Le texte Le vocabulaire Les révisions
Yevamoth
Daf 110b
חוֹלֵץ לָא! לָא, בְּפִקַּחַת וְאַחַר כָּךְ נִתְחָרְשָׁה.
Traduction
but no, he may not perform ḥalitza. The Gemara rejects this: No, it is referring to a halakhically competent woman who later became a deaf-mute, and ḥalitza performed by a deaf-mute does not have the power to undo a levirate bond that is valid by Torah law.
Rachi non traduit
חולץ לא. משום קרייה:
תָּא שְׁמַע: שְׁנֵי אַחִין פִּקְחִין נְשׂוּאִין שְׁתֵּי נָכְרִיּוֹת, אַחַת פִּקַּחַת וְאַחַת חֵרֶשֶׁת, מֵת פִּקֵּחַ בַּעַל הַחֵרֶשֶׁת, מָה יַעֲשֶׂה פִּקֵּחַ בַּעַל פִּקַּחַת? כּוֹנֵס, וְאִם רוֹצֶה לְהוֹצִיא יוֹצִיא. מֵת פִּקֵּחַ בַּעַל פִּקַּחַת, מָה יַעֲשֶׂה פִּקֵּחַ בַּעַל חֵרֶשֶׁת? אוֹ חוֹלֵץ אוֹ מְיַיבֵּם.
Traduction
Come and hear proof from a baraita: Two halakhically competent brothers are married to two unrelated women, one who is halakhically competent and one who is a deaf-mute. If the halakhically competent man who is the husband of the female deaf-mute, dies, what should the halakhically competent man who is the husband of the halakhically competent woman do? He consummates the levirate marriage with the deaf-mute, and if he later wishes to divorce her, he may divorce her. But if the halakhically competent man who is the husband of the halakhically competent woman dies, what should the halakhically competent man who is the husband of the female deaf-mute do? He may either perform ḥalitza or consummate the levirate marriage.
מַאי לָאו: מִדְּהוּא פִּקֵּחַ מֵעִיקָּרָא, הִיא נָמֵי חֵרֶשֶׁת מֵעִיקָּרָא, וְקָתָנֵי: כּוֹנֵס אִין, חוֹלֵץ לָא! מִידֵּי אִירְיָא? הָא כִּדְאִיתָא וְהָא כִּדְאִיתָא.
Traduction
What, is it not the case in this baraita that since he is halakhically competent from the outset, one may presume that she is a deaf-mute from the outset as well? And it is taught yes, he may consummate the levirate marriage with the yevama who is a deaf-mute, but no, he may not perform ḥalitza to her, thereby indicating that ḥalitza cannot be performed even though as a deaf-mute from the outset, she is a yevama by rabbinic law and not by Torah law. The Gemara rejects this: Are the cases comparable? This case is as it is, i.e., the husband is competent throughout, and that case is as it is, i.e., the wife was not a deaf-mute at the outset.
Tossefoth non traduit
מאי לאו מדהוא פקח מעיקרא. דהכי משמע שפקח נשא חרשת משמע שבשעת נישואין היה זה פקח וזו חרשת אבל בבבא קמייתא דחרש בעל חרשת לא מצי לאוקומי בחרשת מעיקרא דומיא דפקח בעל פקחת דהא לא שייכי מידי אהדדי:
אֵיתִיבֵיהּ: שְׁנֵי אַחִין, אֶחָד פִּקֵּחַ וְאֶחָד חֵרֵשׁ, נְשׂוּאִין שְׁתֵּי אֲחָיוֹת, אַחַת פִּקַּחַת וְאַחַת חֵרֶשֶׁת. מֵת חֵרֵשׁ בַּעַל חֵרֶשֶׁת, מָה יַעֲשֶׂה פִּקֵּחַ בַּעַל פִּקַּחַת? תֵּצֵא מִשּׁוּם אֲחוֹת אִשָּׁה.
Traduction
The Gemara raised an objection to this from a mishna (Yevamot 112b): Two brothers, one who is halakhically competent and one who is a deaf-mute, are married to two sisters, one who is halakhically competent and one who is a deaf-mute. If the male deaf-mute who is the husband of the female deaf-mute dies, what shall the halakhically competent man who is the husband of the halakhically competent woman do? The female deaf-mute leaves and is exempt from levirate marriage due to the prohibition against marrying the sister of one’s wife.
