Le texte Le vocabulaire Les révisions
Nazir
Daf 5a
וְיָלֵיף ''יָמִים'' ''יָמִים'' מִבָּתֵּי עָרֵי חוֹמָה. מָה הָתָם שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ — אַף כָּאן שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ.
Traduction
And Rabbi Yehuda HaNasi derives the meaning of the term yamim stated with regard to Absalom based upon a verbal analogy from the word yamim that appears in the context of houses of walled cities, where it states: ''For a full year [yamim] he shall have the right of redemption'' (Leviticus 25:29). Just as there, in the case of walled cities, the term yamim means twelve months, as the verse states immediately afterward: ''Within the space of a full year'' (Leviticus 25:30), so too here, in the case of Absalom, the term yamim means twelve months.
Rachi non traduit
ויליף מבתי ערי חומה. דכתיב בהו ימים תהיה גאולתו מה להלן י''ב חדש כדמפרש ביה קרא ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה:
רַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר: מְגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁלשִׁים יוֹם. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מְגַלֵּחַ מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בִּבְנֵי מְלָכִים שֶׁמְּגַלְּחִים מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת.
Traduction
Rabbi Nehorai says: Absalom cut his hair once every thirty days. Rabbi Yosei says: He cut his hair from one Shabbat eve to another Shabbat eve, as we find that the sons of kings cut their hair from one Shabbat eve to another Shabbat eve.
Rachi non traduit
רבי נהוראי אומר. אבשלום היה מגלח אחת לל' יום:
שכן מצינו בבני מלכים. שכן נוהגים:
מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי — יָלֵיף מִבָּתֵּי עָרֵי חוֹמָה. וְהָא רַבִּי הוּא דְּאָמַר: אֵין ''יָמִים'' פְּחוּתִין מִשְּׁנַיִם!
Traduction
The Gemara asks: What is the reasoning of Rabbi Yehuda HaNasi? He derives the meaning of the verse concerning Absalom from the verse concerning houses of walled cities. But isn’t it Rabbi Yehuda HaNasi himself who said that one may not redeem his house until it has been in the buyer’s possession for at least two days, as the word yamim does not refer to fewer than two days? This demonstrates that Rabbi Yehuda HaNasi understands the word yamim in the case of walled city houses as referring to a period of two days rather than a year. How then can he employ a verbal analogy from houses of walled cities to derive that the word yamim in the case of Absalom indicates a period of twelve months?
Rachi non traduit
והא רבי הוא דאמר. במס' ערכין (דף לא.) ימים תהיה גאולתו אין ימים פחותים משנים שאם בא לגאלה באותו יום שמשכנה לו אינו יכול לגאלה עד שיעברו עליו ב' ימים לפי שאין מקרא יוצא מידי פשוטו והכא נמי מאי חזא רבי מההוא ג''ש מה להלן י''ב חדש כו' נגמר מהאי טעמא ונימא נמי דאבשלום מגלח היה לשני ימים:
Tossefoth non traduit
אין ימים פחותים משנים. דדריש מימים תהיה גאולתו שאין המוכר יכול לגאול בפחות משני ימים. (והא א''ר כו') הכי נמי דבכל ב' ימים יקל שערו ומשני דבב' ימים ליכא כובד ומסתמא לא נתקבל ג''ש אהני אלא ממשמעות דימים דהיינו שנה תהיה גאולתו שגואל אחרי ב' ימים כל השנה כדכתיב בתריה ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה אלמא דכל השנה גואל:

הַאי גְּזֵירָה שָׁוָה מִשּׁוּם כּוֹבֶד גְּמִיר, וּבִשְׁנֵי יָמִים לֵיכָּא כּוֹבֶד.
Traduction
The Gemara answers: He learned this verbal analogy because the verse states that Absalom would trim his hair due to its weight (II Samuel 14:26), and in two days there is no significant weight added to the hair. Consequently, the term yamim cannot be understood to mean two days in the case of Absalom.
