקלקלנה:
מָה בֵּין גֵּט לְמִיתָה — שֶׁהַכְּתָב מוֹכִיחַ.
Traduction
The mishna explains: In the case of a divorce all people, including these women, may bring her bill of divorce and testify that it was written appropriately. What, then, is the difference between a bill of divorce and death? The mishna answers: The difference is that in the case of a bill of divorce the writing proves the accuracy of the testimony, i.e., her testimony is supported by the text of the document itself, whereas with regard to the death of her husband there is no proof apart from the statement of the woman herself.
Rachi non traduit
מה בין גט למיתה. דאמר בפ''ב דגיטין (דף כג:) אף הנשים שאין נאמנות לומר מת בעלה נאמנות להביא גטה ממדינת הים ואע''ג דעלייהו סמכינן דצריכות לומר בפני נכתב ובפני נחתם:
שהכתב מוכיח. וסמכינן עיקר אכתבא:
גְּמָ' אִיבַּעְיָא לְהוּ: בַּת חָמִיהָ מַהוּ? טַעְמָא דְּבַת חֲמוֹתָהּ — מִשּׁוּם דְּאִיכָּא אִימָּא דְּסָנְיָא לַהּ, הִיא נָמֵי סָנְיָא לַהּ, וְהָכָא לֵיכָּא אִימָּא דְּסָנְיָא לַהּ.
Traduction
GEMARA: A dilemma was raised before the scholars: With regard to the daughter of her father-in-law, who is not the daughter of her mother-in-law, what is the halakha? May she testify to the death of the woman’s husband, or is she also under suspicion? The Gemara explains the sides of the dilemma: The reason that the daughter of her mother-in-law is suspected of lying is because she has a mother who hates her daughter-in-law, and therefore the daughter also hates her. But here, there is no mother who hates her, as she is not the mother-in-law’s daughter, and therefore she should be deemed credible.
Rachi non traduit
גמ' בת חמיה. שאין בת חמותה מהו:
אוֹ דִלְמָא טַעְמָא דְּבַת חֲמוֹתָהּ, דְּאָמְרָה: ''קָאָכְלָה לְגִירְסָנָא דְאִימָּא'', הָכָא נָמֵי קָאָמְרָה: ''אָכְלָה לְגִירְסָנָא דְּבֵי נָשַׁאי''.
Traduction
Or perhaps the reason that the daughter of her mother-in-law hates her is that she says: She eats the food [girsena] that my mother prepares. Here too, in the case of the daughter of her father-in-law, she also says: She eats the food of my father’s house.
Rachi non traduit
לגירסנא. יגיע אמי שהביאה לאבי מבית אביה:
והכא נמי. אע''ג דהיא לא אכלה לגירסנא דאמה שהרי אין בעלה של זו אחיה מן האם ובני אמה נוטלין מה שהביאה אמה דתנן (כתובות דף נב:) בנין דיכרין די יהווין ליכי מינאי אינון ירתון כסף כתובתיך יתר על חולקהון דעם אחוהון אפ''ה הא קא אכלה לגירסנא דבי נשאי וסניא לה:
תָּא שְׁמַע: הַכֹּל נֶאֱמָנִין לְהַעִידָהּ חוּץ מֵחָמֵשׁ נָשִׁים. וְאִם אִיתָא, שֵׁית הָוְיָין! דִּלְמָא טַעְמָא דְּבַת חֲמוֹתָהּ, דְּאָמְרָה: ''קָאָכְלָה לְגִירְסָנָא דְּבֵי נָשַׁאי'', לָא שְׁנָא בַּת חֲמוֹתָהּ וְלָא שְׁנָא בַּת חָמִיהָ.
Traduction
The Gemara suggests: Come and hear a resolution from the following baraita: All are deemed credible when they come to testify with regard to her except for five women. And if it is so, that the daughter of her father-in-law is also disqualified, there are actually six women. The Gemara rejects this: This is no proof, as perhaps the reason that the daughter of her mother-in-law is disqualified from testifying is that she says: She eats the food of my father’s house, and if so, the halakha is no different with regard to her mother-in-law’s daughter and no different with regard to her father-in-law’s daughter. Since the two women are disqualified for the same reason the Sages did not list these as two separate cases.
