Vayedaber

Simple Havroutah

Nazir

Daf 38b

וְאֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא עַד שֶׁיֹּאכַל מִן הָעֲנָבִים כְּזַיִת וְכוּ'. תַּנָּא קַמָּא לָא מְדַמֵּי לְהוֹן לְכָל אִיסּוּרֵי נָזִיר לִשְׁתִיָּה, וְרַבִּי עֲקִיבָא, כֵּיוָן דִּכְתִיב ''וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל'', מָה אֲכִילָה כְּזַיִת — אַף כֹּל אִיסּוּרִין כְּזַיִת.

Traduction

§ The mishna taught: And he is liable to receive lashes only if he eats an olive-bulk of the grapes. The mishna continues by noting that with regard to drinking, the first tanna holds that a nazirite is liable for a quarter-log, whereas Rabbi Akiva maintains that the amount of an olive-bulk applies to liquids as well. The Gemara explains this dispute: The first tanna does not liken all the other prohibitions of a nazirite to the prohibition of drinking wine, and therefore the measurements for eating and drinking are the same as for prohibitions in other contexts: An olive-bulk of food and a quarter-log of drink. And Rabbi Akiva maintains that since it is written: ''Nor eat fresh grapes or dried'' (Numbers 6:3), this verse teaches that just as eating is measured by the amount of an olive-bulk, so too, all the prohibitions of a nazirite are measured by an olive-bulk.

Rachi non traduit

ת''ק לא מדמי להו. לכל איסורי נזיר לשתיה דאילו ענבים בכזית ויין ברביעית:

כיון דכתיב וענבים לא יאכל. לכל מלתא הוא דאתא דכשם שבזמן שהן ענבים מיחייב עליהן בכזית אף כל איסור שבנזיר בזמן שהן יין בכזית:

Tossefoth non traduit

ואינו חייב עד שיאכל מן הענבים כזית. וה''ה בשתיה והיינו כמשנה אחרונה וכר''ע דבסמוך משנה ראשונה עד שישתה רביעית יין פירוש וה''ה לאכילה ברביעית ושתיה בכזית כיצד משערין מביאין זית אגורי ושוקעו בכוס מלא יין [והיין שיוצא ממנו] אם שותה כיוצא בו היינו כזית ואכילה משערינן דכמו שאכל מן הענבים נותנין בכוס מלא יין אם יוצא מן היין רביעית הרי אכל כרביעית וקשה לר''ת [על] פירוש [זה] דאין דרך התנא בשום מקום להקדים משנה אחרונה למשנה ראשונ' בסדר ועוד קשה דמתחילה נקט כזית דהיינו משנה אחרונה כר''ע ומפסיק בה במשנה ראשונה ושוב חוזר לומר דברי ר''ע שהוא כמשנה [אחרונה] וע''ק דלפי [זה] היה לו לשנות במשנה ראשונה עד שיאכל רביעית כיון דבאכילה פליגי דלישנא דמתניתין משמע דבאכילה לא פליגי וע''ק דכי היכי דבעי הש''ס טעמא לדברי ר' עקיבא שמביא פסוק בגמרא שמדמה שתיה לאכילה היה לו ליתן טעם למשנה ראשונה אמאי מדמי (שתיה לאכילה) אכילה לשתיה לכ''נ לר''ת דמתני' דקתני ברישא עד שיאכל מן הענבים כזית היינו אליבא [דכ''ע] דבאכילה כ''ע מודו דבכזית ולא פליגי אלא בשתיה דמשנה ראשונה עד שישתה רביעית כדרך כל שתיה [בכריתות בפ' אמרו לו] (כריתות דף יב:) [מ''מ] שתיה לא גמר מיניה [דאכילה] ומצריך שתיה ברביעית ור''ע כיון דכתיב ענבים לחים ויבשים לא יאכל מה אכילה בכזית אף כל איסורים בכזית מוענבים וי''ו קדריש אף כל איסורי נזיר בכזית דהיינו שתיה דכתיב לעיל מיניה וכל משרת ענבים לא ישתה והשתא וי''ו דוענבים מוסף על דלעיל דכי היכי דענבים בכזית הכי נמי שתיה הכתוב לעיל בכזית ולפירוש קמא גרסינן בגמרא ת''ק מדמי כל איסורי דנזיר לשתיה דתנא עד שישתה רביעית ור''ע [מדמה] כל איסורי נזיר לאכילה פירוש ויליף שתיה מאכילה כדפרישית:

[וְחַיָּיב עַל הַיַּיִן בִּפְנֵי עַצְמוֹ כּוּ'.] תָּנוּ רַבָּנַן: ''וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל'', לְחַיֵּיב עַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. מִכָּאן אַתָּה דָּן לְכָל אִיסּוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה: מָה כָּאן שֶׁהוּא מִין אֶחָד, וְהֵן שְׁנֵי שֵׁמוֹת, וְחַיָּיב עַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ; אַף כֹּל שֶׁהוּא מִין אֶחָד, וְהֵן שְׁנֵי שֵׁמוֹת — חַיָּיב עַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ.

Traduction

§ The mishna further taught: And he is liable for consuming wine by itself, and for grapes by themselves, and for grape seeds by themselves, and for grape skins by themselves. The Sages taught: The verse: ''Nor eat fresh grapes or dried'' (Numbers 6:3), serves to render him liable for this by itself and for that by itself, i.e., that he need not consume all of the grape products listed in the verses. From here you derive the halakha with regard to all prohibitions of the Torah: Just as here there is one type of food, grapes, which are called by two names, fresh or dried, and he is liable for this by itself and for that by itself, so too, in all cases where there is one type and they are called by two names, one is liable for this by itself and for that by itself.

Rachi non traduit

שהוא מין אחד. דאחד לחים ויבשים מין ענבים הן:

והוא שתי שמות. לח ויבש ואמרי להו זג וחרצן:

Tossefoth non traduit

ועל זה בעצמו. לחים ויבשים קרא יתירא הוא ולכתוב ענבים והוי לחים ויבשים במשמע אלא לחייב על זה בעצמו שאם אכל ענבים לחים ויבשים בהתראה אחת שהתרו אל תאכל ענבים לוקה שתים ואפי' הן מין אחד וטעם [אחד] כיון שהם שני שמות:

ה''ג בגמרא ומכאן אתה דן לכל איסורי נזיר חמרא חדתי ועינבי. אע''פ שטעמם שוה הואיל שהוא שני שמות לוקה שתים וא''ת תיפוק ליה דחמרא חדתי וענבי כתיב בהדיא בקרא בתרי לאוין דכתיב מיין ושכר יזיר [ומתרגמינן] מחמר [חדת] ועתיק וענבים כתיב וי''ל דאי מיזיר ה''א חדתא כגון [ארבעה] יום דאחר שלשה ימים שבצר אין טעמו כטעם ענבים אבל יין [חדש] ממש אימא לא מחייב אלא חדא קמ''ל:

לְאֵיתוֹיֵי חַמְרָא חַדְתָּא וְעִינְבֵי.

Traduction

The Gemara adds that in the case of a nazirite this principle serves to include new wine, i.e., grape juice, and grapes. Although these are apparently a single type, as the juice, before fermenting, is merely grapes in liquid form, nevertheless one is liable for grape juice and grapes separately, as they have different names.

Rachi non traduit

לאיתויי חמרא חדתא ועינבי. שאע''פ שהן מין אחד שהי' חדש מתוק כענבים הואיל ושני שמות יש להן חייב על כל אחת ואחת:

אָמַר אַבָּיֵי: אָכַל חַרְצָן — לוֹקֶה שְׁתַּיִם. אָכַל זָג — לוֹקֶה שְׁתַּיִם. אָכַל חַרְצָן וְזָג — לוֹקֶה שָׁלֹשׁ. רָבָא אָמַר: אֵינוֹ לוֹקֶה אֶלָּא אַחַת, שֶׁאֵינוֹ לוֹקֶה אַלָּאו שֶׁבִּכְלָלוֹת.

Traduction

§ Abaye says: A nazirite who ate a grape seed is flogged twice, i.e., two sets of thirty-nine lashes, one set for the specific prohibition stated with regard to grape seeds, and the other for the general prohibition ''anything that is made of the grapevine'' (Numbers 6:4). Likewise, if he ate a grape skin he is flogged twice. If he ate a grape seed and a grape skin he is flogged three times, for the seed, for the skin, and for the prohibition ''anything that is made of the grapevine.'' Rava says: He is flogged only once if he ate a seed or a skin. He is not flogged for ''anything that is made of the grapevine,'' because one is not flogged for violating a general prohibition. One is not liable to receive lashes for violation of a single prohibition that includes many items or cases.

