Vayedaber

Simple Havroutah

Nazir

Daf 32b

וְאִם מִשֶּׁנִּגְנְבָה בְּהֶמְתּוֹ נָזַר — אֵינוֹ נָזִיר. וְזוֹ טָעוּת טָעָה נַחוּם הַמָּדִי: כְּשֶׁעָלוּ נְזִירִים מִן הַגּוֹלָה וּמָצְאוּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ חָרֵב, אָמַר לָהֶם נַחוּם הַמָּדִי: אִילּוּ הֱיִיתֶם יוֹדְעִין שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ חָרֵב, הֱיִיתֶם נוֹזְרִים? אָמְרוּ לוֹ: לֹא. וְהִתִּירָן נַחוּם הַמָּדִי.

Traduction

But if he took a vow of naziriteship after his animal was stolen, he is not a nazirite, as it is retroactively established that his vow was taken in error from the outset, as he relied on an animal he did not possess. And this was the error that Naḥum the Mede erred when he failed to distinguish between an event that occurred before the vow was taken and an event that occurred afterward. The incident in question was as follows: When nazirites were ascending from the exile to sacrifice their offerings, and they found the Temple destroyed, Naḥum the Mede said to them: If you had known that the Temple would be destroyed, would you have taken a vow of naziriteship? They said to him: Certainly not, as there is no remedy for a naziriteship in this case. And Naḥum the Mede dissolved the vow for them.

Rachi non traduit

ואם משנגנבה בהמתו נזר. שבדעתו היה לקבל נזירותו על אותה בהמה ובשעה שנזר לא היתה ברשותו הרי זה אינו נזיר דנזירות בטעות הואי:

וזו טעות. של נולד טעה נחום המדי שהוא סבור שפותחין בנולד:

ומצאו בית המקדש חרב. לאחר בית שני:

Tossefoth non traduit

ואם לאו אינו נזיר. פי' ואם משנגנבה בהמה נדר כלומר שבשעה שנדר כבר נגנבה הבהמה קודם לכן אך שהוא לא ידע וקיבל נזירות ואמר אילו הייתי יודע בשעת נדרי שכבר נגנבה לא הייתי נודר אינו נזיר כלומר הוי חרטה מעלייתא ומתיר לו החכם שהרי הקבלה עצמה היתה בטעות שאלמלי ידע שנגנבה לא הוי נודר דאיגלאי מילתא למפרע דנדר בטעות הוה ולא חל אפי' רגע א' דכיון דלא נדר [אלא על] בהמה זו והרי אינה בידו נדר טעות הוא ונראה דאפילו ב''ש מודו בהא דלא הוי נזיר:

וזו טעות טעה נחום המדי כשעלו נזירים מן הגולה כו'. שהיה סבור שפותחין בנולד ואפילו לא שכיח כשעלו נזירים מן הגולה להביא קרבנותיהן ומצאו המקדש חרב אמר להם נחום אילו הייתם יודעין שבית המקדש עתיד ליחרב כלום הייתם נודרים כו' וזהו נולד דלא שכיח שבשעת הנדר עדיין היה קיים והתירן נחום וטעה [שפתח] להם בנולד כזה דלא שכיח [וכשבא] הדבר אצל חכמים [אמרו] כל שנדר עד שלא חרב הבית הוי נדר כלומר אין מתירין לו בחרטה זו דהוי נולד אבל נזר משחרב בהמ''ק והם לא ידעו שחרב ונדרו אינו נזיר דנזירות בטעות הוה שאלמלי ידעו שכבר חרב לא היו נודרים ולא חל מעיקרא נדר זה:

וּכְשֶׁבָּא הַדָּבָר אֵצֶל חֲכָמִים אָמְרוּ: כָּל שֶׁנָּזַר עַד שֶׁלֹּא חָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ — נָזִיר. וּמִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ — אֵינוֹ נָזִיר.

