Vayedaber

Simple Havroutah

Nedarim

Daf 20a

מַתְנִי' נָדַר בְּחֵרֶם, וְאָמַר: לֹא נָדַרְתִּי אֶלָּא בְּחֶרְמוֹ שֶׁל יָם. בְּקָרְבָּן, וְאָמַר: לֹא נָדַרְתִּי אֶלָּא בְּקָרְבָּנוֹת שֶׁל מְלָכִים.

Traduction

MISHNA: One who took a vow by associating an item with a dedication [ḥerem], saying: This item is hereby forbidden to me like an item dedicated to the Temple, and then said: I took a vow only with the intention that it would be like a sea net [ḥermo shel yam] that is used to catch fish; or one who took a vow by associating an item with an offering, and then said: I took a vow only with reference to offerings to kings, i.e., a gift for a king, not an offering to God.

Rachi non traduit

מתני' נדר בחרם. דאמר חפץ זה חרם עלי ושוב אמר לא נדרתי אלא בחרמו של ים על שם הרשת שצדין בו את הדגים ולא בחרם ממש:

אלא בקרבנות מלכים. דורונות שמקריבין לפני מלכים:

Tossefoth non traduit

ואמר לא נדרתי אלא בחרמו של ים. לשון מצודה לשון משטח חרמים תהיה בתוך הים (יחזקאל כ''ו:
ה'):

''הֲרֵי עַצְמִי קָרְבָּן'', וְאָמַר: לֹא נָדַרְתִּי אֶלָּא בְּעֶצֶם שֶׁהִנַּחְתִּי לִי לִהְיוֹת נוֹדֵר בּוֹ, ''קוּנָּם אִשְׁתִּי נֶהֱנֵית לִי'', וְאָמַר: לֹא נָדַרְתִּי אֶלָּא בְּאִשְׁתִּי הָרִאשׁוֹנָה שֶׁגֵּירַשְׁתִּי —

Traduction

Or one who said: I am hereby an offering myself [atzmi], and then said: I took a vow only with reference to a bone [etzem] that I set aside for myself to vow with, as atzmi means both myself and my bone, i.e., he set aside a bone so as to pretend to take a vow upon himself; or one who said: Deriving benefit from me is konam for my wife, and then said: I took a vow only with regard to my first wife whom I divorced, not with regard to my current wife.

Rachi non traduit

וכן אם אמר הריני עצמי קרבן. דמשמע שהקדיש את עצמו ושוב אמר לא נדרתי אלא בעצם אחד שיש לי בתוך ביתי שהנחתיו להיות נודר בו ולא בעצמי ממש:

Tossefoth non traduit

לא נדרתי אלא בעצם. אחד של בהמה שהנחתי בתיבתי להיות נודר בו להטעות העולם להאמין דברי שיהו סבורים כי אני נודר נדר גמור:

עַל כּוּלָּן אֵין נִשְׁאָלִין לָהֶם. וְאִם נִשְׁאֲלוּ — עוֹנְשִׁין אוֹתָן וּמַחְמִירִין עֲלֵיהֶן. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

Traduction

For all of the above vows, those who took them do not need to request of a halakhic authority to dissolve them, as the speaker interpreted the vows in a manner that caused them not to take effect at all. However, if they requested dissolution, apparently due to their being uncertain of their explanations, the court punishes them and treats them stringently and the vows are not dissolved. This is the statement of Rabbi Meir.

Rachi non traduit

על כל אלו אין נשאלין להן. דאין צריך שאלה דודאי מותר הואיל ואינהו אמרי דעל דעת כן אמרו:

ואם נשאלו. אם באו לישאל:

Tossefoth non traduit

כולן אין נשאלין עליהם. ואין צריכין שאלה בת''ח אבל ע''ה שבא לישאל עונשין אותו כדקאמר בגמרא שאם נוהג היתר בנזירות על ידי טעמים הללו שהוא אמר עכשיו שלא היה חושבו נדר אע''פ שאינו נדר ולבסוף בא לישאל עליו לפי שלבו טרפו שמא נדר גמור הוא עונשין אותו לנהוג איסור כימים שנהג בה היתר:

ומחמירין עליו. מפרש בגמרא דלא פתחינן בחרטה לומר לבך עלך או כדו תהית אלא צריך לומר לו דאדעתא דהכי לא נדר דזהו חרטה גמורה כדפי' ר''ת:

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: פּוֹתְחִין לָהֶן פֶּתַח מִמָּקוֹם אַחֵר, וּמְלַמְּדִין אוֹתָן — כְּדֵי שֶׁלֹּא יִנְהֲגוּ קַלּוּת רֹאשׁ בִּנְדָרִים.

