Vayedaber

Simple Havroutah

Nedarim

Daf 33b

דִּבְרֵי חָנָן הִיא.

Traduction

is the statement of Ḥanan in a dispute pertaining to one who pays the debt of another. Ḥanan holds that he cannot demand to be reimbursed for that payment, since he merely prevented potential damage.

Rachi non traduit

דברי חנן היא. דאמר איבד מעותיו שאין למלוה על בעלה של זו כלום הואיל ולא נתן בידו אלא הבריח ארי מעליו שפירנס את אשתו' שהוא חייב לזונה ה''נ כי פרע חובו אברוחי ארי הוא שאין לו לפרוע על החוב כלום ולהכי שרי דאי כהנים גדולים דפליגי עליה דחנן היא כיון דאמרי ישבע כמה הוציא ויטול מן הבעל הכא נמי סבירא להו כי פרע חובו יכול הפורע לגבות מן הלוה ולהכי הוי הנאה גמורה אם אין הפורע חוזר וגובה ממנו ואסור:

רָבָא אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא דִּבְרֵי הַכֹּל, גַּבֵּי מוּדָּר הֲנָאָה דְּיָהֵיב עַל מְנָת שֶׁלֹּא לִפְרוֹעַ.

Traduction

Rava said: Even if you say that everyone agrees that this is the halakha, it was stated with regard to one prohibited by vow from deriving benefit from another who borrowed money, and the creditor stipulated that it was on the condition that if he so chooses he does not need to repay the loan. In that case, by repaying the loan, one who vowed and imposed the prohibition did not actually repay his debt.

Rachi non traduit

דיהיב ליה ע''מ שלא לפרוע. מזה דהשתא כי פורעו זה לא הוי הנאה הואיל ואי בעי לא מצי למיגבא מיניה כלום ושוקל לו את שקלו נמי מוקמינן ליה לדברי הכל כה''ג שאינו מהנה לו כלום כגון שהוא עצמו שקל את שקלו ושגרו לירושלים ונגנב או אבד לאחר שנתרמה הלשכה והאי לא נתחייב באחריותו ולא היה לו לפורעו דהכי קיי''ל (ב''מ נז:) בני העיר ששיגרו את שקליהן ונגנבו או שאבדו אם נתרמה התרומה נשבעין השלוחין לגזברים שאבדו ובעלים פטורים דתורמין על האבוד ואם קודם שנתרמה הלשכה נשבעין לבני העיר לפיכך כי חזר הנודר ופרע שקלו מותר דלא מהנה ליה כלל:

מַאי חָנָן? דִּתְנַן: מִי שֶׁהָלַךְ לִמְדִינַת הַיָּם, וְעָמַד אֶחָד וּפִירְנֵס אֶת אִשְׁתּוֹ. חָנָן אָמַר: אִיבֵּד אֶת מְעוֹתָיו.

Traduction

The Gemara asks: What is the opinion of Ḥanan to which the Gemara referred? The Gemara answers that it is as we learned in a mishna: In the case of a husband who went to a country overseas, and one other man arose and supported his wife on his own initiative and then demanded to be reimbursed for that support when the husband returned, Ḥanan said: The one who took the initiative to support the wife lost his money, since the husband neither asked him to do so nor committed to compensate him.

