Le texte Le vocabulaire Les révisions
Sotah
Daf 15a
וּמַקְטִירוֹ בִּכְלִי שָׁרֵת. בִּכְלִי שָׁרֵת מַקְטֵיר לֵיהּ? אֶלָּא אֵימָא: מַעֲלֵהוּ בִּכְלִי שָׁרֵת לְהַקְטִירוֹ.
Traduction
and burns it in the service vessel. The Gemara asks: Does he really burn it in a service vessel? Rather, say: He brings it up to the altar in a service vessel in order to burn it.
Rachi non traduit
ה''ג ומקטירו ס''ד ולא גרס אטו בכלי שרת מקטר ליה והכי קא קשיא ליה מקטירו ס''ד והרי עדיין לא מלחה וסיפא קתני ומולחו ונותנו על גבי האשים אלמא השתא הוא דמקטר ליה:
אלא אימא מעלהו להקטירו בכלי שרת. כלומר מעלהו בכלי שרת להקטירו לאחר שימלחנו:
וּמוֹלְחוֹ וְנוֹתְנוֹ עַל גַּבֵּי הָאִישִּׁים, דִּכְתִיב: ''וְכָל קָרְבַּן מִנְחָתְךָ בַּמֶּלַח תִּמְלָח וְגוֹ'''.
Traduction
The baraita continues: And he salts it and places it on the fires. The Gemara cites the source: As it is written: ''And every meal-offering of yours you shall season with salt'' (Leviticus 2:13).
קָרַב הַקּוֹמֶץ שְׁיָרֶיהָ נֶאֱכָלִין. מְנָלַן — דִּכְתִיב: ''וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת אַזְכָּרָתָהּ וְגוֹ''', וּכְתִיב: ''וְהַנּוֹתֶרֶת מִן הַמִּנְחָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו''.
Traduction
The baraita continues: After the handful is sacrificed, the remainders of the meal-offering are eaten. The Gemara asks: From where do we derive this? As it is written: ''And he shall bring it to Aaron’s sons, the priests…and the priest shall make the memorial part thereof smoke upon the altar'' (Leviticus 2:2). The memorial part is the handful. And it is written afterward: ''But that which is left of the meal-offering shall be for Aaron and his sons'' (Leviticus 2:3).
קָרַב הַקּוֹמֶץ. לְמָר כִּדְאִית לֵיהּ וּלְמָר כִּדְאִית לֵיהּ. דְּאִיתְּמַר: הַקּוֹמֶץ, מֵאֵימָתַי מַתִּיר שִׁירַיִים בַּאֲכִילָה? רַבִּי חֲנִינָא אָמַר: מִשֶּׁתִּשְׁלוֹט בּוֹ הָאוּר, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: מִשֶּׁתִּיצַּת הָאוּר בְּרוּבּוֹ.
Traduction
The baraita uses the phrase: After the handful is sacrificed. This phrase can be understood according to one Sage as he holds, and according to another Sage as he holds. As it is stated that there is a dispute between the Sages: From when does the sacrifice of the handful render the remainder of the meal-offering permitted for consumption by the priests? Rabbi Ḥanina says: It is when the fire takes hold of it, i.e., when it ignites. Rabbi Yoḥanan says: It is when the fire consumes most of the handful. Each of these amora’im understands the baraita in accordance with his opinion.
Rachi non traduit
קרב הקומץ למר כדאית ליה וכו'. קרב הקומץ דקתני דמתיר שירים באכילה מאימת חשיב קריבה להתיר שירים לרבי יוחנן כדאית ליה משתיצת האור ברובו ולרבי חנינא משתשלוט בו ואפילו מעט:
וְרַשָּׁאִין הַכֹּהֲנִים לִיתֵּן לְתוֹכוֹ יַיִן וְשֶׁמֶן וּדְבַשׁ. מַאי טַעְמָא? אָמַר קְרָא: ''לְמָשְׁחָה'' — לִגְדוּלָּה, כְּדֶרֶךְ שֶׁהַמְּלָכִים אוֹכְלִין.
