Vayedaber

Simple Havroutah

Sotah

Daf 18a

כְּתָבָהּ עַל שְׁנֵי דַּפִּין — פְּסוּלָה. ''סֵפֶר'' אֶחָד אָמַר רַחֲמָנָא, וְלֹא שְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה סְפָרִים.

Traduction

If one wrote the scroll on two unattached pages, it is unfit, as the Merciful One states in the Torah: ''Scroll,'' in the singular. It must be written on one scroll and not on two or three scrolls.

Rachi non traduit

על שני דפין. כדפין של ספר תורה העשויין עמודים:

Tossefoth non traduit

כתבה על שני דפין פסולה. מקשים לפירוש רש''י [שפי'] בדפין של ס''ת מפרק בתרא דגיטין (דף פז:) דתנן שייר מקצת הגט וכתבו בדף השני והעדים מלמטה כשר ולא חשיב ליה שני ספרים כיון דמעורה כדאמרי' בפרק שני דגיטין (דף כ:) אהא הרי זה גיטך והנייר שלי אינה מגורשת וכו' בעי רב פפא בין שיטה לשיטה בין תיבה לתיבה מהו וקפריך ותיפוק ליה משום דספר אחד אמר רחמנא ולא שנים לא צריכא דמעורה ובהקומץ רבה (מנחות דף לג.) גבי מזוזה אמר נמי אמר רב יהודה אמר שמואל כתבה על שני דפין פסולה מיתיבי כתבה על שני דפין והניח בשני סיפין פסולה הא בסף אחד כשירה ראויה לשני סיפין קא אמר אלמא דשני דפין דקאמר שמואל בנחתכין זה מזה קאמר שאין מעורין להכי מפרש נמי הכא שני דפין שאינן מעורין ופירש ר''י הא דאמר נמי בפ' ראוהו ב''ד (ר''ה דף כו.) אפי' לרבנן דאמרי קרן פרה פסול כיון דאית בה גילדי כשנים ושלש שופרות דמי ואע''ג דמחברי התם נמי דרכו להוסיף בכל שנה גלד אחד והרי הוא כמביאו משופר אחר ומדבקו לזה כדתנן דיבק שברי שופרות פסול מפני שמתחילתו לא היתה ברייתן בבת אחת וניכר התוספת ולא מהני חיבורו ודומה כאילו גט שכתבו על ב' דפין ותפרן יחד דפסול דאהא דוקא כשכתב חצי מגילת סוטה על דף זה וחציה על דף אחר אמרינן דחשיב שני ספרים וה''ה אם כתב לה שתי מגילות ומחקו לתוך כוס אחד וכן גבי גט אם נתן לה שני גיטין אע''ג דכל חד וחד שלם הוא וספר אחד בפני עצמו פסולין ולא מיגרשא בתרוייהו משום שנים או שלשה ספרים כדאמרינן בפ' שור שנגח (ב''ק דף מ.) כופר אחד אמר רחמנא ולא שנים או שלשה כופרין ובפרק לולב הגזול (סוכה דף לה.) לינקוט תרתי תלת פרי אחד אמר רחמנא ולא שנים או שלשה פירות ואין להקשות מאי שנא משנתן שופר בתוך שופר אם קול פנימי שמע יצא ולא חשיב ליה כשני שופרות דהתם בשמיעה תליא מילתא והוא לא שמע אלא קול הפנימי:

כָּתַב אוֹת אַחַת וּמָחַק אוֹת אַחַת, וְכָתַב אוֹת אַחַת וּמָחַק אוֹת אַחַת — פְּסוּלָה, דִּכְתִיב: ''וְעָשָׂה לָהּ הַכֹּהֵן אֵת כָּל הַתּוֹרָה הַזֹּאת''.

Traduction

If one wrote one letter and erased that one letter in water, and he then wrote one more letter and erased that one letter, it is unfit, as it is written: ''And the priest shall execute upon her all this law'' (Numbers 5:30). The entire passage must be written completely and only then erased, all at once.

