Vayedaber

Simple Havroutah

Nedarim

Daf 46a

וּשְׁנֵיהֶם אֲסוּרִים לְהַעֲמִיד רֵיחַיִם וְתַנּוּר וּלְגַדֵּל תַּרְנְגוֹלִים.

Traduction

And all agree that they are both prohibited from setting up a mill or an oven in the jointly owned courtyard, or to raise chickens in it.

Rachi non traduit

ושניהם אסורין מלהעמיד ריחים ותנור. לקבוע ריחים ולגדל תרנגולים באותה חצר:

Tossefoth non traduit

ושניהן אסורין להעמיד שם ריחים ותנור ולהעמיד שם תרנגולין. דבכל הכי יכולין למחות זה על זה בלא נדר כדאמר בפרק חזקת הבתים (ב''ב נז:) הלכך אסור לעשות עתה בחצר כשנדר דאם כן מהני ליה חבירו על שלא עיכב דדוקא דריסת הרגל אינו יכול לעכב כל כמה דלא חלקו וי''מ דכשהעמיד ריחים באים רוב עם לשם וממלא חלקו וחלק חבירו וכן לגדל תרנגולין דמתפשטין בכל החצר:

הָיָה אֶחָד מֵהֶם מוּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵירוֹ — לֹא יִכָּנֵס לֶחָצֵר. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, יָכוֹל הוּא לוֹמַר לוֹ: לְתוֹךְ שֶׁלִּי אֲנִי נִכְנָס, וְאֵינִי נִכְנָס לְתוֹךְ שֶׁלְּךָ. וְכוֹפִין אֶת הַנּוֹדֵר לִמְכּוֹר אֶת חֶלְקוֹ.

Traduction

If only one of the partners was prohibited by a vow from deriving benefit from the other, he may not enter the courtyard. Rabbi Eliezer ben Ya’akov says: He can say to the partner: I am entering into my own portion and I am not entering into your portion. And the court forces the one who took such a vow to sell his portion so that he does not cause the other to transgress.

Rachi non traduit

הכי גרסינן היה אחד מהם מודר הנאה על חבירו כופין את הנודר. שהדיר את חבירו למכור את חלקו אתאן לרבנן דאמרי אסורים ליכנס לחצר:

Tossefoth non traduit

היה אחד מהם מודר הנאה מחבירו. משום דבעי למתני כופין כו' דלא שייך למתני בשניהם מודרין וכופין הנודר למכור חלקו דחיישינן פן יעבור אבל רישא דשניהם מודרין אין כופין משום דמנכר אבל הכא דאין אסור אלא האחד והשני מותר דחיישינן שמא יכנס המודר כשיראה חבירו נכנס ולכך כופין למודר ותנא שמא יכנס קתני לה ולרבי אליעזר כיון דשניהם מותרין למה כופין:

הָיָה אֶחָד מִן הַשּׁוּק מוּדָּר בְּאֶחָד מֵהֶם הֲנָאָה — לֹא יִכָּנֵס לֶחָצֵר. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, יָכוֹל לוֹמַר לוֹ: לְתוֹךְ שֶׁל חֲבֵירְךָ אֲנִי נִכְנָס, וְאֵינִי נִכְנָס לְתוֹךְ שֶׁלְּךָ.

Traduction

If someone from the marketplace is prohibited by a vow from deriving benefit from one of the partners, he may not enter a courtyard of the partners, since it belongs partly to the one from whom he may not benefit. Rabbi Eliezer ben Ya’akov says: He can say to him: I am entering into the portion of another resident of the courtyard and I am not entering your own portion since it does not belong entirely to you.

Rachi non traduit

היה אחד מן השוק מודר מן א'. מן השותפים לא יכנס:

Tossefoth non traduit

היה אחד מן השוק. הך בבא לר''א איצטריך [דהוה אמינא] דלא קא שרי ר''א אלא כשהחצר שלו דקמפסיד בדבר אבל אחד מן השוק לא שרינן ולא סמכינן אברירה כיון שאינו מפסיד כלום קמ''ל:

הַמּוּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵירוֹ וְיֵשׁ לוֹ מֶרְחָץ וּבֵית הַבַּד מוּשְׂכָּרִין בָּעִיר, אִם יֵשׁ לוֹ בָּהֶן תְּפִיסַת יָד — אָסוּר, אֵין לוֹ בָּהֶן תְּפִיסַת יָד — מוּתָּר.

Traduction

With regard to one prohibited by a vow from deriving benefit from another and he has a bathhouse or an olive press in the city that is leased out and available for public use, if the one who took the vow has a right to profits from usage in the property, i.e., he retains some rights in the property and has not leased them out completely, it is forbidden for the one who took the vow to use it. If he has no right of usage in the property, it is permitted.