Traduction
The baraita continues: And the priests are permitted to put wine and oil and honey in the remainder of the meal-offering. What is the reason? The verse states with regard to the gifts given to the priests: ''And I, behold, I have given you the charge of My terumot…for a consecrated portion'' (Numbers 18:8). The phrase ''for a consecrated portion'' indicates that the gifts are given as a mark of greatness and should be eaten in the manner that the kings eat.
Rachi non traduit
למשחה. גבי מתנות כהונה כתיב (במדבר י''ח:ח') לך נתתים למשחה:
וְאֵין אֲסוּרִין אֶלָּא מִלְּחַמֵּץ, דִּכְתִיב: ''לֹא תֵאָפֶה חָמֵץ חֶלְקָם'', אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: אֲפִילּוּ חֶלְקָם לֹא תֵאָפֶה חָמֵץ.
Traduction
The baraita concludes: And they are prohibited only from allowing the meal-offering to become leavened. The Gemara cites the source: As it is written with regard to meal-offerings: ''It shall not be baked with leaven. Their portion I have given it of My offerings made by fire'' (Leviticus 6:10). Rabbi Shimon ben Lakish says: One should read the verse as if the phrase ''their portion'' is part of the same phrase as the prohibition of baking with leaven. This teaches that even their portion, i.e., the portion given to the priests, shall not be baked with leaven.
Rachi non traduit
לא תאפה חמץ חלקם וגו'. אפילו חלקם שירים לא תאפה חמץ דדרשינן ליה האי חלקם דקרא נמי לפניו אלא תאפה:
כָּל הַמְּנָחוֹת כּוּ'. וְכָל הַמְּנָחוֹת טְעוּנוֹת שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה? וְהָאִיכָּא מִנְחַת חוֹטֵא, דְּרַחֲמָנָא אָמַר: ''לֹא יָשִׂים עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְלֹא יִתֵּן עָלֶיהָ לְבֹנָה''!
Traduction
§ The mishna states: All other meal-offerings require oil and frankincense. The Gemara asks: But do all other meal-offerings actually require oil and frankincense? But isn’t there the meal-offering of a sinner, with regard to which the Merciful One states: ''He shall put no oil upon it, neither shall he put any frankincense thereon; for it is a sin-offering'' (Leviticus 5:11).
Rachi non traduit
מנחת חוטא. הבא על חטא דמטמא מקדש ושבועת העדות ושבועת ביטוי דכתיב התם ואם לא תשיג ידו לשתי תורים וגו' (ויקרא ה':י''א):
הָכִי קָאָמַר: כָּל הַמְּנָחוֹת טְעוּנוֹת שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה, וּבָאוֹת מִן הַחִיטִּין, וּבָאוֹת סֹלֶת. מִנְחַת חוֹטֵא, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ טְעוּנָה שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה — בָּאָה מִן הַחִטִּין וּבָאָה סֹלֶת. מִנְחַת הָעוֹמֶר, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא בָּאָה מִן הַשְּׂעוֹרִין — טְעוּנָה שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה וּבָאָה גֶּרֶשׂ. וְזוֹ, אֵינָהּ טְעוּנָה לֹא שֶׁמֶן וְלֹא לְבוֹנָה, וּבָאָה מִן הַשְּׂעוֹרִין, וּבָאָה קֶמַח.
Traduction
The Gemara responds: This is what the mishna is saying: All meal-offerings other than that of the sota require oil and frankincense, and they are brought from wheat; and they are also brought from fine flour. However, the meal-offering of a sinner, even though it does not require oil and frankincense, must still be brought from wheat and brought from fine flour. Similarly, the omer meal-offering, even though it is brought from barley, requires oil and frankincense, and it is brought as groats. But this one, the sota meal-offering, requires neither oil nor frankincense, and it is brought from barley and brought as unsifted flour. While the meal-offering of a sinner and the omer meal-offering are similar to other meal-offerings in one of these respects, the sota meal-offering is different in both respects.
