Le texte Le vocabulaire Les révisions
Nedarim
Daf 52b
גְּמָ' וּרְמִינְהוּ: ''מִן'' הָעֲדָשִׁים'' — אָסוּר בַּאֲשִׁישִׁים, וְרַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר.
Traduction
GEMARA: The mishna cited a dispute between Rabbi Yosei and the Rabbis, in which Rabbi Yosei ruled that one who vows that milk is forbidden to him is prohibited from eating whey as well. And the Gemara raises a contradiction between this ruling and Rabbi Yosei’s opinion in a later mishna (53b): One who vows that lentils are forbidden to him is prohibited from eating ashishim, a dish made from lentils. But Rabbi Yosei permits it. Apparently, Rabbi Yosei holds that if the forbidden food changes in form, it is permitted, contrary to his opinion with regard to whey.
Rachi non traduit
גמ' מן העדשים אסור באשישים. בלחם שמעורב בו קמח של עדשים דקסבר אשישים בכלל עדשים הם:
ורבי יוסי מתיר. דלא הוי בכלל עדשים קשיא דרבי יוסי אדר' יוסי קשיא דרבנן אדרבנן דרבנן אסרי הכא ואמרי אשישים בכלל עדשים ובמתניתין שרו דקאמרי קומא לאו בכלל חלב הוא והכי נמי קשיא לרבי יוסי דהכא מתיר משום דסבירא ליה דאשישים לאו בכלל עדשים ובמתני' קאסר דסבירא ליה קומא בכלל חלב היא קיימא:
Tossefoth non traduit
ורמינהו אסור באשישין. דפסולת עדשים (אינם) בכלל עדשים ורבי יוסי מתיר קשיא דרבי יוסי אדרבי יוסי ודרבנן אדרבנן:
לָא קַשְׁיָא: מָר כִּי אַתְרֵיהּ וּמָר כִּי אַתְרֵיהּ. בְּאַתְרָא דְרַבָּנַן קָרוּ לַחֲלָבָא חֲלָבָא וּלְקוֹמָא קוֹמָא, בְּאַתְרֵיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי לְקוֹמָא נָמֵי קָרוּ לֵיהּ ''קוֹמָא דַחֲלָבָא''.
Traduction
The Gemara answers: This is not difficult. The opinion of this Sage is in accordance with the custom of his locale, and the opinion of that Sage in accordance with the custom of his locale. In the Rabbis’ locale they call milk, milk and whey, whey, whereas in Rabbi Yosei’s locale they also call whey, milk whey. In the latter location, the word milk is used in reference to whey, and therefore one who vows there that milk is forbidden to him is prohibited from eating whey as well.
Rachi non traduit
קומא דחלבא. והואיל והוי בכלל חלב להכי אסור והכי נמי מתריצנא לברייתא באתריה דתנא קמא קרו ליה אשישים לפת של עדשים ובאתריה דר' יוסי לא קרו אשישים הלכך שרי ר' יוסי:
Tossefoth non traduit
לא קשיא דבנדרים הלך אחר לשון בני אדם [ובאתרי' דר''י לקומא נמי קומא דחלבא:
תַּנְיָא: הַנּוֹדֵר מִן הֶחָלָב — מוּתָּר בַּקּוֹם, מִן הַקּוֹם — מוּתָּר בְּחָלָב. מִן הֶחָלָב — מוּתָּר בִּגְבִינָה, מִן הַגְּבִינָה — מוּתָּר בְּחָלָב. מִן הָרוֹטֶב — מוּתָּר בְּקֵיפֶה, מִן הַקֵּיפֶה — מוּתָּר בְּרוֹטֶב. אִם אָמַר ''בָּשָׂר זֶה עָלַי'' — אָסוּר בּוֹ וּבְרוֹטְבּוֹ וּבְקֵיפוֹ.
Traduction
It is taught in a baraita: One who vows that milk is forbidden to him is permitted to partake of whey. One who vows that whey is forbidden to him is permitted to partake of milk. One who vows that milk is forbidden to him is permitted to eat cheese. One who vows that cheese is forbidden to him is permitted to partake of milk. One who vows that gravy is forbidden to him is permitted to eat sediments of boiled meat. One who vows that sediments of boiled meat are forbidden to him is permitted to eat gravy. If one said: This piece of meat is hereby forbidden to me, he is prohibited from eating it, and from its gravy, and from its sediments.
