Vayedaber

Simple Havroutah

Nazir

Daf 47a

מַתְנִי' מִי שֶׁנִּזְרַק עָלָיו אֶחָד מִן הַדָּמִים וְנִטְמָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: סוֹתֵר אֶת הַכֹּל. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יָבִיא שְׁאָר קָרְבְּנוֹתָיו וְיִטְהָר. אָמְרוּ לוֹ: מַעֲשֶׂה בְּמִרְיָם הַתַּרְמוֹדִית שֶׁנִּזְרַק עָלֶיהָ אֶחָד מִן הַדָּמִים, וּבָאוּ וְאָמְרוּ לָהּ עַל בִּתָּהּ שֶׁהָיְתָה מְסוּכֶּנֶת, וְהָלְכָה וּמָצְאָה שֶׁמֵּתָה. וְאָמְרוּ חֲכָמִים: תָּבִיא שְׁאָר קָרְבְּנוֹתֶיהָ וְתִטְהָר.

Traduction

MISHNA: With regard to one on whose behalf the blood of one of his nazirite offerings was sprinkled on the altar, and he became ritually impure before bringing the rest of his offerings, Rabbi Eliezer says: His impurity negates the entire tally, and he remains a nazirite. And the Rabbis say: Let him bring the rest of his offerings and be purified. The Rabbis said to Rabbi Eliezer: An incident occurred involving Miriam of Tarmod who was a nazirite, that the blood of one of her offerings was sprinkled on her behalf, and they came and told her that her daughter was mortally ill. And she went and found that her daughter was dead, and thereby contracted impurity. And the Rabbis said: Let her bring the rest of her offerings and be purified.

Rachi non traduit

מתני' במרים התרמודית. מתרמוד שם מקום:

שהיא מסוכנת והלכה ומצאה שמתה. ונטמאת עליה ואמרו חכמים כו':

Tossefoth non traduit

ונטמא ר' אליעזר אומר סותר את הכל. ולא כל הימים כדמפרש בגמ' דהא ר' אליעזר הוא דאמר [לעיל] בפ''ג (דף טז:) נטמא לאחר מלאת סותר ז' אלא סותר אקרבנות קאמר ור' אליעזר לטעמיה דאמר בגמ' אחר המעשים כולם מותר לשתות יין ומגלח הרי כשנזרק אחד מן הדמים עד [שיביא שאר הקרבנות אינו ראוי] לתגלחת והואיל ונטמא [קודם] שהקריב כולם כנטמא שחרית לפני הקריבו אף אחד מהן דמי ולא ראוי לתגלחת כל היום והוי קרבן ראשון שהביא כאילו הביאו תוך מלאת בימים שלא ראוי כלל לתגלחת דמי:

וחכ''א יביא שאר קרבנותיו ויטהר. פי' לכשיטהר כך מפרש בירושלמי סתם מעשה דטהרה ואחר כך יביא קרבנות. ודאי אותו הזבח שהיה בהכשר לא יחזור ויביא ורבנן לטעמייהו דאמרי אחר מעשה יחידי מותר לשתות יין ומגלח הרי הוא קודם שנטמא [ראוי] לתגלחת ולמה יסתור אותו [אבל] הזבחים שהקריב משנטמא יסתור דהא קפיד קרא שיביא קרבנות נזיר בטהרה ואח''כ כשיטהר ויהיה לו הזאת ג' וז' יביאם [למנין סתירה]:

במרים התרמודית. מתרמוד:

גְּמָ' קָתָנֵי, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: סוֹתֵר אֶת הַכֹּל. וְהָאָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: כָּל אַחַר מְלֹאת שִׁבְעָה סוֹתֵר! אָמַר רַב: מַאי ''סוֹתֵר'' נָמֵי דְּקָאָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר — סוֹתֵר קָרְבְּנוֹתָיו.