Tossefoth non traduit

חנן אומר איבד מעותיו. משום דהוי מבריח ארי בעלמא ואע''ג דחייב במזונות אשתו מ''מ יכול לומר שהיתה מסתפקת ממעשה ידיה וא''ת והא פרק השוכר [את] הפועלים (ב''מ צג:) דרועה שהקדים ברועים ובמקלות חוזרין ונוטלין שכרם מבעל הבית ואמאי מבריח ארי בעלמא וי''ל דלאו מבריח הוא כיון דברי היזיקא שאם לא הקדים הארי היה אוכל הבהמות והיכא דלא ברי היזיקא שהארי אינו ממש עומד ומזומן ואינו מצילו כי אם מפחד הארי לא הוי ברי היזיקא וא''ת בפורע חובו מבריח מיניה והלא ידוע לכל שיש לו לפרוע חובו וא''כ מהנהו וי''ל דפורע חובו היינו זן אשתו ובניו דאיפשר שיתפרנסו ממעשה - ידיהם ולא ברי היזיקא אבל לא נראה דמדקאמר אחרי כן וזן את בניו ואת בנותיו אלמא משמע דמה שאמר זן בניו לאו פורע חובו וי''ל דרישא מיירי שזן אשתו ואת בניו שלא בפניו וסיפא מיירי בפניו וזהו חידוש ואף על גב שמפרנסם בפניו ואין מוחהו אפ''ה חשבינן להו מבריח עי''ל דפורע חובו היינו פורע ממש וא''ת א''כ ודאי [לאו] מבריח ארי י''ל דיכול לומר בע''ח לפורע חובו מפייסינן ליה דמחיל לי ואפילו במשכון מפייסנא ליה והדר לי משכוני הלכך לאו ברי היזיקא ולכך הוי מבריח ארי:

נֶחְלְקוּ עָלָיו בְּנֵי כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים, וְאָמְרוּ: יִשָּׁבַע כַּמָּה הוֹצִיא, וְיִטּוֹל. אָמַר רַבִּי דּוֹסָא בֶּן הַרְכִּינָס כְּדִבְרֵיהֶם. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי: יָפֶה אָמַר חָנָן, הִנִּיחַ מְעוֹתָיו עַל קֶרֶן הַצְּבִי.

Traduction

The sons of High Priests disagreed with him and said: The one who took the initiative to support his wife will take an oath as to how much he spent and take repayment from the husband. Rabbi Dosa ben Harkinas said in accordance with the statement of the sons of High Priests. Rabbi Yoḥanan ben Zakkai said: Ḥanan spoke well, as in any case of this type he placed his money on the antler of a deer, i.e., a risky venture with no guaranteed return.

רָבָא לָא אָמַר כְּרַב הוֹשַׁעְיָא, דְּקָא מוֹקֵים לָהּ לְמַתְנִיתִין כְּדִבְרֵי הַכֹּל. רַב הוֹשַׁעְיָא לָא אָמַר כְּרָבָא, גְּזֵירָה שֶׁלֹּא לִיפָּרַע מִשּׁוּם לִיפָּרַע.

Traduction

The Gemara explains the dispute between Rava and Rav Hoshaya with regard to attribution of the mishna: Rava did not say that the mishna is in accordance with the opinion of Ḥanan, as did Rav Hoshaya, and he preferred a different explanation, as he establishes the mishna in accordance with the statements upon which everyone agrees, rather than attributing it to an individual tanna. Rav Hoshaya did not say that the mishna is in accordance with the opinion of all the tanna’im as did Rava, as there is basis to issue a rabbinic decree prohibiting repayment of a loan for one for whom benefit from another is forbidden by vow on the condition that he does not need to repay the loan, due to a standard loan that he is required to repay. Therefore, he prefers to establish the mishna in accordance with the opinion of Ḥanan.

Rachi non traduit

משום לפרוע. דהתם אי הוה פרע תובו הוה מהני ליה:

מַחֲזִיר לוֹ אֶת אֲבֵידָתוֹ. פְּלִיגִי בַּהּ רַבִּי אַמֵּי וְרַבִּי אַסִּי, חַד אָמַר: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּשֶׁנִּכְסֵי מַחְזִיר אֲסוּרִין עַל בַּעַל אֲבֵידָה, דְּכִי מַהְדַּר לֵיהּ — מִידַּעַם דְּנַפְשֵׁיהּ קָא מַהְדַּר לֵיהּ. אֲבָל נִכְסֵי בַּעַל אֲבֵידָה אֲסוּרִין עַל מַחְזִיר — לָא קָא מַהְדַּר לֵיהּ, דְּקָא מְהַנֵּי לֵיהּ פְּרוּטָה דְּרַב יוֹסֵף.