Tossefoth non traduit
מן הרוטב מותר בקיפה. דקדוקי בשר אף כי איכא נתינת טעם מן הרוטב דלא אסור אלא הקרוי רוטב בלבד וכרבנן דפליגי ארבי יהודה במתני':
בשר מותר ברוטב בשר זה אסור ברוטבו ובמקפה אי איכא נתינת טעם:
הַנּוֹדֵר מִן הַיַּיִן — מוּתָּר בְּתַבְשִׁיל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ טַעַם יַיִן. אָמַר: ''קוּנָּם יַיִן זֶה שֶׁאֵינִי טוֹעֵם'' וְנָפַל לְתוֹךְ הַתַּבְשִׁיל, אִם יֵשׁ בּוֹ טַעַם יַיִן — הֲרֵי זֶה אָסוּר.
Traduction
One who vows: Wine is forbidden to me, is permitted to eat a cooked dish that has the flavor of wine. However, if he said: This wine is konam for me, and for that reason I will not taste it, and the wine fell into a cooked dish, if the dish contains an amount of the wine that gives it flavor, it is forbidden.
Rachi non traduit
מותר בתבשיל שיש בו טעם יין. שהרי לא נדר מטעמו של יין:
מַתְנִי' הַנּוֹדֵר מִן הָעֲנָבִים — מוּתָּר בְּיַיִן. מִן הַזֵּיתִים — מוּתָּר בְּשֶׁמֶן. אָמַר ''קוּנָּם זֵיתִים וַעֲנָבִים אֵלּוּ שֶׁאֵינִי טוֹעֵם'' — אָסוּר בָּהֶן וּבְיוֹצֵא מֵהֶן.
Traduction
MISHNA: One who vows that grapes are forbidden to him is permitted to partake of wine. One who vows that olives are forbidden to him is permitted to partake of oil. However, if one said: Olives and grapes are konam for me, and for that reason I will not taste these items, he is prohibited from tasting them and the wine and oil that emerge from them.
Rachi non traduit
מתני' קונם זיתים וענבים אלו שאיני טועם. הואיל ואמר טועם אסור בהן:
וביוצא מהן. בשמן וביין:
גְּמָ' בָּעֵי רָמֵי בַּר חָמָא: ''אֵלּוּ'' דַּוְקָא, אוֹ ''שֶׁאֵינִי טוֹעֵם'' דַּוְקָא?
Traduction
GEMARA: With regard to the last ruling in the mishna, that one who vows: Olives and grapes are konam for me, and for that reason I will not taste these items, he is prohibited from tasting them and the wine and oil that emerge from them, Rami bar Ḥama raises a dilemma: Is it specifically because he said these, i.e., he referred to specific olives or grapes, or is it specifically because he said: For that reason I will not taste, i.e., he referred not to eating but to tasting?
Rachi non traduit
גמ' אלו דוקא. דמשום אלו אסור בהן וביוצא מהן או דילמא שאיני טועם דוקא דמשום דאמר שאיני טועם אסור בהן וביוצא מהן:
Tossefoth non traduit
אלו דוקא או שאני טועם דוקא. אמתני' בעי דקתני קונם זיתים אלו שאני טועם אסור בהם וביוצא מהם ומיבעי ליה מה שאנו אוסרין יוצא מהם איירי דאמר שאני טועם דוקא אבל אם לא אמר אלא קונם אלו עלי לא מיתסר אלא (ביוצא) מהם וא''ת היכי מצינו למימר דשאני טועם חמור מקונם אלו והא גבי חילופיהן וגדוליהן דמותר בהם [כשאמר שאני טועם] וכשאמר קונם פירות אלו - אסור ויש לומר דשאני גבי חילופיהן שאינו תלוי באלו כלל אלא בהזכרה כשאמר שאני אוכל שאני טועם דלא נתכוון לאסור כ''א גופם לאכול ולא חילופיהן ובשלא הזכיר שאיני אוכל ואמר קונם עלי פירות כי נמי לא אמר אלו שוינהו עליה איסור בין הם בין חילופיהן אבל לענין יוצא מהם יכול להיות דאלים טפי לישנא דשאני אוכל ושאני טועם מקונם אלו:
אִי סָלְקָא דַעְתָּךְ ''אֵלּוּ'' דַּוְקָא, ''שֶׁאֵינִי טוֹעֵם'' לְמָה לִי? הָא קָא מַשְׁמַע לַן, דְּאַף עַל גַּב דְּאָמַר ''שֶׁאֵינִי טוֹעֵם'', אִי דְּאָמַר ''אֵלּוּ'' — מִיתְּסַר, וְאִי לָא — לָא.