Rachi non traduit

אמר אביי אכל זג וחרצן לוקה שלש. אחת מכל אשר יעשה מגפן היין ואחת על חרצנים ואחת על זג דלא יאכל אכולהו קאי:

רבא אמר אכל זג וחרצן אינו לוקה אלא אחת. אפילו כי אכל זג וחרצן אביי מתרץ מתניתין לטעמיה דתני וחייב על החרצנים בפני עצמן ועל הזגים אפילו כשאוכל את שתיהן ביחד וכן נמי למתניתא דתני לחייב על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו ואפי' כשאוכל זג וחרצן בבת אחת ורבא מתרץ לטעמיה כגון דלא אכל אלא אחד מהם דלא תימא עד שיאכל לחים ויבשים בהדי הדדי וחרצנים וזגים בהדדי אלא אפי' לא אכל אלא לחים בלבד או יבשים בלבד לוקה אחת ולעולם אם אכל לחים ויבשים או זג וחרצן אינו חייב אלא אחת ולא לאתויי חמרא חדתא ועינבי ומתני' נמי תני וחייב על היין בפני עצמו כו' דלא תימא עד דאכיל ליה לכולהו אלא ודאי אכל חד מנהון לוקה ומיהו כי אכיל נמי כולן יחד אינו חייב אלא אחת:

ע''א אינו לוקה אלא אחת כשאוכל זג יחידי או חרצן ואינו לוקה משום כל אשר יעשה ולא צריך לשנויי לכל הני כדשנינן לעיל:

דאין לוקין על לאו שבכללות. כגון האי דעל כמה איסורי לית בהו אלא לאו חד:

Tossefoth non traduit

חרצן לוקה שתים. משום חרצן לא יאכל ומשום מכל אשר יעשה מגפן היין:

אין לוקין על לאו שבכללות. דמכל אשר יעשה מגפן כל מילי משמע ואינו מפרש שום דבר:

מֵתִיב רַב פָּפָּא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: נָזִיר שֶׁהָיָה שׁוֹתֶה יַיִן כָּל הַיּוֹם אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת. אָמְרוּ לוֹ: ''אַל תִּשְׁתֶּה'' ''אַל תִּשְׁתֶּה'', וְהוּא שׁוֹתֶה — חַיָּיב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת. אָכַל עֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים, חַרְצַנִּים וְזַגִּים, וְסָחַט אֶשְׁכּוֹל שֶׁל עֲנָבִים וְשָׁתָה — לוֹקֶה חָמֵשׁ. אִי הָכִי — לִילְקֵי שֵׁשׁ, אַחַת עַל ''מִכָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה''.

Traduction

Rav Pappa raised an objection to Abaye’s statement. Rabbi Eliezer says: A nazirite who was drinking wine all day is liable to receive only one set of lashes. If two witnesses said to him in warning: Do not drink, do not drink, and he continued drinking, he is liable for each and every one of the warnings that was followed by an act of drinking. If he ate grapes and raisins, grape seeds and grape skins, and squeezed a cluster of grapes and drank the juice, he is flogged five times. The difficulty for Abaye is as follows: If so, that Abaye’s opinion is accepted, let him be flogged six times, to include one more for transgressing the verse ''anything that is made of the grapevine'' (Numbers 6:4).

Rachi non traduit

ואם איתא. דלוקה משום כל אשר יעשה מגפן היין ליתני לוקה שש:

Tossefoth non traduit

אמרו לו אל תשתה. שהתרו בו על כל פעם ופעם שהיה רוצה לשתות:

אכל ענבים לחים ויבשים וחרצנים וזגין. כלומר כזית מכל אחד וגם בסחט אשכול ענבים ושותה לוקה ה' משום כזית ענבים לחים וכזית יבשים וכזית זגין וכזית חרצנים ומשום שותה יין:

ולילקי שש מכל אשר וגו'. וא''ת ולחשוב נמי התנא שכר וחומץ וי''ל דהא לאו שיורא הוא אלא משייר מיניה אבל בהנך דחשיב התנא יש למנות כל המלקיות שבהם:

תְּנָא וְשַׁיַּיר. מַאי שַׁיֵּיר דְּהַאי שַׁיַּיר? שַׁיַּיר ''לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ''.

Traduction

Abaye responded: Rabbi Eliezer taught certain prohibitions and omitted others. He did not include all the prohibitions for which one is liable to be flogged. The Gemara asks: What else did he omit that he omitted this? He would not have listed all relevant prohibitions less one. The Gemara answers: He also omitted the additional prohibition of ''He shall not profane his word'' (Numbers 30:3), as the nazirite profaned his word by violating his vow of naziriteship.

