Vayedaber

Simple Havroutah

Yevamoth

Daf 114b

מִשּׁוּם דְּאִיסּוּרָן בְּמַשֶּׁהוּ, אֲבָל דָּם — דְּעַד דְּאִיכָּא רְבִיעִית, אֵימָא לָא. וְאִי אַשְׁמְעִינַן דָּם — מִשּׁוּם דְּאִיכָּא כָּרֵת, אֲבָל שְׁרָצִים, אֵימָא לָא.

Traduction

we would have said that the halakha is stringent in this case because they are prohibited by any amount, i.e., a creeping animal or insect is prohibited on pain of lashes even if it is very small, provided that it is a whole creature (Tosafot). However, with regard to eating blood, which is not a Torah prohibition unless there is at least the volume of a quarter-log, one might say that there is no prohibition against directly feeding minors, as this prohibition is more lenient. And had the tanna taught us only the case of blood, we would have said that they were stringent with regard to blood because there is the punishment of karet for eating blood. However, for creeping animals, whose consumption does not entail karet, one might say that this halakha does not apply.

Rachi non traduit

במשהו. בכעדשה כטומאתן:

Tossefoth non traduit

משום דאיסורן במשהו. פי' בקונט' איסורן בכעדשה ולא דק דבהדיא אמר במעילה בפרק קדשי מזבח (מעילה דף טז:
ושם) דשרצים לוקין עליהם בכזית דאכילה כתיב בהו ואמרי' נמי בפ' בתרא דמכות (דף טז: ושם) ריסק ט' נמלים ואחד חי והשלים לכזית וכן משמע בכמה דוכתי אלא יש לפרש דאיסורן במשהו דלוקה על נמלה משום דהוי בריה וכן נראה לר''י:

וְאִי אַשְׁמְעִינַן הָנֵי תַּרְתֵּי — מִשּׁוּם דְּאִיסּוּרָן שָׁוֶה בַּכֹּל, אֲבָל טוּמְאָה, אֵימָא לָא. וְאִי אַשְׁמְעִינַן טוּמְאָה — כֹּהֲנִים שָׁאנֵי, מִשּׁוּם דְּרִיבָּה בָּהֶן מִצְוֹת יְתֵרוֹת, אֲבָל הָנֵי, אֵימָא לָא, צְרִיכָא.

Traduction

And had the tanna taught us only these two cases, we would have said it is because their prohibitions apply equally to all Jews. However, in the case of ritual impurity, which is a mitzva for priests alone, one might say that there is no prohibition against directly rendering minors ritually impure. And had the tanna taught us only the case of ritual impurity, we would have said that the case of priests is different and more stringent, because the Torah includes extra mitzvot for them. However, with regard to these prohibitions of creeping animals and blood, one might say that there is no prohibition against directly feeding minors. Therefore, it was necessary to state all these cases.

תָּא שְׁמַע: שְׁנֵי אַחִין, אֶחָד פִּקֵּחַ וְאֶחָד חֵרֵשׁ, נְשׂוּאִין שְׁתֵּי אֲחָיוֹת פִּקְּחוֹת. מֵת חֵרֵשׁ בַּעַל פִּקַּחַת, מָה יַעֲשֶׂה פִּקֵּחַ בַּעַל פִּקַּחַת? תֵּצֵא מִשּׁוּם אֲחוֹת אִשָּׁה.

Traduction

§ The Gemara cites another relevant source with regard to a minor who eats the meat of unslaughtered animals. Come and hear: If two brothers, one of whom is a deaf-mute and the other one halakhically competent, were married to two halakhically competent sisters, and the deaf-mute married to the halakhically competent sister died, what should the halakhically competent brother married to the halakhically competent sister do? His brother’s wife is released without levirate marriage or ḥalitza, due to the prohibition with regard to a wife’s sister.

מֵת פִּקֵּחַ בַּעַל פִּקַּחַת, מָה יַעֲשֶׂה חֵרֵשׁ בַּעַל פִּקַּחַת? מוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ בְּגֵט, וְאֵשֶׁת אָחִיו אֲסוּרָה לְעוֹלָם.