Traduction
The Gemara asks: If it enters your mind that it is specifically because he said these, why do I need the phrase: That I will not taste? The Gemara answers: This teaches us that even if he said: That I will not taste, only if he said the word these is he prohibited from tasting oil or wine, but if he did not say the word these, he is not prohibited from doing so. The dilemma therefore cannot be resolved by inference from the phrasing of the vow in the mishna.
Rachi non traduit
אי ס''ד אלו דוקא. ושאיני טועם לאו להכי תנא שאיני טועם למה לי:
הא קא משמע לן דאע''ג דאמר שאיני טועם אי אמר אלו מיתסר. ביוצא מהן אי לא לא והכי כמי [אי הוי] אמרי' ואי אמרת שאיני טועם דוקא ואלו לאו דוקא למאי תנא אלו [והוה מתרצינן] הא קמשמע לן אע''ג דאמר אלו אי אמר שאיני טועם מיתסר ביוצא מהן אי לא לא מאי:
Tossefoth non traduit
דאי סלקא דעתך אלו דוקא שאני טועם ל''ל הא קמ''ל דאע''ג דאמר שאני טועם אי אמר אלו אין אי לא לא [הגה''ה ז''ו מצאת''י מבחו''ץ]:
ת''ש שאני אוכל ושאני טועם מותר בחילופיהן. נראה דקאי אקונם פירות אלו דאע'''ג דאמר אלו כשאמר שאני אוכל מגרע ליה איסור הנאה דגלי אדעתיה שאינו אוסר אלא באכילה אע''ג דלענין יוצא מהם אהני שאני טועם להחמיר וראיה לדבר דהא שאני אוכל קאי נמי אפירות אלו לאידך בבא האומר לאשתו קונם מעשה ידיך אסור בחילופיהן ואיירי כגון דאמר אלו או שמא משמעות הלשון כך כשאוסר מעשה ידיה כגון אם אמר פירות אלו וקתני עלה שאני אוכל שאני טועם מותר בחילופיהן ובגידוליהן ולפירוש זה ק' דדייקא הא ביוצא מהם אסור [דלמא] שאני הכא דקאמר אלו ושאני טועם ושמא מדלא נקט התנא בהדיא בסיפא קונם פירות אלו שאני טועם אלא נקט שאני טועם גרידא משמע דאפילו לא אמר אלו אשמעינן תנא דמותר בחילופיהן ואסור ביוצא מהם:
ע''ד כא''ן הגה''ה מהר''ם וז''ה מצאת''י בפני''ם:
אָמַר רָבָא, תָּא שְׁמַע: ''קוּנָּם פֵּירוֹת הָאֵלּוּ עָלַי'', ''קוּנָּם הֵן לְפִי'' — אָסוּר בְּחִילּוּפֵיהֶן וּבְגִידּוּלֵיהֶן, הָא בַּיּוֹצֵא מֵהֶן מוּתָּר!
Traduction
Rava said: Come and hear a resolution to this dilemma from the mishna below (57a): If one says: This produce is konam upon me, or: It is konam to my mouth, he is prohibited from eating their replacements and anything that grows from them. It may be inferred that liquids that emerge from them are permitted. Evidently, referring to specific produce is not sufficient to render their juice forbidden. Rather, the prohibition in the mishna is apparently due to the phrase: And for that reason I will not taste.
