Le texte Le vocabulaire Les révisions
Sotah
Daf 18b
וְשׁוֹמֶרֶת יָבָם, וּכְנוּסָה. אָמֵן שֶׁלֹּא נִטְמֵאתִי, וְאִם נִטְמֵאתִי — יָבוֹאוּ בִּי.
Traduction
nor as a widow waiting for my yavam to perform levirate marriage, since a woman at that stage is prohibited from engaging in sexual intercourse with any men, nor when married through levirate marriage to the yavam; amen that I did not become defiled, and if I did become defiled, may all these curses come upon me.
Rachi non traduit
שומרת יבם וכנוסה. ואם היתה יבמתו וכנסה וקינא לה ונסתרה מגלגל עליה שבועה שלא נטמאת כשהיא שומרת יבם. שומרת יבם מצפה וממתנת ליבם שייבמנה כמו ואביו שמר את הדבר (בראשית ל''ז:י''א) לא תשמור על חטאתי (איוב י''ד:ט''ז):
אמן שלא נטמאתי. היינו קבלת שבועה ואם נטמאתי יבאו בי היינו קבלת אלה כדרך שהשביעה כדאמר לעיל בגמרא משביעני עליך שלא נטמאת ואם נטמאת יבאו ביך והיינו פירושו דאמן על השבועה אמן על האלה דתניא ברישא:
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אָמֵן שֶׁלֹּא נִטְמֵאתִי, אָמֵן שֶׁלֹּא אֶטָּמֵא.
Traduction
Rabbi Meir says that ''amen, amen'' means: Amen that I did not become defiled in the past, amen that I will not become defiled in the future.
Rachi non traduit
אמן שלא אטמא. שאם תטמא לאחר זמן מים מערערין אותה לאחר שתטמא כדתניא בברייתא בגמרא:
Tossefoth non traduit
אמן שלא אטמא. ירושלמי לא שהיה ר''מ אומר המים בודקין אותה מעכשיו אלא המים פקודים בה לכשתטמא המים בודקין אותה למפרע:
הַכֹּל שָׁוִין שֶׁאֵין מַתְנֶה עִמָּהּ, לֹא עַל קוֹדֶם שֶׁתִּתְאָרֵס וְלֹא עַל אַחַר שֶׁתִּתְגָּרֵשׁ.
Traduction
All agree that he may stipulate with her through this oath neither with regard to what she did before becoming betrothed to him, nor with regard to what she will do after she becomes divorced from him.
Rachi non traduit
ולא על אחר שתתגרש כו'. ואפילו לר''מ דאמר מתנה על העתיד:
נִסְתְּרָה לְאֶחָד וְנִטְמֵאת, וְאַחַר כָּךְ הֶחְזִירָה — לֹא הָיָה מַתְנֶה עִמָּהּ.
Traduction
Similarly, if a husband divorced his wife, and while divorced she secluded herself with another man and became defiled, and afterward her husband took her back and remarried her, and he then warned her about a specific man, and she secluded herself, and she is now about to drink the water of the sota, he cannot stipulate with her that she take an oath that she did not become defiled during the period in which she was divorced. This is because her husband would become forbidden to her only if she had married another man after being divorced, not if she merely committed an act of promiscuity.
Rachi non traduit
ונטמאת. בגירושיה דאינה נאסרת עליו לחזור לו אלא א''כ נישאת על ידי קידושין דכי כתיב (דברים כד) לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה אחר קידושין ונישואין כתיב כדכתיב והיתה לאיש אחר ושנאה האיש האחרון:
זֶה הַכְּלָל: כָּל שֶׁתִּבָּעֵל וְלֹא הָיְתָה אֲסוּרָה לוֹ — לֹא הָיָה מַתְנֶה עִמָּהּ.
Traduction
This is the principle: In every case where if she would engage in sexual intercourse with someone else she would not become forbidden to her husband due to this act, he may not stipulate with her that her oath include that act. The oath can include only cases in which she would be rendered forbidden to him.