Rachi non traduit
הא ג''ש. דגמיר מבתי ערי חומה:
משום כובד הוא דקא גמיר. דכתיב ביה באבשלום כי כבד עליו וגילחו:
ובשני ימים ליכא כובד. ומשום הכי לא גמיר מיניה:
וְאֵימָא שְׁתֵּי שָׁנִים, דִּכְתִיב: ''וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים''?! דָּנִין ''יָמִים'' שֶׁאֵין עִמָּהֶן שָׁנִים מִ''יָּמִים'' שֶׁאֵין עִמָּהֶן שָׁנִים, וְאַל יוֹכִיחַ זֶה שֶׁיֵּשׁ עִמּוֹ שָׁנִים.
Traduction
The Gemara asks: But say that yamim means two years, as it is written: ''And it came to pass at the end of two years of days [yamim]'' (Genesis 41:1). The Gemara rejects this: We derive the meaning of the term yamim in a case where it does not have the term years mentioned with it, as in the case of Absalom, from another usage of the term yamim that does not have the term years mentioned with it, i.e., the verse about houses of walled cities. And this usage of the term yamim that does have the term years mentioned with it will not prove otherwise.
Rachi non traduit
ולימא דשתי שנים. משמע האי מקץ ימים לימים אשר יגלח דשתי שנים נמי איקרו ימים כדכתיב ויהי מקץ שנתים ימים:
וְאֵימָא שְׁלֹשִׁים יוֹם, דִּכְתִיב: ''עַד חֹדֶשׁ יָמִים''! דָּנִין ''יָמִים'' שֶׁאֵין עִמָּהֶם חֳדָשִׁים מִ''יָּמִים'' שֶׁאֵין עִמָּהֶם חֳדָשִׁים, וְאַל יוֹכִיחַ זֶה שֶׁיֵּשׁ עִמּוֹ חֳדָשִׁים.
Traduction
The Gemara asks: But say that yamim means thirty days, as it is written: ''But a month of days [yamim]'' (Numbers 11:20). The Gemara rejects this: We derive the meaning of the term yamim in a case where it does not have the term months mentioned with it from another usage of the term yamim that does not have the term months mentioned with it. And this usage of the term yamim that does have the term months mentioned with it will not prove otherwise.
Rachi non traduit
ואימא שלשים יום. דשלשים איקרו ימים כדכתיב עד חדש ימים:
וְאֵימָא מֵהָכָא: ''מִיָּמִים יָמִימָה וְגוֹ''', דָּנִין ''יָמִים'' מִ''יָּמִים'', וְאֵין דָּנִין ''יָמִים'' מִ''יָּמִימָה''.
Traduction
The Gemara asks: But say that Rabbi Yehuda HaNasi should have derived the meaning of the term yamim from here: ''The daughters of Israel went from time to time [yamim yamima] to lament the daughter of Jephthah the Gileadite four days in a year'' (Judges 11:40). This teaches that the daughters of Israel would go four times a year, each time for one day, to lament her, in which case yamim yamima means once every three months. The Gemara rejects this: We derive the meaning of the term yamim from another usage of the term yamim, and we do not derive the meaning of the term yamim from a case where the word yamim is used in conjunction with the term yamima.
Rachi non traduit
ואימא מהכא מימים ימימה. תלכנה בנות ישראל לתנות לבת יפתח ד' ימים בשנה דהיינו יום א' לשלשה חדשים הכא נמי נימא דמגלח היה אבשלום לג' חדשים. לתנות לשון תאניה ואניה (איכה ב):
וּמַאי נָפְקָא מִינַּהּ, וְהָא תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ''וְשָׁב הַכֹּהֵן'' ''וּבָא הַכֹּהֵן'', — זוֹ הִיא שִׁיבָה זוֹ הִיא בִּיאָה!
Traduction
The Gemara raises a difficulty: And what is the difference between yamim and yamima? Didn’t the school of Rabbi Yishmael teach a verbal analogy with regard to leprosy of houses between the words ''and the priest shall return [veshav]'' (Leviticus 14:39) and the words ''and the priest shall come [uva]'' (Leviticus 14:44)? It is derived from this that just as this is the halakha with regard to returning, i.e., the priest returns after seven days, this is the halakha with regard to coming, which is also after seven days. Just as the Hebrew words veshav and uva can be used in a verbal analogy, certainly two words with a less pronounced variation, i.e., yamim and yamima, can be used to teach a verbal analogy.