Traduction

If the halakhically competent brother married to the halakhically competent sister died, what should the deaf-mute brother married to the halakhically competent sister do? He divorces his wife with a bill of divorce, which is as valid as their original marriage. And his brother’s wife is forbidden to him forever. He must divorce his wife, as the levirate bond applies by Torah law, whereas his marriage is valid by rabbinic law. However, in practice he is unable to consummate levirate marriage with the yevama or perform ḥalitza with her.

אַמַּאי מוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ בְּגֵט? תִּיתִּיב גַּבֵּיהּ, קָטָן אוֹכֵל נְבֵלוֹת הוּא! מִשּׁוּם אִיסּוּרָא דִידַהּ.

Traduction

The Gemara inquires: Why should he divorce his wife with a bill of divorce? Let her continue to live with him, as a deaf-mute is in the same category as a minor who eats the meat of unslaughtered animals, for he is not legally competent. Consequently, even if he were to engage in sexual relations with her, this would not be considered a transgression. The Gemara answers: If the matter concerned the deaf-mute alone, this would be the case. However, here he must divorce her due to the prohibition that applies to her, as his wife is legally competent, and just as she is forbidden to him, he is also forbidden to her.

Rachi non traduit

משום דידה. שהיא פקחת ובת עונשין. ובמציעא גרס משום דידיה:

תָּא שְׁמַע: שְׁנֵי אַחִין פִּקְחִין נְשׂוּאִין שְׁתֵּי אֲחָיוֹת, אַחַת פִּקַּחַת וְאַחַת חֵרֶשֶׁת. מֵת פִּקֵּחַ בַּעַל חֵרֶשֶׁת, מָה יַעֲשֶׂה פִּקֵּחַ בַּעַל פִּקַּחַת? תֵּצֵא מִשּׁוּם אֲחוֹת אִשָּׁה. מֵת פִּקֵּחַ בַּעַל פִּקַּחַת, מָה יַעֲשֶׂה פִּקֵּחַ בַּעַל חֵרֶשֶׁת? מוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ בַּגֵּט, וְאֵשֶׁת אָחִיו בַּחֲלִיצָה.

Traduction

Come and hear: If two halakhically competent brothers were married to two sisters, one of whom is a deaf-mute and the other one halakhically competent, and the halakhically competent brother married to the deaf-mute sister died, what should the halakhically competent brother married to the halakhically competent sister do? The deaf-mute is released due to the prohibition with regard to a wife’s sister. If the halakhically competent brother married to the halakhically competent sister died, what should the halakhically competent brother married to the deaf-mute sister do? He divorces his wife with a bill of divorce, as the halakhically competent sister came before him for levirate marriage, and the legal status of her levirate bond is higher than that of his marriage to his wife, a deaf-mute. And he releases his brother’s wife, who is not a deaf-mute, by means of ḥalitza, as they are both competent and can therefore perform ḥalitza.

וְאַמַּאי מוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ בְּגֵט? תִּיתֵּיב גַּבֵּיהּ, קָטָן אוֹכֵל נְבֵלוֹת הוּא! מִשּׁוּם אִיסּוּרָא דִּידֵיהּ.

Traduction

The Gemara again asks: But why should he divorce his wife with a bill of divorce? Let her continue to live with him, as a deaf-mute is in the same category as a minor who eats the meat of unslaughtered animals. The Gemara answers as above: He must divorce her due to the prohibition that applies to him.

אָמַר רָבָא, תָּא שְׁמַע: שְׁנֵי אַחִין, אֶחָד חֵרֵשׁ וְאֶחָד פִּקֵּחַ נְשׂוּאִין לִשְׁתֵּי אֲחָיוֹת, אַחַת פִּקַּחַת וְאַחַת חֵרֶשֶׁת. מֵת חֵרֵשׁ בַּעַל חֵרֶשֶׁת, מָה יַעֲשֶׂה פִּקֵּחַ בַּעַל פִּקַּחַת? תֵּצֵא מִשּׁוּם אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ. מֵת פִּקֵּחַ בַּעַל פִּקַּחַת, מָה יַעֲשֶׂה חֵרֵשׁ בַּעַל חֵרֶשֶׁת? מוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ בְּגֵט, וְאֵשֶׁת אָחִיו אֲסוּרָה לְעוֹלָם.