Traduction

And when the matter came before the Rabbis, they said: His ruling is incorrect. Rather, whoever took a vow of naziriteship before the Temple was destroyed, like these nazirites from the exile, he is a nazirite, as he committed no error at the time of his vow, and one cannot dissolve vows based a new situation. However, one who stated his vow after the Temple was destroyed is not a nazirite, as he vowed based on an erroneous assumption.

Rachi non traduit

כל שנזר עד שלא חרב. ואע''פ שלאחר כך חרב הרי נזיר דאין פותחין לו לאדם בנולד:

ומשחרב בהמ''ק אינו נזיר. שיכול לומר לו אילו הייתי יודע שכבר חרב לא הייתי נודר וכה''ג לא הוי נולד שהרי כבר חרב:

גְּמָ' אָמַר רַבָּה: שַׁטְפוּהוּ רַבָּנַן לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְאוֹקְמֻיהּ בְּשִׁיטְתַיְיהוּ. דִּתְנַן: פּוֹתְחִין בְּנוֹלָד, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וַחֲכָמִים אוֹסְרִין.

Traduction

GEMARA: In relation to the mishna’s statement with regard to the dissolution of a vow of naziriteship due to a new situation, the Gemara cites a statement that Rabba said: The Rabbis overwhelmed Rabbi Eliezer until he retracted his ruling and established the halakha in accordance with their opinion. To what does this refer? As we learned in a mishna in Nedarim (64a): They may broach dissolution by asking about a new situation, i.e., a halakhic authority can dissolve a vow due to a new situation that the one who took the vow did not anticipate at the time he took his vow. This is the statement of Rabbi Eliezer; but the Rabbis prohibit this. Since Rabbi Eliezer does not disagree in the case of naziriteship in this mishna, he must have accepted the opinion of the Rabbis.

Rachi non traduit

גמ' שטפוהו רבנן לרבי אליעזר. והעבירוהו מדעתו כמו שטף מים (ב''מ ק:) והעמידוהו בשיטה שלהן דאין פותחין בנולד דאילו במסכת נדרים תנן בפ' רבי אליעזר פותחין בנולד דברי ר''א וחכמים אוסרין ואילו כי הדר אתי להכא במסכת נזיר אודויי אודי להו מדקא חזינא דלא פליג עלייהו במתני' כבמס' נדרים דנדרים מקמי נזיר נשנית וכדמפרש ברישא דמסכתא דאיידי דתני כתובות דאית בה המדיר תנא נדרים ואיידי דתנא נדרים תנא נזיר:

Tossefoth non traduit

אמר רבא שטפו רבנן לר''א ואוקמיה במילתייהו. כלומר נצחוהו שחזר לדבריהם ואוקמי' בשטתייהו דאמרי אין פותחין בנולד דלא שכיח כמו חורבן הבית דאילו ר''א היה בשעת חורבן כדאמר בהניזקין (גיטין נו.) נכנס ר''א מצד א' ור' יהושע מצד אחד לישא מטתו של ריב''ז בירושלים ולא דבר כלום ולא חלק עליהן לומר דשפיר הוי חרטה כדתנן ר''א אומר פותחין בנולד אלא הדר ביה ממילתיה כיון שלא חלק על חכמי דורו:

וְאָמַר רָבָא: אַף עַל גַּב דַּאֲמוּר רַבָּנַן אֵין פּוֹתְחִין בְּנוֹלָד, אֲבָל פּוֹתְחִין בִּתְנַאי נוֹלָד. הֵיכִי דָּמֵי? אָמְרִי לְהוֹן: אִילּוּ אֲתָא אִינִישׁ וַאֲמַר לְכוֹן דְּחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, מִי הֲוָה נָדְרִיתוּן?

Traduction

And Rava said, with regard to the same issue: Even though the Rabbis said that they may not broach dissolution by asking about a new situation, however, they may broach dissolution by asking about the conditions of a new situation, i.e., with situations similar to a new situation. What are the circumstances of this type of broaching dissolution? The halakhic authorities say to the nazirites who took their vows before the destruction of the Temple: If a person had come and said to you before you took your vow that the Temple will be destroyed, would you have vowed? Although the destruction of the Temple itself is a new situation, its potential occurrence existed when they vowed, and therefore if they answered that they would not have vowed had they known this, their vows are dissolved.