גְּמָ' אָמַר רַב הַמְנוּנָא: שׁוֹמֶרֶת יָבָם שֶׁזִּינְּתָה — אֲסוּרָה לִיבָמָהּ. מִמַּאי — מִדְּקָתָנֵי שׁוֹמֶרֶת יָבָם וּכְנוּסָה.
Traduction
GEMARA: Rav Hamnuna says: In the case of a widow awaiting her yavam who committed adultery, she becomes forbidden to her yavam. From where is this derived? It is from the fact that the mishna teaches: Nor as a widow waiting for my yavam to perform levirate marriage, nor when married through levirate marriage.
Rachi non traduit
גמ' שזינתה. כשהיא שומרת יבם:
אסורה ליבמה. כאשה שזינתה תחת בעלה שאסורה לבעלה:
מדקתני שומרת יבם. שמשביעה על זנות שזינתה כשהיא שומרת יבם:
Tossefoth non traduit
שומרת יבם שזינתה אסורה ליבמה. פי' אפי' לרבנן דאמרי קידושין תופסין בחייבי לאוין ופליגי אדר''ע הכא מודו כדאמר בהאשה רבה (יבמות דף צב:) דכתיב בה לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר לא תהא בה הויה לזר אלמא דקרא משוי לה ' כערוה דלא תפסי בה קידושין משום דאגידא ביה והויא כארוסתו שזינתה:
אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא אֲסִירָה — מִשּׁוּם הָכִי מַתְנֵה בַּהֲדַהּ, אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ לָא אֲסִירָה — הֵיכִי מַתְנֵה בַּהֲדַהּ? וְהָתְנַן, זֶה הַכְּלָל: כֹּל שֶׁאִילּוּ תִּיבָּעֵל וְלֹא תְּהֵא אֲסוּרָה לוֹ — לֹא הָיָה מַתְנֶה עִמָּהּ!
Traduction
The Gemara explains: Granted, if you say that a woman awaiting levirate marriage who committed adultery is forbidden to the yavam, due to that reason a husband may stipulate with a sota that she take an oath that she did not commit adultery while she was awaiting levirate marriage with him. But if you say that such a woman does not become forbidden, how can a husband stipulate this with her? But didn’t we learn in the mishna that this is the principle: In every case where if she would engage in sexual intercourse with someone else she would not become forbidden to her husband due to this act, he may not stipulate with her that her oath include that act? Clearly she must become forbidden to the yavam if she commits adultery.
Rachi non traduit
אי אמרת בשלמא. זנתה נאסרת עליו משום הכי מתנה ע''י גלגול אף על אותו זנות אלא אי אמרת כו':
אָמְרִי בְּמַעְרְבָא: לֵית הִילְכְתָא כְּרַב הַמְנוּנָא.
Traduction
They say in the West, Eretz Yisrael: The halakha is not in accordance with the opinion of Rav Hamnuna. A woman awaiting levirate marriage who commits adultery does not become forbidden to the yavam.