מֵת פִּקֵּחַ בַּעַל פִּקַּחַת, מָה יַעֲשֶׂה חֵרֵשׁ בַּעַל חֵרֶשֶׁת? מוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ בְּגֵט, וְאֵשֶׁת אָחִיו אֲסוּרָה לְעוֹלָם.
Traduction
If the halakhically competent man who is the husband of the halakhically competent woman dies, what should the male deaf-mute who is the husband of the female deaf-mute do? He releases his wife, the female deaf-mute, with a bill of divorce, and his brother’s wife is forbidden forever and may never remarry. He cannot remain married because his wife is the sister of his yevama by Torah law. He cannot consummate the levirate marriage with her because she is the sister of his ex-wife. Apparently, ḥalitza is not an option because he is a deaf-mute, and his ḥalitza cannot dissolve a levirate bond that is established by Torah law.
Rachi non traduit
מוציא אשתו בגט. דזיקת אחותה פקחת אוסרתה שנישואיה גמורין וזו ספק ואין כח בקידושיה לפטור את אחותה משום אחות אשה:
ואשת אחיו אסורה לעולם. דחרש לא מצי חליץ ומיכנס נמי לא מצי כניס לה דאחות גרושתו היא דאחותה חרשת היתה קנויה במקצת לאחיו החרש הילכך לא אפשר (שהרי אחות גרושתו היא). ומהך מתניתין לא מותיב ליה לרבא דהכא מדינא לא חליץ האי חרש לפקחת שהרי אשת פקח היתה וזיקתו גמורה וליכא למימר כי היכי דעל הכי נפיק אלא להכי מייתי לה לגלויי אהנך תרתי תיובתי קמייתא דבחרשת וחרש מעיקרא קמיירי דהא כולהו תניא להו גבי הדדי במתני' לקמן בחרש שנשא פקחת (יבמות דף קיב:):
וְכִי תֵּימָא הָכָא נָמֵי בְּפִקֵּחַ וְאַחַר כָּךְ נִתְחָרֵשׁ — מִי מָצֵי מַפֵּיק? וְהָתְנַן: נִתְחָרְשָׁה — יוֹצִיא, נִשְׁתַּטֵּית — לֹא יוֹצִיא. נִתְחָרֵשׁ הוּא אוֹ נִשְׁתַּטָּה — לֹא יוֹצִיא עוֹלָמִית.
Traduction
And if you would say: Here, too, it is referring to a man who was halakhically competent and later became a deaf-mute, can such a person divorce his wife? Didn’t we learn the following in the mishna (112b): If a halakhically competent man married a halakhically competent woman and she became a deaf-mute, he may divorce her; if she became mentally incompetent, he may not divorce her, because of a rabbinic ordinance to protect her from harm. If he himself became a deaf-mute or became mentally incompetent, he may never divorce her. Since he was competent when he married her, he cannot dissolve a marriage that is by Torah law when he is incompetent.