Traduction

GEMARA: It is taught in the mishna: Rabbi Eliezer says that this negates the entire tally. The Gemara asks: But didn’t Rabbi Eliezer say (16b): With regard to any nazirite who became ritually impure after the completion of his term, this negates only seven days. Rav said: What does: Negates, that Rabbi Eliezer said in the mishna here mean? It means that his impurity negates all his offerings. Rabbi Eliezer did not mean that the nazirite must count his entire term of naziriteship afresh; rather, he must bring all his offerings a second time, including the one whose blood was sprinkled before he became impure.

Rachi non traduit

גמ' קתני. במתני' ר' אליעזר אומר סותר את הכל והא שמעינן ליה דאמר דכל אחר מלאת שבעה סותר ותו לא והא הכא אחר מלאת הוא:

אמר רב מאי סותר נמי דקאמר ר''א סותר קרבנותיו. והכי קאמר יביא כל קרבנותיו לאחר שיטהר ואותו זבח ראשון שנזרק דמו לא עלה לו ולעולם הז' הוא דסותר ותו לא לדברי הכל ובהא פליגי ר' אליעזר סבר אותו זבח ראשון לא עלה לו ויביא אחר במקומו עם שאר קרבנותיו שהפריש לכשיטהר לאחר ז':

Tossefoth non traduit

והאמר. לעיל בפ''ק (דף ו:) ובפ' ג' (נזיר דף טז:) דטומאה דלאחר מלאת סותר [ז'] ולרבנן [ל'] ובפ''ק פירשתי דמדרבנן הוא דמן התורה בסתירה הבא מספק דמשמע הואיל ובחדא ראוי לתגלחת שנזרק א' מן הדמים לרבנן [נמי דיו] בסתירת ז':

סותר קרבנות. כדפי' במתני' דייק נמי בברייתא דבקרבנות איירי מדאייתו רבנן ראייה לדבריהם שאמרו חכמים שאר קרבנות:

הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, דְּקָתָנֵי: וַחֲכָמִים אוֹמְרִים תָּבִיא שְׁאָר קָרְבְּנוֹתֶיהָ וְתִטְהָר, שְׁמַע מִינַּהּ.

Traduction

The Gemara comments: So too, it is reasonable that this is the meaning of Rabbi Eliezer’s statement, as the mishna later teaches: And the Rabbis said: Let her bring the rest of her offerings and be purified. Learn from here that they disagree only with regard to the offerings, but not the naziriteship itself.

Rachi non traduit

והכי נמי מסתברא. דאקרבנותיו קאי מדקתני וחכמים אומרים יביא שאר קרבנותיו ויטהר מכלל דלרבי אליעזר סבירא ליה דאף ראשון לא עלה לו וצריך להביא אחר:

ענין אחר אמר רב מאי סותר נמי דקאמר ר' אליעזר סותר את קרבנותיו ולא מיבעיא זבח ראשון דאינו עולה לו אלא אותו שהפריש תחלה צריך להחליף ויביא אחר במקומו וחכמים אומרים אותו ראשון בלבד לא עלה לו וצריך להביא אחר במקומו אבל שאר קרבנות שהפריש אינו צריך להחליף אלא לכשיטהר יביא אותם ה''נ מסתברא דאקרבנות פליגי מדקאמרי רבנן דיביא שאר קרבנות ויטהר אלמא דשמעי מיניה דרבי אליעזר דאפי' אותן קרבנות שהפריש תחלה אינו יכול להביא לקרבנותיו ואמרו ליה רבנן מביא ומעשה נמי כו':

וּמַעֲשֶׂה נָמֵי בְּמִרְיָם הַתַּרְמוֹדִית שֶׁנְּזָרֵק עָלֶיהָ אֶחָד מִן הַדָּמִים, וּבָאוּ וְהוֹדִיעוּהָ עַל בִּתָּהּ שֶׁהָיְתָה מְסוּכֶּנֶת, וְהָלְכָה וּמָצְאָה שֶׁמֵּתָה, וְאָמְרוּ חֲכָמִים: תָּבִיא שְׁאָר קָרְבְּנוֹתֶיהָ וְתִטְהָר. שְׁמַע מִינַּהּ.