Tossefoth non traduit

אם יש לו תפיסת יד למשכיר אסור. דעדיין הוא ברשותו ומדידיה קמיתהני כיון דגם אחר שהשכיר יש לו בה תפיסת יד אבל כשאין לו בה תפיסת יד יצאה כולה מרשותו ואין לו בה כלום ואינו יכול ליאסר - ומכאן פסק ר''ת מי שהשכיר בית ואח''כ אסרו עליו דאין באיסורו כלום ומיהו יש לי לדחות דמיירי דאדריה סתמא דאין עליו תפיסת יד ואין דעתו לאסור מה שהשכיר אבל אם אסר בהדיא מצי אסרה וכ''מ בערכין (דף כא -) (כל) המשכיר בית לחבירו והקדישו הדר בו מעל ומעלה שכר להקדש ועל ההיא נמי קשה מההיא דפרק אף על פי (כתובות דף נט:) שדה שמשכנתי לך לכשאפדנה תיקדש דקדשה משמע דקודם שפדאה לא קדשה ויש לומר דודאי מה שהבית שוה יותר מן השכירות קדוש אבל כנגדו חולין והוי שותפים המשכיר והמקדיש לכך מעל וההיא דאע''פ ה''ק לכשאפדנה תיקדש כל השדה לגמרי אי נמי יש לחלק דודאי בהקדש גמור דאסר לכ''ע דודאי מצי מקדיש המשכיר ובשמעתין דקאמר מותר מיירי שאסר בקונם בעלמא ואלומי אלימי לשיעבודא דשוכר כדאמר גבי שיעבודא דבעל וההיא דאע''פ דאמר דלא קדשה עד שיפדנה מיירי שאסר בקונם בעלמא אבל אם הקדישה הקדש גמור חל ההקדש אם שוה השדה יותר על החוב ועוד יש לחלק דודאי הך דפרק אע''פ מיירי בב''ח כדתנן מוסיף עוד דינר ופודה כל הנכסים הללו אבל הך דערכין מיירי בשוכר ומצי מקדיש משום דסופו לחזור אליו אבל גבי חוב דלא תחזור לו לבסוף אם לא יפרע לו חובו לא מצי מקדיש ובירושלמי מחלק בההיא דערכין בין הקדים לו שכרו ללא הקדים לו שכרו דודאי כשהקדים לו שכרו אינו של משכיר כלל:

הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ: ''קוּנָּם לְבֵיתְךָ שֶׁאֲנִי נִכְנָס, וְשָׂדְךָ שֶׁאֲנִי לוֹקֵחַ'', מֵת אוֹ שֶׁמְּכָרוֹ לְאַחֵר — מוּתָּר. ''קוּנָּם בַּיִת זֶה שֶׁאֲנִי נִכְנָס'', ''שָׂדֶה זוֹ שֶׁאֲנִי לוֹקֵחַ'', מֵת אוֹ שֶׁמְּכָרוֹ לְאַחֵר — אָסוּר.

Traduction

With regard to one who says to another: Entering your house is konam for me, or: Purchasing your field is konam for me, then if he, i.e., the owner of the house or field, dies or sells the house to another, it is permitted for the one who took the vow to enter the house or purchase the field, as it is no longer in the possession of the prior owner. But if he said: Entering this house is konam for me, or: Purchasing this field is konam for me, then even if the owner dies or sells it to another, it is forbidden.

גְּמָ' אִיבַּעְיָא לְהוּ: בְּנָדְרוּ פְּלִיגִי, הִדִּירוּ זֶה אֶת זֶה מַאי? מִי אָמְרִינַן: בְּנָדְרוּ הוּא דִּפְלִיגִי, אֲבָל בְּהִדִּירוּ זֶה אֶת זֶה — מוֹדוּ לֵיהּ רַבָּנַן לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב דְּכִי אֲנוּסִין דָּמוּ. אוֹ דִילְמָא: אֲפִילּוּ בְּהִדִּירוּ זֶה אֶת זֶה פְּלִיגִי רַבָּנַן?

Traduction

GEMARA: A dilemma was raised before the Sages: In the mishna, the Rabbis and Rabbi Eliezer ben Ya’akov disagree with regard to the permissibility of entering a jointly owned courtyard where the partners vowed not to derive benefit from one another. However, if they instead vowed to prohibit one another from deriving benefit from them and their property, what is the halakha? Do we say that they disagree where the partners each vowed not to benefit from the other, but where they each vowed to prohibit one another from deriving benefit from them, the Rabbis concede to Rabbi Eliezer ben Ya’akov, as they are each considered to be forbidden due to circumstances beyond their control? Or perhaps the Rabbis disagree even in a case where each vowed to prohibit one another from deriving benefit?