וְהָאֲנַן תְּנַן: חוּץ מִשֶּׁבַע נָשִׁים! הָהִיא, רַבִּי יְהוּדָה הִיא. דִּתְנַן: רַבִּי יְהוּדָה מוֹסִיף אַף אֵשֶׁת אָב וְהַכַּלָּה.
Traduction
The Gemara raises a contradiction from another source. But isn’t it taught in a baraita: Apart from seven women who are not trustworthy. Apparently that tanna added the daughter of her father-in-law as a separate category. The Gemara answers: That ruling is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda. As it was taught in a baraita: Rabbi Yehuda adds also a father’s wife, who hates her stepdaughter, and a daughter-in-law, who hates her mother-in-law.
Tossefoth non traduit
והא תנן חוץ מז' נשים. אמתני' פריך דלא קתני אלא חמש:
אָמְרוּ לוֹ: אֵשֶׁת אָב הֲרֵי הִיא בִּכְלַל בַּת הַבַּעַל, כַּלָּה הֲרֵי בִּכְלַל חֲמוֹתָהּ.
Traduction
The Rabbis said to Rabbi Yehuda: A father’s wife is included in the category of the husband’s daughter, while a daughter-in-law is included in the category of her mother-in-law. In other words, just as a mother-in-law is suspicious of her daughter-in-law, a daughter-in-law is equally suspicious of her mother-in-law, and they need not be listed separately.
Rachi non traduit
אשת אב הרי היא בכלל בת הבעל. כיון דזו אינה מעידה לזו ממילא נפקא דאשת אב נמי אינה מעידה לבת בעלה הלכך אין זו תוספת ולא הוצרכו להזכירו:
וְרַבִּי יְהוּדָה, בִּשְׁלָמָא חֲמוֹתָהּ סָנְיָא לַהּ לְכַלָּה, דְּאָמְרָה: קָאָכְלָה לְגִירְסָנַי. אֶלָּא כַּלָּה מַאי טַעְמָא סָנְיָא לַחֲמוֹתָהּ? בִּשְׁלָמָא בַּת הַבַּעַל דְּסָנְיָא לְאֵשֶׁת הָאָב, דְּאָמְרָה: קָאָכְלָה לְגִירְסָנֵי דְאֵם. אֶלָּא אֵשֶׁת הָאָב, מַאי טַעְמָא סָנְיָא לְבַת הַבַּעַל?
Traduction
And Rabbi Yehuda, who counts them separately, can answer: Granted that her mother-in-law hates the daughter-in-law, as she says: She eats the food I prepare; but a daughter-in-law, what is the reason that she hates her mother-in-law? Similarly, granted the husband’s daughter, that she hates her father’s wife, as she says: This woman eats the food that my mother prepared. However, the father’s wife, what is the reason that she hates her husband’s daughter?
Rachi non traduit
ור' יהודה. אמר לך ודאי הוצרכו דבשלמא חמותה סניא לכלה מפני שסופה לירשנה ואמרה קאכלה לגירסנאי כו' הלכך איצטריך למימנינהו:
אֶלָּא מַאי מוֹסִיף תַּרְתֵּי? אֶלָּא: כַּלָּה מַאי טַעְמָא סָנְיָא לַחֲמוֹתָהּ — דִּמְגַלָּה לִבְנָהּ כֹּל דְּעָבְדָה, אֵשֶׁת אָב נָמֵי סָנְיָא לְבַת הַבַּעַל — דִּמְגַלָּה לְאָבִיהָ כֹּל דְּעָבְדָה.
Traduction
The Gemara asks: Rather, what is the reason that Rabbi Yehuda adds these two? Rather, his logic is: In the case of a daughter-in-law, what is the reason that she hates her mother-in-law? Because she reveals to her son everything his wife does. And likewise a father’s wife also hates the husband’s daughter, because she reveals to her father everything she does. In each case the reason for this hatred is different from the reason for the hatred of the other woman, the mother-in-law or the husband’s daughter, and therefore they belong in a separate category.