Rachi non traduit
מי מצי מפיק. דקתני מוציא את אשתו בגט ומדקתני בגט משמע שתהא מותרת לאחרים:
נשתטית לא תצא. פקחת שנשתטית לא תצא מבעלה אע''פ שהאשה יוצאת לרצון ושלא לרצון רבנן תקון שלא תצא כדי שלא ינהגו בה מנהג הפקר לפי שאינה יודעת לשמור עצמה אבל נתחרשה יוצאת דלא בעינן דעת אשה בגט שהרי אפי' פקחת בעל כרחה מוציא והכא לא תקון רבנן מידי דהא יודעת לשמור עצמה:
נתחרש הוא כו'. דקידושיו היו גמורין וגירושין בלא דעת:
Tossefoth non traduit
וכי תימא הכא נמי בפקח ואח''כ נתחרש ומי מצי מפיק לה. הוה מצי לאקשויי טפי דכיון דפקח הוה דנשואין דאורייתא הוי אמאי צריך לגרש את אשתו דקתני ומוציא את אשתו בגט והלא תצא אחותה משום אחות אשה אלא לרבות' נקטיה דאפי' היה צריך גט מי מצי לאפוקי:
או נשתטה לא יוציא עולמית. וא''ת מאי קושיא והא רשב''ג פליג עליה בפ' מי שאחזו (גיטין דף עא. ושם) ואית ליה בפקח ואח''כ נתחרש הוא היה כותב ואחרים חותמים ונוקי הך משנה כרשב''ג וי''ל דלא בעי לאוקומי כרשב''ג כיון דרישא לא מיתוקמא כוותיה ההיא דנקט חרש או נשתטה ועוד דבלאו הכי הוה פריך ליה ומי מצי לגרש את אשתו כדמפרש:

אֶלָּא לָאו, בְּחֵרֵשׁ מֵעִיקָּרָא, וּמִדְּהוּא חֵרֵשׁ מֵעִיקָּרָא — הִיא נָמֵי חֵרֶשֶׁת מֵעִיקָּרָא. וּמִדַּאֲחָיוֹת חֵרְשׁוֹת מֵעִיקָּרָא — נָכְרִיּוֹת נָמֵי חֵרְשׁוֹת מֵעִיקָּרָא, וּתְנַן גַּבֵּי נָכְרִיּוֹת: כּוֹנֵס אִין, חוֹלֵץ לָא! אִישְׁתִּיק.
Traduction
Rather, is it not referring to a male who was deaf-mute from the outset? And since he was a deaf-mute from the outset, she was also a deaf-mute from the outset. And since the sisters in these cases were deaf-mutes from the outset, then the unrelated women were also deaf-mutes from the outset, and we learned in the mishna with regard to the unrelated women that yes, he may consummate the levirate marriage with them, but no, he may not perform ḥalitza. When this question was presented to Rabba, he was silent and had no response.
Rachi non traduit
נכריות נמי. הנך תרתי דלעיל חרשות מעיקרא קאמר דהא גבי הדדי תניין. והמגמגם לומר למה לי כל הנך דיוקי דקאמר מדהוא חרש מעיקרא איהי נמי חרשת מעיקרא כו' ומדאחיות חרשות מעיקרא כו' לותיב מחד ומדהוא חרש מעיקרא הנך נמי דלעיל חרשות מעיקרא וקתני בהו כונס אין חולץ לא לאו מילתא היא דכל הנך חרשין דלעיל נפלה לפניהם פקחת מכח קידושי פקח וליכא למימר כי היכי דעל הכי נפק אבל בחרשת דלעיל איכא למימר הכי ואפילו הכי קתני כונס פקח ולא חולץ:
Tossefoth non traduit
ותנן גבי נכרית כונס אין חולץ לא אישתיק. הכא לא בעי לשנויי הא כדאיתא והא כדאיתא כדמשני לעיל גבי פקח וחרשת שהם שני מינין אבל הכא שניהם חרשים ובמין אחד לא שייך למימר הא כדאיתא והא כדאיתא:
כִּי אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב יוֹסֵף, אֲמַר לֵיהּ: מַאי טַעְמָא תּוֹתְבֵיהּ מֵהָא, דְּיָכֵול לְשַׁנּוֹיֵי לָךְ: אֲחָיוֹת — חֵרְשׁוֹת מֵעִיקָּרָא, נָכְרִיּוֹת — פִּקְּחוֹת וְאַחַר כָּךְ נִתְחָרְשׁוּ.
Traduction
When Abaye came before Rav Yosef and told him of the matter, Rav Yosef said to him: What is the reason that you raised an objection to him based on this? For he could teach, i.e., explain to you, as follows: The sisters the mishna referred to were deaf-mutes at the outset, whereas the unrelated women it referred to were halakhically competent women who later became deaf-mutes.
