Le texte Le vocabulaire Les révisions
Nazir
Daf 29a
אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: כְּדֵי לְחַנְּכוֹ בְּמִצְוֹת. אִי הָכִי, אֲפִילּוּ אִשָּׁה נָמֵי! סָבַר: אִישׁ חַיָּיב לְחַנֵּךְ בְּנוֹ בְּמִצְוֹת, וְאֵין הָאִשָּׁה חַיֶּיבֶת לְחַנֵּךְ אֶת בְּנָהּ.
Traduction
said that Reish Lakish said: The purpose is in order to educate him in mitzvot, to teach him how to observe the mitzva of naziriteship. The Gemara asks: If so, even a woman as well should be able to impose naziriteship on her son for educational purposes. The Gemara answers: Reish Lakish holds that a man is obligated to educate his son in mitzvot, but a woman is not obligated to educate her son in mitzvot.
Rachi non traduit
וריש לקיש אמר. טעמא שהאיש מדיר את בנו בנזיר כדי לחנכו במצות:
ואי משום חינוך אפילו אשה. תהא מדרת את בנה בנזיר:
Tossefoth non traduit
כדי לחנכו. ומדרבנן:
בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר: הֲלָכָה הִיא בְּנָזִיר, אַמְּטוּ לְהָכִי: בְּנוֹ — אִין, בִּתּוֹ — לָא. אֶלָּא לְרֵישׁ לָקִישׁ, אֲפִילּוּ בִּתּוֹ! קָסָבַר: בְּנוֹ — חַיָּיב לְחַנְּכוֹ, בִּתּוֹ — אֵינוֹ חַיָּיב לְחַנְּכָהּ.
Traduction
The Gemara asks: Granted, according to the opinion of Rabbi Yoḥanan, who said it is a halakha transmitted to Moses from Sinai with regard to a nazirite, for that reason one can understand the ruling of the mishna, which indicates that for his son, yes, a father can vow that he should be a nazirite, but with regard to his daughter, no, he cannot do so, as a halakha learned by tradition cannot be questioned. However, according to the opinion of Reish Lakish, a father should even be able to impose naziriteship upon his daughter for the sake of her education. Why does the mishna specify a son? The Gemara answers that Reish Lakish holds: A father is obligated to educate his son, whereas he is not obligated to educate his daughter, and for this reason he cannot vow that she should be a nazirite.
Rachi non traduit
בשלמא רבי יוחנן דאמר הלכה היא בנזיר אמטו להכי בנו אין בתו לא. דהכי היא הלכה ואין משיבין כלל:
אלא לריש לקיש אפילו בתו. נמי ליהוי נזירה:
Tossefoth non traduit
בנו אין בתו לא. דכך הלכה היא בנו דשייך במצות לכשיגדל מוטל על האב לחנכו אבל בתו לא תימה הא דאמר בעלמא (יבמות דף קיד.) קטן אוכל נבילות אין ב''ד מצווין עליו להפרישו והאמר [ריב''ח] אף לחנכו לעשות מצוה מוטל על האב וי''ל דחינוך לא שייך אלא להזהירו לעשות ולקיים מצוה אבל להזהיר מלעבור אין זה חינוך וההוא דפרק בתרא דיומא (דף פב.) היינו קיום מצוה ועניתם עוד אומר ר''י דחינוך לא שייך אלא באב אבל באיניש אחרינא לא שייך והכא אמרינן בתו לא והתם אמרינן אחד תינוק ואחד תינוקת מחנכין אותם להתענות ביוה''כ וצריך לחלק בדבר:
בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר: הֲלָכָה הִיא בְּנָזִיר, אַהָכִי: בִּנְזִירוּת — אִין, בִּנְדָרִים — לָא. אֶלָּא לְרֵישׁ לָקִישׁ — אֲפִילּוּ נְדָרִים נָמֵי!
Traduction
The Gemara asks another question: Granted, according to the opinion of Rabbi Yoḥanan, who said that it is a halakha with regard to a nazirite, this is why the mishna indicates that with regard to naziriteship, yes, a father can impose a vow upon his son, but with regard to other vows, no, he cannot do so. However, according to the opinion of Reish Lakish, who says it is for the son’s education, a father should even be able to impose regular vows upon him as well. Why does the mishna specify naziriteship?
Rachi non traduit
בנזיר אין. לשון נזירות אדם יכול להזירו כדהויא הלכה למשה מסיני ובלשון נדרים לא:
לָא מִיבַּעְיָא קָאָמַר: לָא מִיבַּעְיָא בִּנְדָרִים, דְּלֵית לֵיהּ נִיוּוּל, אֶלָּא אֲפִילּוּ בִּנְזִירוּת, דְּאִית לֵיהּ נִיוּוּל — אֲפִילּוּ הָכִי חַיָּיב לְחַנְּכוֹ.