Traduction

Rava said: Come and hear: If two brothers, one of whom is a deaf-mute and the other one halakhically competent, were married to two sisters, one of whom is a deaf-mute and the other one halakhically competent, and the deaf-mute brother married to the deaf-mute sister died, what should the halakhically competent brother married to the halakhically competent sister do? The deaf-mute woman is released due to the prohibition with regard to a wife’s sister. If the halakhically competent brother married to the halakhically competent sister died, what should the deaf-mute brother married to the deaf-mute sister do? He divorces his wife with a bill of divorce, and his brother’s wife is forbidden to him forever.

וְהָא הָכָא דְּלָאו אִיסּוּרָא דִידַהּ אִיכָּא, וְלָאו אִיסּוּרָא דִּידֵיהּ אִיכָּא, וְקָתָנֵי: מוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ בְּגֵט! אָמַר רַב שְׁמַעְיָה: גְּזֵירָה מִשּׁוּם הַתָּרַת יְבָמָה לַשּׁוּק.

Traduction

Rava elaborates: But here is a case where there is no prohibition that applies to her and there is no prohibition that applies to him, as they are both deaf-mutes who are not prohibited to each other, and yet it is taught that he divorces his wife with a bill of divorce. Rav Shemaya said: This is a rabbinic decree due to the danger of permitting a yevama to a member of the public. Since people might think that the deaf-mute sister is his full-fledged wife, they are likely to conclude that it is permitted for this yevama to marry someone other than the yavam, like any other sister of the wife of the yavam. However, in actual fact she is not the sister of the wife of her yavam, as the deaf-mutes are not married by Torah law, and she may not marry any other man because she is a yevama whose yavam cannot marry her or perform ḥalitza. For this reason, the Sages decreed that this deaf-mute husband must divorce his wife. In sum, this source too does not provide conclusive proof with regard to the question of a minor who eats meat from unslaughtered animals.

Rachi non traduit

משום גזירת התרת יבמה לשוק. דאי אמרי' תיתיב חרשת גבי חרש לא ידעי אינשי דטעמא משום קטן אוכל נבלות הוא וסברי דקדושין דידה דחו לה לזיקה דפקחת אחותה ואין בועל אחות זקוקתו הילכך אתי למישרייה לאחותה לשוק כשאר אחות אשה שפטורה מן החליצה:

הֲדַרַן עֲלָךְ חֵרֵשׁ

Traduction

MISHNA: With regard to a woman who went, she and her husband, overseas, if there was peace between him and her, i.e., the couple were not fighting at the time, and there was also peace in the world, i.e., there was no war at that time, and the woman came back by herself and said: My husband died, she may marry on the basis of her own testimony. Likewise, if she said: My husband died, and they did not have children, but her husband had a brother, she may enter into levirate marriage.

הָאִשָּׁה שֶׁהָלְכָה הִיא וּבַעְלָהּ לִמְדִינַת הַיָּם. שָׁלוֹם בֵּינוֹ לְבֵינָהּ, וְשָׁלוֹם בָּעוֹלָם. וּבָאָה וְאָמְרָה: ''מֵת בַּעְלִי'' — תִּנָּשֵׂא. ''מֵת בַּעְלִי'' — תִּתְיַיבֵּם.

Traduction

If there was peace between him and her when they left but there was war in the world, or if there was a quarrel between him and her and peace in the world, and she came and said: My husband died, she is not deemed credible, as she may be mistaken or lying. Rabbi Yehuda says: She is never deemed credible when she testifies that her husband died, unless she came crying and her clothing was torn, in which case it is apparent that she is speaking the truth. They said to him: This is an incorrect distinction. Rather, both this woman who cries and this woman who does not cry may marry on the basis of their own testimony.

