Le texte Le vocabulaire Les révisions
Nazir
Daf 28a
בִּזְמַן שֶׁהֵן סְתוּמִין וְלֹא בִּזְמַן שֶׁהֵן מְפוֹרָשִׁין — תַּלְמוּד לוֹמַר: ''קָרְבָּנוֹ''. בְּקָרְבָּנוֹ הוּא יוֹצֵא, וְאֵינוֹ יוֹצֵא בְּקָרְבַּן אָבִיו.
Traduction
when they are unallocated and not when they are allocated. Consequently, the same should apply to one whose father separated money for a regular sin-offering, i.e., he should be able to use them for his own sin-offering. Therefore, the verse states: ''His offering'' (Leviticus 4:32), which serves to emphasize: He fulfills his obligation with his own offering, but he does not fulfill his obligation with the money separated for his father’s offering.
Rachi non traduit
בזמן שהן סתומין. כדתנן בשילהי מתני':
ת''ל. ואם כבש יביא קרבנו בקרבנו יוצא כו' ואית דדרשי ליה מקרבנו קמא:
יָכוֹל לֹא יֵצֵא בְּמָעוֹת שֶׁהִפְרִישׁ אֲפִילּוּ מִן הַקַּלָּה עַל הַקַּלָּה, מִן הַחֲמוּרָה עַל הַחֲמוּרָה, אֲבָל יוֹצֵא בְּקָרְבָּן שֶׁהִפְרִישׁ לְעַצְמוֹ מִן הַקַּלָּה עַל הַחֲמוּרָה, מִן הַחֲמוּרָה עַל הַקַּלָּה — תַּלְמוּד לוֹמַר: ''קָרְבָּנוֹ... עַל חַטָּאתוֹ'', עַד שֶׁיְּהֵא קָרְבָּנוֹ לְשׁוּם חֶטְאוֹ.
Traduction
The baraita continues this line of argument: One might have thought that he does not fulfill his obligation with the money that his father separated if it is from money the father set aside to atone for a minor transgression and the son atones for a minor one, or from money the father set aside to atone for a major transgression and the son atones for a major one. However, the son may fulfill his obligation with the offering he separated for himself. From animals he set aside to atone for a minor transgression, he may atone for a major one, or from animals he set aside to atone for a major transgression he may atone for a minor one. Therefore, the verse states: ''Then he shall bring for his offering a goat, a female without blemish, for his sin'' (Leviticus 4:28), which indicates that he does not fulfill his obligation unless his offering is for the sake of his particular sin, not for some other transgression.
Rachi non traduit
מן הקלה על הקלה. משבועת העדות לשבועת הפקדון או לשבועת ביטוי:
מן החמורה על החמורה. מחלב לדם מחייבי מיתות לחייבי כריתות בשוגג:
Tossefoth non traduit
אבל יוצא בקרבן שהפריש לעצמו. לעבירה זו ויביאנו לעבירה אחרת:
יָכוֹל לֹא יֵצֵא בִּבְהֵמָה שֶׁהִפְרִישׁ לְעַצְמוֹ מִן הַקַּלָּה עַל הַקַּלָּה אוֹ מִן הַחֲמוּרָה עַל הַחֲמוּרָה, אֲפִילּוּ מִן הַקַּלָּה עַל הַחֲמוּרָה אוֹ מִן הַחֲמוּרָה עַל הַקַּלָּה,
Traduction
One might have thought that he does not fulfill his obligation with the animal he separated for himself, from animals he set aside to atone for a minor transgression to atone for a minor one; or from animals he set aside to atone for a major transgression, to atone for a major one; or even when from animals he set aside to atone for a minor transgression to atone for a major one; or from animals he set aside to atone for a major transgression to atone for a minor one.
שֶׁכֵּן אִם הִפְרִישׁ בְּהֵמָה עַל הַחֵלֶב וְהֵבִיא עַל הַדָּם, אוֹ עַל הַדָּם וְהֵבִיא עַל הַחֵלֶב — שֶׁהֲרֵי לֹא מָעַל וְלֹא כִּיפֵּר,
Traduction
The reason is that if he separated an animal to bring as an offering for unintentionally eating forbidden fat and he instead brought that sin-offering for unintentionally consuming blood, or if he separated an animal to bring as an offering to atone for blood and instead brought it for eating forbidden fat, in that case he has not misused consecrated property, as the animal cannot lose its consecrated status. And just as it cannot lose its consecrated status, so too it cannot be redesignated to atone for a different sin, and therefore this animal also does not atone for him.