Rachi non traduit
ושב הכהן ובא הכהן זו היא שיבה זו היא ביאה. מה ביאה מביתו של כהן לבית המנוגע חולץ וקוצה וטח ונותן שבוע להסגירו אף כאן בשיבה אף ה''נ כיון דכתיב מימים ימימה ליהוי נמי כמאן דאמר ימים:
הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּלֵיכָּא דְּדָמֵי לֵיהּ, אֲבָל הֵיכָא דְּאִיכָּא דְּדָמֵי לֵיהּ — מִדְּדָמֵי לֵיהּ יָלְפִינַן.
Traduction
The Gemara responds: This applies only where there are no terms that are identical to it. However, where there are terms that are identical to it, we derive the meaning of a term from the usage of terms that are identical to it rather than from the usage of terms that are merely similar.
Rachi non traduit
א''ד. לא ילפינן מההוא קרא דכתיב בבת יפתח דמנא ידעינן דמתלתא ירחין לתלתא ירחין הוי חד זימנא:
אִיכָּא דְּאָמְרִי: מְנָא יָדְעִינַן דְּכֹל תְּלָתָא יַרְחִין חַד זִימְנָא? דִּילְמָא אַרְבְּעָה זִימְנֵי בְּשַׁתָּא, (אִי נָמֵי) אַרְבְּעָה יַרְחִין חַד זִימְנָא, תְּרֵין יַרְחִין בְּחַד זִימְנָא!
Traduction
Some say that the reason the halakha is not derived from yamim yamima is because the time period to which it refers is unclear: From where do we know that they would lament Jephthah’s daughter once every three months, at fixed intervals? Perhaps they would lament her four times a year, in irregular intervals. Alternatively, it might have taken place in regular but uneven intervals, e.g., after four months they would visit one time, and then after two months they would visit one time, and then they would visit again after a four-month interval and again after a two-month interval.
Rachi non traduit
דילמא. האי דקאמר ד' ימים בשנה הכי הוי לסוף ד' ירחין חד זימנא ולתרין [ירחין] חד זימנא ולארבע ירחין חד זימנא ולתרין ירחין חד זימנא דהיינו נמי ארבע זימנין והילכך הואיל ואיכא למימר הכי ואיכא למימר הכי שבקינן ההוא קרא דלא מפרש וגמרינן מקרא דמפרש דהיינו מבתי ערי חומה:
רַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר: מְגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם. מַאי טַעְמָא? גַּבֵּי כֹהֲנִים מִשּׁוּם דְּאִיכָּא כּוֹבֶד, הָכָא נָמֵי אִיכָּא כּוֹבֶד.
Traduction
It was taught in the baraita that Rabbi Nehorai says that Absalom cut his hair once every thirty days. The Gemara explains the basis for this opinion: What is the reason that with regard to priests, the halakha is that they must cut their hair every thirty days? It is because after that interval there is noticeable weight to the hair. Here, too, in the case of Absalom, there is noticeable weight after this period of time has passed, and it is clear that Absalom cut his hair due to its weight, as it is stated: ''Because the hair was heavy on him, therefore he polled it'' (II Samuel 14:26).
Rachi non traduit
גבי כהנים. הדיוטים:
מידי הוא טעמא. דאמרינן דמגלחין בשלשים יום אלא משום דאיכא כובד שיער והוה ליה ניוול הכא נמי איכא כובד ומשום הכי היה אומר רבי נהוראי דאבשלום היה מגלח לאחר שלשים יום:
Tossefoth non traduit
מ''ט גבי כהנים [דאיכא] כובד. וא''ת והא כהני' עצמם ילפי' (תענית יז.) מסתם נזי' פרע פרע דמקילין אחת לשלשים יום וא''כ נילף נזיר עולם מסתם נזיר דהוי שלשים יום וי''ל דלא מיסתבר ליה ללמוד קדושת עולם מקדושת שעה ולהכי יליף מכהנים אע''ג דלמד מן הלמד משום דכהנים נמי קדושת עולם הוו:
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מְגַלֵּחַ מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת. מַאי אִיכָּא בֵּינֵיהּ לִשְׁאָר אֲחוֹהִי!
