Vayedaber

Simple Havroutah

Nazir

Daf 61a

תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא: זֶה לִפְנֵי בִּיאַת מַיִם (חַיִּים) וְזֶה לְאַחַר בִּיאַת מַיִם, זֶה לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים וְזֶה לְאַחַר זְרִיקַת דָּמִים.

Traduction

Rabbi Ḥiyya teaches the same halakha: The shaving of a leper does not count for the shaving of naziriteship, as this one, a leper, shaves before immersion in water, and that one, an impure nazirite, shaves after immersion water. This one, the leper, shaves before the blood is sprinkled, and that one, the pure nazirite, shaves after the blood is sprinkled.

Rachi non traduit

תני רבי חייא. טמא והוא מצורע אין עולין לו לכאן ולכאן לפי שזה לפני ביאת מים וזה לאחר ביאת מים נזיר טהור והוא מצורע נמי אין עולין לו לכאן ולכאן שמצורע מגלח לפני זריקה ונזיר טהור לאחר זריקת דמים:

שֶׁתִּגְלַחַת הַנֶּגַע וְכוּ'. בָּעֵי רָמֵי בַּר חָמָא: הָנֵי אַרְבַּע תִּגְלָחִיּוֹת דְּקָאָמַר, מִשּׁוּם מִצְוָה, אוֹ מִשּׁוּם אַעְבּוֹרֵי שְׂעַר טוּמְאָה?

Traduction

§ The mishna taught that the shaving of leprosy overrides the shaving of a nazirite only when he is a confirmed leper. Rami bar Ḥama raises a dilemma: Those four shavings about which the tanna spoke, the four that a nazirite performs for his leprosy and impurity, are they all due to the mitzva of shaving, or are some of them not performed for the sake of a mitzva, but for the sake of removing hair that grew in impurity, so that other hair can grow?

Rachi non traduit

בעי רמי בר חמא הני ארבע תגלחיות. דקאמר עלה ומגלח ד' תגלחיות מי אמר משום מצוה איתנהו ממ''נ תרתי קמייתא משום תרתי תגלחיות בצרעת ושלישית משום טומאה ורביעית משום נזיר דטהרה וכולן בתער:

או דלמא משום עבורי שיער טומאה. איתנהו ואפילו מעביר לה בנשא שפיר דמי:

Tossefoth non traduit

הני ד' תגלחיות משום מצוה. כלומר כולהון משום מצוה וצריך תער אף לשלישית ואפי' טמא ודאי ומוחלט ודאי שטעון ארבע תגלחיות ותגלחת שלישית אינה אלא לנזיר טמא ולפי דעתי לא מהדר אארבע תגלחיות דמתני' דאיירי בספק מוחלט וספק טמא שאין במשנתינו תגלחת שלא תוכל להסתפק או במוחלט או בנזיר טהור ודאי מצורע ונזיר טהור נפקא לן מקראי בפ' שלשה מינין (לעיל נזיר דף מא.) דבתער ונזיר טמא נמי גמרינן לה מנזיר טהור וסוגיא דהש''ס הוא דסלקא הכי ולרמי בר חמא מיבעיא ליה ובקוצר היה יכול לומר תגלחת נזיר טמא צריכה תער או אינה צריכה תער אלא דנקט הני תגלחיות משום דאיירינהו בהו בסוגיין במוחלט ודאי וטמא ודאי דמגלח ארבע תגלחיות:

לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ? לְעַבּוֹרֵי בְּנָשָׁא. אִי אָמְרַתְּ מִשּׁוּם מִצְוָה — לְעַבּוֹרֵי בְּנָשָׁא לָא, וְאִי אָמְרַתְּ מִשּׁוּם אַעְבּוֹרֵי שְׂעַר טוּמְאָה — אֲפִילּוּ סַכְיֵהּ נָשָׁא נָמֵי.

Traduction

The Gemara asks: What is the difference whether he shaves for one reason or another? The Gemara explains: It is relevant with regard to removing hair with a depilatory. If you say that the reason is due to a mitzva, removing with a depilatory is not an option, as the mitzva is specifically to shave. But if you say the reason is due to the removal of hair of impurity, even if he rubs it with a depilatory that is also effective.