Rachi non traduit

גמ' בנדרו הוא דפליגי. היכא דנדרו שניהם זה מזה דזה אמר לחבירו קונם שאני נהנה לך וזה אומר קונם שאני נהנה לך דעכשיו נדרו זה מזה ממש והתם הוא דקא אסרי רבנן ליכנס לחצר דאיהו עצמו קאסר עליה אבל הדירו זה את זה דכל אחד הדיר את חבירו ואמר קונם שאתה נהנה לי קונם נכסי עליך דתרוייהי אנוסים דכל אחד אסר ליה חבריה שלא מדעתיה התם מודו ליה רבנן לר' אליעזר דזה נכנס לתוך שלו וזה נכנס לתוך שלו:

או דילמא אפילו בהדירו [זה את זה] נמי פליגי. דלא שנא אנוסין ול''ש רוצין:

Tossefoth non traduit

[בנדרו הוא דפליגי]. בנדר מעצמו דכל אחד ואחד אסר נפשו שאמר קונם שלא אהנה ממך הלכך יש להחמיר וקנסו רבנן אבל הדירו כל אחד חבירו ליהנות משלו מודו ליה רבנן לר' אליעזר דכאנוסין דמו ולא מיתסרו דאית להו ברירה [ובנדרו] קנסו אבל בהדירו לא קנסו - וצ''ע בהא דתנן האומר הריני עליך חרם ואת עלי שניהם אסורים בדברים של אותה העיר אלמא בהדירו נמי אסרו רבנן ונראה דכיון שאמר הרי אתה עלי חרם קנסינן ליה גם על חבירו דבכל מקום השוו חכמים מדותיהם ואסרו שניהם:

או דילמא אפילו כשהדירו חבירו קנסו רבנן. אי נמי לית להו ברירה ומיהא בפ' שור שנגח את הפרה (בבא קמא דף נא:) אמר בהדיא דרבנן לית להו ברירה וצריך למימר דלית להו הך סוגיא (אלא בת''ש היה אחד מהם מודר ופליגי):

תָּא שְׁמַע: הָיָה אֶחָד מֵהֶן מוּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵירוֹ, וּפְלִיגִי רַבָּנַן! תָּנֵי: נָדוּר מֵחֲבֵירוֹ הֲנָאָה.

Traduction

Come and hear a proof from the mishna: If only one of the partners was prohibited by a vow from deriving benefit from the other, he may not enter the shared courtyard. Here, the prohibitive vow was stated by the other party, and still the Rabbis disagree and forbid the use of the courtyard. Evidently, the dispute in the mishna applies equally to cases beyond the control of the one forbidden by the vow. The Gemara responds: Teach an emended version of the mishna: If one had vowed to prohibit himself from deriving benefit from another. According to this emended version, the mishna may be addressing only the one who brought the prohibition upon himself.

Tossefoth non traduit

ת''ש היה אחד מהם מודר. משמע שחבירו הדירו ואסרי רבנן:

תני נודר. שאסר עצמו מחבירו:

הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, דְּקָתָנֵי סֵיפָא: וְכוֹפִין אֶת הַנּוֹדֵר לִמְכּוֹר אֶת חֶלְקוֹ. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא דִּנְדַר הוּא, הַיְינוּ דְּקָתָנֵי כּוֹפִין. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ דְּאַדְּרֵיהּ, אַמַּאי כּוֹפִין אוֹתוֹ? הָא מֵינָס אֲנִיס?

Traduction

So too, it is reasonable to assume that the mishna is referring to one who imposes the prohibition upon himself, as it was taught in the latter clause with regard to the same case: And the court forces the one who took such a vow to sell his portion. Granted, if you say that the mishna is speaking of a case where he himself vowed not to benefit from the other, this is consistent with that which teaches that the court forces him to sell his portion; since he created the problem, he is forced to resolve it. But if you say that it is referring to a case where the other prohibited him with a vow, why does the court force him to sell his property? He is put in a situation beyond his control. This clause offers no proof, and the Rabbis may still concede in a case where one is forbidden due to another’s vow.

Rachi non traduit

ה''נ מסתברא. דבנדרו מיירי ובנדרו הוא דפליגי דקתני כופין את הנודר:

אי אמרת בשלמא דנדרו. שנדר שלא יהנה מחבירו להכי כופין דאיהו הוא דאסר אנפשיה:

אלא אי אמרת דהדירו חבירו אמאי כופין אותו. הא איהו לא פשע דמינס אניס אלא ודאי בנדרו פליגי:

Tossefoth non traduit

אי אמרת בשלמא בנודר היינו דקתני כופין. דפושע שאסר עצמו מחבירו ויכול לבא לידי תקלה:

אלא אי אמרת שהדירו אמאי אמר כופין. דכופין הנודר היינו המודר אמאי כופין המודר דמאי חטא:

אָמַר רַבָּה אָמַר זְעֵירִי:

Traduction

Rabba said that Ze’eiri said:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source