Le texte Le vocabulaire Les révisions
Nazir
Daf 49b
''עַל כָּל'' — לְאַפּוֹקֵי רְחוֹקִים, ''מֵת'' — לְאַפּוֹקֵי קְרוֹבִים, ''נַפְשׁוֹת'' — לְאַפּוֹקֵי רְבִיעִית דָּם שֶׁיָּצָא מִשְּׁנֵי מֵתִים, שֶׁמְּטַמֵּא בְּאֹהֶל, שֶׁנֶּאֱמַר: ''עַל כָּל נַפְשׁוֹת מֵת לֹא יָבֹא''.
Traduction
''In to any'' serves to exclude contracting impurity to bury distant people, for whom a High Priest may not become impure; ''dead'' comes to exclude relatives; ''bodies'' comes to exclude a quarter-log of blood that emerges from two corpses, for it renders people and objects impure in a tent, as it is stated: ''Neither shall he go in to any dead bodies'' (Leviticus 21:11). The plural ''bodies'' teaches that the blood of two people combines to form the minimum quantity for ritual impurity.
Rachi non traduit
על כל לאפוקי רחוקים. דלא ליטמא:
מת. לאפוקי קרובים:
נפשות. שאם יצאת רביעית דם מב' מתים אינו מטמא להם:
Tossefoth non traduit
על כל לאפוקי רחוקים. הנך לאפוקי הוי פירושא כמו נפקא ליה מהאי קרא כלומר שמפסוק זה יוצאה הדרשא שלהם משמע דמעל כל לחודיה דריש רחוקים מדדריש בסמוך נפשות לרביעית דם הבאה משני מתים ודוחק הוא דהא גבי נזיר נמי כתיב על כל נפש ואפ''ה לא דריש מיניה רחוקים כי אם מנפש לכך נראה דהכא נמי דריש רחוקים מעל כל נפשות ומ''מ דריש נמי מיניה רביעית דם משני מתים מדכתיב נפשות לשון רבים ולא נפש ויש לתמוה למה ליה לר''ע גבי כ''ג קרא דרחוקים תיפוק ליה מק''ו מכהן הדיוט כמו לתנא דריש פרקין או משום איסור שהיה עליו בהדיוטותו להיכא אזל כדפרישית לעיל דזה עיקר הטעם לעיל ופי' בתוס' לעבור עליו בשני לאוין ותימה קצת דהש''ס לא הזכירו כלל וצריך עיון לשון מהר''ף:
מַתְנִי' עַל אֵלּוּ טוּמְאוֹת הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ: עַל הַמֵּת, וְעַל כְּזַיִת מִן הַמֵּת, וְעַל כְּזַיִת נֶצֶל, וְעַל מְלֹא תַּרְווֹד רָקָב. עַל הַשִּׁדְרָה, וְעַל הַגּוּלְגּוֹלֶת, וְעַל אֵבֶר מִן הַמֵּת, וְעַל אֵבֶר מִן הַחַי שֶׁיֵּשׁ עָלָיו בָּשָׂר כָּרָאוּי, וְעַל חֲצִי קַב עֲצָמוֹת, וְעַל חֲצִי לוֹג דָּם.
Traduction
MISHNA: A nazirite shaves for having become impure from these following sources of ritual impurity: For having become impure with impurity imparted by a corpse; and for impurity imparted by an olive-bulk of a corpse; and for impurity imparted by an olive-bulk of fluid [netzel] from a corpse; and for impurity imparted by a full ladle [tarvad] of dust from a corpse; and for impurity imparted by the spine; and for impurity imparted by the skull; and for impurity imparted by a limb from a corpse or for impurity imparted by a limb severed from a living person, upon either of which there is a fitting quantity of flesh; and for impurity imparted by a half-kav of bones from a corpse; and for impurity imparted by a half-log of blood.
Rachi non traduit
מתני' נצל. מפרש בגמרא:
ועל אבר מן החי ועל אבר מן המת שיש עליהם בשר כראוי. דהיינו כדי שיכול לחיות ולהבריא אף על פי שאין עליהן בשר כזית:
חצי לוג דם. שתי רביעיות:
Tossefoth non traduit
מתני' על אלו טומאות הנזיר מגלח על המת ועל כזית מן המת. בין במגע בין במשא בין באהל ומפרש בגמרא דהשתא על כזית מן המת מגלח על מת שלם לא כ''ש:
נצל. מוהל מן המת כדמפרש בגמ':
ועל מלא תרווד רקב. רקבון ועפרורית הבא מן המת ובגמרא מפרש שיעורא. תרווד כף:

ועל השדרה ועל הגולגולת. ואע''פ שאין עליה בשר כלל ובגמ' בעי אי על תרוייהו או על חדא מנהון:
ועל אבר מן המת ואבר מן החי שיש עליהם בשר כראוי. בפרק העור והרוטב (חולין דף קכח:) מפרש שזהו בשר שיוכל האבר לחיות ממנו אם היה מחובר לאדם חי שיוכל להעלות ארוכה ואע''פ שאין בו כזית בשר:
ועל חצי קב עצמות. ומיירי שבאו מרוב מניינו או מרוב בניינו כגון שיש בקב עצמות שנשתברו וחצי קב עצמות זה מהן מעט מכל עצם ועצם והיינו מרוב מניינו ורוב בניינו מפרש לקמן שני שוקים וירך אחד או איפכא ואע''פ שמטמא באהל ברובע הקב כדאיתא בהדיא במתניתין. בפ''ק דאהלות אלו מטמאין באהל וקחשיב רובע עצמות הבא מרוב מניינו או מרוב בניינו מ''מ הלכה הוא דאין הנזיר מגלח אלא על חצי קב וליכא לפרושי חצי קב משאר עצמות שאינו מרוב בניינו ולא מרוב מניינו דהא באהל נמי לא מטמא מדלא קתני להו בפ''ק דאהלות בהדי הנך דמטמא באהל:

ועל חצי לוג דם. ואע''פ שמטמא באהל ברביעית כדאיתא במתניתין דאהלות מ''מ אין הנזיר מגלח אלא על חצי לוג ושיעורין הלכה למשה מסיני:
וְעַל מַגָּעָן וְעַל מַשָּׂאָן וְעַל אֲהִילָן. וְעַל עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה עַל מַגָּעוֹ וְעַל מַשָּׂאוֹ.