Tossefoth non traduit

אי אמרת משום איעבורי שער אפי' סכייה נשא. וצריך לומר דגילח מקצת השער במספרים או בתער שאם סך נשא בכל ראשו תו לא הדר כדאמרי' בפ' החובל (ב''ק דף פו.) ולא מצי למיעבד תגלחת של טהרה וה''ה דמצי למיבעי או מגלחו במספרים:

מַאי? אָמַר רָבָא, תָּא שְׁמַע: וּמְגַלֵּחַ אַרְבַּע תִּגְלָחִיּוֹת. אִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ מִשּׁוּם עַבּוֹרֵי שְׂעַר טוּמְאָה, אֲפִילּוּ בְּשָׁלֹשׁ נָמֵי סַגְיָא לֵיהּ! שְׁמַע מִינַּהּ מִשּׁוּם מִצְוָה: שְׁמַע מִינַּהּ.

Traduction

What then is the halakha? Rava said: Come and hear a resolution from a baraita (Tosefta 6:1): And he shaves with four acts of shaving. Now if it should enter your mind that the reason is for the sake of removing hair of impurity, even three shavings should be enough for him, two for his leprosy, and the last one for his naziriteship of purity. Since the third shaving is performed only to remove his hair of impurity so that he can start his pure naziriteship afresh, why is it included? Conclude from the baraita that all four shavings are due to the mitzva of shaving. The Gemara says: Conclude from the baraita that this is the case.

Rachi non traduit

ואי ס''ד משום עבורי שיער טומאה. הוא דמגלח אפילו בג' תגלחיות נמי סגיא דכיון דשתי תגלחיות שבמצורע ושלישית של נזיר טמא איכא עבורי שיער טומאה והאי דהדר מגלח בתגלחת רביעית הא ליכא עבורי שיער טומאה ואמאי מגלח אל''א לאו ש''מ דכולהו איתנהו משום מצוה לגלח ארבע תגלחיות ש''מ:

Tossefoth non traduit

תא שמע ומגלח ארבע תגלחיות ש''מ משום מצוה ש''מ. יש מפרשים דדייק מדכולל אותם ביחד א''כ דמיין אהדדי וכולהו בתער אף השלישית שהיא לספק נזיר טמא גם יש ספרים כתוב ואי ס''ד משום עיבורי טומאה אפילו בג' נמי סגי וקשיא לן מאי מייתי והלא בכל התגלחיות יש להסתפק אי במצורע או בנזיר טהור אף בשלישית ושמא י''ל דאע''ג דבתגלחת שלישית איכא לספוקי תגלחת בנזיר טהור שהיא צריכה תער מ''מ אם לא היתה תגלחת טומאה צריכה תער משום ספק דנזיר טהור לא היה צריך גילוח שהרי עדיין לא היה מותר לשתות ביין:

הַדְרָן עֲלָךְ שְׁנֵי נְזִירִים

Traduction

MISHNA: Gentiles do not have naziriteship, i.e., the halakhot of naziriteship do not apply to gentiles. They are not subject to the prohibitions of a nazirite, nor does one accept their offerings at the end of naziriteship. However, women and Canaanite slaves do have naziriteship. The mishna adds: There is a greater stringency in the case of women than in the case of slaves, as a master may force his slave to drink wine, shave his hair, or become ritually impure from a corpse, despite the slave’s vow of naziriteship, but a husband cannot force his wife to transgress her naziriteship.

הַגּוֹיִם אֵין לָהֶם נְזִירוּת. נָשִׁים וַעֲבָדִים יֵשׁ לָהֶן נְזִירוּת. חוֹמֶר בַּנָּשִׁים מִבָּעֲבָדִים, שֶׁהוּא כּוֹפֶה אֶת עַבְדּוֹ, וְאֵינוֹ כּוֹפֶה אֶת אִשְׁתּוֹ.