Rachi non traduit
ה''ק וכו'. כלומר לא קתני מילתא באנפי נפשיה אלא כרוך ותני הכי כל המנחות טעונות שמן ולבונה ובאות חטין כלומר ושאינם טעונות באות מיהת חטין ובאות סולת כלומר חדא מהני מעליותא אית בהו כיצד מנחת חוטא אע''פ שאינה טעונה וכו':
תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: בְּדִין הוּא שֶׁתְּהֵא מִנְחַת חוֹטֵא טְעוּנָה שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה, שֶׁלֹּא יְהֵא חוֹטֵא נִשְׂכָּר. וּמִפְּנֵי מָה אֵינָהּ טְעוּנָה — שֶׁלֹּא יְהֵא קָרְבָּנוֹ מְהוּדָּר.
Traduction
It is taught in a baraita (Tosefta 1:10) that Rabbi Shimon said: By right, it should have been the halakha that the meal-offering of a sinner requires oil and frankincense, so that a sinner should not stand to gain by not having to pay for them. For what reason does the verse not require them? It is so that his offering will not be of superior quality.
Rachi non traduit
שלא יהא חוטא נשכר. להקל במנחתו יותר משאר מנחות:
וּבְדִין הוּא שֶׁתְּהֵא חַטַּאת חֵלֶב טְעוּנָה נְסָכִים, שֶׁלֹּא יְהֵא חוֹטֵא נִשְׂכָּר. וּמִפְּנֵי מָה אֵינָהּ טְעוּנָה — שֶׁלֹּא יְהֵא קָרְבָּנוֹ מְהוּדָּר.
Traduction
And by right, it should have been the halakha that a sin-offering brought for transgression of a prohibition punishable by karet, e.g., consumption of forbidden fat, requires fine flour and libations of oil, and wine. Just as burnt-offerings and peace-offerings require these, a sin-offering should require them as well so that a sinner should not stand to gain by not having to pay for them. For what reason does it not require them? It is so that his offering will not be of superior quality.
Rachi non traduit
חטאת חלב. כל חטאת סתם קרי חטאת חלב דבתר חלב כתיב כל חלב וכל דם לא תאכלו (שם י) וכתיב בתריה פרשת חטאת:
נסכים. סולת למנחה ועשרון לכבש יין ושמן רביעית ההין כמו שמקריבין לעולה ושלמים:
ומפני מה אינם טעונות. דכתיב בפרשת נסכים (במדבר ט''ו:ג') לפלא נדר או בנדבה הבא בנדר ונדבה טעון נסכים ואין חטאת ואשם טעונים נסכים:
Tossefoth non traduit
טעונה נסכים. א''ל דאינה טעונה נסכים משום דאינה בנדר ונדבה די''ל ה''פ בדין הוא מאחר שהוא חוטא היה צריך לעונשו להביא קרבן גדול אבל בכור ומעשר אינו בדין:
אֲבָל חַטָּאתוֹ שֶׁל מְצוֹרָע וַאֲשָׁמוֹ טְעוּנִין נְסָכִים, לְפִי שֶׁאֵין בָּאִין עַל חֵטְא. אִינִי? וְהָאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: עַל שִׁבְעָה דְּבָרִים נְגָעִים בָּאִין וְכוּ'! הָתָם מִנִּגְעֵיהּ הוּא דְּאִיכַּפַּר לֵיהּ, כִּי מַיְיתֵי קָרְבָּן — לְאִשְׁתְּרוֹיֵי בְּקָדָשִׁים הוּא דְּקָא מַיְיתֵי.