Traduction

And the Rabbis say: These vows are not treated stringently. Rather, dissolution is broached with them by suggesting a different extenuation, i.e., the halakhic authority suggests extenuating circumstances that undermine the vow but do not pertain to its wording. And we teach them that they should not take this kind of vow in the future, in order that they will not take vows lightly.

Rachi non traduit

וחכמים אומרים פותחין להן פתח. בחרטה ומוכיחין אותן שלא ינהגו קלות ראש בנדרים:

Tossefoth non traduit

וחכ''א פותחין לו פתח ממקום אחר. פר''ת פותחין לו פתח ממקום אחר כדאמרת כלומר זאת החומרא אני מודה לך דלא פתחינן ליה בחרטה אלא צריך לבקש לו פתח ממקום אחר דהיינו אדעתא דהכי לא נדר אבל מיענש לא מיענשי ליה וקשה אם כן אמאי שביק לישנא דמתני' דמחמירין עליו דאמר ת''ק הואיל ולא פליגי עליה דמחמירין ונקט בלישנא אחרינא פותחין הוה ליה למימר מחמירין ועוד דבירושלמי משמע דפליגי רבנן עליה אף במחמירין עליו לכך נראה לר''י דרבנן פליגי אף במחמירין עליו דפותחין ממקום אחר לאפוקי שלא יתירו לו [מגופו של] נדר כלל כיון שהיה בדעתו לקרבנות מלכים וכיוצא בהן אלא מבקשין לו ממקום אחר כמו בשאר נדרים או על ידי פתח דאדעתא דהכי לא נדרת [או] ע''י חרטה [דכדו] וכן פי' התוס' לעיל גבי האומר הרי את עלי כבשר [אימא] פותחין לו פתח ממקום אחר וכן פר''י כרבי יהודה:

גְּמָ' הָא גּוּפָא קַשְׁיָא, אָמְרַתְּ: אֵין נִשְׁאָלִין לָהֶן, וַהֲדַר תָּנֵי: אִם נִשְׁאֲלוּ עוֹנְשִׁין אוֹתָן וּמַחְמִירִין עֲלֵיהֶן?

Traduction

GEMARA: This matter is itself difficult. On the one hand, you said they do not need to request to dissolve them, and then it is taught that if they requested dissolution, the court punishes them and treats them stringently, i.e., the vows took effect and the vows are not dissolved.

Rachi non traduit

גמ' וכולן אין נשאלין. דאין פותחין להם פתח ואין מתירים להן דקנסינן להו משום דנדרא ממש משמע:

והדר תני אם נשאלו. דמשמע דנשאלין:

Tossefoth non traduit

אמר מר אין נשאלין. לשון נדרים משונה הוא מדתניא אין נשאלין דמשמע דמקיל סתם אין צריכין שאלה והדר תני אם נשאלין אלמא משמע דבעי שאלה לא קשיא הא בת''ח כדפי' המשנה:

אָמַר רַב יְהוּדָה, הָכִי קָתָנֵי: וְכוּלָּן אֵין צְרִיכִין שְׁאֵלָה, בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — בְּתַלְמִיד חָכָם, אֲבָל בְּעַם הָאָרֶץ שֶׁבָּא לִישָּׁאֵל — עוֹנְשִׁין אוֹתוֹ וּמַחְמִירִין עָלָיו.

Traduction

Rav Yehuda said that this is what the mishna is teaching: All of these vows do not need a request. However, in what case is this statement said? In the case of a Torah scholar, who knows that these vows do not take effect, and he obviously did not intend for them to take effect in the first place. However, in the case of an ignoramus who comes to request dissolution of the vow, the court punishes him and treats him stringently.

Rachi non traduit

וכולן אין צריכין שאלה. דמותרין בלא שאלה:

בד''א בתלמידי חכם. דאקראי הוא דנדר כה''ג ולא אתי למיסרך:

אבל ע''ה שבא לישאל עונשים אותו ומחמירים עליו. כדי שלא יהא רגיל לנדור בו:

Tossefoth non traduit

אבל בעם הארץ שבא לישאל. יש לספק דמשמע דוקא נקט בא לישאל אבל לא בא לישאל לא אמרינן ליה:

בִּשְׁלָמָא מַחְמִירִין — דְּלָא פָּתְחִינַן לֵיהּ בַּחֲרָטָה, אֶלָּא עוֹנְשִׁין הֵיכִי דָּמֵי?