Rachi non traduit
אלא מאי מוסיף כו'. כיון דאין לה על מה לשנאות חמותה אמאי קא מוסיף לה ר' יהודה לומר אינה נאמנת. ומשני טעמא דרבי יהודה כלה סניא לה לחמותה משום דמגלה לברה מילי עלה:
וְרַבָּנַן: ''כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם''. וְרַבִּי יְהוּדָה: הָהִיא בְּדִבְרֵי תוֹרָה כְּתִיב.
Traduction
And the Rabbis, who say that the reasons for the hatred are the same and therefore count only five disqualified women, how do they respond to this argument? They cite the verse: ''As in water face answers to face, so the heart of man to man'' (Proverbs 27:19). That is, if one person hates another, the feeling soon becomes mutual. Here too, there is no need for a separate reason in order that the hatred be reciprocated. The Gemara asks: And Rabbi Yehuda, why doesn’t he rely on this verse? Rabbi Yehuda would retort: That verse was written about matters of Torah. In other words, it means that the more one studies Torah, the more Torah he understands.
Rachi non traduit
ורבנן כמים הפנים לפנים. קרא כתיב כמים הפנים לפנים כמים הללו שאדם צופה בהן ורואה בהם פנים כפניו אם הוא שוחק הם שוחקות ואם הוא עוקם הם עקומות כן לב האדם לאדם האחר אם הוא אוהב את זה גם זה הוא אוהבו ואם הוא שונא את זה גם הוא שונאו הלכך לא בעי לאוספינהו דמטעמא קמא שמעינן דאין נאמנות דכיון דחמותה סניא לכלה משום דקאכלה לגירסנא כלה נמי סניא לחמותה דסניא לה וכיון דבת הבעל סניא לאשת אב אשת אב נמי סניא לה לדידה:
בדברי תורה כתיב. לפי פנים ולב שאתה נותן לתורה לבך עומד לך להעמיד גירסא אם יגעת בה תמצא אם לא יגעת לא תמצא:
ל''א אם רבו מסביר לו פנים הוא מחכים ואם לאו אינו מחכים מרבו:
אָמַר רַב אַחָא בַּר עַוְיָא, בָּעוּ בְּמַעְרְבָא: חֲמוֹתָהּ הַבָּאָה לְאַחַר מִיכֵּן מַהוּ? מִי מַסְּקָה אַדַּעְתַּהּ דְּמָיֵת בַּעַל וְנָפְלָה קַמֵּי יָבָם וְסָנְיָא לַהּ, אוֹ לָא?
Traduction
§ Rav Aḥa bar Avya says: They raise a dilemma in the West, i.e., Eretz Yisrael. With regard to her mother-in-law who comes afterward, what is the halakha? This refers to the mother of the husband’s brother, but not her husband’s mother, i.e., the wife’s future mother-in-law if the wife enters into levirate marriage. Can this woman testify with regard to the future wife of her son? The Gemara clarifies: Does it enter her mind that if this woman’s husband died, the widow will happen before the yavam, her son, for levirate marriage, and as the widow, when she then married her son, would eat her food she hates her already, or not?
Rachi non traduit
חמותה הבאה לאחר מכאן מהו. אם יבמה היא ולא אם בעלה ושמא סופה להיות חמותה מי נאמנת לומר מת בעליך והתייבמי לבני או חלצי והנשאי לאחר:
מי מסקה. הך אם יבם אדעתה דלמא מיית בעל ונפלה קמי יבם ברה וקאכלה לגירסנא ומתכוונת לקלקלה מעכשיו כדי שלא תתייבם עוד לבנה או לא. ואע''ג דצרה הבאה לאחר מיכן פשיט לן כדאמר במתני' ויבמתה דהיינו משום צרות העתידות לבא התם הוא דצערא דגופה הוא ומסקא אדעתה טפי אבל שנאת חמותה לכלה מחמת ממון הוא ולא מסקא אדעתה כולי האי או לא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source