Rachi non traduit

כתב אות אחת ומחקה. על המים וחזר וכתב אות שלאחריה ומחקה עד שהשלים את כולה פסול דכתיב את כל התורה עד שתהא כולה כאחד:

בָּעֵי רָבָא: כָּתַב שְׁתֵּי מְגִילּוֹת לִשְׁתֵּי סוֹטוֹת, וּמְחָקָן לְתוֹךְ כּוֹס אֶחָד, מַהוּ? כְּתִיבָה לִשְׁמָהּ בָּעֵינַן, וְהָאִיכָּא, אוֹ דִילְמָא בָּעֵינַן נָמֵי מְחִיקָה לִשְׁמָהּ?

Traduction

§ Rava raised a dilemma: If one wrote two scrolls for two separate sota women but then erased both of the scrolls in one cup, what is the halakha? Do we require that only the writing be performed for the sake of a specific woman, in which case that is accomplished here? Or perhaps we require that also the erasure be performed for the sake of a specific woman, which is not accomplished here, since both scrolls are erased together?

Rachi non traduit

לשמה. בספר לעצמו דכתיב ועשה לה לשמה:

מחיקה נמי. בכוס לשמה לעצמה שיהא ניכר המחיקה שהיא לשמה:

וְאִם תִּמְצָא לוֹמַר בָּעֵינַן נָמֵי מְחִיקָה לִשְׁמָהּ, מְחָקָן בִּשְׁתֵּי כוֹסוֹת וְחָזַר וְעֵירְבָן, מַהוּ? מְחִיקָה לִשְׁמָהּ בָּעֵינַן, וְהָאִיכָּא, אוֹ דִילְמָא הָא לָאו דִּידַהּ קָא שָׁתְיָא וְהָא לָאו דִּידַהּ קָא שָׁתְיָא?

Traduction

And if you say that we require that also the erasure be for the sake of each specific woman, then if the priest erased them in two different cups and afterward mixed the water from both together again, what is the halakha? Do we require that only the erasure be for the sake of a specific woman, in which case that is accomplished here? Or perhaps since this sota does not drink from only her own water and that sota does not drink from only her own water, the water is disqualified?

וְאִם תִּמְצָא לוֹמַר הָא לָאו דִּידַהּ קָא שָׁתְיָא וְהָא לָאו דִּידַהּ קָא שָׁתְיָא, חָזַר וְחִלְּקָן, מַהוּ? יֵשׁ בְּרֵירָה, אוֹ אֵין בְּרֵירָה? תֵּיקוּ.

Traduction

And furthermore, if you say that the water is disqualified because this one does not drink from only her own water and that one does not drink from only her own water, what if after mixing the two cups of water together the priest divided them again into two cups and gave one to each? What is the halakha then? Is there retroactive clarification, in which case one may claim that each woman drank her own water, or is there no retroactive clarification? The Gemara responds: The dilemma shall stand unresolved.