Traduction

The Gemara asks: Granted, the court treats him stringently in that the halakhic authorities do not broach dissolution with him merely by means of regret; rather, extenuating circumstances must be found. However, what are the circumstances in which the court punishes him?

כִּדְתַנְיָא: מִי שֶׁנָּזַר וְעָבַר עַל נְזִירוּתוֹ — אֵין נִזְקָקִין לוֹ עַד שֶׁיִּנְהוֹג בּוֹ אִיסּוּר כַּיָּמִים שֶׁנָּהַג בָּהֶן הֶיתֵּר. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — בִּנְזִירוּת מוּעֶטֶת. אֲבָל בִּנְזִירוּת מְרוּבָּה — דַּיּוֹ שְׁלֹשִׁים יוֹם.

Traduction

The Gemara answers that the circumstances are as it is taught in a baraita: With regard to one who vowed to be a nazirite and violated his naziriteship, the halakhic authority does not attend to him to dissolve his vow until he observes the prohibitions of naziriteship for the same number of days in which he behaved with permissiveness concerning the restrictions of a nazirite. This is the statement of Rabbi Yehuda. Rabbi Yosei said: In what case is this statement, that he must observe naziriteship for a period of time corresponding to his vow, said? It is said in the case of a short term of naziriteship, which is not longer than the minimum thirty days. However, in the case of a long term of naziriteship it is enough for him to observe it for thirty days, even if he violated it for a greater number of days. This explains the punishment mentioned in the mishna: An ignoramus who requests the dissolution of his vow must first observe the vow for a certain period of time.

Rachi non traduit

ועבר על נזירותו. דכסבור בטעות נדר ואחרי כן בא לישאל:

אין נזקקין לו. לפתוח לו בחרטה:

נזירות מועטת. שקבל עליו נזירות ל' יום אבל אם קיבל נזירות מרובה ועבר ושתה ק' יום אין אומרים ינהג איסור ק' יום שנהג היתר אלא לעונש ל' יום כסתם נזירות הכי נמי עונשין אותו שינהג איסור בנדרו וכימים שעכב כל נדרו דכשאמר לא נדרתי אלא בחרמו של ים ונהג היתר בנדר עד לאחר זמן שעלה בדעתו לישאל:

Tossefoth non traduit

מי שנזר ועבר על נזירותו. ששתה יין כדמוכח בירושלמי:

אין נזקקין לו. להתיר עד שינהוג איסור כימים שנהג בהן היתר:

א''ר יוסי בד''א בנזירות מועטת. דאינו כ''א שלשים יום:

אבל נזירות מרובה. כגון שנה או שנתים וכו' והשתא עונשין אותו היינו כי הכא לנהוג איסור כימים שנהג בהן היתר ורבנן פליגי במתניתין גבי קרבנות מלכים אבל בשאר נדרים גמורים אפילו רבנן מודו דעונשין אותו אם עבר על נזירותו ואין נזקקין לו עד שינהוג איסור כימים שנהג בהן היתר ואפשר דאף ר' יוסי דאמר בנזירות מרובה דיו שלשים יום היינו דוקא בנזירות דסתם נזירות שלשים יום אבל בנדרים דאין סתם נדר ל' יום אלא לעולם אפי' ר' יוסי מודה עד שינהוג איסור כימים שנהג בהן היתר אף בנדר מרובה ומיהו בתוספתא (ספ''א) קתני האי פלוגתא דר' יוסי ור' יהודה בלשון נדר ולא בלשון נזירות ואפ''ה א''ר יוסי בנדר מרובה שלשים יום ותימה מה ענין ל' יום לנדר ויש רוצים לדקדק מזה דסתם נדר ל' יום ול''נ דהא אמר בפרק קמא (דף ד:) נדר לית ליה קיצותא לכ''נ דאע''ג דסתם נדר לעולם מ''מ אין סברא להחמיר בנדר יותר מבנזירות שיש בה קרבן ולכך אמר ר' יוסי ל' יום כמו בנזירות ולכאורה היה נראה דהלכה כרבי יוסי דרבי יהודה ורבי יוסי הלכה כרבי יוסי ואם כן בנדר גמור נמי אם עבר על נדרו דיו שלשים יום כדמשמע בתוספתא דאף בנדר פליג רבי יוסי ומיהו הדעת נוטה דהלכה כר' יהודה דבפרק ב''ש (נזיר דף לד.) מייתי הש''ס להך ולא מדכרא התם רבי יהודה כלל אלא קתני סתם מילתיה ועוד [דקרו] התם בכולה סוגיא מילתא דרבי יהודה רבנן דקאמר מתני' לא רבי יוסי ולא רבנן משמע דהלכה כוותיה מדקרי ליה רבנן ולענין מתני' דחרם צ''ע דנימא הלכה כר''מ משום דהלכה כר''מ בגזירותיו (כתובות נז.) בחומרותיו ושמא לא חשבינן ליה הלכה כר''מ בגזירותיו אלא בקנסותיו:

אָמַר רַב יוֹסֵף: הוֹאִיל וְאָמְרִי רַבָּנַן אֵין נִזְקָקִים לוֹ, בֵּי דִינָא דְּמִזְדַּקְקִי לָא עָבֵיד שַׁפִּיר. רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב אוֹמֵר: מְשַׁמְּתִינַן לֵיהּ.

Traduction

Rav Yosef said: Since the Sages say that the halakhic authority does not attend to him, a court that does attend to him and dissolves his vow immediately is not acting properly. Rav Aḥa bar Yaakov says: A halakhic authority who dissolves the vow prematurely is excommunicated.

Rachi non traduit

בי דינא דמזדקקי ליה. קודם שינהוג איסור בעצמו לא עביד שפיר:

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים פּוֹתְחִין לוֹ פֶּתַח כּוּ'. תָּנָא: לְעוֹלָם אַל תְּהִי רָגִיל בַּנְּדָרִים, שֶׁסּוֹפְךָ לִמְעוֹל בִּשְׁבוּעוֹת. וְאַל תְּהִי רָגִיל אֵצֶל עַם הָאָרֶץ, שֶׁסּוֹפְךָ לְהַאֲכִילְךָ טְבָלִים. אַל תְּהִי רָגִיל אֵצֶל כֹּהֵן עַם הָאָרֶץ, שֶׁסּוֹפְךָ לְהַאֲכִילְךָ תְּרוּמָה. וְאַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה, שֶׁסּוֹפְךָ לָבוֹא לִידֵי נִיאוּף.

Traduction

§ It is stated in the mishna that the Rabbis say: Dissolution is broached with him by suggesting a different extenuation, and he is taught not to take this kind of vow so that he will not take vows lightly. It is taught in a baraita: Never be accustomed to taking vows, because ultimately you will disregard them, and you will even abuse oaths, which are more grave. And do not regularly be around an ignoramus, because ultimately he will feed you untithed produce, as he is not careful to tithe. Do not regularly be by an ignorant priest, because ultimately he will feed you teruma due to his close relationship with you, and teruma is forbidden to a non-priest. And do not talk extensively with a woman, because ultimately you will come to adultery.

Rachi non traduit

שסופך למעול בנדרים. אם תרבה לנדור:

Tossefoth non traduit

אל תהי רגיל בנדרים שסופך למעול בנדרים. ויש ספרים דגרסי שסופך למעול בשבועות פירוש אף בשבועות החמורות שכתוב בהם לא ינקה ויש ספרים דגרסינן בהדיא אף בשבועות והא דאמר נדרים סייג לפרישות מפרש ר''ת כגון שנודר לקיים המצוה כמו אשנה פרק זה או אעשה מצוה זו:

רַבִּי אַחָא בְּרַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: כָּל הַצּוֹפֶה בְּנָשִׁים, סוֹפוֹ בָּא לִידֵי עֲבֵירָה. וְכָל הַמִּסְתַּכֵּל בַּעֲקֵבָהּ שֶׁל אִשָּׁה, הָוְיִין לוֹ בָּנִים שֶׁאֵינָן מְהוּגָּנִין. אָמַר רַב יוֹסֵף: וּבְאִשְׁתּוֹ נִדָּה. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: עֲקֵבָהּ דְּקָתָנֵי, בִּמְקוֹם הַטִּנּוֹפֶת, שֶׁהוּא מְכֻוּוֹן כְּנֶגֶד הֶעָקֵב.