Tossefoth non traduit
אמרי במערבא לית הילכתא כרב המנונא. בסוף פ''ק דסנהדרין (דף יז:) מפרש דאמרי במערבא היינו רבי ירמיה ונראה אע''ג דפסיק דלית הילכתא כרב המנונא הילכתא כוותיה דאמר בהאשה רבה (יבמות דף צב:) דרב סבירא ליה דאין קידושין תופסין ביבמה ושמואל מספקא ליה ואמר בעניותינו צריכה גט ופסיק אמימר כשמואל ורב גידל אמר רב חייא בר יוסף אמר רב נישואין יש בה בזנות כדרב המנונא וכן ר' יוחנן ור' ינאי סבירא להו התם דאין קידושין תופסין ביבמה ופשיט לה ר' יוחנן ממתני' דלאחר שיחלוץ ליך יבמיך וא''ל רבי ינאי אי לאו דדלאי לך חספא מי משכחת מרגניתא תותיה וא''ל ר''ל לר''י אי לאו דקלסך גברא רבה ה''א מתני' ר''ע היא ומיהו ר''ל לא פליג אדר' יוחנן דהא מוקי התם באותו הפרק (דף צה.) הא דקתני ומה במקום שבא על האיסור קל נאסר האוסר בשומרת יבם וכדרב המנונא ובסוף ההיא גמרא ובשילהי החולץ (יבמות דף מט:) אנן נמי אביי מספקא ליה אי כרב אי כשמואל ובפ' הזורק בגיטין (דף פ:) פליגי לישני דגמרא אי מתני' הוה תיובתא לרב המנונא אי הוה סייעתיה והתם מצי למידחי סייעתיה כי הכא לאוקמיה מתניתין כר''ע אלא דדחי לה מלישנא דמתני' גופיה בירושלמי מפרש היאך קילס רבי ינאי לרבי יוחנן שקרא עליו הזלים זהב מכיס בני אל יליזו מעיניך חכם בני ושמח לבי תן לחכם ויחכם עוד ישמע חכם ויוסף לקח א''ל ר''ל בתר כל אלו פסוקי קילוסיה יכול הוא פתר ליה כר''ע ותו דחי ליה התם ויתיבניה מה איכפת לו ממזר גבי קינוי התורה אמרה וקנא את אשתו אפילו מקצת אשתו ולפום מסקנא דהתם משמע דלית הילכתא כרב המנונא והכי גרס התם שומרת יבם שזינתה ר''א אומר מותרת לביתה ר' יהושע בן לוי אומר אסורה לביתה א''ר ינאי שומרת יבם שזינתה מותרת לביתה ותני כן ונעלמה מעיני אישה ולא מעיני יבמה רבי יעקב בן זבדי בשם ר' אבהו מעשה היה וכהנת היתה והותרה לביתה א''ר יוסי בר בון אף לא מכות אין בה לפי הירושלמי משמע דפליג רבי ינאי ארבי ינאי הא דאמר בהאשה רבה א''ר ינאי בחבורה נמנו וגמרו אין קידושין תופסין ביבמה גרסי' הכי בירושלמי א''ר שמואל לא כן א''ר ינאי נמנו שלשים וכמה זקנים מנין שאין קדושין תופסין וכו':
אֶלָּא הָא דְּקָתָנֵי ''שׁוֹמֶרֶת יָבָם וּכְנוּסָה'' — הָא מַנִּי רַבִּי עֲקִיבָא הִיא, דְּאָמַר: אֵין קִידּוּשִׁין תּוֹפְסִין בְּחַיָּיבֵי לָאוִין, וּמְשַׁוֵּי לַהּ כִּי עֶרְוָה.
Traduction
The Gemara asks: But with regard to that which is taught in the mishna: Nor as a widow waiting for my yavam to perform levirate marriage, nor when married through levirate marriage, in accordance with whose opinion is this? It is in accordance with the opinion of Rabbi Akiva, who says: Betrothal does not take effect even for those who would be merely liable for violating ordinary prohibitions were they to be married. All agree that betrothal does not take effect for forbidden unions that carry the punishment of karet, e.g., unions between siblings. However, according to Rabbi Akiva, in matters of personal status an ordinary Torah prohibition is equivalent to prohibitions that carry the punishment of karet. And he therefore holds that just as a wife who commits adultery, rendering her liable to receive karet, is forbidden to her husband and must be divorced, so too, a widow awaiting her yavam who commits adultery, violating an ordinary Torah prohibition, is considered to be a woman forbidden to her yavam.
Rachi non traduit
אין קידושין תופסין. לאשה האסורה על המקדשה בלאו ורבנן פליגי עליה ואמרי בחייבי כריתות הוא דלא תפסי אבל בחייבי לאוין תפסי אלמא לר''ע משוי חייבי לאוין חמורות לענין איסוריהם כחייבי כריתות שהולד ממזר ולגבי לאסור על בעלה נמי כי היכי דהבא על אשת איש שהיא בכרת אסורה על בעלה כן הבא על שומרת יבם נמי שהיא עליו בלא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר (דברים כה) אוסרה על יבמה:
ומשוי לה. לחייבי לאוין:
כי ערוה. דכרת:
בָּעֵי רַבִּי יִרְמְיָה: מַהוּ שֶׁיַּתְנֶה אָדָם עַל נִישּׂוּאִין הָרִאשׁוֹנִים, עַל נִישּׂוּאֵי אָחִיו, מַהוּ?
