Daf 6b
''הִיא'' — וְלֹא שֶׁיִּשְׂאוּ וְיִתְּנוּ בָּהּ מוֹזְרוֹת בַּלְּבָנָה.
Rachi (non traduit)
מוזרות בלבנה. נשים טוות בלבנה:
היא. ולא הניצולת מן המים על ידי שהיה קלקולה מפורסם לכל שכבר היו נושאות ונותנות בה לדבר בה:
וְרַבִּי שִׁמְעוֹן, נְהִי דְּוָיו לָא דָּרֵישׁ, וְהָא אִיכָּא
Rachi (non traduit)
ופרכינן ורבי שמעון. דאמר אין זכות תולה נהי דוי''ו לא דריש מיהו יש לה עדים נפקא מקרא קשיא דאתה מוציא שם רע על הטהורות ויאמרו עדים היו להם:
''וּטְהוֹרָה'' — וְלֹא שֶׁתָּלְתָה לָהּ זְכוּת.
Rachi (non traduit)
וטהורה. וי''ו יתירא למעוטי שתלתה לה זכות דבהא לא אמר קרא ונזרעה זרע:
Tossefoth (non traduit)
וטהורה ולא שתולה לה זכות. מהכא משמע דבעלה מותר בה לאלתר ולא אמרי' ימתין עד שלש שנים שמא זכות תלתה לה דאם היה אסור בה היכי הוה מצינו למיקרי בה ונקתה ונזרעה זרע וכן הראני רבי בירושלמי ונקה האיש מעון אינה חושש שמא תלה זכות ואתיא כמ''ד הזכות תולה ואינה ניכרת:
''טְהוֹרָה'' — וְלֹא שֶׁיֵּשׁ לָהּ עֵדִים בִּמְדִינַת הַיָּם.
Rachi (non traduit)
טהורה. ואם לא נטמאה האשה וטהורה היא ונקתה ונזרעה זרע והוה ליה למיכתב ואם לא נטמאה ונקתה וגו' וטהורה היא לדרשה למידרש הכי טהורה נזרעה זרע ולא שניצולת מן המים מפני שהיו עדים בטומאתה:
תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב שֵׁשֶׁת, וְלָאו מִטַּעְמֵיהּ.
Rachi (non traduit)
ולא מטעמיה. דועד אין בה דההוא לאו לספק סוטה מידריש אלא לסוטה ודאית בעד אחד אלא מקרא אחרינא נפקא:
כוותיה דרב ששת. דאין המים בודקין סוטה שיש לה עדים:
עֵדִים זוֹמְמִין קָאָמְרַתְּ?! עֵדִים זוֹמְמִין קָלָא אִית לְהוּ.
Rachi (non traduit)
קלא אית להו. הכל יודעין שהקדישה טעות:
בָּאוּ לָהּ עֵדִים שֶׁהִיא טְמֵאָה — מִנְחָתָהּ נִשְׂרֶפֶת. נִמְצְאוּ עֵדֶיהָ — זוֹמְמִין מִנְחָתָהּ חוּלִּין.
Rachi (non traduit)
מנחתה חולין. לא קדושת פה ולא קדושת כלי ואין מועלין בה דבטעות הוה אלמא לא אמרינן תישרף מדרבנן כי נמצאו עדיה זוממין שמא יאמרו מוציאין מכלי שרת לחול וש''מ כי קתני באו לה עדים שהיא טמאה מנחתה נשרפת מדאורייתא קאמר דבת מקדש הואי:
נמצאו עדיה זוממין. עדי סתירתה שעל ידיהם באה לכך:
באו לה עדים שהיא טמאה. אמעיקרא קאי קודם הקטרה:
Tossefoth (non traduit)
נמצאו עדים זוממין. נראה דאקדשה בכלי קאי וקודם קמיצה דלאחר הקמיצה איכא איסורא דרבנן ונשרפת דמוקמינן נמי התם הא דתנן משנמלקה נודע לה הרי זו תקבר בנודע לה שלא ילדה ובדין הוא דמותרת בהנאה ומאי טעמא תקבר מדרבנן:
קָרַב הַקּוֹמֶץ וְלֹא הִסְפִּיק לֶאֱכוֹל שִׁירַיִם עַד שֶׁמֵּת הוּא אוֹ עַד שֶׁמֵּתָה הִיא — הֲרֵי הִיא כְּכָל הַמְּנָחוֹת, וְתֵאָכֵל. שֶׁעַל הַסָּפֵק בָּאת מִתְּחִילָּה, כִּיפְּרָה סְפֵיקָהּ וְהָלְכָה לָהּ.