Traduction
It was taught in the baraita that Rabbi Yosei says: Absalom cut his hair from one Shabbat eve to another Shabbat eve, as the sons of kings would cut their hair every Shabbat eve. The Gemara asks: If so, what difference is there between Absalom, who was a nazirite, and the rest of his brothers, King David’s sons, who also cut their hair once a week?
Rachi non traduit
לדברי רבי יוסי דאמר שמגלח מערב שבת לערב שבת מאי היכרא איכא בין דידיה דהוי נזיר לשאר אחין הא אינהו נמי נוהגין להסתפר בכך:
איכא בינייהו בזמן שחל יו''ט להיות באמצע שבת דאחין מגלחין בערב יום טוב והוא אינו מגלח עד ערב שבת ואי קשיא לך ולרבי מאי שנא אבשלום משאר נזירי עולם דמסתפרים אחת לל' יום משום דלגבי דידהו הוי כובד ורבי מתרץ לטעמיה דאבשלום הואיל ובעל כח הוה לא הוה כובד לדידיה עד שנים עשר חדש כי כאיש גבורתו ולרבי יוסי הואיל דאורחייהו דבני מלכים להסתפר מערב שבת לערב שבת הוה ליה כובד כשאר אחין אבל לשאר אינשי ליכא כובד עד ל':
Tossefoth non traduit
מאי איכא ביניה לשאר אחוהי. וא''ת ונימא דאיכא בינייהו קרבנות דהוא מביא ולא הן וי''ל דה''ק מאי איכא ביניה בתגלחת דקאמר קרא ויהי מקץ ימים אשר יגלח משום דבתגלחת היה מאחר:
יוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּאֶמְצַע שַׁבָּת, דַּאֲחוֹהִי מְגַלְּחִין, הוּא לָא מְגַלַּח. אִי נָמֵי: לְגַלּוֹחֵי מִן צַפְרָא דְּמַעֲלֵי שַׁבְּתָא, אֲחוֹהִי מְגַלְּחִין, אִיהוּ לָא מְגַלַּח עַד פַּנְיָא.
Traduction
The Gemara answers: There is a difference between them with regard to a Festival that occurs in the middle of the week, as his brothers would cut their hair in honor of the Festival, whereas he would not cut his hair. Alternatively, the difference between them concerns cutting hair on the morning of Shabbat eve. His brothers would cut their hair at that hour, whereas he would not cut his hair until the evening, shortly before Shabbat.
הָנֵי אַרְבָּעִים שָׁנָה, מַאי עֲבִידְתַּיְיהוּ? רַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: לְקֵץ אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁשָּׁאֲלוּ לָהֶן מֶלֶךְ. תָּנָא: אוֹתָהּ שָׁנָה שֶׁשָּׁאֲלוּ לָהֶן מֶלֶךְ הִיא שְׁנַת עֶשֶׂר לִשְׁמוּאֵל הָרָמָתִי.
Traduction
Having mentioned in 4b the verse ''and it came to pass at the end of forty years, that Absalom said unto the king'' (II Samuel 15:7), the Gemara asks: With regard to these forty years, what is their purpose in this discussion, i.e., to what time period do they refer? The Gemara answers: Rabbi Nehorai says in the name of Rabbi Yehoshua: It is referring to the end of forty years, since the Jewish people requested for themselves a king in the days of Samuel (see I Samuel, chapter 8). It was taught: That year when they requested for themselves a king was the tenth year of the leadership of Samuel the Ramathite.