Tossefoth non traduit
מאי טעמא לא תותביה מהא. תימה לר''י דמה היה בדעתו של אביי שלא הקשה לו מזאת הבבא שהיא ראשונה וקושיא טובה ולא היה צריך לכל אלו הבבות:
אֶלָּא אִיבְּעִי לָךְ לְאוֹתֹבֵיהּ מֵהָא: שְׁנֵי אַחִין חֵרְשִׁין נְשׂוּאִין שְׁתֵּי אֲחָיוֹת פִּקְּחוֹת, אוֹ שְׁתֵּי אֲחָיוֹת חֵרְשׁוֹת, אוֹ שְׁתֵּי אֲחָיוֹת אַחַת פִּקַּחַת וְאַחַת חֵרֶשֶׁת. וְכֵן שְׁתֵּי אֲחָיוֹת חֵרְשׁוֹת נְשׂוּאוֹת לִשְׁנֵי אַחִין פִּקְחִין, אוֹ לִשְׁנֵי אַחִין חֵרְשִׁין, אוֹ לִשְׁנֵי אַחִין אֶחָד פִּקֵּחַ וְאֶחָד חֵרֵשׁ — הֲרֵי אֵלּוּ פְּטוּרוֹת מִן הַחֲלִיצָה וּמִן הַיִּיבּוּם. וְאִם הָיוּ נָכְרִיּוֹת — יִכְנוֹסוּ, וְאִם רָצוּ לְהוֹצִיא — יוֹצִיאוּ.
Traduction
Rather, you should have raised an objection to him from this mishna (112b): In the cases of two deaf-mute brothers married to two halakhically competent sisters or to two deaf-mute sisters or to two sisters, one halakhically competent and one a deaf-mute; and likewise, two deaf-mute sisters married to two halakhically competent brothers or to two deaf-mute brothers or to two brothers, one halakhically competent and one a deaf-mute, all these women are exempt from ḥalitza and from levirate marriage in the event of the death of one of the brothers while childless. And if, in these cases, the women were unrelated to one another, the surviving brothers should consummate levirate marriage with them, and if they wish to divorce them subsequently, they may divorce them.
Rachi non traduit
אחין חרשין. נישואיהן שוין בין שהן פקחות בין שהן חרשות בין אחת פקחת ואחת חרשת שהרי כניסתן לבעליהן ברמיזה וכן שתי חרשות כניסתן ברמיזה ואע''פ שהן פקחין או אחד פקח ואחד חרש נישואיהן שוין הילכך יוצאת היבמה משום אחות אשה:
ואם היו נכריות. ומת אחד מהן יכנוס השני דלאו בר חליצה הוא או היא אינה בת חליצה:
הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא בְּפִקְחִים וּלְבַסּוֹף נִתְחָרְשׁוּ, מִי מָצֵי מַפְּקִי? וְהָתְנַן: נִשְׁתַּטֵּית — לֹא יוֹצִיא, נִתְחָרֵשׁ הוּא אוֹ נִשְׁתַּטָּה — לֹא יוֹצִיא עוֹלָמִית!
Traduction
The Gemara clarifies: What are the circumstances? If we say the mishna is referring to men who were halakhically competent and later became deaf-mutes, then in that case can they release them? But didn’t we learn in the mishna (112b): If she became mentally incompetent, he may not divorce her; if he became a deaf-mute or mentally incompetent, he may never divorce her?
אֶלָּא לָאו אַחֵרְשִׁין מֵעִיקָּרָא, וּמִדְּהֵן חֵרְשִׁין מֵעִיקָּרָא — אִינְהוּ נָמֵי חֵרְשׁוֹת מֵעִיקָּרָא, וְקָתָנֵי: אִם הָיוּ נָכְרִיּוֹת — יִכְנוֹסוּ. יִכְנוֹסוּ — אִין, יַחְלֹצוּ — לָא! תְּיוּבְתָּא דְּרַבָּה תְּיוּבְתָּא.
Traduction
Rather, is it not referring to men who were deaf-mutes at the outset? And since they were deaf-mutes at the outset, the women were also deaf-mutes at the outset, and it is taught there: If, in these cases, they were unrelated to one another, the surviving brothers should consummate levirate marriage with them. This implies: Yes, they should consummate levirate marriage with them, but no, they should not perform ḥalitza. From this conclusion is apparent that a female deaf-mute may not perform ḥalitza; the refutation of the opinion of Rabba is a conclusive refutation.