Tossefoth non traduit

חזר וחלקן מהו יש ברירה או אין ברירה. האי לא דמי לברירה דמדלה מן הבור פלוגתא דר' אליעזר ב''י ורבנן בשור שנגח (ב''ק דף נא:) דהתם לא הוכר חלקו של אחד מהן לעולם אבל הכא הוכר הכתב ונתערב וכן ברירה משני לוגין שאני עתיד להפריש דמייתי בפ' מרובה (בבא קמא דף סט:) נמי לא הוכר המעשר מעולם וכן לכולהו ברירות דמייתי בפ' כל הגט (גיטין דף כה.) אבל דמי לברירה דמייתי בבכל מערבין (עירובין דף לז.) שתי נשים שלקחו קיניהן בעירוב או שנתנו דמי קיניהן לכהן איזה שירצה יקריב חטאת ואי זה שירצה יקריב עולה אע''ג דהוכרו מתחילה דמי כל אחת לא אמרי' זו מתכפרת במה שנקח מדמי חבירתה או שתי קינין של אחת יקריב כולן לעולה ושל חבירתה לחטאת א''נ איפכא דאמרי' ברירה ואע''ג דדחי ליה התם כשהתנו מיהו חזינן דקא מייתי לה אשאר ברירות אלמא דליכא לאיפלוגי בין ברירה שהוכרה מתחילה לשאר ברירות וכן בפ' הוציאו לו (יומא דף נה.) דמייתי מתני' ר' יהודה אומר לא היו מביאין שופרות לקיני חובה מפני התערובות ומסיק משום תערובות דמי חטאת שמתה בעליה וקא פריך ונברור ד' זוזי ונשדי במיא והנך לישתרו ר' יהודה לית ליה ברירה מנלן ומייתי ההיא דהלוקח יין מבין הכותים ומסיק מדתני איו אלמא דמדמי ברירה דאם בא חכם למזרח אע''ג דליכא היכרא מעיקרא לברירה דארבעה זוזי דהוכר מעיקרא א''כ רבא מאי קא מבעיא ליה דלא פשיט מהני ומהא נמי דתנן בפ' בתרא דמס' מעילה (דף כא:) פרוטה של הקדש שנפלה לתוך הכיס או שאמר פרוטה בכיס זה הקדש כיון שהוציא הראשונה מעל דברי ר''ע וחכ''א עד שיוציא את כל הכיס אלמא לר''ע אית ליה ברירה כי האי גוונא דאמר בפרוטה ראשונה הוברר הדבר שפרוטה ראשונה שעלתה בידו היא היתה של הקדש שנפלה מיהא לא איתבריר לן התם במאי פליגי ומהא נמי ליכא למפשט דמייתי בבכורות פרק הלוקח בהמה (בכורות דף כב:) סאה תרומה טמאה שנפלה לק' חולין ר''א אומר תירום ותירקב שאני אומר היא סאה שעלתה היא סאה שנפלה ה''נ נימא שהמחק של לאה יגיע ללאה דהתם מקילינן בדרבנן דמדאורייתא חד בתרי בטל וריב''א הקשה בפ' הוציאו לו (יומא דף נה:) אהא ונברור ד' זוזי דתניא בתוספתא דמעילה (פ''א) נזיר שהפריש מעות ואמר אלו לחטאתי ואלו לעולתי ואלו לשלמי ונתערבו הרי לוקח בהן ג' בהמות בין ממקום אחד בין משלשה מקומות מכלל דמי חטאת וכו' ודוקא בכי האי גוונא שרי אבל ליקח שליש המעות וליקח בהן בהמה לחטאת ונימא הוברר הדבר דאלו הוו דמי חטאת לא אמרי' מיהו מכל הני הוה מצי רבא למיפשט ועוד תימה אי אית לן למימר ברירה כי האי גוונא אם כן כל התערובות שבעולם יחזור ויחלק משום ברירה ועוד אמאי לא פשיט ליה מפרק קמא דראש השנה (דף יג:) דקיימא לן דיש בילה לשמן ויין נמצא דאין ברירה בדבר לח ובפרק התערובות (זבחים דף פ.) מייתי ליה פלוגתא דרבי אליעזר ורבנן צלוחית של חטאת שנפל לתוך מים וכו' ונראה דהכא קא מבעיא ליה מי אמרינן לא קפיד קרא אלא אמחיקה מן המגילה שתהא נכרת לתוך המים שלה אבל לתוך כוס אחד איכא למימר כל חדא שתייא מים דלאו דידה לאו מחיקה נכרת היא חזר וחלקן הרי מים של כל אחת ניכרין מי אמרינן ברירה וכו' הרי הובררו מימיה או דילמא אין ברירה כלומר ברירת מים בשעת מחיקה בעינן אבל על תערובת דיו של כתב המגילה לא קפדינן שהרי בשעת מחיקה בטל הכתב ולא תלי מילתא אלא במחיקה לתוך מים המבוררין לצרכה וקא מבעיא ליה אי מיא לא בדקי לה משום דלא נמחקה כהלכתה אי משום דטהורה היא:

בָּעֵי רָבָא: הִשְׁקָהּ בְּסִיב, מַהוּ? בִּשְׁפוֹפֶרֶת, מַהוּ? דֶּרֶךְ שְׁתִיָּה בְּכָךְ, אוֹ אֵין דֶּרֶךְ שְׁתִיָּה בְּכָךְ? תֵּיקוּ.

