Vayedaber

Simple Havroutah

Nazir

Daf 30a

הָא בִּרְשׁוּתֵיהּ דַּאֲבוּהּ קָאֵים! אֶלָּא דְּאָמַר: אֱהֵא בִּשְׁבִיל אַבָּא, אֱהֵא בִּשְׁבִיל עַצְמִי.

Traduction

After all, he still remains under his father’s authority with regard to naziriteship, as he has yet to develop two pubic hairs. Rather, one must explain that he said the following: I shall be a nazirite due to my father; I shall be a nazirite due to my own vow. In other words, he did not link his statement to the question of whether he was old enough to vow but to the issue of his father’s authority with regard to naziriteship, i.e., whether he had developed two hairs.

Rachi non traduit

אלא. אליבא דרבי כגון דאמר אהא בשביל אבא אהא בשביל עצמי:

Tossefoth non traduit

ואמאי הא ברשותיה דאב קאים. [ואפי'] הוי גדול דקס''ד דגדול אני היינו גדול לענין דנדרו נדר דהיינו (לענין) משהגיע לעונת נדרים עד שיביא ב' שערות מצי מדיר ליה ותנא קמא אמר [לידע אם הביא] ב' שערות אלא דאמר אהא בשביל אבא אהא בשביל עצמי כלומר לא קאמר דאם קטן שאין נדרו נדר ואם גדול שנדרו נדר אלא אם קטן אני שרשות אבי עלי דהיינו עד הבאת שתי שערות והאי דקאמר אם גדול י''א דלא גרסינן ליה או שמא ר''ל ואם גדול שהביא שתי שערות וכרבי דאמר דמדיר בנו עד הבאת שתי שערות:

אִי אַיְיתִי שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת מֵעִיקָּרָא — קָאֵים בִּנְזִירוּת דִּילֵיהּ, וּלְבַסּוֹף — קָאֵים בִּנְזִירוּת דַּאֲבוּהּ. וְאִי אַיְיתִי בְּמִצְעֵי מַאי?

Traduction

The Gemara asks: According to the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi, if he had developed two pubic hairs from the outset, i.e., before his father vowed, he would stand bound by his own naziriteship, and if he reached physical maturity at the end, i.e., after the vow ended, he would stand bound by his father’s vow of naziriteship. But if he developed two hairs in the middle of his naziriteship term, of what use would the son’s vow be?

Rachi non traduit

אי אייתי ב' שערות מעיקרא. כלומר הניחא דמתרצת מתני' כוותיה דרבי דלא מיחייב אלא בחדא נזירות אילו אייתי ב' שערות מקמי הזירו אבוה:

קאים בנזירות דידיה. כדקאמר איהו אם אני גדול שהבאתי שתי שערות שאיני נתפס בשל אבא אהא בשביל עצמי ואי אייתי שתי שערות לבסוף דהדירו אביו קאי בנזירות דאבוה ולא חייל עליה נזירות דידיה כלל דהא לא קביל עליה נזירות אלא אם אינו נתפס בשביל אביו וכיון דעדיין לא הביא ב' שערות חל עליה נזירות דאבוה ולא חייל עליה נזירות דידיה כלל:

ואי אייתי באמצע. לא ידעינן אי בההיא שעתא דהדירו אביו אייתי ב' שערות אי לא מי ניחא והא כיון דאמר אהא בשביל אבא אהא בשביל עצמי אם אינו נתפס בשביל אביו ואפשר דקאים בשתים עשרה והגיע לעונת נדרים ועדיין לא הביא ב' שערות וחל עליו נזירות שלו ונזירות של אביו כיצד אתה פוטרו בנזירות אחת והא מיחייב למיקם בנזירות על שלו ועל של אביו:

Tossefoth non traduit

ה''ג אי אייתי ב' שערות מעיקרא קאי (ברשותיה) בנזירות דידיה ואי בסוף קאי בנזירות דאבוה כי אייתי במיצעי מאי הניחא לרבי יוסי בר' יהודה דאמר לעונת נדרים אלא לרבי מאי ליכא תקנתא עד דיתיב דיליה ויתיב דאבוה. וכן הגיהו בפי' קדמונים וה''פ רבינו חננאל אי אייתי מעיקרא כלומר אם בדקוהו באותה שעה שבא לפני רבן גמליאל ביום שהדירו אביו ומצאו לו ב' שערות קאי בנדרים דידיה ונדרו בשביל עצמו ואי לבסוף כלומר עכשיו שלא נבדק באותו היום אם לא יביא שתי שערות עד לבסוף ל' יום דאישתכח דודאי אלו ל' יום היו בשביל נדר אביו אלא אייתי במיצעי כלומר נראו בו סימנים תוך ל' היאך יצא ידי נזירות באותן שלשים יום שהרי נזירות אביו מתבטל (עד) אחר הבאת סימנים ואיך יביא קרבנותיו לסוף שלשים יום שהדירו אביו וליכא למימר דדעתו היה שאפי' יביא סימנים שלא יפסיק נזירות אביו מכל מקום אינו ראוי להביא קרבן בשביל נזירות אביו לבד וגם בשביל עצמו כיון שלא פירש וא''ת ואמאי לא פריך הכי [למתניתין] דהיאך מדיר בנו בנזיר כי מייתי במיצעי מאי וי''ל דמתני' איכא לאוקמי בעודו בשנת י''ב דאף אם מביא הם שומא אבל אהא קא קשיא ליה דקאי ליה אחר שנת י''ג שנה מדקמייתי לת''ק למיבדקיה אם הביא אם לאו דקודם לכן שומא אינון אי נמי יש לפרש דאמתני' ליכא למיפרך דודאי בדקינן במלאת ימי נזירותו ואי מספקינן אי אייתי סימנים במיצעי לא (נבדיקיה) אבל אהא קשיא ליה דקאמר דלא תצטער לבדקני דבלא בדיקה תיקן הכל בתנאו דאם קטן אני כאילו [לא] היה שם בדיקה צורך ולכך פריך דהא ודאי אי אייתי במיצעי אינו מתוקן כלל:

הָנִיחָא לְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה דְּאָמַר: עַד שֶׁיַּגִּיעַ לְעוֹנַת נְדָרִים.

Traduction

The Gemara clarifies: This works out well according to the opinion of Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, who said that a father can vow on behalf of his son until he reaches the age of vows. The reason is that this stage is by rabbinic law, and therefore the fact that the son has reached this stage does not automatically cancel the father’s vow. The son would complete his term and bring his offerings.

Rachi non traduit

ה''ג הניחא לרבי יוסי ברבי יהודה דאמר עד שיגיע לעונת נדרים אלא לרבי דאמר עד שיביא ב' שערות מאי איכא למימר אמרי לרבי ליכא תקנתא עד דיתיב דידיה ויתיב דאבוה. כלומר לר' יוסי דאמר דאין האב מדירו אלא עד שמגיע לעונת נדרים ניחא דלא חייל עליה אלא נזירות אחת אלא לרבי דאמר עד שיביא ב' שערות כיון דאמר אהא בשביל אבא אהא בשביל עצמי ושניהם יכולין להזיר אמאי לא מיחייב בשתי נזירות אמרי לרבי לית ליה תקנתא עד דעביד דיליה ודאבוה: [לישנא אחרינא] אלא לרבי דאמר כו' הא ברשותיה דאבוה קאים כל זמן שלא הביא שתי שערות וב' נזירות קביל עילויה דאפילו רבי מודה דלכשהגיע לעונת נדרים מצי מזיר עצמו ואפי' לא הביא שתי שערות ואהדירו אבוה הוא דפליגי:

ומשני אלא דאמר בלשון זה אהא בשביל אבא כו'. כלומר אי אבא מצי להדירני אהא נזיר בנדר אבא ואם לאו אהא נזיר בשביל עצמי וכיון דאביו יכול להדירו חד נזירות קביל לחודיה:

אי אייתי ב' שערות מעיקרא. קודם שהדירו אביו קאים בנזירות דיליה ולא בנזירות דאביו דיצא מרשות אביו:

ולבסוף. לאחר שבא לב''ד קאים בנזירות דאבוה דהא יש לאביו רשות בו וכיון דמצי אביו להדירו לא קביל עליה נזירות דיליה:

ואי דאייתי במצעי. אחר שהדירו אביו קודם שבא לב''ד ולא ידעינן אי הני ב' שערות הוו ביה כשהדירו אביו אי לא הוו ביה עד השתא הא השתא על כרחיך ימנה ב' נזירות מספיקא דדילמא לא הוו ביה שתי שערות מעיקרא עד השתא ונמצא נדור בשביל אביו וכשבא לפני ב''ד ואמר אהא בשביל עצמי ויהא נזיר נמי בשביל עצמו דהא הביא ב' שערות במיצעי ואי מייתי במיצעי מאי דודאי השתא אייתי ב' שערות ונמצא דנדר אביו נדר וכשבא לב''ד ואמר נמי אהא בשביל עצמי הוי נזיר בנדר דידיה וימנה ב' נזירות:

Tossefoth non traduit

הניחא לר' יוסי בר' יהודה דאמר עד שיגיע לעונת נדרים. והוא עומד בשנת י''ב ליכא למיחש דהוי שומא וא''ת ניחוש שמא בא לעונת נדרים במיצעי וא''כ איך יצא בנזירות אביו לבד ל' יום ופר''ת דעונת נדרים אינה סותרת דנהי דהאב אינו יכול להדירו מכאן ואילך מכל מקום היכא דהדירו קודם לכן משום עונת נדרים לא פקע כיון דלא הוי כ''א דרבנן אבל שערות דאיש דאורייתא פקע דאביו וא''כ ניחוש לשערות במיצעי י''ל דמיירי תחילת י''ג דאכתי אי הוה ליה במיצעי ה''ל שומא בעלמא ואף אם בא לכלל עונת נדרים באמצע נזירות אין להקפיד לפירוש רבינו תם דעונת נדרים אינה סותרת דנהי נמי דאין מדירו (אלא) כשהגיע לעונת נדרים אכתי קאי בקטנותו וכל כמה דלא הדר ביה הוה בנדר אביו וגם שמא לא יוכל למחות באמצע אלא לרבי דאמר עד שיביא שתי שערות והביאו לבדקו בשנת י''ד לידע אם הביא במיצעי מאי:

אֶלָּא לְרַבִּי דְּאָמַר: עַד שֶׁיָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? אָמְרִי: לְרַבִּי לֵיכָּא תַּקַּנְתָּא עַד דְּיָתֵיב דִּילֵיהּ וְיָתֵיב דַּאֲבוּהִי.

Traduction

However, according to the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi, who said that a father can vow for his son only until he develops two pubic hairs, what can be said? If he grew two hairs during his father’s naziriteship it is no longer in effect, as by Torah law he is no longer under his father’s authority, so what is the halakha in that case? The Sages say in response: According to the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi, this child has no rectification until he sits for his term of naziriteship and also sits for the naziriteship of his father, i.e., he must be a nazirite for sixty days, to ensure that he completes a full term of thirty days, either for his own naziriteship or for that of his father.

Tossefoth non traduit

לרבי ליכא תקנתא עד דיתיב דידיה. פירוש שצריך שימתין ר' חנינא (ל') יום אחר שהדירו אביו דאז ממה נפשך איכא [שלשים] או לפני הבאת סימנים או אחר הבאת סימנים ועלתה לו נזירות אביו:

מַתְנִי' הָאִישׁ מְגַלֵּחַ עַל נְזִירוּת אָבִיו, וְאֵין הָאִשָּׁה מְגַלַּחַת עַל נְזִירוּת אָבִיהָ. כֵּיצַד? מִי שֶׁהָיָה אָבִיו נָזִיר, וְהִפְרִישׁ מָעוֹת סְתוּמִים עַל נְזִירוּתוֹ וָמֵת, וְאָמַר: ''הֲרֵינִי נָזִיר עַל מְנָת שֶׁאֲגַלֵּחַ עַל מְעוֹת אַבָּא''.

Traduction

MISHNA: A man can shave, i.e., bring the offerings at the close of his term of naziriteship, by using offerings originally designated for his father’s naziriteship, but a woman cannot shave by means of the offerings for her father’s naziriteship. How so; how is this halakha applied? It applies to one whose father was a nazirite and separated unallocated money for his naziriteship, i.e., he did not state which coins were for which of his offerings, and he died before buying the animals, and the son said after his father’s death: I am hereby a nazirite on the condition that I will shave by means of the money that my father set aside.