Traduction
And a nazirite shaves in each of these cases for becoming impure by coming into contact with them; and for becoming impure by carrying them; and for becoming impure by their tent, i.e., if he was positioned like a tent over them, or if he entered a tent that contains them, or if they served as a tent over him. And as for a bone that is a barley-grain-bulk, he shaves for becoming impure by coming into contact with it and by carrying it. However, he is not rendered impure with the impurity imparted in a tent, i.e., by being under the same roof as the bone.
Rachi non traduit
על עצם כשעורה על מגעו ועל משאו. אבל לא על אהילו:
Tossefoth non traduit
על משאו ועל מגעו ועל אהילו. דכל הני דחשיב לעיל מטמא בין במגע בין במשא בין באהל ועצם כשעורה על מגעו ועל משאו מגלח אבל באהל אפילו טמויי לא מטמא:
עַל אֵלּוּ הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ, וּמַזֶּה בַּשְּׁלִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי וְסוֹתֵר אֶת הַקּוֹדְמִין, וְאֵינוֹ מַתְחִיל לִמְנוֹת אֶלָּא עַד שֶׁיִּטְהַר וּמֵבִיא אֶת קָרְבְּנוֹתָיו.
Traduction
For all of these occurrences, a nazirite shaves, and a priest sprinkles the ashes of the red heifer on him on the third and on the seventh days to purify him from the impurity imparted by a corpse. And he negates all the previous days he counted toward his naziriteship, and he begins counting his term of naziriteship again only after he becomes pure and brings his offerings.
Tossefoth non traduit
על אלו הנזיר מגלח. בגמ' מפרש על אלו דרישא ועל אלו דסיפא למעוטי מאי:
ומזה בשלישי ובשביעי וסותר את הקודמין. דכתיב והימים הראשונים יפלו ואין מתחיל למנות נזירות דטהרה עד שיטהר ול''ג במשנה ויביא קרבנותיו וכן מוכח בגמ' דאיבעיא מיבעיא ליה מתניתין מני דא''כ פשיטא דרבנן היא:
גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן: אַחַר פְּטִירָתוֹ שֶׁל רַבִּי מֵאִיר אָמַר לָהֶן רַבִּי יְהוּדָה לְתַלְמִידָיו: אַל יִכָּנְסוּ תַּלְמִידֵי רַבִּי מֵאִיר לְכָאן, מִפְּנֵי שֶׁקַּנְתְּרָנִין הֵן, וְלֹא לִלְמוֹד תּוֹרָה הֵן בָּאִין, אֶלָּא לְקַפְּחֵנִי בַּהֲלָכוֹת הֵן בָּאִין. דָּחַק סוֹמְכוֹס וְנִכְנַס.
Traduction
GEMARA: The Sages taught: After Rabbi Meir’s death, Rabbi Yehuda said to his students: Do not let the students of Rabbi Meir enter here, into the house of study, because they are vexatious and they do not come to study Torah, but they come to overwhelm me with their halakhot. Nevertheless, Sumakhos, a student of Rabbi Meir, forced his way and entered the house of study.
Rachi non traduit
לקפחני. לנצחני:
Tossefoth non traduit
אלא לקפחני בהלכות. לצערני:
אָמַר לָהֶם, כָּךְ שָׁנָה לִי רַבִּי מֵאִיר: עַל אֵלּוּ טוּמְאוֹת הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ: עַל הַמֵּת, וְעַל כַּזַּיִת מִן הַמֵּת. כָּעַס רַבִּי יְהוּדָה וְאָמַר לָהֶן, לֹא כָּךְ אָמַרְתִּי לָכֶם: אַל יִכָּנְסוּ תַּלְמִידֵי רַבִּי מֵאִיר לְכָאן, מִפְּנֵי שֶׁקַּנְתְּרָנִין הֵן? עַל כַּזַּיִת מִן הַמֵּת מְגַלֵּחַ — עַל הַמֵּת לֹא כָּל שֶׁכֵּן?!
Traduction
When they reached the topic of the mishna, Sumakhos said to them: Rabbi Meir taught me like this: A nazirite shaves for becoming impure from these following sources of ritual impurity: For impurity imparted by a corpse and for impurity imparted by an olive-bulk from a corpse. Rabbi Yehuda grew angry and said to his disciples: Didn’t I say to you like this: Do not let the students of Rabbi Meir enter here because they are vexatious? He explained his annoyance. The clause: For a corpse, is unnecessary, as, if a nazirite must shave for impurity imparted by an olive-bulk from a corpse, is it not all the more so that he must shave for impurity imparted by an entire corpse?
Rachi non traduit
כעס רבי יהודה. ואמר זו אינו משנה:
Tossefoth non traduit
כך שנה לי רבי מאיר. במשנה על המת ועל כזית מן המת ורבי יהודה לא היה שונה על המת במשנתנו משום דכל שכן דמכזית מן המת וכו':
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source