Daf 51b
הַנּוֹדֵר מִן הַצַּחֲנָה כּוּ'. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי, אָמַר: ''הֲרֵי עָלַי צִיחִין'', מַאי? תִּיבְּעֵי.
Rachi (non traduit)
אמר הרי עלי ציחין. מי אמר דמדגים ממש קאמר ולא מדבר אחר או דילמא דמי כמאן דאמר מן הצחנה:
Tossefoth (non traduit)
הרי עלי צחיחין. כיון דאמר לשון זה משמע צחנתא זו דוקא ומותר בטרית טרופה או דלמא כנודר מן הצחנה ואסור בטרית:
מַתְנִי' הַנּוֹדֵר מִן הֶחָלָב — מוּתָּר בַּקּוֹם, וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹסֵר. מִן הַקּוֹם — מוּתָּר בֶּחָלָב. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: הַנּוֹדֵר מִן הַגְּבִינָה — אָסוּר בָּהּ, בֵּין מְלוּחָה וּטְפֵלָה. הַנּוֹדֵר מִן הַבָּשָׂר —
Rachi (non traduit)
מן הקום מותר בחלב. דברי הכל דחלב אינו בכלל קום:
אוסר. דקא סבר יש בו צחצוח חלב והוי בכלל חלב:
מתני' מן הקום. משג''א היינו נסיובי דחלבא דקום אינו בכלל חלב:
Tossefoth (non traduit)
בבשר מותר ברוטב. לכאורה משמע דמותר בשר להחליף ולמכור וכן בנודר מן הענבים ומן התאנים:
שאינו מתכוין לאסור עצמו בהנאת מין כשהוא מזכיר אבל כשאמר קונם בשר זה עלי אסור אפילו בהנאה וכי ההיא דקונם פירות הללו עלי דאסור בחילופיהן:
ר' יהודה אוסר. דסבר היא וטעמה:
הנודר מן הבשר מותר ברוטב ובקיפה. אע''ג שיש בו טעם בשר ואע''ג דקיפה הוי בשר שנקפה בשולי הקדירה דלא קרי אינשי בשר אלא חתיכות בשר שהן בעין:
הנודר מן הגבינה אסור בין מלוחה בין תפילה. ואע''ג דלא אכלי אינשי אלא מלוחה:
קום. מי חלב שקורין משג''א ורבי יוסי סבר דקום בכלל חלב וכן חלב בכלל קום וי''מ הנודר בקום מותר בחלב לדברי הכל:
ומותר בקום. מי חלב דהואיל ופסולת חלב הוא אינו בכלל חלב ורבי יוסי אוסר דפסולת חלב הוי בכלל חלב:
הָא לָא קַשְׁיָא: דִּלְמָא פַּלְטֵיהּ דָּג גָּדוֹל, וּבַלְעֵיהּ דָּג קָטָן. אֶלָּא: ''וְהַדָּגָה אֲשֶׁר בַּיְאוֹר מֵתָה'', קְטַנִּים מֵתוּ, גְּדוֹלִים לֹא מֵתוּ?! אֶלָּא: ''דָּגָה'' — מַשְׁמַע גְּדוֹלִים וּמַשְׁמַע קְטַנִּים, וּבִנְדָרִים הַלֵּךְ אַחַר לְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם.
Rachi (non traduit)
גמ' הלך אחר לשון בני אדם. שקורין דג לגדול ודגה לקטנים להכי כי אמר דג מותר בקטנים וכי אמר דגה אסור בקטנים וכי אמר דג דגה אסור בשניהם:
Tossefoth (non traduit)
במעי הדגה וכו' בנדרים הלך אחר לשון בני אדם. וקורין לקטנים דגה:
אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: מִמַּאי דְּ''דָג שֶׁאֲנִי טוֹעֵם'' — גָּדוֹל הוּא, דִּכְתִיב: ''וַיְמַן ה' דָּג גָּדוֹל לִבְלוֹעַ אֶת יוֹנָה''. וְהָכְתִיב: ''וַיִּתְפַּלֵּל יוֹנָה אֶל ה' אֱלֹהָיו מִמְּעֵי הַדָּגָה''!
גְּמָ' תַּנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: ''דָּג שֶׁאֲנִי טוֹעֵם'' — אָסוּר בִּגְדוֹלִים, וּמוּתָּר בִּקְטַנִּים. ''דָּגָה שֶׁאֲנִי טוֹעֵם'' — אָסוּר בִּקְטַנִּים וּמוּתָּר בִּגְדוֹלִים. ''דָּג דָּגָה שֶׁאֲנִי טוֹעֵם'' — אָסוּר בֵּין בִּגְדוֹלִים בֵּין בִּקְטַנִּים.
Tossefoth (non traduit)
דג דגה. פירוש שאמר שניהן בין גדולין בין קטנים משמע מייתור הלשון:
תניא ר' שמעון אומר דג שאני טועם אסור בדג גדול. דדג משמע דג גדול כדכתיב וימן ה' דג גדול:
''דָּג דָּגִים שֶׁאֲנִי טוֹעֵם'' — אָסוּר בָּהֶן, בֵּין גְּדוֹלִים בֵּין קְטַנִּים, בֵּין מְלוּחִים בֵּין תְּפֵלִים, בֵּין חַיִּים בֵּין מְבוּשָּׁלִים, וּמוּתָּר בְּטָרִית טְרוּפָה, וּבְצִיר. הַנּוֹדֵר מִן הַצַּחֲנָה — אָסוּר בְּטָרִית טְרוּפָה, וּמוּתָּר בְּצִיר וּבְמוּרְיָיס. הַנּוֹדֵר מִטָּרִית טְרוּפָה — אָסוּר בְּצִיר וּבְמוּרְיָיס.