Rachi non traduit

מתני' ה''ג במתניתין האיש מגלח על נזירות אביו כו' כיצד מי שהיה אביו נזיר והפריש מעות על נזירותו ומת ואמר הריני נזיר ע''מ שאגלח על מעות אבא אמר רבי יוסי הרי אלו יפלו לנדבה ואינו מגלח על נזירות אביו מי שהיה הוא ואביו נזירים והפריש מעות סתומין לנזירותו ומת זהו שמגלח כו': גמ' מ''ט. אין האשה מגלחת על נזירות אביה:

Tossefoth non traduit

האיש מגלח על נזירות אביו ואין אשה מגלחת. כיצד מי שהיה הוא ואביו נזירים והפריש אביו מעות לנזירותו ומת ר' יוסי אומר הרי אלו יפלו לנדבה ואיזהו שמגלח על נזירות אביו הרי שהיה אביו נזיר והיו לו מעות סתומין ומת ואמר הריני נזיר ע''מ שאגלח על מעות אבא זהו שמגלח על נזירות אביו ה''ג בפירוש קדמונים ובפירוש רבינו ברוך ובהרבה ספרים היא דהוא ואביו נזיר מגלח על מעות אביו ואם בחיי אביו אינו מגלח:

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: הֲרֵי אֵלּוּ יִפְּלוּ לִנְדָבָה, אֵין זֶה מְגַלֵּחַ עַל נְזִירוּת אָבִיו. אֵיזֶהוּ שֶׁמְּגַלֵּח עַל נְזִירוּת אָבִיו? מִי שֶׁהָיָה הוּא וְאָבִיו נְזִירִים, וְהִפְרִישׁ אָבִיו מָעוֹת סְתוּמִים לִנְזִירוּתוֹ וָמֵת — זֶה הוּא שֶׁמְּגַלֵּחַ עַל נְזִירוּת אָבִיו.

Traduction

Rabbi Yosei said: In that case these coins are allocated for communal gift offerings, and the son may not use them, as this is not the case of the halakha that a son can shave by using his father’s naziriteship. Rather, who is the son who can shave by using his father’s naziriteship? This is referring to a son and his father who were both nazirites during his father’s lifetime, and his father separated unallocated money for his naziriteship and died; this is the one who may shave by using his father’s naziriteship.

גְּמָ' מַאי טַעְמָא? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה הִיא בְּנָזִיר. פְּשִׁיטָא! מַאי לְמֵימְרָא: דְּבֵן יוֹרֵשׁ אֶת אָבִיו, בַּת לָא?

Traduction

GEMARA: The Gemara asks: What is the reason for this difference between a man and a woman? Rabbi Yoḥanan said: It is a halakha transmitted to Moses from Sinai with regard to a nazirite. The Gemara asks: It is obvious that this is so, even without this halakha. What is the purpose of stating this? Is Rabbi Yoḥanan coming to say that a son inherits from his father whereas a daughter does not, and therefore only a son who inherits from his father can use his animals, but not a daughter? This is obvious, as it is stated in the Torah that a daughter does not inherit from her father if he has a son (see Numbers 27:8).

Rachi non traduit

הלכה היא בנזיר. שהבן מגלח ואין לנו ללמוד הימנו אלא מה שמסורת הוא בידינו בן ולא בת:

פשיטא. שהבן מגלח ולא הבת דאין לבת במקום הבן כלום והלכה למה לי:

Tossefoth non traduit

מאי טעמא. אין אשה מגלחת על מעות אביה:

פשיטא. בלא הלכה ידעינן דאין בת מגלחת ולמאי הוצרך מילתא דר' יוחנן וא''כ הא דקאמר הש''ס מ''ט מאי קושיא דהכא פשוט לן דבן ולא בת וצ''ל דר' יוחנן גופיה אמרה כי הך דבפ' אלו מציאות (ב''מ דף כא.) וכמה אמר ר' יצחק קב בארבע אמות:
(וע''ע תוספות פסחים לג: ד''ה תתן וכו' ומה שנרשם שם):

לָא צְרִיכָא, דְּלֵית לֵיהּ אֶלָּא בַּת. מַהוּ דְּתֵימָא: יוֹרְשִׁין גְּמִירִין לָהּ,

Traduction

The Gemara answers: No, this halakha is necessary in a case when he has only a daughter, who does inherit from him. Lest you say that we learned this halakha with regard to heirs, i.e., that the halakha is that all heirs, including a daughter, can shave by means of their father’s offerings,

Rachi non traduit

מהו דתימא יורשין גמירי לה. שמגלחין על נזירות האב ולא שנא בן לא שנא בת במקום שאין בן:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source