Traduction
But the sin-offering of a leper and his guilt-offering require libations, as they are not brought on account of a sin. The Gemara asks: Is that so? But didn’t Rabbi Shmuel bar Naḥmani say that Rabbi Yonatan says: Leprosy comes on account of seven matters. Leprosy develops on account of sin, so by extension the leper’s offerings are also brought on account of sin. The Gemara answers: There, from the time he contracts his leprosy he gains atonement for his sin through the plague of leprosy itself. Consequently, when he brings the offering, he brings it only in order to permit him to eat sacrificial food.
Rachi non traduit
חטאתו ואשמו של מצורע. איתרבו בהדיא לנסכים במסכת מנחות בפרק שתי מדות (מנחות דף צא.):
על שבעה דברים נגעים באין. ומפרש להו בערכין בפרק יש בערכין (ערכין דף טז.):
מנגעיה איכפר ליה. יסורים ובשת של נגע כפרו לו על אותו חטא:
וכי קא מייתי קרבן לאישתרויי בקדשים הוא דמייתי. שיש טומאות שהצריכן הכתוב כפרה לטהרתן זב וזבה ויולדת ומצורע ונזיר שנטמא:
אֶלָּא מֵעַתָּה, חַטַּאת נָזִיר תְּהֵא טְעוּנָה נְסָכִים, לְפִי שֶׁאֵינָהּ בָּאָה עַל חֵטְא! סָבַר לַהּ כְּרַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר, דְּאָמַר: נָזִיר נָמֵי חוֹטֵא הוּא.
Traduction
The Gemara asks: If that is so, then the sin-offering of a nazirite should require libations, because it is not brought on account of a sin. The Gemara answers: Rabbi Shimon holds in accordance with the opinion of Rabbi Elazar HaKappar, who says: The nazirite is also a sinner, since he denies himself wine unnecessarily.
Rachi non traduit
חטאת נזיר. שמביא במלאת ימי נזרו חטאת ועולה ושלמים:
נזיר חוטא הוא. שציער עצמו מן היין:
Tossefoth non traduit
סבר לה כרבי אלעזר הקפר. הכא משמע דרבי שמעון ורבי אלעזר הקפר סבירא להו דאפילו נזיר טהור חוטא הוא דהא נזיר טמא היה מביא חטאת העוף ועופות אינם טעונים נסכים כדאיתא בפרק שתי מדות (מנחות דף צ:) והכי איתא בהדיא נמי בפרק קמא דנדרים (דף י.) ובפרק ג' דנזיר (דף יט.) דאף על גב דקרא בנזיר טמא כתיב אנן אפילו נזיר טהור קאמרינן דקסבר רבי אלעזר הקפר חוטא הוא והיינו טעמא דכתב קרא בנזיר טמא הואיל ושנה בחטא וקשה משמעתא קמייתא דנזיר (דף ב:) דתנן אהא נאה הרי זה נזיר ודלמא אתנאה לפניו במצות קאמר אמר שמואל שתפוס בשערו ואמר אתנאה נזירא עביד מילתא דעבירה ואמרינן ליה נאה אין אפילו רבי אלעזר הקפר דאמר נזיר חוטא הוא הני מילי גבי נזיר טמא דאיידי דבעי מיסתר דילמא אתי למיעבר על נזירותיה אבל נזיר טהור לאו חוטא קרינן ביה ואם תאמר שמואל סבירא ליה התם אליבא דרבי אלעזר הקפר דנזיר טהור לאו חוטא וסתמא דגמרא דהכא ודפ''ג דנזיר (דף יט.) לאו כשמואל וסתמא דמתניתין דקרי ליה נאה אליבא דרבנן דאמרי לאו חוטא לפום