Traduction

The Gemara cites the rest of the mishna, which also indicates that the tanna’im disagree with regard to the offerings. And an incident also occurred involving Miriam of Tarmod, that the blood of one of her offerings was sprinkled on her behalf, and they came and notified her that her daughter was mortally ill. And she went and found that her daughter was dead, and thereby contracted impurity. And the Rabbis said: Let her bring the rest of her offerings and be purified. The Gemara concludes: Indeed, learn from the mishna that this is so.

הַדְרָן עֲלָךְ שְׁלֹשָׁה מִינִין

Traduction

MISHNA: A High Priest and a nazirite may not become ritually impure even to bury their deceased relatives. However, they become impure to bury a corpse with no one to bury it [met mitzva]. If one of them comes across the corpse of a Jew, and there is nobody else available to bury it, he must bury the body. If a High Priest and a nazirite were walking along the way and they found a met mitzva, and one of them can tend to the burial by himself, Rabbi Eliezer says: Let the High Priest become impure, and do not let the nazirite become impure. And the Rabbis say: Let the nazirite become impure, and do not let even a common priest become impure.

כֹּהֵן גָּדוֹל וְנָזִיר אֵין מִיטַּמְּאִין לִקְרוֹבֵיהֶן, אֲבָל מִיטַּמְּאִין לְמֵת מִצְוָה. הָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ וּמָצְאוּ מֵת מִצְוָה — רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יִטַּמֵּא כֹּהֵן גָּדוֹל, וְאַל יִטַּמֵּא נָזִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יִטַּמֵּא נָזִיר, וְאַל יִטַּמֵּא כֹּהֵן הֶדְיוֹט.

Traduction

Rabbi Eliezer said to the Rabbis: It is preferable to let the priest become impure, as he does not bring an offering for his impurity, and do not let the nazirite become impure, as he brings an offering for his impurity. The Rabbis said to him: On the contrary, let the nazirite become impure, as his sanctity is not permanent, and do not let a priest become impure, as his sanctity is permanent.

Rachi non traduit

מתני' כהן גדול ונזיר אין מיטמאין לקרוביהן. וכדמפרש בהן קראי לטומאה לקמן בגמ':

Tossefoth non traduit

מתני' כהן גדול ונזיר אינן מיטמאין לקרוביהם. בספרי היא אבל מיטמא למת מצוה ולא גרסינן ליה כדמוכח בגמ'. כהן גדול הלכותיו בפרשת אמור אל הכהנים ונזיר בפרשת נשא:

ואל יטמא נזיר. שקדושתו עדיפא כיון שהזקיקתו תורה להביא קרבן על טומאתו מה שאין כן בכהן למאן דאמר דיטמא נזיר ואל יטמא כהן ואפי' כהן הדיוט:

אָמַר לָהֶם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: יִטַּמֵּא כֹּהֵן — שֶׁאֵינוֹ מֵבִיא קָרְבָּן עַל טוּמְאָתוֹ, וְאַל יִטַּמֵּא נָזִיר — שֶׁהוּא מֵבִיא קָרְבָּן עַל טוּמְאָתוֹ. אָמְרוּ לוֹ: יִטַּמֵּא נָזִיר — שֶׁאֵין קְדוּשָּׁתוֹ קְדוּשַּׁת עוֹלָם, וְאַל יִטַּמֵּא כֹּהֵן — שֶׁקְּדוּשָּׁתוֹ קְדוּשַּׁת עוֹלָם.

Traduction

GEMARA: In light of the mishna’s dispute between Rabbi Eliezer and the Rabbis, the Gemara compares the status of various individuals. Granted, with regard to a High Priest and a nazirite, one can explain the dispute as follows. This Sage, the Rabbis, holds that it is preferable that a High Priest remain ritually pure, as his sanctity is permanent. And this Sage, Rabbi Eliezer, holds that it is preferable that a nazirite remain ritually pure, as he is obligated to bring an offering for his impurity.