Traduction
The Gemara answers: According to Reish Lakish the tanna of this mishna is speaking utilizing the style of: It is not necessary, as follows: It is not necessary to ask whether a father can impose regular vows of a mitzva where there is no deprivation of the son when he fulfills his father’s vow, but even with regard to naziriteship, where there is deprivation of his son, as the son must refrain from wine and shaving, even so the father is obligated to educate him, and therefore he can vow in this manner too.
Rachi non traduit
לא מיבעיא בשאר נדרים. כגון להדירו להביא קרבן דלית ליה ניוול דמותר לשתות ביין דיכול להדירו:
אלא אפילו בנזירות כו. בכולה שמעתא גרסינן אלא דריש לקיש וספרים שכתוב בהן ר' יוסי בר' חנינא שבשתא היא:
Tossefoth non traduit
בנדרים. לא אשכחן דאינו מדיר בנו בנדרים כגון להביא קרבן או שקבל עליו לקיים מצות סוכה ולולב:
בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר: הֲלָכָה הִיא בְּנָזִיר, הַיְינוּ דְּקָתָנֵי: מִיחָה אוֹ שֶׁמִּיחוּהוּ קְרוֹבָיו.
Traduction
The Gemara asks another question: Granted, according to the opinion of Rabbi Yoḥanan, who said it is a halakha transmitted to Moses from Sinai with regard to a nazirite, this explanation is consistent with that which the mishna teaches: If he objected, or his relatives objected for him, the naziriteship is canceled, as the transmitted halakha may be that the acquiescence of the relatives is necessary.
Rachi non traduit
היינו דקתני מיחה או שמיחוהו קרוביו. דכי היכי דהלכה היא שהאיש מזיר את בנו הכי נמי הלכה שיכולין למחות:
אֶלָּא לְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, כָּל כְּמִינֵיהוֹן קְרוֹבִים דְּאָמְרִין לֵיהּ: לָא תַּיגְמְרֵיהּ מִצְוֹת?! קָסָבַר: כֹּל חִינּוּךְ דְּלָא חֲשִׁיב — לָא נִיחָא לֵיהּ.
Traduction
The Gemara continues its question: However, according to the opinion of Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, who said that Reish Lakish said that this vow serves educational purposes, is this really in the power of the relatives to say to the father: Do not teach him mitzvot? The Gemara answers: Reish Lakish holds that with regard to any education that is not important, e.g., the optional mitzva of naziriteship, the son is not amenable to the suffering he must endure for this purpose, and therefore he or his relatives can object.
Rachi non traduit
אלא לריש לקיש כל כמיניהון דקרובין. דאמרי ליה לא תיגמריה מצות:
קסבר. ריש לקיש כל חינוך דלא חשיבי ליה כגון חינוך דנזירות דבזיונא הוא דקא מגלח ראשו לא ניחא ליה לבריה ומשום הכי יכולים למחות:
Tossefoth non traduit
קסבר כל חינוך דלא חשיב. כגון חינוך דנזירות בזיוני הוא דמגלח שערו ולא ניחא [ליה לבניה] הילכך יכול למחות ויש גורסין דלא חשיבא וה''פ כל חינוך הוא להחשיבו וזה בזיונא הוא לו מש''ה מגלח:
בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר: הֲלָכָה הִיא בְּנָזִיר, מִשּׁוּם הָכִי מְגַלֵּחַ וְעָבֵיד הַקָּפָה.
Traduction
The Gemara raises a further difficulty: Granted, according to the opinion of Rabbi Yoḥanan, who said it is a halakha with regard to a nazirite, it is due to that reason that the son must shave all of his hair at the conclusion of his naziriteship, despite the fact that he thereby performs the rounding of the corners of his head, in violation of the prohibition: ''You shall not round the corners of your heads'' (Leviticus 19:27). Since a halakha transmitted to Moses from Sinai has the status of Torah law, a minor nazirite shaves despite this prohibition.
Rachi non traduit
אהכי. מותר לו לגלח ואע''ג דעביד הקפה וקעבר על לאו דלא תקיפו דהכי הוא הלכה למשה מסיני:
Tossefoth non traduit
ועביד הקפה. כלומר ושרי לעשות הקפה דהלכה הוא:
אֶלָּא לְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ כְּדֵי לְחַנְּכוֹ בְּמִצְוֹת, הָא קָעָבֵיד הַקָּפָה!