Rachi non traduit
פירות האלו. כיון דאמר אלו אסור בחילופיהן ובגידוליהן ודייקינן מיניה הא ביוצא מהן כגון סחט משקה מותר ושמע מינה דאלו לאו דוקא: תריץ לא תימא הא ביוצא מהן מותר אלא הוא הדין דאפי' יוצא מהן אסור דהא אלו קאמר ואלו דוקא והא דלא נקט בהדיא אסור ביוצא מהן:
Tossefoth non traduit
ת''ש [קונם פירות האלו עלי וכו'] הא ביוצא מהם מותר. דאי אסור ליתני אסור ביוצא מהם וכ''ש בחילופיהן דמשמע ליה דמסתבר טפי להתיר יוצא מהם מחילופיהן [ומשני] דאה''נ דיוצא מהם אסור ולרבותא - נקט יוצא מהם ואשמועינן חלופיהן כגידוליהן ואסורין דאי תנא יוצא מהם אסור ה''א דחילופיהן דשרו הואיל ולא באו מגוף האיסור עצמו:
הוּא הַדִּין דַּאֲפִילּוּ בְּיוֹצֵא מֵהֶן אָסוּר. וְהָא עֲדִיפָא לֵיהּ לְאַשְׁמוֹעִינַן דְּחִילּוּפֵיהֶן כְּגִידּוּלֵיהֶן דָּמֵי.
Traduction
The Gemara refutes this proof: The same ruling as in the mishna above is true with regard to liquids that emerge from the produce; they too are forbidden. And the reason this ruling isn’t mentioned there is that it is preferable for that mishna to teach us that their replacements are forbidden just like what grows from them is forbidden, although they contain no substance of the forbidden item.
Rachi non traduit
הא עדיפא לאשמועינן דחילופיהן. אע''ג דלא הוו גופייהו כגידולין דמו:
תָּא שְׁמַע: ''שֶׁאֵינִי אוֹכֵל'', וְ''שֶׁאֵינִי טוֹעֵם'' — מוּתָּר בְּחִילּוּפֵיהֶן וּבְגִידּוּלֵיהֶן. הָא הַיּוֹצֵא מֵהֶן — אָסוּר! אַיְּידֵי דְּלָא נָסֵיב בְּרֵישָׁא ''יוֹצֵא מֵהֶן'', לָא נָסֵיב נָמֵי בְּסֵיפָא ''יוֹצֵא מֵהֶן''.
Traduction
Come and hear a resolution from the continuation of that same mishna: If one says: This produce is konam upon me, and for that reason I will not eat them, or: This produce is konam upon me, and for that reason I will not taste them, he is permitted to eat their replacements and anything that grows from them. It may be inferred that liquids that emerge from them are forbidden. The Gemara rejects this argument: Since that mishna did not cite liquids that emerge from them in the first clause, it did not cite liquids that emerge from them in the latter clause either. Therefore, it cannot be inferred that liquids that come from the produce are forbidden.
Rachi non traduit
שאיני אוכל ושאיני טועם. כגון דלא אמר אלו טועם משמע דמדידהו גופוייהו קאמר לפיכך מותר בגידוליהן ובחילופיהן ודייקינן הא ביוצא מהן אסור דהא טועם מגופייהו קאמר אלמא דשאיני טועם דוקא:
הוא הדין דאפי' ביוצא מהן מותר איידי דלא תנא ברישא יוצא מהן מותר. דעדיפא ליה נקט לא קתני בסיפא יוצא מהן:
Tossefoth non traduit
ת''ש שאני אוכל שאני טועם ולא אמר אלו מותר בחילופיהן הא יוצא מהם אסור. אע''ג דלא אמר אלו דאי מותר לישמעינן יוצא מהם וכ''ש חילופיהם שאינם מגוף הפירות דהכי [משני] לעיל דחילופיהן עדיף לאשמועינן ברישא לאיסורא מביוצא מהם וקשה לידחי במאי דסלקא דעתך בת''ש דלעיל דאדרבה מסתבר טפי לאיסורא חילופיהן מיוצא מהם וזיל הכא קמדחי ליה [וזיל הכא קמדחי ליה] ומשני איידי דלא נסיב רישא יוצא מהם כו' דהא שניא דהא עדיף ליה למיתני חילופיהן כגידוליהן לא נקט נמי בסיפא יוצא מהם ואע''ג דה''ה ודאי שרו בחילופיהן:
תָּא שְׁמַע, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: מַעֲשֶׂה וְאָסַר רַבִּי טַרְפוֹן עָלַי בֵּיצִים שֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ עִמּוֹ. אָמְרוּ לוֹ: אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁאָמַר ''בָּשָׂר זֶה עָלַי'', שֶׁהַנּוֹדֵר מִן הַדָּבָר וְנִתְעָרֵב בְּאַחֵר, וְיֵשׁ בּוֹ בְּנוֹתֵן טַעַם — הֲרֵי זֶה אָסוּר.