Traduction
Rabbi Yirmeya raised a dilemma: If a man divorced his wife and then remarried her, and she then secluded herself and came to drink the water of a sota, what is the halakha as to whether a man in that situation may stipulate with her concerning their first marriage? May he compel her to include in her oath that she did not commit adultery then either? Similarly, may a yavam stipulate with his yevama concerning the marriage of his brother, requiring her to attest that she did not commit adultery prior to the brother’s death? What is the halakha?
Rachi non traduit
נשואין הראשונים. כגון גירשה והחזירה וקינא לה ונסתרה:
[על נשואי אחיו] מהו. לגלגל זנות שתחת אחיו דהא דתנן במתני' ארוסה ונשואה שומרת יבם וכנוסה לאו בחדא אתתא קאי שישקנה יבם וישביענה על האירוסין ונישואין של אחיו אלא מילי מילי קתני אם הבעל משקה מתנה עמה על ארוסה ונשואה ואם היבם שכנסה משקה מתנה עמה שומרת יבם וכנוסה:
תָּא שְׁמַע, זֶה הַכְּלָל: כֹּל שֶׁתִּיבָּעֵל וְלֹא תְּהֵא אֲסוּרָה לוֹ — לֹא הָיָה מַתְנֶה עִמָּהּ. הָא אֲסִירָה — הָכִי נָמֵי דְּמַתְנֶה. שְׁמַע מִינַּהּ.
Traduction
The Gemara proposes: Come and hear evidence from the conclusion of the mishna: This is the principle: In every case where if she would engage in sexual intercourse with someone else she would not become forbidden to her husband due to this act, he may not stipulate with her that her oath include that act. One may therefore infer that he may indeed stipulate with her concerning any case in which she would become forbidden. In both of the cases in question the woman would have become forbidden to her husband if she had been guilty. Therefore, the Gemara concludes: Indeed, conclude from the mishna that he is entitled to stipulate in these cases.
Rachi non traduit
הא אסירה הכי נמי דמתנה. וזו נאסרת עליו בזנות נישואין הראשונים לעולם וכן בזנות נישואי אחיו כדאמר בפ''ק (לעיל סוטה דף ב.) ואם מת חולצת ולא מתייבמת:
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אָמֵן שֶׁלֹּא נִטְמֵאתִי וְכוּ'. תַּנְיָא: לֹא כְּשֶׁאָמַר רַבִּי מֵאִיר אָמֵן שֶׁלֹּא אֶטָּמֵא שֶׁאִם תִּטָּמֵא מַיִם בּוֹדְקִין אוֹתָהּ מֵעַכְשָׁיו, אֶלָּא: לִכְשֶׁתִּטָּמֵא — מַיִם מְעַרְעֲרִין אוֹתָהּ וּבוֹדְקִין אוֹתָהּ.
Traduction
§ The mishna states: Rabbi Meir says that ''amen, amen'' means: Amen that I did not become defiled in the past, amen that I will not become defiled in the future. With regard to this it is taught in a baraita (Tosefta 2:2): When Rabbi Meir said: Amen that I will not become defiled in the future, he did not mean to say that if God knows that she will become defiled in the future, the water that she drinks now evaluates whether she will be unfaithful and passes judgment on her from now. Rather, he meant that in the event that she becomes defiled in the future, the water that she drinks now will destabilize her and evaluate then whether she was unfaithful.
Rachi non traduit
לא כשאמר ר''מ אמן שלא אטמא. עלתה על דעתו שתבדק עכשיו על העתיד:
מערערין אותה. חוזרין לה לתוך גרונה כאדם הנחנק ע''י משקה נראה כעושה ערער והוא לשון זעקת שבר יעוערו (ישעיהו טו):
בָּעֵי רַב אָשֵׁי: מַהוּ שֶׁיַּתְנֶה אָדָם עַל נִישּׂוּאִין הָאַחֲרוֹנִים? הַשְׁתָּא מִיהָא לָא אֲסִירָה לֵיהּ, אוֹ דִילְמָא זִימְנִין דִּמְגָרֵשׁ לַהּ וַהֲדַר מַהְדַּר לַהּ?