Traduction
The Gemara continues its question: However, according to the opinion of Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, who said that Reish Lakish said that the reason the vow of naziriteship takes effect is in order to educate him in mitzvot, and it applies only by rabbinic law, how does he explain the fact that this nazirite performs the rounding of the head? How does a naziriteship, which is by rabbinic law, override a Torah prohibition?
Rachi non traduit
אלא לריש לקיש. היכי עבר על הקפה דהוי מדאורייתא משום חינוך:
קָסָבַר: הַקָּפַת כָּל הָרֹאשׁ מִדְּרַבָּנַן, וְחִינּוּךְ מִדְּרַבָּנַן. וְאָתֵי חִינּוּךְ דְּרַבָּנַן, וְדָחֵי הַקָּפָה דְּרַבָּנַן.
Traduction
The Gemara answers: Reish Lakish holds that the rounding of the entire head is prohibited only by rabbinic law, as the Torah itself prohibited shaving only the corners of the head, and the mitzva of education also applies by rabbinic law. And therefore the mitzva of education, which is by rabbinic law, comes and overrides the prohibition against rounding the head, which likewise applies by rabbinic law.
Rachi non traduit
קסבר הקפת כל הראש. לא מיתסר אלא מדרבנן ואתי חינוך כו':
Tossefoth non traduit
הקפת כל הראש מדרבנן. דמן התורה מותר:
בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר: הֲלָכָה הִיא בְּנָזִיר, אַהָכִי מְגַלֵּחַ מַיְיתֵי קָרְבָּן.
Traduction
The Gemara continues to ask along the same lines: Granted, according to the opinion of Rabbi Yoḥanan, who said it is a halakha with regard to a nazirite, this is why when he shaves at the conclusion of his naziriteship he brings an offering, as the halakha is that the minor is a nazirite in all regards, which means his offering is obligatory, like that of an adult nazirite.
Rachi non traduit
אהכי מגלח ומייתי קרבן. ולית ביה משום חולין בעזרה:
אֶלָּא לְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, כְּדֵי לְחַנְּכוֹ בְּמִצְוֹת — הָא קָא מַיְיתֵי חוּלִּין לָעֲזָרָה! קָסָבַר: חוּלִּין בַּעֲזָרָה לָאו דְּאוֹרָיְיתָא.
Traduction
The Gemara continues its question: However, according to the opinion of Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, who said that Reish Lakish said that the reason is in order to educate him in mitzvot, the minor’s offering is not a Torah obligation, which means that he brings non-sacred animals into the Temple courtyard for slaughter. The Gemara answers: Reish Lakish holds that the prohibition against slaughtering non-sacred animals in the Temple courtyard does not apply by Torah law but by rabbinic law, and therefore this prohibition is disregarded due to the importance of the son’s education.
Rachi non traduit
אלא לריש לקיש. דאמר דלא הוי טעם אלא משום חינוך כיון דלא חל עליה נזירות מדאורייתא אישתכח דקא מייתי חולין לעזרה:
Tossefoth non traduit
והא מייתי חולין בעזרה. כשמלאו ימי נזירות טהרתו דמייתי חטאת דאינו בא בנדבה דמעולה ושלמים לא קשיא דבאים בנדבה:
קסבר חולין שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא. בין בהבאתן ובין דשרי לאוכלם וכן מותר להביא [הלחם והזרוע בשלה] מן האיל ולהניף בעזרה והאימורים של חטאת איכא למימר יעלם לשם עצים והדם יזרוק לשם שמים ועולה ושלמים יעשה לשם נדבה:
בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר: הֲלָכָה הִיא בְּנָזִיר, אַהָכִי כִּי מִיטַּמֵּא מַיְיתֵי קָרְבַּן צִיפֳּרִין, וְאָכֵיל כֹּהֵן מְלִיקָה.
Traduction
The Gemara asks yet another question: Granted, according to the opinion of Rabbi Yoḥanan, who said it is a halakha with regard to a nazirite, this is why when the son becomes ritually impure he brings an offering of birds, and the priest may eat the bird sin-offering that was killed by means of pinching, nipping the neck of the bird, rather than by regular slaughter. This permits a bird to be eaten only in the case of a proper bird offering.
Rachi non traduit
כי קא מיטמא מייתי צפרים ואכיל כהן מליקה. ולית ביה לא משום חולין לעזרה ולא משום מליקה דהכי הלכה למשה מסיני:
Tossefoth non traduit
משום הכי כי מיטמא מייתי קרבן ציפורין. דמשמע לי' מדיר בנו בנזיר דכל תורת נזיר עליו ואם מיטמא מביא ציפורי' אחד לעולה ואחד לחטאת ונאכל:
אֶלָּא לְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, הָא קָאָכֵיל נְבֵילָה!