Traduction
Come and hear a resolution from the previous mishna (52a): Rabbi Yehuda said: There was an incident where Rabbi Tarfon prohibited me from eating even eggs that were cooked with meat. The Rabbis said to him: Indeed so, but when is this the halakha? When the one who took the vow said: This meat is forbidden to me, referring to a specific piece of meat. This is because in the case of one who vows that something is forbidden to him and it gets mixed into another food, and the latter food contains an amount of the forbidden food that gives it flavor, i.e., the prohibited food can be tasted in the permitted food, the mixture is forbidden. Evidently, referring to a specific food causes what emerges from it to be forbidden as well.
Rachi non traduit
בזמן שאמר בשר זה עלי. דהוי כמ''ד אלו עלי וש''מ אלו דוקא:
Tossefoth non traduit
בשר זה עלי כו' אסור בנותן טעם. ומדמי יוצא מהם לנ''ט דכי היכי דאסר אדנפשיה כדאמר בשר זה עלי בנ''ט ה''נ אסור יוצא מהן וזה היינו כמו אלו אלמא דבאלו מיתסר יוצא מהן:
בְּ''אֵלּוּ'' — לָא קָא מִיבַּעְיָא לַן דְּדַוְקָא הוּא. כִּי מִיבַּעְיָא לַן בְּ''שֶׁאֵינִי טוֹעֵם'' — דַּוְקָא, אוֹ לָאו דַּוְקָא?
Traduction
The Gemara reinterprets the dilemma: We do not raise the dilemma with regard to the word these, as using specifically this word is certainly sufficient to render the liquids that come from the produce forbidden. When we raise a dilemma, it is with regard to the phrase: That I will not taste it. Is this phrase mentioned by the mishna specifically to teach that using it in a vow is sufficient to render the juice forbidden, or is it not mentioned specifically for that purpose?
תָּא שְׁמַע: ''דָּג דָּגִים שֶׁאֵינִי טוֹעֵם'' — אָסוּר בָּהֶן, בֵּין גְּדוֹלִים בֵּין קְטַנִּים, בֵּין חַיִּים בֵּין מְבוּשָּׁלִים, וּמוּתָּר בְּטָרִית טְרוּפָה וּבְצִיר.
Traduction
Come and hear a resolution from the mishna above (51b): If one vows: Fish or fishes are konam for me, and for that reason I will not taste them, he is prohibited with regard to all of them, whether large fish or small, and whether raw or cooked. But he is permitted to taste minced sardines and to taste fish brine. The phrase: I will not taste, clearly does not render fish brine forbidden, although it contains that which emerged from fish.
Rachi non traduit
ומותר בציר. דהיינו ציר היוצא מהן אלמא דשאיני טועם לאו דוקא:
Tossefoth non traduit
ת''ש ומותר בטרית טרופה ובציר. וציר היינו יוצא מהן אלמא בשאני טועם גרידא מותר יוצא מהם:
אָמַר רָבָא: וּכְבָר יָצָא מֵהֶן.
Traduction
Rava said: But there is no evidence from here, as the fish brine that is permitted by the mishna may be referring to brine that already emerged from them before the vow was taken, and was therefore not included in the fish that were rendered forbidden by the vow. The dilemma therefore remains unresolved.
Rachi non traduit
אמר רבא. תריץ הא דקתני מותר בציר שכבר יצא מהן קודם שנדר ולהכי מותר אבל אם לאחר שנדר יצא מהן לעולם אימא לך דאסור ושאיני טועם דוקא:
Tossefoth non traduit
אמר רבא שכבר יצא. פי' האי ציר דקשרי היינו בציר שיצא מהם קודם נדרו ובההוא אינו נאסר אף כשאני טועם דוקא אבל ביוצא מהם אחר נדרו (אסור) אימא לך דאסור דשאני טועם דוקא ולא איפשיטא לן אי שאני אוכל דוקא הלכך בשל תורה הלך לחומרא ובשאני טועם גרידא אסור יוצא מהם ועוד נשמעינן שאם אדם אוסר שלא יאכל בשר עד זמן פלוני שאסור ברוטב דהא בהא תליא דאי יוצא מהם אסור ה''נ נתינת טעם אסור דמדמה לה להדדי:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source