Traduction

§ We learned in the mishna: He returns his lost item to him. Rabbi Ami and Rabbi Asi disagree about this. One said: They taught this only in a case where the property of the one returning the lost item is forbidden to the owner of the lost item, as when he returns it to him he is returning to him something of his own and is not giving him anything new. Consequently, returning a lost item in no way violates the vow. However, in a case where the property of the owner of the lost item is forbidden to the one returning the lost item, he may not return it to him, as in that case the owner indirectly benefits the one returning the lost item by enabling him to acquire the peruta of Rav Yosef. Rav Yosef said that the legal status of one tending to the return of a lost item is like that of a paid bailee. Since one who is engaged in a mitzva is exempt from performing another mitzva, while he is tending to the lost item he is exempt from giving charity to a pauper. Since the one returning the lost item profits from engaging in the return of the lost item, it is prohibited for him to do so, as he is prohibited by vow from deriving benefit from the owner of the lost item.

Rachi non traduit

תפול הנאה להקדש. מפ' בגמרא:

לא שנו. דמחזיר לו אבידתו אלא כשנכסי מחזיר אסורין על בעל אבידה שהמחזיר הדירו מנכסיו:

דכי מהדר ליה מידעם דנפשיה קמהדר ליה. וליכא הנאה שאינו מהנהו מנכסיו כלום:

אבל נכסי בעל אבידה אסורין על מחזיר. דמחזיר מודר מבעל אבידה לא מצי מהדר ליה אבידתו משום דאי מהדר ליה הוה מתהני מבעל אבידה:

פרוטה דרב יוסף. דאמר רב יוסף העוסק במצוה פטור מן המצוה ולא בעי למיתב ליה פרוטה לעניא בשביל אותה מצוה שמקיים הלכך אין מחזיר לו אבידתו:

Tossefoth non traduit

דמהני ליה פרוטה דרב יוסף. פי' בשעה שעסק במצות אבידה וא''ת ישיב לו אכילת הנאה להקדש אותה פרוטה במקום שנוטלין עליה שכר וי''ל דלא מצי לדיין לדעת כמה פעמים פטור הוא על ידה ממיתב ריפתא לעניא וא''ת והא אברוחי ארי בעלמא הוא שמבריח מעליו העני דאפי' גבי פורע חוב חשבינן ליה מבריח ארי משום דמצי למימר מפייסי' ליה לפיכך לא ברי היזיקא כ''ש הכא גבי פרוטה שאינה מצויה כ''כ והא לא חשיב הנאה וי''ל דפורע חובו היינו אותו שפורע חובו עבורו מבריח ארי מעליו הלכך לאו ברי היזיקא ולכך הוי כמבריח ארי אבל הכא המחזיר עצמו כמבריח הארי מעל עצמו ע''י שמתעסק באבידת חבירו והרי הוא כאילו נוטל מכיסו של בעל אבידה ונותנה לעני ה''נ גבי פורע חובו אם הבעל חוב נוטל מעות מזה לפטור חובו כמו כן היה אסור:

וְחַד אָמַר: אֲפִילּוּ נִכְסֵי בַּעַל אֲבֵידָה אֲסוּרִין עַל מַחְזִיר מַהְדַּר לֵיהּ, וּמִשּׁוּם פְּרוּטָה דְּרַב יוֹסֵף לָא שְׁכִיחַ.

Traduction

And one said: Even in a case where the property of the owner of the lost item is forbidden to the one returning the lost item, he returns it to him. And with regard to the concern due to the peruta of Rav Yosef, it is not a concern because it is uncommon for a pauper to happen upon a person just when he is tending to the lost item. Therefore, it cannot be said that there is profit in the return of a lost item.

Rachi non traduit

פרוטה דרב יוסף לא שכיח. דלא שכיח כה''ג דלהוי שביק ולא יהיב פרוטה לעניא בשביל אותה מצוה ולא מתהני מיניה כלל לפיכך מחזיר לו אבידתו:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source