Traduction
The Gemara continues its question: However, according to the opinion of Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, who said that Reish Lakish said that the reason the vow takes effect is to educate the son in mitzvot, in this case the priest eats an unslaughtered animal carcass. If the son is not obligated to bring the offering, the priest will be eating a bird that was killed in a manner that does not render it fit for consumption, which means it has the status of an unslaughtered carcass.
Rachi non traduit
אלא לריש לקיש. כיון דמדאורייתא לא מיחייב בנזירות אשתכח דקמייתי חולין לעזרה וקא אכיל כהן נבילה:
קָסָבַר כְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּאֵין שְׁחִיטָה לָעוֹף מִן הַתּוֹרָה. וְחוּלִּין בַּעֲזָרָה לָאו דְּאוֹרָיְיתָא.
Traduction
The Gemara answers: Reish Lakish holds in accordance with the opinion of Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, who holds that slaughter of a bird is not obligatory by Torah law. Rather, by Torah law birds are fit to be eaten no matter how they are killed, and it was the Sages who decreed that they must be slaughtered. And he also maintains that the prohibition against bringing non-sacred animals for slaughter in the Temple courtyard does not apply by Torah law. Consequently the rabbinic mitzva of education overrides these prohibitions, as they too are rabbinic.
Rachi non traduit
ה''ג סבר לה כר' יוסי ברבי יהודה דאמר אין שחיטה לעוף מן התורה וחולין בעזרה לאו דאורייתא. והילכך כיון דמדאורייתא לא בעי שחיטא לא חשיבא נבילה ולא מייתי חולין לעזרה דאיסור חולין בעזרה ליתיה לרבי יוסי אלא מדרבנן ולמאן דקא מתרץ ידע ליה הכי היכא אמר רבי יוסי הכי:
Tossefoth non traduit
קסבר רבי יוסי בר' חנינא אין שחיטה לעוף מן התורה. ולא צריכא אלא נחירת סימנין להוציא הדם דרך הסימנים ומכי מולק והוציא הדם תו לא צריך:
וְסָבַר רַבִּי יוֹסֵי הָכִי? וְהָתַנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מִנַּיִן לְחַטַּאת הָעוֹף שֶׁהִיא בָּאָה עַל הַסָּפֵק שֶׁאֵינָהּ נֶאֱכֶלֶת — תַּלְמוּד לוֹמַר: ''וְהַזָּב אֶת זוֹבוֹ לַזָּכָר וְלַנְּקֵבָה'', מַקִּישׁ נְקֵבָה לְזָכָר: מָה זָכָר מֵבִיא קָרְבָּן עַל הַוַּדַּאי — אַף נְקֵבָה מְבִיאָה קָרְבָּן עַל הַוַּדַּאי, וּמָה זָכָר מֵבִיא עַל הַסָּפֵק — אַף נְקֵבָה מְבִיאָה עַל הַסָּפֵק.
Traduction
The Gemara asks: And does Rabbi Yosei hold this opinion? But isn’t it taught in a baraita that Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, says: From where is it derived that the bird sin-offering that comes due to uncertainty is not eaten? The verse states: ''And they who have an issue, whether a male or a female'' (Leviticus 15:33), which juxtaposes a female to a male: Just as a male brings an offering for a definite sin, i.e., for a transgression he is sure he committed inadvertently, so too, a female brings an offering for a definite sin. And just as a male brings a provisional guilt-offering for his uncertain transgression, so too, a female brings an offering for her case of uncertainty.