סתמא דגמרא אם כן תיקשה דשמואל אדשמואל דאמר פרק קמא דתענית (דף יא.) כל היושב בתענית נקרא חוטא סבר לה כרבי אלעזר הקפר ותענית כנזיר טהור הוא דאמרינן בפ''ק דנדרים (דף י.) רבי אלעזר הקפר אומר וכו' מכאן שיושב בתענית נקרא חוטא והתם מיירי בנזיר טהור כדפרישית ומדמי ליה יושב בתענית והשתא אית לן למימר דסתמא דגמ' דנדרים נמי דמדמי יושב בתענית לנזיר טהור דלא כשמואל דאיהו הוה מדמי ליה דוקא לנזיר טמא לפי שמצער את עצמו מכל דבר שהרי יושב בתענית ומתחרט כנזיר טמא שמתחרט משום צער דבעי מיסתר נזירותיה אבל נזיר טהור אינו צער מיהו תיקשה דשמואל אדשמואל דאמר בפ''ק (לעיל סוטה דף יא.) דיושב בתענית נקרא חוטא ובפרק החובל (ב''ק דף צא:) פריך ואין אדם רשאי לחבול בעצמו והתניא יכול נשבע להרע לעצמו וכו' מה הטבה רשות אף הרעה רשות ומוקי לה שמואל ביושב בתענית דהוא רשות ועוד קשיא מפרק בתרא דכריתות (דף כו.) דאמר [חטא] שאין אנו מכירין בו אלא המקום יום הכפורים מכפר וקא פריך ספק נזיר שעבר עליו יום הכפורים לא נייתי דהא כפר עליה יום הכפורים ומשני לכל חטאתם ולא לכל טומאתם ולרבי אלעזר הקפר מאי איכא למימר נזיר כי מייתי קרבן לאו לכפרה מייתי אלא לאחולי עליה נזירות טהרה א''נ למישרי נפשיה ביין אלמא דקרבן נזיר לר' אלעזר הקפר לאו לכפרה אתי והכא משמע משום דבא על חטא אינה טעונה נסכים והכי אמר נמי בפ''ג דנזיר (דף יט.) דחטאת העוף לר' ישמעאל בא על חטא דאע''ג דבעל מיעקר עקר מייתי ואכתי הוה מצי למיפרך התם לר' שמעון דהכא ולר' ישמעאל מספק נזיר לר' ישמעאל מספק נזיר טמא לר' שמעון אפי' מספק נזיר טהור ובפרק קמא דשבועות (דף ח.) נמי לא מתרץ כמו בכריתות דלאו משום כפרה אתי:
סבר לה כרבי אלעזר הקפר. תימה לי אמאי תלי מילתיה בר' אלעזר הקפר והא איהו גופיה אומר נמי בפ''ק דנדרים (דף י.) אבל בנזירות לא התנדבו שלא יקראו חוטאין שנאמר וכפר עליו מאשר חטא וי''ל אגב שיטפיה דנקט בכל דוכתא הכי נקט נמי הכא כי האי לישנא:
רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: כְּשֵׁם כּוּ'. תַּנְיָא, אָמַר לָהֶן רַבָּן גַּמְלִיאֵל לַחֲכָמִים: סוֹפְרִים, הַנִּיחוּ לִי וְאֶדְרְשֶׁנָּה כְּמִין חוֹמֶר.
Traduction
The mishna states that Rabban Gamliel says: Just as her actions were the actions of an animal, so too, her offering is animal food. It is taught in a baraita that Rabban Gamliel said to the Sages: Scribes, permit me, and I will explain it as a type of decorative wreath [ḥomer], i.e., an allegory.
Rachi non traduit
חומר. בוטו''ן בלע''ז והוא של זהב וחותמים בו שני צוארי חלוק לנוי:
Tossefoth non traduit
כמין חומר. פי' רבי הילל מרגלית ענין אחר בושם כמו חומרתא דפילון (שבת דף סב.) בשמים מעורבין תרגום בלולה דפילא ענין אחר פי' רבינו סעדיה גאון כמין המעשה דבלשון ארמית אומר אדם לחבירו מה חמרך כלומר מה מעשיך:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source