Traduction
Rav Ashi raised a dilemma: What is the halakha as to whether a man may stipulate with his wife concerning a later marriage, in the event that he would divorce her and then remarry her? Do we say: Now, at least, if she remains faithful during this marriage, she is not forbidden to him? Or perhaps this includes a later marriage, as sometimes a man divorces his wife and remarries her, and if she then commits adultery she will become forbidden to him.
Rachi non traduit
על נשואין אחרונים. לר''מ דאמר מתנה על העתיד מהו שיתנה עמה בגלגול שבועה שלא תטמא אם יגרשנה ויחזירנה ותטמא:
Tossefoth non traduit
מהו שיתנה אדם על נישואין האחרונים. ירושלמי א''ר ינאי פשיטא שאדם מוחל על קינוי גירש כמי שמחל היך עבידא קינא לה וגירשה החזירה ונסתרה אי תימא גירש כמי שמחל צריך לקנאות לה פעם שניה אי תימא גירש כמי שלא מחל אין צריך לקנאות לה פעם שניה אבל אם קינא לה ונסתרה וידע בה וגירשה והחזירה ונסתרה שתתה ולא בדקו אותה המים טהורה היא או מאחר שאין המים בודקין את האשה טמאה היא ואסורה לביתה:
תָּא שְׁמַע: הַכֹּל שָׁוִין שֶׁלֹּא הָיָה מַתְנֶה עִמָּהּ לֹא עַל קוֹדֶם שֶׁתִּתְאָרֵס, וְלֹא עַל אַחַר שֶׁתִּתְגָּרֵשׁ. נִסְתְּרָה לְאֶחָד וְנִטְמֵאת, וְאַחַר כָּךְ יַחְזִירֶנָּה — לֹא הָיָה מַתְנֶה. הָא יַחְזִירֶנָּה וְתִיטָּמֵא, הָכִי נָמֵי דְּמַתְנֵי. שְׁמַע מִינַּהּ.
Traduction
The Gemara answers: Come and hear evidence from the mishna: All agree that he may stipulate with her through this oath neither with regard to what she did before becoming betrothed to him, nor with regard to what she will do after she becomes divorced from him. And if while divorced she secluded herself with another man and became defiled, and afterward her husband took her back and remarried her, he may not stipulate with her with regard to the period in which she was divorced, since that act does not render her forbidden to him. The Gemara infers: But if he remarries her and she then becomes defiled, she would be forbidden to him. Therefore, he may indeed stipulate with her in advance with regard to this. The Gemara states: Indeed, conclude from the mishna that this is so.
Rachi non traduit
ואחר כך יחזירנה. טעמא דתטמא בימי גירושיה דלא מיתסרא עליה הא תטמא לאחר חזרה הכי נמי דמתני עכשיו:
תָּנוּ רַבָּנַן: ''זֹאת תּוֹרַת הַקְּנָאֹת'', מְלַמֵּד שֶׁהָאִשָּׁה שׁוֹתָה וְשׁוֹנָה.
Traduction
§ The Sages taught: The verse states: ''This is the law of jealousy'' (Numbers 5:29), indicating that the same law is to be carried out in all cases of jealousy. This teaches that the woman drinks and repeats, i.e., she must drink a second time if she becomes a sota again.
Rachi non traduit
תורת הקנאות. תורה אחת לכל הקנאות שבכולן יעשה לה כתורה הזאת:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: ''זֹאת'', שֶׁאֵין הָאִשָּׁה שׁוֹתָה וְשׁוֹנָה. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: מַעֲשֶׂה וְהֵעִיד לְפָנֵינוּ נְחוּנְיָא חוֹפֵר שִׁיחִין שֶׁהָאִשָּׁה שׁוֹתָה וְשׁוֹנָה, וְקִיבַּלְנוּ עֵדוּתוֹ בִּשְׁנֵי אֲנָשִׁים, אֲבָל לֹא בְּאִישׁ אֶחָד.