Rachi non traduit

מתני' האשה ושלום בעולם. שאין שעת חירום דתימא בדדמי מאומד לבה אם פירש הימנה חדש או חדשים ודאי הואיל ולא חזר הרגוהו ליסטים דהואיל ולאו שעת חירום אי לא חזיתיה דמית חיישא לקלקולא שמא יבא לאחר שניסת ותהא מקולקלת כדאמר בהאשה רבה (לעיל יבמות דף פז:) ולא אמרה בדדמי:

שָׁלוֹם בֵּינוֹ לְבֵינָהּ, וּמִלְחָמָה בָּעוֹלָם. קְטָטָה בֵּינוֹ לְבֵינָהּ, וְשָׁלוֹם בָּעוֹלָם. וּבָאתָה וְאָמְרָה: ''מֵת בַּעְלִי'' — אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לְעוֹלָם אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת, אֶלָּא אִם כֵּן בָּאתָה בּוֹכָה, וּבְגָדֶיהָ קְרוּעִין. אָמְרוּ לוֹ: אַחַת זוֹ וְאַחַת זוֹ תִּנָּשֵׂא.

Traduction

GEMARA: The tanna of the mishna taught the clause: Peace between him and her, because later he wanted to teach the clause: A quarrel between him and her. Likewise, he taught: Peace in the world, because he wanted to teach afterward: War in the world. In other words, the fact that there was peace between them or peace in the world is of importance only because the opposite is the case in other situations dealt with in the mishna. Therefore, the tanna emphasized the lack of disruptions in the first case cited by the mishna.

Rachi non traduit

קטטה בינו לבינה. י''ל מתוך ששונאתו היא רוצה לאסור עצמה עליו:

Tossefoth non traduit

מתני' האשה שלום. אמרו לו אחת זו ואחת זו תנשא. אין להקשות דהיינו ת''ק דהא מעיקרא לא פי' אי מיירי אפי' בלא בוכה והכא מפרש ליה:

גְּמָ' תְּנָא ''שָׁלוֹם בֵּינוֹ לְבֵינָהּ'', מִשּׁוּם דְּקָבָעֵי לְמִיתְנֵי ''קְטָטָה בֵּינוֹ לְבֵינָהּ''. תְּנָא ''שָׁלוֹם בָּעוֹלָם'', מִשּׁוּם דְּקָבָעֵי לְמִיתְנֵי ''מִלְחָמָה בְּעוֹלָם''.

Traduction

Rava said: What is the reason that one does not rely on her testimony when there is war? It is because she says what she imagines to be the case: Can it enter one’s mind that among all these people who were killed, her husband alone is saved? If you say: Since there was peace between him and her, she guards herself and waits until she actually sees that he died; even so, at times it might happen that his enemies strike him with an arrow or spear and she thinks that he is certainly dead due to the wound, and yet this is no proof that he is dead, as there are instances when someone prepares medicine [samterei] for the wounded person and he survives, despite his apparently fatal wound.

Tossefoth non traduit

תנא שלום בינו לבינה ושלום בעולם. דלא צריך למיתני דהא סתמא דמילתא הכי הוא דשלום בינו לבינה ושלום בעולם אלא תניא משום סיפא:

אָמַר רָבָא: מַאי טַעְמָא דְּמִלְחָמָה — מִשּׁוּם דְּאָמְרָה בִּדְדָמֵי: סָלְקָא דַּעְתָּא בְּכֹל הָנֵי דְּאִיקְּטוּל, הוּא פָּלֵיט? אִם תִּימְצָא לוֹמַר, כֵּיוָן דְּשָׁלוֹם בֵּינוֹ לְבֵינָהּ נָטְרָא עַד דְּחָזְיָא, זִימְנִין דְּמָחוּ לֵיהּ בְּגִירָא אוֹ בְּרוּמְחָא וְסָבְרָא וַדַּאי מֵת, וְאִיכָּא דְּעָבֵד סַמְתָּרִי וְחָיֵה.

Traduction

Rava thought to say that famine is not like war, as in the case of a famine she will not say and infer based on what she imagines to be the case. Rava then retracted and said: Famine is like war. Why did he change his mind? This happened because a certain woman came before Rava, and said to him: My husband died in a famine. Seeking to cross-examine her, Rava said to her: Did you do well to save yourself, by running away and leaving him? Did it enter your mind that with that small amount of sifted flour that you left him he could have survived? She said to him: The Master also knows that in a case like this he could not survive. Rava understood from her comment that she did not actually see her husband die, but merely saw that he was weak from hunger, and yet she testified with certainty that he died.

