Le texte Le vocabulaire Les révisions
Nedarim
Daf 22b
לָא עָבְרִינַן יַרְדְּנָא.
Traduction
we had not yet crossed the Jordan River, and we were still outside of Eretz Yisrael. Therefore, the curse of a heart of anger was relevant.
Rachi non traduit
לא עברינן ירדנא. עדיין לא עברנו את הירדן כשאירע אותו מעשה ולא הוינן בתחום א''י:
אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: כָּל הַכּוֹעֵס, אֲפִילּוּ שְׁכִינָה אֵינָהּ חֲשׁוּבָה כְּנֶגְדּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ''רָשָׁע כְּגֹבַהּ אַפּוֹ בַּל יִדְרֹשׁ אֵין אֱלֹהִים כָּל מְזִמּוֹתָיו''. רַבִּי יִרְמְיָה מִדִּיפְתִּי אָמַר: מְשַׁכֵּחַ תַּלְמוּדוֹ וּמוֹסִיף טִיפְּשׁוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: ''כִּי כַעַס בְּחֵיק כְּסִילִים יָנוּחַ'', וּכְתִיב: ''וּכְסִיל יִפְרֹשׂ אִוֶּלֶת''. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: בְּיָדוּעַ שֶׁעֲוֹנוֹתָיו מְרוּבִּין מִזְּכִיּוֹתָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וּבַעַל חֵמָה רַב פָּשַׁע''.
Traduction
Rabba bar Rav Huna said: Anyone who gets angry, at that moment even the Divine Presence is not important to him, as it is stated: ''The wicked, in the height of his anger says: He will not require; all his thoughts are: There is no God'' (Psalms 10:4). Rabbi Yirmeya of Difti said: Anyone who gets angry forgets his learning and increases foolishness, as it is stated: ''For anger rests in the bosom of fools'' (Ecclesiastes 7:9), and it is written: ''But a fool unfolds folly'' (Proverbs 13:16). Rav Naḥman bar Yitzḥak said: With regard to one who gets angry, it is acknowledged that his sins are more numerous than his merits, as it is stated: ''And a wrathful man abounds in transgression'' (Proverbs 29:22).
Rachi non traduit
כגובה אפו. שיש לו חרון:
אין אלהים כל מזמותיו. במחשבותיו אין שכינה חשובה כנגדו:
יפרוש אולת. שמשתטה:
רב פשע. שפשעיו מרובים:
אָמַר רַב אַדָּא בְּרַבִּי חֲנִינָא: אִלְמָלֵא (לֹא) חָטְאוּ יִשְׂרָאֵל לֹא נִיתַּן לָהֶם אֶלָּא חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה וְסֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ בִּלְבַד, שֶׁעֶרְכָּהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא. מַאי טַעְמָא: ''כִּי בְּרֹב חָכְמָה רָב כָּעַס''.
Traduction
Rav Adda, son of Rabbi Ḥanina, said: Had Israel not sinned in earlier times they would have been given the five books of the Torah and the book of Joshua alone. They needed the book of Joshua because it includes the arrangement of Eretz Yisrael. Since it contains the division of Eretz Yisrael among the tribes, it was required for all generations, but the other books of the prophets primarily detail the history of how Israel angered God and He sent prophets to admonish them. What is the reason, i.e., what is the allusion to this idea? It is stated: ''For in much wisdom is much vexation'' (Ecclesiastes 1:18). All the wisdom that the Jews possess from the books of the Bible is the result of their angering God.
Rachi non traduit
מפני שערכה של ארץ ישראל הוא. שכתוב בו ערך חלק של כל שבט ושבט ולא סגיא בלאו הכי ולפי שבעטו וחטאו נוסף להם רוב חכמה שאר הספרים להטריחן יותר:
אָמַר רַבִּי אַסִּי: אֵין נִזְקָקִין לֶ''אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל'', חוּץ מִ''קּוּנָּם אִשְׁתִּי נֶהֱנֵית לִי שֶׁגָּנְבָה אֶת כִּיסִי וְשֶׁהִכְּתָה אֶת בְּנִי'', וְנוֹדַע שֶׁלֹּא גָּנְבָה וְשֶׁלֹּא הִכַּתּוּ.
Traduction
§ Rabbi Asi said: One does not attend to a request to dissolve a vow in which the name of the God of Israel is invoked because such a declaration is especially stringent, except for a case where one swears by the God of Israel and adds: Benefiting from me is konam for my wife because she stole my purse or she hit my son, and then it became known that she did not steal or did not hit his son. In such a case, the vow can be dissolved because the vow was made in error, but in other cases such a vow is not dissolved.