Rachi (non traduit)
כיפרה. מנחה זו את ספיקה האי כפרה לאו כפרת עון הוא ולא הזכרת עון אלא כפרה הראויה לה קאמרינן שעשתה מנחה זו בשעת הקטרת קומצה כל מה שיש עליה לעשות שהרי בהכשר קרבה יבא וישקה אותה ותיבדק וכיון דבהכשר קרבה שיריה נאכלין כל זמן שלא אירע בהן פסול בגופן:
ולא הספיק. כהן לאכול את השירים:
Tossefoth (non traduit)
קרב הקומץ ולא הספיק כו'. נראה דהוא הדין אם קרב הקומץ ובאו עדים שנטמאה דאמר נמי כיפרה ספיקה דהכי אמר בפרק בתרא דכריתות (דף כו:) גבי חטאת העוף הבא על הספק אם משמיצה דמו נודע לה שילדה אסורה אפילו בהנאה שעל הספק באת כיפרה ספיקה:
קָדַשׁ הַקּוֹמֶץ, וְלֹא הִסְפִּיק לְהַקְרִיבוֹ עַד שֶׁמֵּת הוּא אוֹ עַד שֶׁמֵּתָה הִיא — הֲרֵי הִיא כְּכָל הַמְּנָחוֹת, וְתִשָּׂרֵף.
Rachi (non traduit)
הרי היא ככל המנחות. שאירע בהן פסול בין קמיצה להקטרה ותישרף למטה:
שמת הוא. ושוב אינה שותה דאמאן בעינן למשרייה:
קדש הקומץ. שקמצה ונתן הקומץ בכלי שרת קדש בקדושת קומץ שהמנחה טעונה ארבע עבודות כנגד ארבע עבודות של דם זבחים קמיצה מתוך כלי שרת כנגד שחיטה שהסכין של כלי שרת מקדש את הדם ומתן כלי להקדיש הקומץ בכלי שרת שני כנגד קבלת דם הולכה כנגד הולכה והקטרת הקומץ כנגד זריקת הדם:
מֵתִיב רַב מָרִי: נִטְמֵאת מִנְחָתָהּ עַד שֶׁלֹּא קָדְשָׁה בִּכְלִי — הֲרֵי הִיא כְּכָל הַמְּנָחוֹת, וְתִפָּדֶה. מִשֶּׁקָּדְשָׁה בִּכְלִי — הֲרֵי הִיא כְּכָל הַמְּנָחוֹת, וְתִשָּׂרֵף.
Rachi (non traduit)
הרי היא ככל המנחות. שנטמאו עד שלא קדשו בכלי ותפדה ויביא בדמיה את המנחה:
רַב פָּפָּא אָמַר: לְעוֹלָם כִּדְאָמְרִינַן מֵעִיקָּרָא, וּדְקָאָמְרַתְּ תִּיפּוֹק לְחוּלִּין — מִדְּרַבָּנַן, גְּזֵירָה שֶׁמָּא יֹאמְרוּ: מוֹצִיאִין מִכְּלֵי שָׁרֵת לְחוֹל.
Rachi (non traduit)
לעולם כדאמרינן מעיקרא. כדהוה סלקא דעתיה ברישא שעל טומאת סתירה ראשונה באו ואפילו הכי לא קשיא לרב ששת דהא דקאמר דכיון דלא חזיא לקידוש תיפוק לחולין אין הכי נמי מדאורייתא יצאת לחולין ומדרבנן היא נשרפת לפי שאין הכל בקיאין בהלכות לידע שבשביל שהיו לה עדים לא היתה ראויה לקדש ואתו למימר מוציאין דבר שקידש בכלי שרת לחולין:
Tossefoth (non traduit)
גזירה שמא יאמרו מוציאין מכלי שרת לחולין. ואי תקשה כל הני דתנן תצא ותרעה בעדר נגזור שמא יאמרו מוציאין מקדושת הגוף לחולין תריץ התם לא מוכחא מילתא וליכא היכירא בין קדושת פה לקדושת הגוף ויאמר קדושת הפה היה אבל הכא איכא היכירא בין קדושת הפה לקדושת כלי שרת וצ''ע בפרק שתי מדות (מנחות דף צ.) ובפרק התודה (מנחות דף עט:):
רַב אָשֵׁי אָמַר: כְּגוֹן שֶׁנִּצְרְכָה לִנְקָבֶיהָ, דְּאַטּוּ פִּירְחֵי כְהוּנָּה בְּכִיפָּה תָּלֵי לַהּ?
Rachi (non traduit)
דאטו פרחי כהונה בכיפה. של ראשה תלויים לה שלא תשמט מידם:
שנצרכה לנקביה. והניחוה והלכה וזינתה:
מַתְקֵיף לַהּ רַב מְשַׁרְשְׁיָא: וַהֲלֹא פִּירְחֵי כְהוּנָּה מְלַוִּין אוֹתָהּ! שֶׁזִּינְּתָה מִפִּירְחֵי כְהוּנָּה עַצְמָן.
אָמַר רַב יְהוּדָה מִדִּיסְקַרְתָּא: כְּגוֹן שֶׁזִּינְּתָה בָּעֲזָרָה, דְּכִי קְדוּשׁ מֵעִיקָּרָא — שַׁפִּיר קְדוּשׁ.