Rachi non traduit

גמ' בדדמי. מאומד לבה ואע''ג דלא חזיתיה דמית כדפרישית דסברה סלקא דעתא בכל הני דאיקטול הוא פליט בתמיה:

סמתרי. תחבושת:

Tossefoth non traduit

זימנין דמחו ליה בגירא או ברומחא. והיא יראה לעמוד עד שימות לפי שזורקין חצים ואבני בלסטראות במלחמה ואינם מתכוונים על מי שיפול אבל לקמן גבי נפלו עלינו לסטים נאמנת לומר נהרג שעומדת שם עד שימות ולא אמרה בדדמי:

סָבַר רָבָא לְמֵימַר רְעָבוֹן אֵינוֹ כְּמִלְחָמָה, דְּלָא אָמְרָה בִּדְדָמֵי. הֲדַר אָמַר רָבָא: רְעָבוֹן הֲרֵי הוּא כְּמִלְחָמָה. דְּהָהִיא דַּאֲתָת לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא, אֲמַרָה לֵיהּ: ''בַּעְלִי מֵת בָּרָעָב''. אֲמַר לַהּ: שַׁפִּיר עֲבַדְתְּ דְּשֵׁיזִבְתְּ נַפְשִׁיךְ? סָלְקָא דַּעְתָּךְ דִּבְהָהוּא פּוּרְתָּא דִּנְפָפִיתָא דִּשְׁבַקְתְּ לֵיהּ הֲוָה חָיֵי? אֲמַרָה לֵיהּ: מָר נָמֵי יָדַע דְּכִי הַאי גַוְונָא לָא חָיֵי.

Traduction

Rava then retracted again and said: Famine is worse than war in this respect. As in wartime, it is only if she said: My husband died in the war, that she is not deemed credible. This indicates that if in a time of war she says: He died upon his bed, or in some other unrelated manner, she is deemed credible, as she would not err in this case, whereas with regard to a famine she is deemed credible only if she says: He died and I buried him. In other words, during a famine it must be clear that she is testifying about his actual death, and is not basing her claim on an assumption.

Rachi non traduit

שפיר עבדת. לנסותה ולתופשה מתוך דבריה נתכוון:

דשיזבת נפשך. שהנחת אותו אפי' חי וברחת לך משום דכי תעלה בדעתיך דבההוא פורתא דנפפיתא קמח מנופה בנפה חיי בתמיה:

מר נמי ידע כו'. אלמא אמרה בדדמי ומשום האי מעשה הדר ביה רבא:

הֲדַר אָמַר רָבָא: רְעָבוֹן גְּרִיעָה מִמִּלְחָמָה. דְּאִילּוּ מִלְחָמָה, כִּי אָמְרָה: ''מֵת בַּעְלִי בַּמִּלְחָמָה'' הוּא דְּלָא מְהֵימְנָא, הָא ''מֵת עַל מִטָּתוֹ'' — מְהֵימְנָא. וְאִילּוּ גַּבֵּי רְעָבוֹן, עַד דְּאָמְרָה: ''מֵת וּקְבַרְתִּיו''.

Traduction

Similarly, a rockslide is like war, as she will say what she imagines to be the case, and she might not meticulously examine the facts to see if he was possibly saved. Furthermore, an outbreak of snakes and scorpions is like war, as she will say what she imagines to be the case.

Rachi non traduit

מת וקברתיו. דאילו במלחמה סברה שמא ברח וניצל אבל ברעב היא סבורה איך יחיה:

מַפּוֹלֶת — הֲרֵי הוּא כְּמִלְחָמָה, דְּאָמְרָה בִּדְדָמֵי. שִׁילּוּחַ נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים — הֲרֵי הֵן כְּמִלְחָמָה, דְּאָמְרָה בִּדְדָמֵי.