Rachi non traduit
מנין לחטאת העוף שבאה על הספק. כגון דלידה או דזיבה שאינה נאכלת:
תלמוד לומר. והדוה בנדתה והזב את זובו:
להקיש נקבה לזכר מה זכר מביא קרבן. בהמה על ודאי אכל חלב בשוגג וה''ה לודאי זיבה אף נקבה מביאה קרבן על ודאי לידה חטאת העוף:
מה זכר מביא. אשם תלוי על ספק אף נקבה מביאה קרבן על ספק לידה אבל עדיין לא שמענו אם ממין בהמה אם ממין העוף אלא ממה שלמדנו שמביא זכר על הספק מאותו מין שמביא על הודאי שלעולם מביאין בהמה אף נקבה ממין העוף שמביאה על הודאי מביאה נמי על ספק לידה וזיבה:
Tossefoth non traduit
ה''ג וסבר רבי יוסי בר' חנינא הכי והתניא א''ר יוסי בר' חנינא וכו'. ולא גריס ר''ח דרבי יוסי ברבי חנינא אמורא הוא ולא תנא וגרס (ר''ח) הכי סבר לה כרבי יוסי בר' יהודה דאמר אין שחיטה לעוף וחולין שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא סבר כרבי יוסי ברבי יהודה דאמר לקמן ומיהו לא אשכחנא בעלמא דאית ליה הכי אלא מהא דאמר לקמן עד מתי מדיר בנו בנזיר עד שיגיע לעונת נדרים ואיכא חד לישנא בש''ס דמפרש [טעמיה] דסבר כדי לחנכו במצות וא''כ לדידי' זקוק לומר כל מה שאמרנו לרבי יוסי ברבי חנינא דאין שחיטה לעוף מן התורה וחולין שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא ורבינו תם מפרש דאין לשבש הספרים דהא רבי יוסי בר' חנינא דשמעתין על כרחך תנא היה ואינו אותו שבש''ס שמוזכר באמורא שהרי אמר רשב''ל משום ר' יוסי בר' חנינא ור' יוסי בר' חנינא היה תלמיד דרבי יוחנן דאמר בפרק שלישי דסנהדרין (דף ל:) דרבי יוחנן סמכיה ואמר ליה אמור מה ששמעת ואיך אמר רשב''ל משמו אלא ודאי תרין הוו:
וסבר רבי יוסי ברבי חנינא הכי והתניא מנין לחטאת [העוף] הבאה על הספק. כגון זב וזבה מספק ויולדת ואינה יודעת אם ולד הפילה אם רוח הפילה:
לזכר ולנקבה ומקיש נקבה לזכר. שהרי שוין הם בהך דינא דזכר מביא קרבן על הודאי כגון חטאת בהמה אם אכל חלב והא הדין נקבה דזה דבר פשוט בלא היקש הילכך נקיש מה זכר מביא על הספק אשם תלוי אף נקבה מביאה על הספק וצ''ע דזה נמי דבר פשוט [דפרשה] באשם תלוי כתיב (כגון) גבי איש וגבי אשה דכל התורה כולה (ובע''א יש לפרש) בלשון זכר נאמרה ונראה לר''י דמיירי בזב שבא על הזבה מה הזכר מביא חטאת אף נקבה מביאה [חטאת] ומה הוא מביא נמי כשהוא ספק זב אף היא נמי מביאה חטאת עוף היכא שבא עליה כשהיא ספק זבה [והוא הדין דמצי למימר מה זכר וכו'] אף נקבה מביאה על הספק ספק זבה מביאה על הספק כמו בסמוך ומה זכר ממין שהוא מביא קרבן על הודאי דהיינו בהמה לחטאת הוא מביא על הספק דמביא בהמה לאשם תלוי אף נקבה ממין שמביאה על הודאי דהיינו חטאת העוף תביא על הספק עוף לחטאת וה''ה דמצי למימר כי היכי דמביא הוא אשם על [ספק] חלב [היא נמי] מייתי לספק זיבה חטאת העוף על הספק:
וּמָה זָכָר, מִמִּין שֶׁהוּא מֵבִיא עַל הַוַּדַּאי מֵבִיא עַל הַסָּפֵק — אַף נְקֵבָה מִמִּין שֶׁהִיא מְבִיאָה עַל הַוַּדַּאי מְבִיאָה עַל הַסָּפֵק. אִי: מָה זָכָר מֵבִיא קָרְבָּן וְנֶאֱכָל — אַף נְקֵבָה מְבִיאָה קָרְבָּן וְנֶאֱכָל! אָמַרְתָּ:
Traduction
And furthermore: Just as a male brings an animal for his uncertain transgression, a ram as a guilt-offering, from the same type from which he brings a definite sin-offering, an animal sin-offering, so too, a female brings the same type for her case of uncertainty from the same type from which she brings for a definite offering, i.e., a bird if she is a zava or gave birth. This leads to the following question: If so, one can continue this line of thought: Just as a male brings an offering and it is eaten, so too, a female brings an offering and it should be eaten when she sacrifices an offering for uncertain childbirth. With regard to this case you say:
Rachi non traduit
מה זכר מביא קרבן. על הספק ונאכל שהרי אשם תלוי נאכל אף נקבה שמביאה קרבן מן העוף על ספק יהא נאכל:
Tossefoth non traduit
אי מה זכר מביא קרבן ונאכל. על ספיקו דאשם תלוי נאכל אף נקבה כשמביאה על הספק יהיה נאכל:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source