Rachi non traduit
ומדהן חרשין מעיקרא כו' ל''ג. דבלאו הכי מצי מותיב מינייהו:
קְטַנָּה וְחֵרֶשֶׁת וְכוּ'. אָמַר רַב נַחְמָן: אַשְׁכַּחְתֵּיהּ לְרַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה וּלְרַב חָנָא חַתְנֵיהּ, דְּיָתְבִי וְקָמַקְווּ אַקְווֹתָא בְּשׁוּקָא דְּפוּמְבְּדִיתָא וְאָמְרִי, הָא דִּתְנַן: קְטַנָּה וְחֵרֶשֶׁת, אֵין בִּיאַת אַחַת מֵהֶן פּוֹטֶרֶת צָרָתָהּ, הָנֵי מִילֵּי דִּנְפַלָה לֵיהּ מֵאָחִיו פִּקֵּחַ, דְּלָא יָדְעִינַן אִי בִּקְטַנָּה נִיחָא לֵיהּ אִי בְּחֵרֶשֶׁת נִיחָא לֵיהּ
Traduction
§ It is taught in the mishna: If one wife is a minor and the other is a deaf-mute, consummation of levirate marriage or ḥalitza of the yavam with one of them does not exempt her rival wife. Rav Naḥman said: I found Rav Adda bar Ahava and Rav Ḥana his son-in-law sitting and posing challenges [kamakvu akvata] to one another in the marketplace of Pumbedita, and saying as follows: That which we learned in the mishna, that in the case of a minor and a deaf-mute, the consummation of levirate marriage with one of them does not exempt her rival wife, applies when she happened before him for levirate marriage as the widow of his halakhically competent brother. Under such circumstances, we do not know if the minor was preferable to the brother who married her initially, or if the deaf-mute was preferable to him.
Rachi non traduit
ומקוו אקוותא. מקהילים תלמידים סביבם שהיו באים לשמוע דבריהם. ל''א דמקהו אקהתא משיבין קושיות זל''ז:
Tossefoth non traduit
וקמקוו אקוותא. פי' בקונטרס מקשין קושיות זה לזה וכן פי' ר''ח והביא ראיה מר' יהושע קיהה וטהר (נגעים פ''ד מי''א) דקדק בדבר הרבה וטיהר:
אִי בִּקְטַנָּה נִיחָא לֵיהּ — דְּאָתְיָא לִכְלַל דֵּיעָה, אִי בְּחֵרֶשֶׁת נִיחָא — דִּגְדוֹלָה הִיא, וּבַת בִּיאָה הִיא. אֲבָל נָפְלָה מֵאָחִיו חֵרֵשׁ — וַדַּאי בְּחֵרֶשֶׁת נִיחָא לֵיהּ, דְּבַת בִּיאָה הִיא וּבַת מִינֵּיהּ הִיא.
Traduction
The Gemara explains: They wondered if the minor was preferable to him, since she eventually would have come to full intellectual capacity when she reached majority, or if the deaf-mute was preferable, since she is an adult and she is suitable for sexual intercourse. Given the uncertainty, it cannot be determined whose initial marriage was more complete and therefore the levirate marriage of one of them cannot exempt her rival wife. However, if she happened before him for levirate marriage as the widow of his brother who was deaf-mute, certainly the female deaf-mute was preferable to him, as she was suitable for sexual intercourse and was of his kind, and therefore the marriage to her was more complete.
וְאָמֵינָא לְהוּ אֲנָא: אֲפִילּוּ נְפַלָה לֵיהּ מֵאָחִיו חֵרֵשׁ נָמֵי מְסַפְּקָא לֵיהּ.
Traduction
And I, Rav Naḥman, said to them: Even if she happened before him as the widow of his brother who was deaf-mute, it is still uncertain, because the difference between the marriage of a minor and a deaf-mute in this case is independent of the original husband’s preferences. They are different types of relationships.
כֵּיצַד תַּקָּנָתָן? אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר רַב: כּוֹנֵס הַחֵרֶשֶׁת וּמוֹצִיאָהּ בְּגֵט, וּקְטַנָּה תַּמְתִּין עַד שֶׁתַּגְדִּיל, וְתַחְלוֹץ.