Rachi non traduit

פותחין בתנאי נולד. ואפילו להנהו דנדרו עד שלא חרב בה''מ:

והיכי דמי כגון דאמרי להו אילו דאתא איניש. בההיא שעתא דנדריתון ואמור לכון דחרב כו':

Tossefoth non traduit

אבל פותחין בתנאי נולד דאמרינן להו אילו אתא איניש ואמר לכון דחרב ב''ה מי הוי נזר. ופי' אילו בא בן אדם אליך בשעה שנדרת והיה מיעצך כי [אולי] חרב בית המקדש טרם כלות נזירותיך כלום נדרת וזה דומה לחרטה אילו באו עשרה בני אדם שיפייסוך מי נדרת שאין לחלק מאיזה טעם יהיה הפיוס שאפילו טעם הפיוס משום דבר נולד אין בכך כלום דהוי חרטה:

אָמַר רַב יוֹסֵף: אִי הֲוַאי הָתָם, הֲוָה אָמֵינָא לְהוֹן: הָכְתִיב ''הֵיכַל ה' הֵיכַל ה' הֵיכַל ה' הֵמָּה'' — זֶה מִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן וּמִקְדָּשׁ שֵׁנִי.

Traduction

Rav Yosef said: If I had been there, when those nazirites arrived, I would have said the following to them, in order to dissolve their vows: Isn’t it written: ''The Sanctuary of the Lord, the Sanctuary of the Lord, the Sanctuary of the Lord, are these'' (Jeremiah 7:4). This thrice repetition of ''Sanctuary of the Lord'' is referring to the First Temple and the Second Temple which are destined to be destroyed, leading to a Third Temple. These nazirites should have considered the possibility of the Temple’s destruction, and this can serve as a means of broaching the dissolution of their vows.

Rachi non traduit

אמר רב יוסף אי הואי התם. להנהו דאמרי דמי שנזר לאחר חורבן בהמ''ק אינו נזיר משום דאינהו סבורין דאכתי הוה קאי הוה אמינא להון ואמאי לא ידעין דליחרב:

הא כתיב היכל ה' היכל ה' היכל ה' המה. דקאמר להו נביא לישראל אל תבטחו אל דברי הנביאים היכל ה' כי מתנבאים לא תבא עליכם רעה היכל ה' בשבועה עוד היום לבוא שיאמרו היכל ה' היכל ה' המה שנים הם זה מקדש ראשון וזה מקדש שני:

Tossefoth non traduit

אמר רב אסי אי הואי התם ה''א להו היכל ה' היכל ה' היכל ה' המה. כלומר הייתי אומר לאותם הנזירים לא כחכמים עשיתם שנדרתם שהיה לכם לירא פן יהרס שהרי בפסוק מוזכר ולא היה בא להתיר להו נדרים בפתח זה אלא להוכיחם בא למה לא זכרו על פסוק זה ולהמנע מלדור והפסוק הוא סימן לדבר שהן שלשה היכל והשנים עתידין ליחרב והשלישי כסא יום הגדול והנורא לא ימוש לנצח ורש''י פירש הפסוק בענין אחר בירמיה:

נְהִי דְּיָדְעִין לְהוֹן דְּיִחְרוּב, מִי יוֹדְעִין לְאִימַּתִּי?! אָמַר אַבָּיֵי: וְלָא יָדְעִין לְאִימַּת? וְהָכְתִיב: ''שָׁבוּעִים שִׁבְעִים נֶחְתַּךְ עַל עַמְּךָ וְעַל עִיר קָדְשֶׁךָ''! וְאַכַּתִּי מִי יָדְעִינַן בְּהֵי יוֹמָא?!