Rachi non traduit
שכן אם הפריש בהמה על. החלב. שאכל בשוגג והביאה על הדם שאכל בשוגג:
שהרי לא מעל. לפי שהוא קדושת הגוף ואי אפשר לו להוציאה לחולין לפיכך לא כיפר וכדאמרי' בפרק [בתרא] דכריתות דכיון דלא מצי מעיל כפורי נמי לא מכפר:
שהרי מעל וכפר. דכיון דלקח בהן חטאת אחר שלא הופרש לשמן הוה ליה כמפיק להו לחולין ומעל וכיון דמעל בו אמרי' וכפר דהוא קרבן מעליא:
Tossefoth non traduit
שהרי לא מעל. בשוגג אם שגג והקריב קרבן על הדם קרבן של חלב דאכתי בקדושתייהו קאי כיון דבהמה קדושה קדושת הגוף ולא נפק לחולין בהכי כיון שלא נהנה ממנה לא כיפר במזיד דלא עשה כלום שאינו יכול להתכפר בקרבן של דם כלל לא מעל אם עשה (בו) בשוגג הואיל ואינו מוציאו מרשות הקדש אלא מהקדש זה להקדש אחר ומתוך שלא מעל לא כיפר והכי מפרש ליה בפרק בתרא דכריתות (דף כז:) ואחרי שאנו רואין בשוגג דלא כיפר דין הוא כשנתכוון לעקר חטאת חלב ולעשות חטאת דם דלא כיפר:
אֲבָל יוֹצֵא בְּמָעוֹת שֶׁהִפְרִישׁ לְעַצְמוֹ מִן הַקַּלָּה לַקַּלָּה, וּמִן הַחֲמוּרָה לַחֲמוּרָה, מִן הַחֲמוּרָה לַקַּלָּה, וּמִן הַקַּלָּה לַחֲמוּרָה,
Traduction
However, one might think that he fulfills his obligation with the money he separated for himself, from money he set aside to atone for a minor transgression to atone for a different minor transgression; or from money he set aside to atone for a major transgression to atone for a different major transgression; or from money he set aside to atone for a major transgression to atone for a minor one; or from money he set aside to atone for a minor transgression to atone for a major one.
שֶׁכֵּן אִם הִפְרִישׁ לְעַצְמוֹ מָעוֹת מִן הַחֵלֶב וְהֵבִיא עַל הַדָּם, עַל הַדָּם וְהֵבִיא עַל הַחֵלֶב, שֶׁהֲרֵי מָעַל וְכִיפֵּר —
Traduction
The reason is that if he separated money for himself to purchase a sin-offering to atone for unintentionally eating forbidden fat and he instead brought a sin-offering with that money for unintentionally consuming blood, or if he separated money to purchase a sin-offering to atone for consuming blood and with that money he instead brought a sin-offering for unintentionally eating forbidden fat, in that case he has misused consecrated property if he uses that money for a non-sacred purpose, as money can lose its sacred status when misappropriated. And just as it can lose its consecrated status, it can be redesignated to atone for a different sin; therefore this money atones for him if it was used to purchase an offering for a different transgression.
תַּלְמוּד לוֹמַר: ''עַל חַטָּאתוֹ'' — עַד שֶׁיְּהֵא קָרְבָּנוֹ לְשֵׁם חֶטְאוֹ.
Traduction
Therefore, the verse states: ''For his sin'' (Leviticus 4:35), which indicates that he does not fulfill his obligation unless his offering is for the sake of his particular sin, and he is not permitted to use money he consecrated for one type of sin to atone for a different sin. This concludes the baraita.
