Vayedaber

Simple Havroutah

Nedarim

Daf 5a

אֲבָל אָמַר ''מוּדְּרַנִי הֵימָךְ'' לְחוֹדֵיהּ — שְׁנֵיהֶן אֲסוּרִין. כִּי הָא דְּאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: ''מוּדְּרַנִי הֵימָךְ'' — שְׁנֵיהֶן אֲסוּרִין.

Traduction

However, if he said only: I am avowed from you, they are both prohibited from deriving benefit from one another. This is like that which Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, said: If one says: I am avowed from you, they are both prohibited.

Rachi non traduit

אבל אמר מודרני הימך לחוד. דלא אמר שאני אוכל לך:

שניהן אסורין. דכיון דאמר שאני אוכל לך משמע דאסר נפשיה בלבד שאינו אוכל מחבירו אבל כי אמר מודרני הימך סתם משמע דמדיר נמי חבריה מיניה מכל וכל:

תְּנַן: ''הֲרֵינִי עָלֶיךָ חֵרֶם'' — הַמּוּדָּר אָסוּר, אֲבָל מַדִּיר לָא. כְּגוֹן דְּפָרֵישׁ: ''וְאַתְּ עֲלַי לָא''.

Traduction

The Gemara asks: We learned in a mishna (47b) that if one says to another: I am hereby to you like an item dedicated to the Temple, the one to whom the vow was said is prohibited from deriving benefit from the one who made the vow, but the one who made the vow is not prohibited from deriving benefit from the one with regard to whom the vow was said. However, according to Shmuel, both should be prohibited. The Gemara answers: It is referring to a case where he specified this by saying: And you are not like an item dedicated to the Temple for me.

Rachi non traduit

תנן. בפ' השותפין (לקמן מז:):

הריני עליך חרם המודר אסור. והא הכא דלא אמר שאני אוכל לך חרם ולא הוי אסור אלא המודר ולא שניהן:

כגון דמפריש. בהדיא אבל את עלי לא:

Tossefoth non traduit

תנן הריני עליך חרם המודר אסור אבל לא המדיר. ולשמואל דאמר מודרני ממך משמע תרוייהו הכי נמי נימא הריני עליך חרם משמע הריני על ממונך חרם וגם מדיר נמי ליתסר ומשני דפריש ואת עלי לא ועתה פריך הרי את עלי חרם אסור ומודר מותר ואמאי נימא דה''ק הרי את עלי וממוני חרם ואסור גם מודר:

''אַתְּ עָלַי חֵרֶם'' — הַנּוֹדֵר אָסוּר, אֲבָל מוּדָּר לָא. כְּגוֹן דְּפָרֵישׁ: ''וַאֲנָא עֲלָךְ לָא''.

Traduction

The Gemara asks: That mishna also taught that if one says: You are to me like an item dedicated to the Temple, the one who makes the vow is prohibited to derive benefit from the other, but the one to whom the vow was said is not prohibited from deriving benefit from the one who makes the vow. However, according to Shmuel, both should be prohibited. The Gemara answers: Here too, it is referring to a case where he specified this by saying: And I am not like an item dedicated to the Temple for you.

אֲבָל סְתָמָא מַאי? שְׁנֵיהֶן אֲסוּרִים. הָא מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא: ''הֲרֵינִי עָלֶיךָ וְאַתְּ עָלַי'', שְׁנֵיהֶן אֲסוּרִים, הָדֵין הוּא דִּשְׁנֵיהֶם אֲסוּרִין, הָא סְתָמָא — הוּא אָסוּר וַחֲבֵרוֹ מוּתָּר!

Traduction

The Gemara asks: But if he stated his vow in an unspecified manner, what, are they both prohibited from deriving benefit from each other? From the fact that it teaches in the latter clause that if one says to another: I am hereby to you, and you are to me, like an item dedicated to the Temple, they are both prohibited from deriving benefit from each other, it can be derived that it is in this case both are prohibited, but if one stated his vow in an unspecified manner, he is prohibited from deriving benefit from the other individual and the other is permitted to derive benefit from him. This is not in accordance with the opinion of Shmuel.