Traduction

GEMARA: The mishna teaches that gentiles do not have naziriteship, whereas women and slaves can be nazirites. The Gemara asks: From where are these matters derived? It is as the Sages taught, that the beginning of the passage about naziriteship, which states: ''Speak to the children of Israel'' (Numbers 6:2), serves to emphasize that these halakhot apply to Jews, but not to the gentiles. Furthermore, the continuation of the verse: ''And say to them, when a man or woman shall clearly utter a vow,'' serves to include slaves. The Gemara asks: Why do I need a verse to include slaves? Haven’t you said the following principle: Any mitzva that a woman is obligated in its performance, a slave is also obligated in its performance? Since the halakhot of naziriteship apply to a woman, they should likewise apply to slaves.

Rachi non traduit

מתני' הכותים אין להם נזירות. העובדי כוכבים שנדרו בנזירות אין נזירות חלה עליהן ומותרין לגלח ולשתות יין וליטמא למתים:

חומר בנשים מבעבדים שהוא כופה את עבדו. שהעבד שנדר בנזיר יכול רבו לכופו לשתות ביין אבל אשתו שנדרה בנזיר אינו יכול לכופה וכיון שנדרה ושמע לה ולא היפר לה שוב אינו יכול להפר:

Tossefoth non traduit

מתני' הכותים אין להם נזירות. ואין קרבנן קרב אף על גב דמקבלין מהם נדרים ונדבות ובגמרא מפרש מנלן:

נשים ועבדים יש להן נזירות. בגמרא מרבה להן:

כופה את עבדו. שמוחה על נזירותו בגמרא מפרש טעמא:

גְּמָ' קָתָנֵי: הַגּוֹיִם אֵין לָהֶם נְזִירוּת. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן ''דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל'' — וְלֹא לַגּוֹיִם. ''וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם'' — לְרַבּוֹת אֶת הָעֲבָדִים. לְמָה לִי קְרָא? הָאָמְרַתְּ: כָּל מִצְוָה שֶׁהָאִשָּׁה חַיֶּיבֶת בָּהּ — עֶבֶד חַיָּיב בָּהּ!

Traduction

Rava said: Here it is different, as with regard to vows the verse states: ''To bind his soul with a bond'' (Numbers 30:3), and the Sages expounded that this is referring only to one whose soul is in his possession, i.e., who is under his own jurisdiction. This excludes a slave, whose soul is not in his possession, but who is under his master’s control. The verse from Leviticus is necessary, lest you say that since a slave’s soul is not in his possession, one should say that with regard to the halakhot of a nazirite as well, he cannot undertake this vow notwithstanding the principle that slaves have similar halakhot to women with regard to obligations, who can become nazirites. The aforementioned verse teaches us that a slave can in fact take a vow of naziriteship.

Rachi non traduit

גמ' קתני הכותים. אין חייבין בנזירות אבל הנשים והעבדים חייבין:

דת''ר דבר אל בני ישראל. איש או אשה כי יפליא לנדור נדר נזיר וגו' בני ישראל נודרין ואין העובדי כוכבים נודרין:

ואמרת אליהם. איש או אשה לרבות את העבדים שיש להן נזירות:

עבדים למה לי. לרבויי קרא שיש להן נזירות:

הא אמרת. במס' קדושין כל מצוה שהאשה חייבת בה כו' וכיון שהאשה חייבת בנזירות כדכתיב איש או אשה איתרבו להו נמי עבדים:

Tossefoth non traduit

מנהני מילי. דעובדי כוכבים אין להם נזירות הלא בשאר נדרים דינן כישראל כדכתיב איש איש לרבות עובדי כוכבים שנודרים נדרים ונדבות כישראל והכא נמי נדר הוא:

דת''ר דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם איש או אשה כי יפליא לנדור נדר נזיר להזיר לה' וגו' בני ישראל ולא עובדי כוכבים. שאם קבלו נזירות אינו כלום ומותרין לשתות ביין ואין מביאין קרבנות נזירות עליהם:

למה לי קרא לרבות לעבדים והא אמרינן כל מצוה שאשה חייבת עבד חייב בה. כלומר הא קיימא לן הכי ובפ''ק. דקדושין (דף כג.) ילפינן לה:

אָמַר רָבָא: שָׁאנֵי הָכָא דְּאָמַר קְרָא ''לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ'', בְּמִי שֶׁנַּפְשׁוֹ קְנוּיָה לוֹ. יָצָא עֶבֶד, שֶׁאֵין נַפְשׁוֹ קְנוּיָה לוֹ. הוֹאִיל וְאֵין נַפְשׁוֹ קְנוּיָה לוֹ, אֵימָא גַּבֵּי נָזִיר נָמֵי לָא. קָמַשְׁמַע לַן.

Traduction

The Gemara returns to the earlier exposition of the verse. The Master said in the baraita that the verse specifies: ''Speak to the children of Israel,'' but not to the gentiles. The Gemara asks: And anywhere that ''Israel'' is written, are gentiles not included in that verse? But there is a counterexample in the verse written with regard to the halakhot of valuations, as it is written: ''Speak to the children of Israel'' (Leviticus 27:2), and it was taught in a baraita: The children of Israel can take a valuation vow but gentiles cannot take a valuation vow. If a gentile declares: I undertake to donate the value of so-and-so, his vow does not take effect.

Rachi non traduit

שאני הכא. גבי נזירות דאי לאו דאתי קרא אחרינא לרבויי עבדים לא הואי אמינא דעבדים מחייבי בנזירו' משום דאמר קרא גבי נזירות לאסור איסר כו' קמ''ל ואמרת אליהם לרבות את העבדים:

Tossefoth non traduit

שאני הכא דקאמר קרא לאסור איסר על נפשו מי שנפשו קנויה לו יצא עבד. ואע''ג דאכתיב לגבי נדרים מ''מ בפ''ק דנדרים (דף ג.) מקשינן נזירות לנדרים מלנדור נדר נזיר להזיר:

אָמַר מָר: ''דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל'', וְלֹא לַגּוֹיִם. וְכָל הֵיכָא דִּכְתִיב ''יִשְׂרָאֵל'', גּוֹיִם לָא? וְהָא גַּבֵּי עֲרָכִין, דִּכְתִיב ''דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל'', וְתַנְיָא: בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מַעֲרִיכִין, וְאֵין הַגּוֹיִם מַעֲרִיכִין.

Traduction

The baraita continues: One might have thought that this means that gentiles cannot be the subject of a valuation either, i.e., if a Jew says: I am obligated to give the value of so-and-so the gentile, his vow would not take effect. Therefore, the verse states the inclusive expression: ''When a man shall clearly utter a vow of persons to the Lord, according to your valuation'' (Leviticus 27:2), to teach that in this regard, every ''man,'' even a gentile, is included in halakhot of valuations. Inasmuch as the Torah also states with regard to a nazirite: ''When a man or woman shall clearly utter a vow, the vow of a nazirite'' (Numbers 6:2), perhaps one should include gentiles in the halakhot of naziriteship as well.

Rachi non traduit

ואין העובדי כוכבים מעריכין. שאם אמר ערכי עלי לא אמר כלום:

Tossefoth non traduit

והא גבי ערכין דכתיב בני ישראל ותניא בני ישראל מעריכין. לומר ערכי עלי או ערך פלוני עלי ואין העובדי כוכבים מעריכין אף כי נודרים נדרים ונדבות כישראל יכול לא יהו נערכים אם אמר ישראל ערך עובד כוכבים עלי ת''ל איש והכא נמי גבי נזיר נימא דאהני מיעוטא דבני ישראל לומר בני ישראל נודרים ומביאין קרבן אבל העובדי כוכבים אין נודרים ומביאים קרבן יכול לא יהו נודרים כלל לאסור ביין ובטומאה ת''ל איש דהכי נמי אמר הש''ס בסמוך:

יָכוֹל לֹא יְהוּ נֶעֱרָכִין — תַּלְמוּד לוֹמַר: ''אִישׁ''.