Traduction

Rava raised a dilemma: If the priest administered the bitter water to the sota to drink through a palm fiber, what is the halakha? Or if he administered it through a tube, what is the halakha? Is this considered a normal manner of drinking, or is it not considered a normal manner of drinking, in which case the act is invalid? The Gemara responds: The dilemma shall stand unresolved.

Rachi non traduit

השקה בסיב. שהוא חלול כדרך שהתינוקות שותין:

Tossefoth non traduit

בעי רבא השקה בסיב מהו. ליכא למיפשט מהא דאמר רבא בפרק ערבי פסחים (פסחים דף קטו:) כרכן בסיב אף ידי מצה לא יצא אלמא אין דרך אכילה בכך דהתם מפסיק הסיב בין המצה ובין בית הבליעה אבל הכא דלא מפסיק קא מיבעיא ליה:

בָּעֵי רַב אָשֵׁי: נִשְׁפְּכוּ מֵהֶן וְנִשְׁתַּיְּירוּ מֵהֶן, מַהוּ? תֵּיקוּ.

Traduction

Rav Ashi raised a dilemma: If some of the water of the sota spilled out and some of it remained in the cup, what is the halakha? Is it sufficient for the woman to drink some of the water in which the scroll has been erased or must she drink all of it? The Gemara responds: The dilemma shall stand unresolved.

אָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַב: שְׁתֵּי שְׁבוּעוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּסּוֹטָה. לָמָּה? אַחַת קוֹדֶם שֶׁנִּמְחֲקָה מְגִילָּה, וְאַחַת לְאַחַר שֶׁנִּמְחֲקָה.

Traduction

§ Rabbi Zeira says that Rav says: With regard to the two oaths that are stated with regard to the sota: ''And the priest shall cause her to swear'' (Numbers 5:19), and: ''Then the priest shall cause the woman to swear with the oath of cursing'' (Numbers 5:21), why are they both necessary? One must be administered before the scroll is erased and one must be administered after it is erased.

מַתְקֵיף לַהּ רָבָא: תַּרְוַיְיהוּ קוֹדֶם שֶׁנִּמְחֲקָה מְגִילָּה כְּתִיבָן? אֶלָּא אָמַר רָבָא: אַחַת שְׁבוּעָה שֶׁיֵּשׁ עִמָּהּ אָלָה, וְאַחַת שְׁבוּעָה שֶׁאֵין עִמָּהּ אָלָה.

Traduction

Rava objects to this: Both of the oaths are written in the Torah before any mention of the scroll being erased. What is the basis to claim that one oath was administered afterward? Rather, Rava said: While both oaths are administered before the sota drinks, the two oaths are different: One is an oath that has a curse with it, and one is an oath that does not have a curse with it.

Rachi non traduit

שיש עמה אלה. דכתיב בחדא מינייהו בשבועת האלה ולקמיה מפרש היכי דמי:

הֵיכִי דָּמֵי שְׁבוּעָה שֶׁיֵּשׁ עִמָּהּ אָלָה? אָמַר רַב עַמְרָם אָמַר רַב: ''מַשְׁבִּיעַנִי עָלַיִךְ שֶׁלֹּא נִטְמֵאת, שֶׁאִם נִטְמֵאת יָבוֹאוּ בִּיךְ''.