Rachi non traduit
אין נזקקין. להתיר לו נדרו לפי שנדר חמור הוא:
חוץ מקונם אשתי נהנית לי. שאפילו נדר באלהי ישראל שאין אשתי נהנית לי נזקקין להתיר לו לפי שאמרה תורה שמי שנכתב בקדושה ימחה על המים בידים לעשות שלום בין איש לאשתו לא כ''ש האי נדר אי נדר באלהי ישראל שהוא לשון נדר:
Tossefoth non traduit
אין נזקקין לאלהי ישראל. דכיון שנשבע בשם שמים אין נזקקים לו:
חוץ מקונם אשתי נהנית לי שגנבה את כיסי ושהכתה את בני ונודע לו שלא הכת'. וריצב''א ל''ג ונודע לו שלא הכתה דאם כן אפי' התרה נמי לא בעי דאמר כשם שנדרי שגגות מותרות כך שבועות שגגות מותרות אלא הכי גרסינן חוץ מקונם אשתי נהנית לי ותו לא ומיירי שהוא אמת שגנבה כיסו ושהכתה את בנו דהשתא בעי התרת חכם וקאמר דאפי' נשבע באלהי ישראל נזקקין להתירו משום שלום בית:
הָהִיא דַּאֲתַאי לְקַמֵּיהּ דְּרַב אַסִּי, אָמַר לַהּ: בְּמַאי נְדַרְתְּ? בֵּ''אלֹהֵי יִשְׂרָאֵל''. אֲמַר לַהּ: אִי נְדַרְתְּ בְּ''מוֹהִי'' שֶׁהִיא כִּינּוּי בְּעָלְמָא — מִזְדְּקִיקְנָא לִךְ, הַשְׁתָּא דְּלָא נְדַרְתְּ בְּ''מוֹהִי אֶלָּא בֵּ''אלֹהֵי יִשְׂרָאֵל'', לָא מִזְדְּקִיקְנָא לִךְ.
Traduction
The Gemara relates: There was a certain woman who came before Rav Asi. He said to her: With what language did you vow? She said to him: By the God of Israel. He said to her: If you would have vowed and said: By mohi, which is merely a substitute name, I would have attended to your request and dissolved the vow, but now that you did not vow by mohi but rather, by the God of Israel, I will not attend to your request and dissolve the vow.
רַב כָּהֲנָא אִיקְּלַע לְבֵי רַב יוֹסֵף, אֲמַר לֵיהּ: לִטְעוֹם מָר מִידֵּי. אֲמַר לֵיהּ: לָא מָרֵי כּוֹלָּא, לָא טָעֵימְנָא לֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: לָא מָרֵי כּוֹלָּא, לָא טָעֲימַתְּ לֵיהּ. הָנִיחָא לְרַב כָּהֲנָא, דְּאָמַר: ''לָא מָרֵי כּוֹלָּא''. אֶלָּא לְרַב יוֹסֵף, אַמַּאי אֲמַר ''לָא מָרֵי כּוֹלָּא''? הָכִי הוּא דְּקָאָמַר לֵיהּ: ''לָא מָרֵי כּוֹלָּא'' הוּא דְּקָאָמְרַתְּ, הִלְכָּךְ לָא טָעֲימַתְּ לֵיהּ.
Traduction
The Gemara relates another incident: Rav Kahana happened to come to the home of Rav Yosef. Rav Yosef said to him: Let the Master eat something. He said to him: No, by the Master of all I will not eat it. Rav Yosef said to him: No, by the Master of all you will not eat it. The Gemara comments: Rav Kahana’s statement: No, by the Master of all I will not eat it, is well understood. But for Rav Yosef, why did he say: No, by the Master of all you will not eat it? What was the purpose of his vow? The Gemara answers: This is what he said to him: No, by the Master of all you will not eat it is what you said; therefore, you may not eat it, since a vow taken in such solemn fashion may not be dissolved.
Rachi non traduit
לא מרי כולא. שהוא נשבע באדון העולם לא אוכל א''ל רב יוסף לא מרי כולא לא טעימת ליה הכי קאמר רב יוסף לא מרי כולא קאמרת בודאי לא טעימת ליה שאסור להתיר לך דהיינו כמי שנשבע באלהי ישראל:
[חסר הנה והעתקתיו מפירוש רבינו גרשום]
הניחא לרב כהנא. לפי שהיה מסרב בו רב יוסף נדר הכי אלא רב יוסף אמאי קאמר נמי לא מרי כולא:
[ה''ק לא מרי כולא קאמרת]. בתמיה קא''ל רב יוסף כדאמרן:
אָמַר רָבָא אָמַר רַב נַחְמָן: הִלְכְתָא, פּוֹתְחִין בַּחֲרָטָה, וְנִזְקָקִין לֵ''אלֹהֵי יִשְׂרָאֵל''.
Traduction
Rava said that Rav Naḥman said: The halakha is that it is permitted for a halakhic authority to broach dissolution based on regret, and that one also attends to a request to dissolve a vow in which the name of the God of Israel is invoked.