Traduction
The Gemara asks: How can their situation be rectified, so that they can remarry? Rav Ḥisda said that Rav said: He consummates the levirate marriage with the deaf-mute and then releases her by means of a bill of divorce. He cannot stay married to her because the subsequent ḥalitza of the minor will disqualify her as the rival wife of his yevama who has performed ḥalitza [ḥalutza]. The minor must wait until she reaches majority and then perform ḥalitza.
Rachi non traduit
כיצד תקנתן. דקטנה וחרשת הואיל ואין האחת פוטרת צרתה וחרשת לאו בת חליצה היא דניפוק תרוייהו בחליצה ואי מייבם לה וחליץ לקטנה כשתגדיל מיפסלא קמייתא עליה דקם ליה בלא יבנה דהא ביאה דחרשת לא דחיא זיקה דנימא אין אחריה כלום:
כונס את החרשת ומוציאה בגט. דחליצת קטנה תפסל לה עליה:
אָמַר רַב חִסְדָּא: שְׁמַע מִינַּהּ, קָסָבַר רַב: חֵרֶשֶׁת קְנוּיָה וּמְשׁוּיֶּירֶת, קְטַנָּה קְנוּיָה וְאֵינָהּ קְנוּיָה. דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ חֵרֶשֶׁת קְנוּיָה וְאֵינָהּ קְנוּיָה, קְטַנָּה קְנוּיָה וּמְשׁוּיֶּירֶת, חֵרֶשֶׁת אַמַּאי כּוֹנֵס וּמוֹצִיאָהּ בְּגֵט?
Traduction
Rav Ḥisda said: Learn from this statement that Rav holds that a married deaf-mute is partially acquired, and a minor is either acquired or not acquired, i.e., there is uncertainty as to whether she was acquired completely or not acquired at all. For if it enters your mind to say the opposite, that the deaf-mute is either acquired or not acquired, while the minor is partially acquired, then with regard to the deaf-mute woman, why should he consummate the levirate marriage and then release her with a bill of divorce?
Rachi non traduit
חרשת קנוייה במקצת ומשויירת. קטנה ספק קנוייה כולה ספק אינה קנוייה כלל. דבשתיהן קנויות ומשויירות ליכא למימר דממתני' שמעינן לה דא''כ תיפטר חדא בביאת חברתה ושתיהן ספק נמי ליכא למימר מדקתני סיפא דמתני' בא יבם על הקטנה וחזר ובא על החרשת פסל את הקטנה בא יבם על החרשת וחזר ובא על הקטנה פסל את החרשת ואי שתיהן ספק קמייתא תיתיב גביה ממה נפשך דהא אחרונה לא פסלה לה עליה דאם שתיהן קנויות אין האחרונה פוסלת הראשונה דאין אחר ביאה כלום ואם זו (קנויה) וזו אינה קנויה אינן צרות זו לזו אלא חדא קנויה ומשויירת וחדא ספק. ומדרב שמעינן דחרשת היא הקנויה והמשויירת וקטנה ספק משום הכי תצא החרשת בגט דלמא קטנה קנויה היא לגמרי ועדיפא מחרשת ופסלה לה חליצתה עליה:
Tossefoth non traduit
קסבר רב חרשת קנויה ומשויירת קטנה קנויה כו'. וא''ת והיכי שמעינן דקסבר רב הכי דלמא לעולם מספקא ליה אי חרשת קנויה ומשויירת קטנה קנויה ואינה קנויה או איפכא להכי קאמר כונס את החרשת ומוציאה בגט וקטנה תמתין עד שתגדיל דמספיקא אזיל לחומרא וי''ל דקים ליה לרב חסדא דחדא קנויה ומשויירת וחדא קנויה ואינה קנויה אלא דהוא לא הוה ידע הי מינייהו והשתא פשיטא דחרשת משויירת וקטנה קנויה ואינה קנויה ומברייתא נמי מצי למפשט דקטנה קנויה ואינה קנויה אבל כל כמה דלא ידע ברייתא פשיט ממילתיה דרב:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source