Rachi non traduit
הני מ' שנה. דכתיב ויהי מקץ מ' שנה:
מאי עבידתייהו. והלא לא היו למלכות בית דוד אלא ל''ז:
לקץ מ' שנה ששאלו להם מלך. היא שנת עשר לשמואל הרמתי שאבשלום היה יודע שעתיד דוד למלאות מ' שנה וכשנתמלאו מ' שנה ששאלו ישראל מלך מיום ליום אחר שמלכו שמואל ושאול דהיינו בתחילת המלכות ועלתה לשניהן לפי שעדיין לא יצא טיבעו של שאול בעולם ואף טיבעו של שמואל בעולם שהיה נקרא מלך לא פסק ושתים שמלך שאול בעצמו בחיי שמואל כמו שלמדנו [בסדר עולם] שלא מת שמואל לפני שאול אלא ד' חדשים ול''ז שמלך דוד וטעה אבשלום ואמר עכשיו הגיע הקץ של אבא ואלכה לחברון להסב לי שם המלוכה ואם נפש אדם לומר מנין אתה אומר שאותה שנה שמלכו שמואל ושאול שהיתה בתחילת מלכות של שאול ושמואל לא מת לפני שאול אלא ד' חדשים מכאן אתה למד שבאותו יום שעלתה חנה לשילה דכתיב ועלי הכהן יושב על הכסא (שמואל א א':ט') באותו יום נתמנה לשופט והיינו דכתיב ישב על הכסא ולמדנו שבאותה שנה נתעברה חנה וילדה שמואל ונאמר בו בשמואל (שם) וישב שם עד עולם עד עולמו של יובל נ' שנים ושתי שנים שגמלתו אמו הרי לך שנים של שמואל נ''ב שנים ועלי כמה שנים נתמנה על ישראל מ' שנה וכשהיה לו לעלי ארבעים שנה בן כמה שנים היה שמואל הוי אומר בן ל''ט שנה שצריך אתה להוציא שנה אחת לעיבורו כמה נשתיירו לו משנותיו של שמואל י''ג צא מהן עשר שמלך שמואל אחר מיתתו של עלי ונשתיירו להן ג' שנים זו היא שאמרו אחת שמלך שאול ושמואל ושתים שמלך שאול בעצמו:
Tossefoth non traduit
הני (מקץ) מ' שנה למאי. פי' דליכא למימר למ' שנה (למאי) למלכות בית דוד דאז מרד אבשלום דהא משמע קראי דהיה מלך ה' שנים אחר מעשה זה ג' של רעב ואחד שמנה ישראל ואחד שהעמיד משמרות ומשני מקץ מ' שנה ששאלו להם מלך (אלו) שמרדו במלכו של עולם תלה מרידת [אבשלום בשאלתם להם מלך שהיה שנת עשר] לשמואל ובחצי י''א העמיד מלך ומלך חצי י''א וב' שנים הרי ד' שנים לשאלה ובתחלת ל''ו למלכות בית דוד היא שנת מ' לשאלה ואח''כ מרד אבשלום והשנה ההיא היה שנת רעב וגם אותה שנת מ' לשאלה ואפי' מרד בתחלת שנת מ' לשאלה ולאו דוקא מקץ מ' שנה:
מַתְנִי' סְתַם נְזִירוּת שְׁלֹשִׁים יוֹם.
Traduction
MISHNAH: In the case of unspecified naziriteship, where one does not state how long he wishes to be a nazirite, the term lasts for thirty days.
Tossefoth non traduit
סתם נזירות שלשים יום. ובגמרא מפרש טעמא:
גְּמָ' מְנָהָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַב מַתְנָא, אָמַר קְרָא: ''קָדוֹשׁ יִהְיֶה'' — ''יִהְיֶה'' בְּגִמַטְרִיָּא תְּלָתִין הָווּ.
Traduction
GEMARA: The Gemara asks: From where are these matters derived, that an unspecified naziriteship is thirty days? In answer to this question, Rav Mattana said: The verse states with regard to a nazirite: ''He shall be [yihye] holy'' (Numbers 6:5), and the numerical value [gimatriyya] of the letters of the word yihye is thirty.
בַּר פְּדָא אָמַר: כְּנֶגֶד ''נָזִיר'' ''נִזְרוֹ'' הָאֲמוּרִים בַּתּוֹרָה, שְׁלֹשִׁים חָסֵר אַחַת.