מִשְׁתַּבַּח לֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן בְּרַב סְחוֹרָה דְּאָדָם גָּדוֹל הוּא. אָמַר לוֹ: כְּשֶׁיָּבֹא לְיָדְךָ, הֲבִיאֵהוּ לְיָדִי. הֲוָה לֵיהּ נִדְרָא לְמִישְׁרֵא. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן.
Traduction
§ Rava praised his student Rav Seḥora to Rav Naḥman by saying that he is a great man. Rav Naḥman said to him: When Rav Seḥora comes to you, bring him to me. Rav Seḥora had a vow that he wanted to dissolve, so Rava sent Rav Seḥora to Rav Naḥman. He came before Rav Naḥman.
אֲמַר לֵיהּ: נְדַרְתְּ אַדַּעְתָּא דְּהָכִי? אֲמַר לֵיהּ: אִין. אַדַּעְתָּא דְּהָכִי? אִין. כַּמָּה זִימְנִין. אִיקְּפַד רַב נַחְמָן. אֲמַר לֵיהּ: זִיל לְקִילְעָךְ.
Traduction
Rav Naḥman, who wanted to dissolve the vow, said to him: Did you vow with such a matter in mind? He said to him: Yes, so Rav Naḥman did not dissolve the vow. He then asked again: Did you vow with such a matter in mind, and suggested another possibility. He said to him: Yes. This happened several times, and every time Rav Naḥman attempted to broach an opening, Rav Seḥora replied that he had that in mind when he made the vow. Rav Naḥman became upset with him because it appeared that Rav Seḥora was making it unnecessarily difficult for him to dissolve the vow. Rav Naḥman said to him: Go to your tent [kilakh] because I do not want to talk to you.
Rachi non traduit
איקפד רב נחמן. שלא היה יכול לומר לו דבר שהוא פתח לחרטה:
אמר ליה זיל לקילעך. לביתך הואיל ואיני יודע לפתוח לך:
נְפַק רַב סְחוֹרָה וּפְתַח פִּיתְחָא לְנַפְשֵׁיהּ. רַבִּי אוֹמֵר: אֵיזֶה הִיא דֶּרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבוֹר לוֹ הָאָדָם. כֹּל שֶׁהִיא תִּפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ וְתִפְאֶרֶת לוֹ מִן הָאָדָם. וְהַשְׁתָּא דְּאִיקְּפַד רַב נַחְמָן — אַדַּעְתָּא דְּהָכִי לָא נְדַרִי. וּשְׁרָא לְנַפְשֵׁיהּ.
Traduction
Rav Seḥora went out and made the following opening for himself that would enable the dissolution of his vow, based on a mishna in tractate Avot (2:1): Rabbi Yehuda HaNasi says: What is the proper path that a person should choose? He should choose any path that is considered a glory to the one who does it and a glory from his fellow men. Rav Seḥora then reasoned that now that Rav Naḥman became upset at him, he would not have made the vow with knowledge of this fact, since he would not receive glory from his fellow men, and based on this he dissolved the vow for himself.
Rachi non traduit
כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם. שיהא דבר מקובל נמי בעיני הבריות הוי תפארת לעושיה והואיל דאיקפד רב נחמן שאין מתקבל עליו שנדרו חמור כ''כ שאינו יכול למצוא לו פתח אדעתא דהכי והכי לא נדרי:
Tossefoth non traduit
לעושיה. להקב''ה ותפארת לו מן האדם שבני אדם מקלסים אותו:
והשתא דאיקפד רב נחמן אדעתא דהכי וכו'. פי' משום דליכא תפארת מן האדם אבל תפארת לעושיה שמא הוה כגון שנדר לקיים דבר מצוה:
ושריא לנפשיה. פי' שע''י פתח זה נתחרט והפר לו נדרו וא''ת אמאי לא התיר לו רב נחמן מעיקרא ע''י חרטה דהא רב נחמן גופיה אמר לעיל הלכה פותחין בחרטה וי''ל דהיינו דוקא כשמתחרט מן הנדר מעיקרא אבל כשאינו מתחרט אלא מכאן ולהבא לא ולכך לא רצה להתירו עד שאמר אדעתא דהכי נדרת:
רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי הֲוָה לֵיהּ נִדְרָא לְמִישְׁרֵא. אֲתָא לְקַמַּיְיהוּ דְּרַבָּנַן, אָמְרִי לֵיהּ: נְדַרְתְּ אַדַּעְתָּא דְּהָכִי? אָמַר: אִין. אַדַּעְתָּא דְּהָכִי? אִין. כַּמָּה זִימְנִין,
Traduction
The Gemara relates a similar incident: Rabbi Shimon, son of Rabbi Yehuda HaNasi, had a vow to dissolve. He came before the Sages for dissolution. They said to him: Did you vow with the knowledge of this particular fact? He said: Yes. They proposed another possibility: Did you vow with the knowledge of this other particular fact? He said to them: Yes. This happened several times,
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source