Rachi non traduit

אבל סתמא. דלא פריש ואת עלי לא מאי שניהן אסורין:

הדין הוא דשניהן אסורין. דאמר בפירוש הריני עליך ואת עלי אבל סתמא דאמר הריני עליך ולא אמר ואת עלי לא הוו שניהן אסורין אלא חד בלבד:

אֶלָּא הָכִי אִתְּמַר דְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: ''מוּדָּר אֲנִי לָךְ'' — שְׁנֵיהֶם אֲסוּרִין, ''מוּדְּרַנִי הֵימָךְ'' — הוּא אָסוּר וַחֲבֵרוֹ מוּתָּר.

Traduction

Rather, this is how the opinion of Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, was stated: If one said to another: I am avowed to you, they are both prohibited from deriving benefit from one another. However, if he says: I am avowed from you, he is prohibited from deriving benefit from the other person and the other is permitted to derive benefit from him.

Rachi non traduit

אלא הכי איתמר אמר ר' יוסי בר' חנינא מודרני ממך הוא אסור וכו'. דהיינו כמתניתין הריני עליך חרם וכו':

Tossefoth non traduit

אלא אי איתמר דרבי יוסי בר חנינא הכי אתמר מודר אני ממך הוא אסור וחבירו מותר. תימה מאי אתא לאשמעי' הא תנא בברייתא הכי וי''ל דאשמעי' דמודרני ממך לא משמע מודר ממונו אע''ג דהריני חרם ר''ל מודר ממונו זה לא אמר הכי:

וְהָא מַתְנִיתִין דְּקָתָנֵי ''הֵימָךְ'', וְאוֹקִימְנָא לְמַתְנִיתִין לִשְׁמוּאֵל: בְּכוּלָּן עַד שֶׁיֹּאמַר ''שֶׁאֲנִי טוֹעֵם לָךְ'' וְ''שֶׁאֲנִי אוֹכֵל לָךְ'', הוּא דְּאָסוּר וַחֲבֵרוֹ מוּתָּר, אֲבָל בְּ''מוּדְּרַנִי הֵימָךְ'', שְׁנֵיהֶם אֲסוּרִין.

Traduction

The Gemara asks: But didn’t the mishna teach a case of one who declared: I am avowed from you, and yet we established the mishna, according to Shmuel, as teaching that in all these cases it is only if he says: That which I taste of yours, or: That which I eat of yours, that he is prohibited from deriving benefit from the other person, and the other is permitted? However, if he merely says: I am avowed from you, they are both prohibited. Consequently, Shmuel does not distinguish between the expressions: I am avowed from you, and: I am avowed to you.

Rachi non traduit

והא מתני' מודרני הימך. קתני ואוקמא שמואל דאמר בכולן עם כל אחד ואחד שאני אוכל דאהכי איהו אסור וחבירו מותר אבל אמר מודרני הימך בלבד ולא אמר שאני אוכל שניהן אסורין והיינו דלא כרבי יוסי בר' חנינא:

Tossefoth non traduit

והא מתני' דממך תנן. כלומר אכתי [קשה] דשמואל קאמר דאמר דמודרני ממך דשניהם אסורים:

אֶלָּא מֵעִיקָּרָא דִּשְׁמוּאֵל הָכִי אִיתְּמַר: טַעְמָא דְּאָמַר ''שֶׁאֲנִי אוֹכֵל לָךְ'' וְ''שֶׁאֲנִי טוֹעֵם לָךְ'' הוּא דְּאֵין הוּא אָסוּר אֶלָּא בַּאֲכִילָה. הָא ''מוּדְּרַנִי מִמְּךָ'' — אָסוּר אֲפִילּוּ בַּהֲנָאָה.

Traduction

Rather, this is how the opinion of Shmuel was originally stated: The reason is that he said: That which I eat of yours, or: That which I taste of yours. It is for this reason that he is prohibited only from eating anything belonging to the other person. However, if he said: I am avowed from you, without further specification, he is prohibited even from deriving any form of benefit from the other.

Rachi non traduit

אלא מעיקרא דשמואל הכי איתמר. הכי מתרץ לה למתניתין ולא כדאוקימנא דתיקשי לר' יוסי:

הא אמר מודרני הימך. דלא מפרש כלום ודאי מכולה מילתא מדיר ואסור אפי' בהנאה:

Tossefoth non traduit

אלא שמואל הכי אתמר טעמא דאמר שאני אוכל הוא דאין אסור אלא באכילה. דלישנא דאסור במתני' משמע ליה אסור באכילה ולא בהנאה אבל מודרני ממך אסור בהנאה ומודרני דקתני בברייתא אסור בהנאה וה''ק שמואל וכולן אסור בהנאה עד שיאמר שאני טועם לך:

אִי הָכִי, לֵימָא שְׁמוּאֵל הָכִי: וְאִם לָא אָמַר אֶלָּא ''שֶׁאֲנִי אוֹכֵל לָךְ'' וְ''שֶׁאֲנִי טוֹעֵם לָךְ'', אֵין אָסוּר אֶלָּא בַּאֲכִילָה.