Tossefoth non traduit

יטמא כהן. ואפילו כהן גדול:

נזיר קדושתו קדושת שעה. ואפי' אמר נזיר עולם מכל מקום סתם נזירות הוי שלשים יום (לעיל נזיר ה.):

גְּמָ' בִּשְׁלָמָא כֹּהֵן גָּדוֹל וְנָזִיר, הַאי סָבַר: כֹּהֵן גָּדוֹל עָדִיף, וְהַאי סָבַר: נָזִיר עָדִיף.

Traduction

Additionally, if the two walking together were a High Priest anointed with the anointing oil, as was performed during the First Temple period,

Rachi non traduit

גמ' בשלמא כהן ונזיר. שמעינן להו הי מינייהו ליטמא תחילה דרבנן סברי כהן גדול שקדושתו קדושת עולם ורבי אליעזר סבר נזיר עדיף שכן מביא קרבן על טומאתו ויטמא כ''ג שאינו מביא קרבן על טומאתו ואל יטמא נזיר:

Tossefoth non traduit

בשלמא כהן גדול ונזיר האי סבר כהן גדול עדיף והאי סבר נזיר עדיף. וטעמא דמ''ד במתניתין:

מָשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה

Traduction

Tossefoth non traduit

וכן משוח בשמן המשחה. כ''ג שנמשח בשמן המשחה ומרובה בגדים קרי משנגנז שמן המשחה דיאשיהו גנז שמן המשחה שעשה משה כדאיתא בפ' הוציאו לו (יומא נב:) ואחריו לא היה כהן משוח בשמן המשחה אלא מרובה בגדים בלא שמן שהיו ממלאים ידיו בח' בגדים ולא היו יכולין לעשות שמן המשחה אחר למשוח בו כדכתיב (שמות ל':
ל''א) שמן משחת קדש יהיה זה לי לדורותיכם זה ולא אחר וכדאיתא בפ' קמא דכריתות (דף ה:) וכי נס א' בשמן המשחה היה והלא הרבה נסים נעשו בו שמתחלה לא היה אלא י''ב לוג ובו נמשח המשכן וכל כליו ואהרן ובניו כל ז' ימי המלואים ובו נמשחו כהנים גדולים ומלכים וכולו קיים לעתיד לבא שנאמר משחת קדש יהיה זה לי לדורותיכם והא דאמר התם (דף ה.) המפטם השמן ללמוד בו או למוסרו לצבור פטור הא דקתני למוסרו לצבור (ללמדם שידעו לעשותו) היינו בימי משה אם עשאו פטור אי נמי למוסרו לצבור ללמדם שידעו לעשותו ולא שימשחו ממנו והשתא אחרי יאשיהו לא היה כהן נמשח בשמן המשחה אלא עובד בח' בגדים וכשר בכך בלא משיחה דת''ר בפ''ק דמגילה (דף ט:) משוח אין לי אלא בשמן המשחה מרובה בגדים מנלן ת''ל הכהן המשיח והשתא משוח ומרובה בגדים משכחת לה בדור א' כגון שנמשח א' לכ''ג ובתוך כך נגנז שמן המשחה ואירע בו קרי בכהן המשוח ומינו אחר תחתיו מרובה בגדים לעשות עבודה ביה''כ וקשה דא''כ הל''ל משוח חזי לעבודה ומרובה בגדים לא חזי לעבודה דראשון חוזר לעבודתו כדקאמר גבי משוח שעבר ונראה לומר כגון שכהן גדול גלה ומינו אחר תחתיו ברבוי בגדים כגון שנגנז השמן כבר ושימש כמה שנים שאם אף הראשון שב אינו חוזר לעבודתו שהרי שימש זה תחתיו כמה שנים והרי שניהם מהלכין בדרך כו':

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source