Traduction
Bar Padda said: The number of days of an unspecified naziriteship corresponds to the number of appearances of the words ''nazirite,'' ''his naziriteship,'' and similar terms that are stated in the Torah in the chapter of naziriteship (Numbers, chapter 6): Thirty less one times. So too, an unspecified term of naziriteship is twenty-nine days.
Rachi non traduit
בר פדא אמר כנגד נזיר נזרו ונדר נדרו. האמור בפ' נזיר שהן ל' חסר אחת לנדור נדר נזיר להזיר יזיר נזרו נדר נזרו יזיר הזירו נזרו נזרו והזיר נזרו נזרו הנזיר נזרו הנזיר נזרו נזרו הנזיר נזרו הנזיר הנזיר ידור נזרו נדרו ידור נזרו הרי ל' חסר אחת נזר אלהיו לא קחשיב לפי שאינו לשון נזירות אלא לשון עטרה כמו התרגום:
Tossefoth non traduit
בר פדא אמר כנגד נזירות האמורין בתורה שהן ל' חסר אחת. פירוש כתובים בפרשת נזיר וכנגדן מושך סתם נזירות כ''ט יום אע''ג דתמצא שלשים וכשאתה יורד למניינם יש לומר דנזר אלהיו על ראשו לא הוי ממניינא דהוא לשון כתר כדמתרגמינן כלילא:
וְרַב מַתְנָא נָמֵי, נֵילַף מִ''נָּזִיר'' ''נִזְרוֹ''!
Traduction
The Gemara asks: And Rav Mattana should also derive from the number of times that the words ''nazirite'' and ''his naziriteship'' appear, to conclude like bar Padda that an unspecified naziriteship lasts for twenty-nine days.
אָמַר לָךְ, הַהוּא לִדְרָשָׁה: ''מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר'' — לֶאֱסוֹר יֵין מִצְוָה כְּיֵין רְשׁוּת, ''כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר לְהַזִּיר'' — מְלַמֵּד שֶׁהַנְּזִירוּת חָלָה עַל נְזִירוּת.
Traduction
The Gemara answers: Rav Mattana could have said to you: That word is needed for a specific exposition. The words: ''He shall abstain [yazir] from wine and strong drink'' (Numbers 6:3), comes to prohibit a nazirite from drinking wine that is consumed for a mitzva just as he is prohibited from drinking wine whose consumption is optional. Likewise, the words: ''When either man or woman shall clearly utter a vow, the vow of a nazirite, to consecrate himself'' (Numbers 6:2), teach that one vow of naziriteship takes effect where another vow of naziriteship already exists. For example, if one takes a vow by stating: I will be a nazirite today, and then repeats the vow, he must observe two periods of naziriteship. Consequently, since sometimes the word nazirite, in its different forms, appears in order to serve as the source of a particular exposition, the number of times it occurs does not indicate the length of an unspecified term of naziriteship.
Rachi non traduit
נזיר להזיר מלמד שהנזירות חלה על נזירות. שאם אמר הריני נזיר אם אוכל ככר זו וחזר ואמר הריני נזיר אם אוכל ככר זו ואכלה מונה שתי נזירות דאף על גב דככר אחד הוא חלה נזירות על נזירות וכיון דהני אתו לדרשא ולא למניינא אחריני נמי לאו למניינא אתו:
Tossefoth non traduit
הנהו לדרשא. וכיון דאתיין לדרשא לא מצטרפין למניינא ומנינן להו כ''ט:
מלמד שהנזירות חל על הנזירות. דאי נראה דאם אמר הריני נזיר ונזיר לא איצטריך דמישתמע שפיר כשישלים נזירותו הראשון דמתחיל ומונה נזירות שני וכי איצטריך קרא להיכא דאמר הריני נזיר היום ונזיר דהוה לן למימר לא חייל עליה אלא חד נזירות כיון דאמר היום להכי איצטריך קרא מיותר שהנזירות חל על הנזירות:
הואיל ואיכא חד מינייהו דלאו לדרשא או אחד או עשרה ולאו דוקא חד מדההוא למניינא כולהון למניינא ונהי דאיכא בהו דרשא מכל מקום אתו למניינא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source