Traduction

In a case of pestilence or a similar plague, some say it is like war, and some say it is not like war. The Gemara explains: Some say it is like war, as she will say what she imagines to be the case, because she assumes that if most everyone died in the plague her husband could not have survived. Conversely, some say it is not like war, because we rely on that which people say in the common expression: For seven years there was pestilence and not a person left, i.e., died, before his time. In other words, with regard to natural disasters of this kind it is known sometimes that one can avoid harm, and therefore if a woman testifies that her husband died she certainly witnessed his death.

Rachi non traduit

מפולת. שנפל הבית עליו או בא רוח סערה והיה מפיל כל בתי העיר:

דֶּבֶר — אָמְרִי לַהּ הֲרֵי הוּא כְּמִלְחָמָה, וְאָמְרִי לַהּ אֵינוֹ כְּמִלְחָמָה. אָמְרִי לַהּ הֲרֵי הוּא כְּמִלְחָמָה, דְּאָמְרִי בִּדְדָמֵי. וְאָמְרִי לַהּ אֵינוֹ כְּמִלְחָמָה, דְּסָמְכִי אַדְּאָמְרִי אִינָשֵׁי: שַׁב שְׁנִין הָוֵה מוֹתָנָא, וְאִינָשׁ בְּלָא שְׁנֵי לָא אָזֵיל.

Traduction

§ A dilemma was raised before the scholars: If she maintains that there is a war in the world, i.e., if the court was not aware of a war in that place, but the wife comes and claims that there was a war, and she went on to say that her husband died in this war, what is the halakha in this case? Do we say: Why should she lie? In other words, if she was lying she would have issued a more advantageous claim. Since she herself informed the court that there was a war, which undermines her claim that her husband died, there is no legitimate reason to suspect her of lying.

אִיבַּעְיָא לְהוּ: הֶחְזִיקָה הִיא מִלְחָמָה בָּעוֹלָם, מַהוּ? מִי אָמְרִינַן מָה לָהּ לְשַׁקֵּר,

Traduction

Rachi non traduit

החזיקה היא מלחמה בעולם. שלא היינו יודעים שיש מלחמות באותן מדינות אלא מפיה:

Tossefoth non traduit

מי אמרי' (כו') מה לי לשקר ומרע ליה לחזקיה. תימה לר''י דע''כ לא שייך מיגו כיון דאמרה בדדמי דאי שייך מיגו א''כ במלחמה בעולם אמאי לא מהימנא במיגו דאי בעיא אמרה מת על מטתו אלא ש''מ דלא שייך מיגו כיון דאינה חשודה לשקר ואר''י כיון דדייקא כולי האי שהחזיקה מלחמה בעולם ואומרת כי מלחמה היא אם כן ודאי לא אמרה בדדמי ומטעמא דמיגו דאי בעיא אמרה שלום הוא בעולם יש לה להאמינה כיון דדייקא כולי האי אבל כי לא החזיקה אינה נאמנת לומר מת בעלה במלחמה מתוך שיכולה לומר מת על מטתו דאין זה מיגו כיון שידוע לעולם שהיא מלחמה יראה לומר מת על מטתו וידוע שהיא משקרת אבל בהחזיקה ודאי דייקא טפי ומיהו קשה לר''י דאמר פ' כל הנשבעין (שבועות דף מה:
ושם) גבי שכיר נשבע ונוטל לא שנו אלא ששכרו בעדים אבל שכרו שלא בעדים מתוך שיכול לומר לא שכרתיך מעולם יכול לומר שכרתי ונתתי לך שכרך ומה מגו הוא זה והלא אינו חשוד לשקר [אלא] דבעל הבית טרוד בפועליו הוא כדאמר התם ואמר בדדמי ומהאי טעמא מיבעי ליה הכא דלמא לא אתי מה לי לשקר ומרע לחזקה משום דאמרה בדדמי וי''ל דשאני התם דנהי דטרוד בפועליו הוא מכל מקום נחשב קצת שקרן במה שטוען דרך ודאי שפרעו ולכך יש להאמינו במיגו דלא שכרתיך כיון שטוען שברור לו שפרעו ואינו תולה בשכחה וגם יש לו מיגו:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source