Traduction

The Gemara responds: Although they might have known that the Second Temple would be destroyed, as the verse speaks of three Temples, did they know when it would be destroyed? Would they have considered that it might occur in their lifetimes, preventing them from sacrificing their offerings? Abaye said: And did they not know when? But isn’t it written: ''Seventy sevens are decreed upon your people and upon your sacred city'' (Daniel 9:24), which indicates that the Second Temple would be destroyed seventy Sabbatical cycles of seven years after the destruction of the First Temple, which is 490 years. The Gemara answers: And still, did we know on which day it would be destroyed? It was therefore impossible to use this factor as a means to broach the dissolution of their vows.

Rachi non traduit

והא כתיב. בדניאל כשהגלן נבוכדנצר בחורבן בית ראשון שבועים שבעים נחתך על עמך ועל עיר קדשך לכלות פושעים ולהסיר חטאים שבועים שבעים שמיטין עתידין לבא מכאן ועד חורבן בית שני והם שבעים שנה שהיו בבבל וארבע מאות ועשרים שהיו בבית שני הרי שבעים שמיטין אלמא ידעי לאימת חרב:

אמרי לך רבנן כיון דלא ידעי בהי יומא. מסתמא אדעתא דבנוי נדרו:

Tossefoth non traduit

נהי דידעי דחריב מי ידעינן אימתי ולא ידעינן לאימת והא כתיב בדניאל שבועים שבעים נחתך על עמך ועל עיר קדשך -דקאמר ליה המלאך לדניאל דלסוף שבעים שמיטות יחרב בית שני וכשתמלא ע' של גלות בבל וארבע מאות וכ' שנה של בית שני יעלה לשבעים שמיטות דהיינו שבע פעמים שבעים ומשני אכתי מי ידעי בהי יומא כלומר בתחלת שנה או באמצעיתה או בסופה וסבורים הם שיכלה נזירות ויביאו קרבנות קודם לכן:

מַתְנִי' הָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ, וְאֶחָד בָּא כְּנֶגְדָּן, אָמַר אֶחָד מֵהֶן: ''הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁזֶּה פְּלוֹנִי'', וְאֶחָד אָמַר: ''הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁאֵין זֶה פְּלוֹנִי'', ''הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁאֶחָד מִכֶּם נָזִיר'', ''שֶׁאֵין אֶחָד מִכֶּם נָזִיר'', ''שֶׁשְּׁנֵיכֶם נְזִירִים'', ''שֶׁכּוּלְּכֶם נְזִירִים''.

Traduction

MISHNA: If there were people walking along the way, and one other person was approaching them, and one of those walking said: I am hereby a nazirite if this person approaching us is so-and-so. And another one of them said: I am hereby a nazirite if this is not so-and-so, while a third member of the group said: I am hereby a nazirite if one of you two is a nazirite, and a fourth said: I am hereby a nazirite if neither of you is a nazirite, and another added: I am hereby a nazirite if both of you are nazirites. Finally, the last person said: I am hereby a nazirite if all you who spoke before me are nazirites.

Tossefoth non traduit

ששה שהיו מהלכין בדרך וא' בא כנגדן. ואין יודעין מי הוא ואמר אחד מן הששה הריני נזיר שזה הבא כנגדנו איש פלוני הוא כלומר שאכירהו מרחוק שהוא ראובן ונדר בנזיר אם כדבריו הוא והב' אומר הריני נזיר שאינו הוא לפי שנראה לו שאינו ראובן ונודר בנזיר אם כדבריו שאינו הוא כאשר נראה בעיניו והג' אומר לשנים הראשונים הריני נזיר שא' מכם נזיר שסבור אני שא' מכם נזיר ולא השני דהיינו אותו שימצא כדבריו והד' אומר הריני נזיר שאין א' מכם נזיר פירוש שסבור אני שא' משניכם אינו נזיר דהיינו אותו שלא ימצא כדבריו אלא האחד שימצא כדבריו הוא ראוי להיות נזיר והיינו כדברי שלישי שסבר שאחד מהם נזיר ואחד מהם אינו נזיר אלא שהפכו דבריהם והחמישי אמר לשנים הראשונים הריני נזיר ששניכם נזירים כלומר לפי שכל אחד קיבל עליו נזירות לפי מה שהוא דומה בעיניו [שכל] אחד סבור לומר אמת ולכך נחת לנזירות ועל כן אני סבור שעל שניכם חל נזירות והששי אמר הריני נזיר שכולכם נזירים כלומר שסבור אני שכולכם נזירים בש''א כולן נזירים וסברי ב''ש דנזירות בטעות הוי נזיר משום דכולן לנזירות נתכוונו וגמרו בדעתן להיות בכל ענין ומה שאמר שראה איש פלוני לפי שהוא סבור כדבריו ומהך משנה מוכחא בגמרא דהקדש בטעות הוי הקדש וכו' כדאמר בגמרא:

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: כּוּלָּן נְזִירִין. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אֵינוֹ נָזִיר אֶלָּא מִי שֶׁלֹּא נִתְקַיְּימוּ דְּבָרָיו. וְרַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: אֵין אֶחָד מֵהֶם נָזִיר.

Traduction

Beit Shammai say that they are all nazirites, as by saying: I am hereby a nazirite, they have accepted naziriteship upon themselves even if their statements turn out to be incorrect. Beit Shammai maintain that a vow of naziriteship taken in error is considered a valid vow of naziriteship. And Beit Hillel say: Only he whose statement was not fulfilled is a nazirite. And Rabbi Tarfon says: Not a single one of them is a nazirite, including those whose statements were correct. Rabbi Tarfon maintains that a vow of naziriteship must be pronounced in an explicit manner, without any hint of uncertainty. In this case, none of them knew for sure the identity of the person coming toward them, and therefore they could not be certain they were nazirites at the time of their vows.

Rachi non traduit

מתני' ובית הלל אומרים אינו נזיר אלא מי שלא נתקיימו דבריו. ובגמרא מפרש מאי קאמרי:

רבי טרפון אומר אין אחד מהם נזיר. שלא ניתנה נזירות אלא להפלאה שיהא מברר דבריו ויאמר הריני נזיר ולא יהא תולה נזירותו בדבר אחר:

Tossefoth non traduit

וב''ה אומרים אינו נזיר אלא מי שלא נתקיימו דבריו. ובגמרא פריך הל''ל מי שנתקיימו דבריו ובגמרא מפרש:

ורבי טרפון אומר אין אחד מהן נזיר. דלא ניתנה נזירות אלא להפלאה דגבי נזיר כתיב איש כי יפליא שצריך להפליא ולכך קבלת נזירות אפי' לאחד מן השנים שנמצא כדבריו אין [ברור] לו בשעת נדרו שיהא [נזיר] עד שיבא אצלם ויכירוהו וכיון שלא היה [ברור] להן באותה שעה לא גמרו להיות נזירין והשלישי שאומר אחד מכם נזיר הרי אין אחד מהם נזיר והרביעי נמי שאומר אין אחד מכם נזיר משמע נמי שאין אחד מהם נזיר וחבירו מיהא הוי נזיר ולא שאין [בשנים] הראשונים שום נזיר שהרי לא ניתנה נזירות אלא להפלאה אלא אי הוי אמר הרביעי לשנים הראשונים הריני נזיר שאין שום אחד מכם נזיר הרביעי יהיה נזיר ששנים הראשונים אינם נזירים לרבי טרפון ושפיר הוה חשוב הפלאה ומהאי טעמא ניחא אמאי לא תנא תו שאין שניהם נזירין שאין כולכם נזירים דאי אמר הכי היה ודאי נזיר לרבי טרפון לפי מה שהאמת הוא שאין שניהם נזירין ולא כולם נזירין אלא מאי הרביעי שאמר שאין אחד מהם נזיר:

הִרְתִּיעַ לַאֲחוֹרָיו — אֵינוֹ נָזִיר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: יֹאמַר ''אִם הָיָה כִדְבָרַי — הֲרֵינִי נְזִיר חוֹבָה, וְאִם לָאו — הֲרֵינִי נְזִיר נְדָבָה''.