Tossefoth non traduit

שייר בל יחל. דלילקי נמי משום בל יחל:

אִי מִשּׁוּם הַאי — לָאו שִׁיּוּרָא הוּא, כִּי קָתָנֵי מִידֵּי דְּלָא אִיתֵיהּ בְּדוּכְתָּא אַחֲרִיתִי, ''לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ'' אִיתֵיהּ בִּנְדָרִים.

Traduction

The Gemara retorts: If it is due to that verse, this is not an omission, as when Rabbi Eliezer teaches and lists the lashes which a nazirite is liable to receive, he includes only matters that are not found elsewhere, i.e., he mentions only prohibitions that apply exclusively to a nazirite. The prohibition ''He shall not profane his word'' is relevant to vows in general, and therefore he omitted it. Consequently, Rabbi Eliezer should have mentioned the prohibition ''anything that is made of the grapevine,'' and the fact that he did not do so presents a difficulty for the opinion of Abaye.

Rachi non traduit

שייר לא יחל דברו. דלקי נמי אדידיה:

Tossefoth non traduit

לאו שיורא. כי קתני מילתא דליתא בשאר איסורין אלא בנזיר אבל בל יחל שייך בשאר נדרים נמי וא''ת וכי נאמר כן כדי להקשות לאביי וי''ל דקאמר הכי משום דלא תקשי לרבא מאי שייר דהאי שייר דשייר בל יחל אומר הגמ' כן דומיא דהכי מפרש ר''י בפ''ק דב''ק (דף טו.) גבי אי משום חצי כופר לאו שיורא הוא:

אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא מִפַּרְזִקְיָא לְרַב אָשֵׁי: וְהָא שַׁיַּיר דְּבֵין הַבֵּינַיִים. אֶלָּא אָמַר רַב פָּפָּא: לָא תַּנְיָא מִידֵּי חָמֵשׁ. וְהָא

Traduction

Ravina from Parzakya said to Rav Ashi: But he omitted the case of in between. Rabbi Eliezer could have added that a nazirite is liable not only for the seed and skin of a grape but also for the substances in between them, as the verse: ''From pits to grape skin'' (Numbers 6:4), comes to include all that is in between the two (see 34b). Rather, Rav Pappa said: Actually, Rabbi Eliezer did not teach anything about five sets of lashes, but merely stated that he is flogged for all those actions, without enumerating the precise number. Therefore, this source does not present a difficulty for Abaye. The Gemara asks: But

Rachi non traduit

והא שייר דבין הביניים. כדאמרי' לעיל (נזיר דף לד:) ועד זג לאיתויי בין הביניים:

אלא אמר רב פפא לא תנא מידי חמש. אלא לוקה סתם ואיכא לתרוצי לאביי כי טעמיה ולרבא כי טעמיה הואיל ולא נכתב ליה מניינא וקמהדר הגמרא ומאחר דלא תניא מ''ט אותביה חמש:

Tossefoth non traduit

והא שייר בין הבינים. קושיא הוא למ''ד דלא יחל לא הוי שיור אמאי שייר בין הבינים וא''ת התינח לפי' ר''ת דפירש (לעיל נזיר דף לה.) דבין הבינים היינו ענבים קטנים דתנא באכילה כדקתני ואכל ענבים בין גדולים בין קטנים משמע ושייר [לאשכול] קטנים שלא מנאן הלכך פריך שפיר אלא לפירוש שני שפירש לעיל דהביניים היינו [גוף] הענבים הרי דתנא לא שייר כלום דקתני לוקה ה' היינו משום ענבים לאו אחד וי''ל דגם לאותו פי' שייר לאו דידיה דלאו דחיוב ענבים היינו כשאוכלן שלמים כדרך שאוכלים ענבים אבל מלקט האוכל שביני וביני שאין דרך לאכול כן זהו לאו אחר של בין הביניים והתנא שיירו ואף על פי שמלשון התנא נמי משמע ששנה ואכל את הביניים דרך ליקוט דאוכל ענבים משמע בכל ענין אפילו בליקוט אפילו הכי לאו דידיה שייר דאל''כ לילקי שש:

לא תני מידי ה'. בלשון הברייתא ליכא ה' אלא לוקה סתם ותוכל לפרש שש:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source