Traduction
The baraita continues: Rabbi Yehuda says: The word ''this'' in the verse is a restricting term, indicating that the woman does not drink and repeat. Rabbi Yehuda said: There was an incident in which Neḥunya the ditch digger testified before us in the name of his teachers that the woman drinks and repeats, and we accepted his testimony with regard to two men, but not with regard to one man. Even if she drinks the water of a sota while married to her first husband, she must drink again after violating a warning by her second husband. However, one husband cannot have his wife drink twice.
Rachi non traduit
רבי יהודה אומר זאת. מיעוטא הוא זאת ולא אחרת:
חופר שיחין. להכניס מים לעולי רגלים בשדות ובדרכים:
בשני אנשים. אם מת בעלה זה שהשקה ונישאת לאחר וקינא לה והיא נסתרה וקבלנו עדותו של נחוניא שישקנה השני דרבי יהודה דריש זאת למעוטי שאינה שותה ושונה על ידי בעל א' אם חזר וקינא לה ודריש תורת לרבות ששותה פעם שניה על ידי בעל שני ומדקאמר ר' יהודה דע''י בעל שני חוזרת ושותה מכלל דלתנא קמא אפילו בעל א' משקה שני פעמים והיינו דפרכינן ותנא קמא הא כתיב זאת ומאי קא ממעט מיניה:
Tossefoth non traduit
אין האשה שותה ושונה. ירושלמי כורכמית תוכיח ששתתה ושינתה ושילשה לפני שמעיה ואבטליון:
קבלנו עדותו בשני אנשים. צ''ע בפ''ק דקידושין (דף יח.) דמוקמינן התם הא דקתני בגניבתו כיון שנמכר פעם אחת שוב אי אתה רשאי למוכרו בשני בני אדם אבל באדם אחד נמכר ונשנה [ולפירוש רש''י התם ניחא שפיר כיון שנמכר פעם אחת וכו'] מתוספת רבי:
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין הָאִשָּׁה שׁוֹתָה וְשׁוֹנָה, בֵּין בְּאִישׁ אֶחָד בֵּין בִּשְׁנֵי אֲנָשִׁים.
Traduction
The baraita concludes: And the Rabbis say: The woman does not drink and repeat, whether with regard to one man or with regard to two men.
וְתַנָּא קַמָּא נָמֵי, הָכְתִיב ''זֹאת''! וְרַבָּנַן בָּתְרָאֵי נָמֵי, הָא כְּתִיב ''תּוֹרַת''!
Traduction
The Gemara asks: But according to the first tanna of the baraita as well, isn’t it written in the verse: ''This,'' restricting the number of times a woman must drink? And according to the Rabbis mentioned later in the baraita as well, isn’t it written: ''The law of jealousy,'' amplifying the number of times a woman must drink to include all cases of jealousy?
Tossefoth non traduit
ורבנן בתראי הכתיב תורת. וא''ת הא דרשינן ליה בפ''ב דכריתות (דף ט:) שאדם מביא קרבן אחד אפילו אם קינא לאשתו על ידי אנשים הרבה וי''ל דהתם מיירי קודם ששתתה קינא לה מפלוני ונסתרה וקינא לה מפלוני ונסתרה וכן פעמים הרבה משקה בפעם אחת על כולן ומביא מנחה אחת על כולן ונפקא לן מקנאות אבל הכא דרשינן תורת לשותה ושונה שחזר וקינא לה לאחר שתיה ונסתרה שחוזרת ושותה שנית:
אָמַר רָבָא: בְּאִישׁ אֶחָד וּבוֹעֵל אֶחָד — דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּאֵין הָאִשָּׁה שׁוֹתָה וְשׁוֹנָה,
Traduction
Rava said: Different halakhot apply to different cases: With regard to one husband who accused his wife twice about one paramour, everyone agrees that the woman does not drink and repeat, having been proven innocent once,
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source