Traduction

If the person approaching them turned back so that his identity was never discovered, not one of them is a nazirite. The matter was never clarified, and the halakha is lenient in cases of uncertain naziriteship. Rabbi Shimon says that the halakha is stringent with regard to an uncertainty of this kind, and therefore they should proceed as follows in order to avoid any uncertainty: Each of those who took a vow should say: If it was in accordance with my statement, I am hereby an obligatory nazirite, as my condition was fulfilled, and if not, I am hereby a voluntary nazirite, and in this manner they are all nazirites either way.

Rachi non traduit

הרתיע לאחוריו. ראה איש פלוני בא כנגדו ואמר הריני נזיר אם זה שמעון וחזר זה לאחוריו ואין ידוע אם שמעון הוא אם לאו אינו נזיר דספק נזירות להקל:

ר' שמעון אומר יאמר כו'. ורבי שמעון לטעמיה דאמר ספק נזירות להחמיר ובגמרא מפרש:

Tossefoth non traduit

הרתיע לאחוריו. פירוש חזר לאחוריו ולא נודע מי היה אין נזיר שום אחד מן השנים הראשונים דאע''פ שברור הוא כדברי האחד מ''מ כיון שלא הוברר לנו דברי מי נתקיימו אין אחד מהן נזיר ובגמרא מוקי לה כרבי יהודה דאמר דלא מחית איניש נפשיה לספיקא:

רבי שמעון אומר יאמר אם כדברי הריני נזיר חובה ואם לאו הריני נזיר נדבה. ר''ש לטעמיה דספק נזירות להחמיר והוי כל אחד נזיר מספק ואסור [ביין ובטומאה] וגם אי אפשר לו לגלח בשביל ספק נזירות בלא הבאת קרבן ואינו יכול להביא קרבן דשמא לא נזיר הוא ומייתי חולין בעזרה לכך קנסו שיאמר כל אחד ואחד אם כדברי הריני נזיר חובה ואם לאו נזיר נדבה מעתה ומקבל נזירות ויביא קרבן ויצא ידי חובה ממה נפשך ויהיה אסור ביין ובתגלחת והני תנאי רבי יהודה ורבי [שמעון] נחלקו אליבא דבית הלל רבי יהודה סבר אף על גב דבית הלל סברי דמי שנתקיימו דבריו הוי נזיר כדמפרש ואזיל בגמרא הני מילי כשנודע לבסוף דברי מי נתקיימו אבל הכא שהרתיע לאחוריו ולא נודע דברי מי נתקיימו מספק לא נחית לנזירות ור''ש סבר אליבא דב''ה דמספיקא (לא) נחית לנזירות כיון שברור שכדברי הא' הוא ולכך בעי תנאי:

גְּמָ' מִי שֶׁלֹּא נִתְקַיְּימוּ דְּבָרָיו, אַמַּאי הָוֵי נָזִיר? אָמַר רַב יְהוּדָה, אֵימָא: מִי שֶׁנִּתְקַיְּימוּ דְּבָרָיו.

Traduction

GEMARA: The Gemara questions the opinion of Beit Hillel: Why is he whose statement was not fulfilled a nazirite? Rav Yehuda said: One must emend the wording of the mishna so that it says: Only he whose statement was fulfilled becomes a nazirite.

Tossefoth non traduit

מי שלא נתקיימו דבריו אמאי הוי נזיר. הא לבית הלל לא הוי נזירות בטעות אימא מי שנתקיימו דבריו אביי אמר כגון דאמר אי נמי לאו פלוני הוא אהוי נזיר ומאי לא נתקיימו דבריו [הראשונים] ומיירי שחזר בו תוך כדי דבור ואגב אורחיה קמ''ל דתוך כדי דבור כדבור דמי ודבריו האחרונים עיקרים:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source