Traduction

The Gemara answers: Here, in the case of naziriteship, it is different, as the verse states: ''For his father, or for his mother, for his brother, or for his sister, he shall not defile himself'' (Numbers 6:7). From here it is derived that this mitzva applies only to one who has a father. This excludes a gentile, who does not have a father. The Gemara asks: With regard to what halakha does a gentile lack a father? If we say it is with regard to inheritance, but didn’t Rabbi Ḥiyya bar Avin say that Rabbi Yoḥanan said: A gentile inherits the estate of his father by Torah law, as it is stated: ''Because I have given Mount Seir to Esau as an inheritance'' (Deuteronomy 2:5)?

Rachi non traduit

יכול לא יהו נערכין. שאם אמר ישראל ערך זה עובד כוכבים עלי שלא יהו בדבריו כלום:

תלמוד לומר. איש או אשה כי יפליא נדר בערכך נפשות לה' דאיתנהו בכלל ערך ונותן ערכו כפי שנותיו של עובד כוכבים הכא נמי גבי נזירות ליהוו עובדי כוכבים בתורת נזירות דאם אינן נזירין להביא קרבן דכתיב בני ישראל ולא עובדי כוכבים ליתהנו בהו איש דליהוו נזירים אבל לא מביאין קרבן כדלקמן:

שָׁאנֵי הָכָא, דְּאָמַר קְרָא: ''לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא יִטַּמָּא'', בְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אָב, יָצָא גּוֹי שֶׁאֵין לוֹ אָב. לְמַאי? אִילֵימָא לְעִנְיַן יְרוּשָּׁה, וְהָאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אָבִין אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: גּוֹי יוֹרֵשׁ אֶת אָבִיו דְּבַר תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ''כִּי יְרֻשָּׁה לְעֵשָׂו נָתַתִּי אֶת הַר שֵׂעִיר''!

Traduction

Rather, this mitzva of naziriteship applies to one who is warned concerning the honor of his father, and as the mitzva to honor one’s father does not apply to a gentile, it is as though he has no father. The Gemara asks: Is it written: Honor your father, in the context of a nazirite? What is the connection between these two issues? Rather, the verse states with regard to a nazirite: ''For his father, or for his mother, for his brother, or for his sister, he shall not defile himself'' (Numbers 6:7), and it should be understood as referring to one who has the potential to become ritually impure,

Rachi non traduit

שאני הכא. גבי נזיר מה שאינו בתורת נזיר כלל דאמר קרא לאביו ולאמו לא יטמא במי שיש לו אב דיבר הכתוב שהוא חייב בתורת נזיר:

יצא עובד כוכבים שאין לו אב. דאין אבות לעובד כוכבים:

למאי הלכתא. אמרת דאין אבות לעובד כוכבים:

אילימא לענין ירושה כו' כי ירושה לעשו נתתי את הר שעיר. להורישה לבניו אלמא דאית אבות לעובד כוכבים לענין ירושה:

Tossefoth non traduit

למאי אילימא לענין ירושה. דסתם מקום שנאמר בו אב לענין ירושה קרוי אביו:

אֶלָּא בְּמִי שֶׁמּוּזְהָר עַל כִּיבּוּד אָבִיו. מִי כְּתִיב ''כַּבֵּד אָבִיךָ'' גַּבֵּי נָזִיר? אֶלָּא: אָמַר קְרָא ''לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא יִטַּמָּא'' — בְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ טוּמְאָה,

Traduction

Rachi non traduit

אלא. אימא הכי לאמו ולאביו במי שמוזהר על כיבוד אביו בא לך הכתוב לומר שלא יטמא בשביל נזירות שעליו ועובד כוכבים הואיל ואינו בכיבוד אביו אין נזירות חלה עליו:

Tossefoth non traduit

מי שמוזהר על כיבוד [אב]. אבל עובד כוכבים לא מוזהר:

מידי [בנזיר כבד] אביך כתיב. ולעיל כי קאמר לענין ירושה לא פריך הכי דסתם אב נקרא אב לענין ירושה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source