Traduction

Rabbi Aḥa, son of Rabbi Yoshiya, says: Anyone who watches women will ultimately come to sin, and anyone who looks at the heel of a woman will have indecent children as a punishment. Rav Yosef said: And this relates to all women, including his wife when she has the status of a menstruating woman. Rabbi Shimon ben Lakish said: The heel of a woman that is mentioned is not the heel of the foot, but the place of uncleanliness, i.e., the genitalia, and it is called a heel as a euphemism, as it is situated opposite the heel.

Tossefoth non traduit

הויין ליה בנים שאינם מהוגנים. מדה כנגד מדה לפי שמסתכל בעקיבה של אשה שזהו ענין הערוה לכך הויין ליה בנים שאינן מהוגנים:

תַּנְיָא: ''בַּעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיכֶם'' — זוֹ בּוּשָׁה. ''לְבִלְתִּי תֶחֱטָאוּ'' — מְלַמֵּד שֶׁהַבּוּשָׁה מְבִיאָה לִידֵי יִרְאַת חֵטְא. מִיכָּן אָמְרוּ: סִימָן יָפֶה בְּאָדָם שֶׁהוּא בַּיְישָׁן. אֲחֵרִים אוֹמְרִים: כָּל אָדָם הַמִּתְבַּיֵּישׁ, לֹא בִּמְהֵרָה הוּא חוֹטֵא. וּמִי שֶׁאֵין לוֹ בּוֹשֶׁת פָּנִים — בְּיָדוּעַ שֶׁלֹּא עָמְדוּ אֲבוֹתָיו עַל הַר סִינַי.

Traduction

§ It is taught in a baraita: ''That His fear may be upon your faces'' (Exodus 20:17); this is referring to shame, as shame causes one to blush. ''That you not sin'' (Exodus 20:17) teaches that shame leads to fear of sin. From here the Sages said: It is a good sign in a person that he is one who experiences shame. Others say: Any person who experiences shame will not quickly sin, and conversely, one who does not have the capacity to be shamefaced, it is known that his forefathers did not stand at Mount Sinai.

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן דַּהֲבַאי, אַרְבָּעָה דְּבָרִים סָחוּ לִי מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת: חִיגְּרִין מִפְּנֵי מָה הָוְיִין — מִפְּנֵי שֶׁהוֹפְכִים אֶת שׁוּלְחָנָם. אִילְּמִים מִפְּנֵי מָה הָוְיִין — מִפְּנֵי שֶׁמְּנַשְּׁקִים עַל אוֹתוֹ מָקוֹם. חֵרְשִׁים מִפְּנֵי מָה הָוְיִין — מִפְּנֵי שֶׁמְסַפְּרִים בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ. סוֹמִין מִפְּנֵי מָה הָוְיִין — מִפְּנֵי שֶׁמִּסְתַּכְּלִים בְּאוֹתוֹ מָקוֹם.

Traduction

§ Rabbi Yoḥanan ben Dehavai said: The ministering angels told me four matters: For what reason do lame people come into existence? It is because their fathers overturn their tables, i.e., they engage in sexual intercourse in an atypical way. For what reason do mute people come into existence? It is because their fathers kiss that place of nakedness. For what reason do deaf people come into existence? It is because their parents converse while engaging in sexual intercourse. For what reason do blind people come into existence? It is because their fathers stare at that place.

Rachi non traduit

שהופכין. פנים כנגד עורף שבאים על נשותיהן שלא כדרכן:

שהופכים שולחנן. היא למעלה והוא למטה:

Tossefoth non traduit

חגרים מפני שהופכים שולחנם. פי' שמשמשים מטותם שלא כדרכם ולפי שמשנים תשמישן בדבר התלוי בירכים אף בניהם לוקים בירכים הר''י:

מפני שמנשקים באותו מקום. ולכך לוקים הוולדות בפיהם:

מפני שמספרים בשעת תשמיש. שיש להם לשמש בהצנע והם משמיעים קולם לכך נעשים הולדות חרשים:

וּרְמִינְהוּ, שָׁאֲלוּ אֶת אִימָּא שָׁלוֹם: מִפְּנֵי מָה

Traduction

And the Gemara raises a contradiction: Imma Shalom, the wife of Rabbi Eliezer ben Hyrcanus, was asked: For what reason

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source