Traduction

The Gemara asks: If so, let Shmuel say as follows: And if he said only: That which I eat of yours, or: That which I taste of yours, he is prohibited only from eating an item belonging to his fellow, but he is permitted to derive benefit from it.

Rachi non traduit

א''ה לימא שמואל הכי. למה ליה אפושי למימריה כולי האי לימא הכי אמר שמואל ואם לא אמר שאני אוכל לך דלא אמר אלא מודרני הימך אסור אפילו בהנאה:

Tossefoth non traduit

אי הכי לימא שמואל הכי אם לא אמר שאני טועם לך אסור [אפי'] בהנאה. דלישנא עד שיאמר שאני טועם לך משמע כשאני טועם אסר עצמו טפי ממודרני והא ליתא דאדרבה מודרני חמור טפי ויש ספרים דגרסי לימא שמואל ואם לא אמר אלא שאני אוכל לך אינו אסור אלא באכילה וקשה ליישבו. וה''ה דלעיל דשמואל קאמר אבל מודרני שניהם אסורים מצי למפרך לימא שמואל אם לא אמר שאני אוכל לך שניהם אסורים:

אֶלָּא הָכִי אִיתְּמַר: טַעְמָא דְּאָמַר ''שֶׁאֲנִי אוֹכֵל לָךְ'' וְ''שֶׁאֲנִי טוֹעֵם לָךְ'', הוּא דְּאָסוּר. אֲבָל אָמַר ''מוּדְּרַנִי הֵימָךְ'' — לָא מַשְׁמַע דְּאָמַר אָסוּר. מַאי טַעְמָא: ''מוּדָּר אֲנִי מִמָּךְ'' — לָא מִשְׁתַּעֵינָא בַּהֲדָךְ מַשְׁמַע. ''מוּפְרְשַׁנִי מִמָּךְ'' — דְּלָא עָבֵידְנָא עִמָּךְ מַשָּׂא וּמַתָּן מַשְׁמַע. ''מְרוּחֲקַנִי מִמָּךְ'' — דְּלָא קָאֵימְנָא בְּאַרְבַּע אַמּוֹת דִּילָךְ מַשְׁמַע.

Traduction

Rather, this is how Shmuel’s opinion was stated: The reason is that he said: That which I eat of yours, or: That which I taste of yours; it is in these cases that he is prohibited from eating any item belonging to his fellow. However, if he said simply: I am avowed from you, that statement does not indicate that he said he is prohibited from eating an item belonging to his fellow. What is the reason for this? The statement: I am avowed from you, indicates: I am not speaking with you. Similarly, the statement: I am separated from you, indicates: I am not doing business with you. The statement: I am distanced from you, indicates that I will not stand within four cubits of you.

Rachi non traduit

אלא הכי אתמר. אמר שמואל טעמא דאמר שאני אוכל לך דכיון דאמר בפירוש אכילה אסור אבל לא אמר בפירוש אכילה לא אסור למיכל מדידיה דדילמא הא דאמר מודר אני ממך אדיבוריה קאמר דלא מישתעי בהדיה אבל לא למיכל מיניה וכן כי אמר מופרשני ממך דלא אמר שאני אוכל דדילמא ממשא ומתן קא פריש מיניה מרוחקני ממך נמי דלא ליקרב בארבע אמות דיליה משמע ולא דמדיר מאכילתו:

Tossefoth non traduit

אלא הכי איתמר. לעולם כדאמר מעיקרא דלשמואל מודרני לחודיה לא אסר כלל דלמא לא משתעי בהדך קאמר וקשה מברייתא דלעיל דמודרני אסור בלא שאני טועם לך וי''ל דהאי אסור ר''ל דלא מישתעי בהדיה א''נ מעתה נחית לומר תנאי היא דברייתא דלעיל ס''ל כרבנן דידים שאינם מוכיחות הויין ידים ושמואל סבר דמתני' כרבי יהודה דאמר לא הויין ידים:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source