Rachi (non traduit)
שזינתה בעזרה. לאחר שקדשה בכלי ועל זנות זה באו העדים ולא על טומאה של סתירה ראשונה הילכך כי קדשה בכלי בת מקדש ומקרב הואי דלא הוו לה עדים:
אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ אֵין הַמַּיִם בּוֹדְקִין אוֹתָהּ, תִּיגַּלֵּי מִילְּתָא לְמַפְרֵעַ דְּכִי קְדוּשׁ מֵעִיקָּרָא — בְּטָעוּת קְדוּשׁ, וְתִיפּוֹק לְחוּלִּין!
Rachi (non traduit)
ותיפוק לחולין. בלא פדיון שקדושת פה שלה וקדושת כלי שלה הכל בטעות שהיינו סבורים שהיא טעונה מנחה ואינו כן והקדש טעות אינו הקדש:
תיגלי מילתא למפרע. דלא היתה ראויה לכלי ואין כלי שרת מקדשין אלא הראוי להם כדאמר בזבחים (דף פג.):
אלא אי אמרת אין המים בודקין אותה. הואיל ולא ליבדק עומדת ולא ראויה היא למנחה:
Tossefoth (non traduit)
דכי קדוש מעיקרא בטעות קדוש. ואין להקשות והא אשם תלוי אע''ג דכי קדוש מעיקרא בטעות קדוש דלא חזי לכפר מידי היכא דלא חטא ואפ''ה תנן בפרק בתרא דכריתות (דף כג:) המביא אשם תלוי ונודע שלא חטא ירעה עד שיסתאב דהא מפרש התם טעמא משום דלבו נוקפו גמר ומקדיש:
אֶלָּא לְבָתַר דִּקְדוּשׁ. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא מַיִם בּוֹדְקִין אוֹתָהּ — אַלְמָא בַּת מִקְדָּשׁ וּמִקְרָב הִיא, וְכִי קְדוּשׁ מֵעִיקָּרָא — שַׁפִּיר קְדוּשׁ, וּמִשּׁוּם הָכִי מִנְחָתָהּ נִשְׂרֶפֶת.
Rachi (non traduit)
אי אמרת בשלמא מים בודקין אותה. אם שתתה עד שלא באו עדים אלמא בשעה שניתנה בכלי ראויה היתה לכלי שרת דההיא שעתא בת מיקדשא ומיקרב היא מספק כשאר מנחת סוטה הלכך כי קדיש בכלי שפיר קדיש ומשום הכי כי אתו עדים איפסלא מהקרבה מכאן ולהבא ולא נפקא לחולין ונשרפת:
אלא לבתר דקדוש. דכלי שרת מקדשין את הראוי להם שלא לצאת עוד לחולין כדתנן כל הנוגע בהם יקדש וליקרב אינה ראויה שהרי אינה באה אלא להזכיר עונה של זו שתבדק והרי היא בדוקה ועומדת ולנדבה נמי לא חזיא להקריבה דמנחת שעורים אינה כשירה אלא לסוטה ולעומר:
Tossefoth (non traduit)
כי קדוש מעיקרא שפיר קדוש משום הכי נשרפת. קשיא כיון דהוא היה מביא מנחתו עליה אמאי נשרפת מאי שנא מהא דתנן בפרק ד' במסכת נזיר (דף כד:) האשה שנדרה בנזיר והפרישה את בהמתה בנזיר והיפר לה בעלה אם שלו היתה הבהמה תצא ותרעה בעדר ואם שלה היתה הבהמה חטאת תמות ואע''ג דבשעת הקדש הות בת מקדש דקי''ל דבעל מיגז גייז ואפ''ה אמר כיון דמשלו היתה תצא ותרעה בעדר דנפקא לחולין ותנן נמי התם בפרק בית שמאי (נזיר דף לב.) מי שנדר בנזיר והלך להביא בהמתו אם עד שלא נגנבה בהמה נדר הרי הוא נזיר ואם משנגנבה בהמה נדר אינו נזיר והכי נמי הוו עדים בעולם קודם הקדש ולאו אדעתא דהכי הקדיש ועוד אמאי נשרפת כיון דקי''ל כבית הלל דאמרי בפרק יש נוחלין (ב''ב דף קכ:) ובפרק ב''ש במסכת נזיר (דף לא:) דיש שאלה להקדש למה אינו נשאל עליה ותצא לחולין:
דַּאֲתוֹ עֵדִים אֵימַת? אִילֵּימָא מִקַּמֵּי דְּתִקְדּוֹשׁ — תִּיפּוֹק לְחוּלִּין.
Rachi (non traduit)
תיפוק לחולין. בפדיון שלא היה קדושת הגוף אלא קדושת פה וכל המנחות נפדות כל זמן שלא קדשו בכלי:
מקמי דתקדוש. בכלי שרת:
הָאוֹמֶרֶת ''טְמֵאָה אֲנִי'', וְשֶׁבָּאוּ לָהּ עֵדִים שֶׁהִיא טְמֵאָה.
Rachi (non traduit)
האומרת טמאה אני. שהודתה לבית דין על קלקולה שהיו מאיימין עליה כדתני מתני':
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source