Traduction

The Gemara asks: What are the circumstances of an oath that has a curse with it? What is the language of this oath? Rav Amram says that Rav says: The priest says: I administer an oath to you that you are honest in your claim that you were not defiled, as, if you were defiled, all these curses will come upon you.

Rachi non traduit

משביעני עליך. בשם ומזכיר שם:

שלא נטמאת. שאת אומר אמת שלא נטמאת היינו שבועה שאין עמה אלה:

שאם נטמאת יבואו ביך. המים לצבות בטן כו' והיינו אלה:

אָמַר רָבָא: אָלָה לְחוֹדַהּ קָיְימָא וּשְׁבוּעָה לְחוֹדַהּ קָיְימָא! אֶלָּא אָמַר רָבָא: ''מַשְׁבִּיעַנִי עָלַיִךְ שֶׁאִם נִטְמֵאת יָבוֹאוּ בִּיךְ''.

Traduction

Rava said: This is insufficient, as the curse stands by itself and the oath stands by itself. They are said in separate statements, and it cannot be considered to be an oath with a curse. Rather, Rava said: The priest says: I administer an oath to you that if you were defiled, all these curses will come upon you.

Rachi non traduit

אמר רבא אלה לחודיה קיימא כו'. שבועה ואלה יש כאן ושניהן על האשה וקרא כתיב בשבועת האלה שהשבועה של אלה:

משביעני עליך שאם נטמאת יבואו ביך. דאיכא השתא שבועת האלה שמשביע את האלה שתחול:

אָמַר רַב אָשֵׁי: אָלָה — אִיכָּא, שְׁבוּעָה — לֵיכָּא! אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי: ''מַשְׁבִּיעַנִי עָלַיִךְ שֶׁלֹּא נִטְמֵאת, וְאִם נִטְמֵאת יָבוֹאוּ בִּיךְ''.

Traduction

Rav Ashi said: Even this is insufficient, as there is a curse but there is no oath that she was not defiled. Rather, Rav Ashi said: The priest must say: I administer an oath to you that you were not defiled and that if you were defiled all these curses will come upon you. Here the oath itself includes the curse.

Rachi non traduit

שבועה ליכא. על האשה וקרא כתיב והשביע את האשה:

משביעני עליך שלא נטמאת ואם נטמאת יבואו ביך. משביעני עליך שיהא אמת מה שאמרת בפנינו שלא נטמאת ואם נטמאת יבואו ביך המים דקיימא שבועה אאשה שלא נטמאת ואאלה שתחול:

מַתְנִי' עַל מָה הִיא אוֹמֶרֶת ''אָמֵן'' ''אָמֵן'' — אָמֵן עַל הָאָלָה, אָמֵן עַל הַשְּׁבוּעָה. אָמֵן מֵאִישׁ זֶה, אָמֵן מֵאִישׁ אַחֵר. אָמֵן שֶׁלֹּא שָׂטִיתִי אֲרוּסָה וּנְשׂוּאָה

Traduction

MISHNA: With regard to what does she say: ''Amen, amen'' (Number 5:22), twice, as recorded in the verse? The mishna explains that it includes of the following: Amen on the curse, as she accepts the curse upon herself if she is guilty, and amen on the oath, as she declares that she is not defiled. She states: Amen if I committed adultery with this man about whom I was warned, amen if I committed adultery with another man. Amen that I did not stray when I was betrothed nor after I was married,

Rachi non traduit

מתני' אמן על האלה וכו'. לכך הוצרכה לכפול:

ארוסה ונשואה. על ידי גלגול שבועה הוא מגלגל עליה זנות של אירוסין אע''פ שלא היה בו קינוי ומכאן לגלגול שבועה מן התורה:

Tossefoth non traduit

על מה היא אומרת אמן אמן. בפרק שלישי דמסכת שבועות (דף כט:) כל העונה אמן כאילו מוציא שבועה מפיו ובפרק שבועת העדות (שבועות דף לו.) אמן יש בו קבלה יש בו שבועה ויש בו האמנת דברים:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source