Rachi (non traduit)
אסור בציר ובמורייס. דהני בכלל טרופין נינהו:
ובציר. שעושין מקרבי דגים וכל שכן במורייס שאין עושין אותו אלא משומן של דגים:
ומותר בטרית טרופה. דג ששמו טרית ומוכרין אותו בחתיכות שלא נדר אלא מדג הנמכר שלם:
מתני' דג דגים שאני טועם. דג משמע גדול דגים משמע קטנים וכיון דאמר שניהם אסור בהן בין גדולים בין קטנים:
Tossefoth (non traduit)
הנודר מן הצחנה. דגים טרופים כדאמר בע''ז (דף מ -) ובסנהדרין (דף מ:
') מוניני וצחנתא טעים ופריס להו וי''מ דגים קטנים ולפי שהטרית חתוכה בחתיכות קטנות הוי בכלל צחנה:
ומותר בציר. אע''פ שדגים מעורבין בו וא''צ לומר מורייס שאין בו אלא שומן דגים:
טרית טונינ''א בלע''ז וי''מ שלכך מותר בטרית שלא נתכוון אלא בדגים שלמים:
בטרית טרופה. מין דג גדול שחותכין וטורפין אותו ולא מיקרי לא דג ולא דגים אלא יש להם שם בפני עצמם:
דג דגים שאני טועם. פירוש דג או דגים ורבי שמעון דאמר בגמרא דג גדולים משמע פליג אהא וי''א דג ודגים דאמר לתרוייהו:
ומותר בציר ובמורייס. דאין ניכר בהם ממשות הדגים ולא נתכוון אלא לממשות הדגים:
הנודר בטרית טרופה אסור בציר ובמורייס. טרופה ואין טרופה גדולה מזה שאין בהם רק ליחלוחית הדג ושומנו:
מַתְנִי' ''מִן הַצָּלִי'' — אֵין אָסוּר אֶלָּא מִן הַצָּלִי שֶׁל בָּשָׂר, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. ''צָלִי שֶׁאֲנִי טוֹעֵם'' — אָסוּר בְּכָל הַצְּלוּיִים. ''מִן הַמָּלִיחַ'' — אֵין אָסוּר אֶלָּא מִן הַמָּלִיחַ שֶׁל דָּג. ''מָלִיחַ שֶׁאֲנִי טוֹעֵם'' — אָסוּר בְּכָל הַמְּלוּחִים.
Tossefoth (non traduit)
מן המליח. סתם מליח הוי דג מליח:
מן הצלי. סתמא הוי דבשר:
גְּמָ' אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אַוְיָא לְרַב אָשֵׁי: אָמַר ''דִּכְבִישׁ'', מַאי? ''דִּשְׁלִיק'', מַאי? ''דִּצְלִי'', מַאי? ''דִּמְלִיחַ'', מַאי? הֵיכֵין מַשְׁמַע? תִּיבְּעֵי.
Rachi (non traduit)
תיבעי. כלומר תיקו:
גמ' אמר קונם דכביש עלי או דשליק עלי מאי. מי אמרינן דכביש דמי כמ''ד הכבוש או דילמא דמי כמאן דאמר כבוש שאני טועם ואסור בכל הכבושין:
Tossefoth (non traduit)
דכבוש מאי. פירוש אם אמר קונם דכבוש עלי מאי כסתם כבוש דמי ואינו אסור אלא בכבוש ירק או דילמא כשאני טועם דמי ואסור בכל הכבושי':
מַתְנִי' ''מִן הַכָּבוּשׁ'' — אֵין אָסוּר אֶלָּא מִן הַכָּבוּשׁ שֶׁל יָרָק. ''כָּבוּשׁ שֶׁאֲנִי טוֹעֵם'' — אָסוּר בְּכָל הַכְּבוּשִׁים. ''מִן הַשָּׁלוּק'' — אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מִן הַשָּׁלוּק שֶׁל בָּשָׂר. ''שָׁלוּק שֶׁאֲנִי טוֹעֵם'' — אָסוּר בְּכָל הַשְּׁלוּקִים.
Rachi (non traduit)
מתני' אינו אסור אלא בכבוש של ירק. דסתם כבוש ירק הוא אבל אמר כבוש שאני טועם הואיל ואמר כי האי לישנא אסור בכל הכבושין וה''ה בכל הנך אם אמר בשלוק סתם אינו אסור כו' דסתם שלוק שלהן אינו אלא בשר ודעתיה לא הוי אלא בשר דדרכו להתבשל ולהשלק:
Tossefoth (non traduit)
מן השלוק. סתמא הוי של ירק:
קונם מן הכבוש. שאמר קונם כבוש עלי אינו אסור אלא בכבוש של ירק דסתם כבוש משמע כבוש של ירק אבל לא כבוש שאני טועם כיון שאמר שאני טועם אסור בכל הכבושים:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source