Rachi non traduit
ת''ל. וכפר עליו הכהן על חטאתו דלעולם לא כפר עד שיהא קרבנו לשום חטאו שאע''פ שמעל לא כיפר שהרי מעל במעות כל דבר שיוצא לחולין אית ביה מעילה והואיל דאית ביה מעילה כיפר:
Tossefoth non traduit
על חטאתו. וכפר הכהן על חטאתו בכבשה דיחיד כתיב אלמא דבמזיד אינו יכול לשנות אפי' במעות וכן תניא בתוספתא דכריתות [פ''ד] הפריש מעות לחטאת חלב והביאום על חטאת דם לחטאת דם והביאום לחטאת חלב בשוגג מעל לפיכך כיפר במזיד לא מעל לפיכך לא כיפר [אלמא] במזיד אף במעות לא כיפר וכ''ש בהמה דלא מצי משנה ולפי' זו התוספתא משמע דנסיבא קרא אחרינא על חטאתו ולא פסוק ראשון שדרש כבר:
ה''ג שהרי מעל וכפר שהמעות אין בהם קדושת הגוף ויוצאין מקדושתן בקל וכשמשנה אותו לקרבן אחר נפקי המעות לחולין והרי הן חולין ביד מוכר הבהמה דאי לא נפקא לחולין לא מעל ולכך נמי כפר בשוגג ולכך במזיד נמי נימא דכפר הואיל ושייך בהו שנוי בשוגג אמר ומעל וכיפר ולא במזיד ומיהו אי לא הוה ילפי' [קרא ה''א] מזיד וכפר אע''ג שדרשנו וכפר על חטאתו עד שיהא קרבנו לשם חטאתו תרתי שמעינן מיניה כדאמרינן בעלמא (גיטין דף נב.) אתם ולא שותפין אתם ולא אפוטרופסים אתם ולא התורם את שאינו שלו וכולהון דרשינן מחד אתם:
קָתָנֵי מִיהַת בְּהֵמָה, מַאי לָאו אֲפִילּוּ בַּעֲלַת מוּם? לָא, תְּמִימָה.
Traduction
Rava now asks his question: In any event, the baraita teaches that a son may not use an animal separated by his father for his naziriteship offering. What, is it not referring even to a blemished animal? The fact that the baraita does not differentiate between types of animals indicates that a blemished animal has the status of allocated funds, as opposed to Rav Naḥman’s ruling that this animal is like his father’s unallocated funds, which the son himself may use. The Gemara rejects this: No; the baraita refers solely to an unblemished animal that is fit to be sacrificed; only an animal of this kind is considered allocated.
Rachi non traduit
קתני מיהת בהמה. שהרי אין אדם מגלח על בהמת אביו מאי טעמא לאו משום דכמפורשת דמיא מאי לאו אפי' בעלת מום:
Tossefoth non traduit
קתני מיהא. לעיל דאינו מגלח על בהמת אביו מאי לאו אפילו בעלת מום אלמא כמפורשין דמיין דאי כסתומין לגלח כמו על מעות סתומין ומדמי הילכתא דה''ה דלענין אותה ההלכה נתקבלה דמעות סתומין יפלו לנדבה נימא דוקא מעות ולא בהמה ואפילו בעלת מום וליכא למידחי דהא דקתני לעיל דאינו מגלח על בהמת אביו היינו במפורשין דאם כן היכי מסיק אבל יוצא במעות אביו שהרי מגלח על מעות אביו והא אין מגלח אלא על מעות סתומין של אביו כדקתני בהדיא במתניתין (לקמן נזיר דף ל.):
לא תמימים. עליהם אינו מגלח דהויא כמפורשים:
אֲבָל בַּעֲלַת מוּם מַאי — כִּסְתוּמָה דָּמְיָא? מַאי אִירְיָא דְּקָתָנֵי מָעוֹת שֶׁהִפְרִישׁ אָבִיו? לִיתְנֵי בַּעֲלַת מוּם! הָכִי נָמֵי, דִּלְמַאי חַזְיָא — לִדְמֵי, דְּמֵי הַיְינוּ מָעוֹת.
Traduction
The Gemara asks: However, according to this explanation, what is the halakha of a blemished animal? Is it considered like an unallocated animal? If so, why does the baraita specifically teach that one may purchase an offering with the unallocated funds that his father separated? Let the baraita teach this halakha with regard to a blemished animal, and one would infer that the same applies to money. The Gemara answers as above: So too, this is the case; there is no difference between the two. The reason is that what is a blemished animal fit for? It is fit for its value, and this value is essentially money. Consequently, this baraita does not contradict Rav Naḥman’s opinion that a blemished animal has the status of unallocated funds.
Rachi non traduit
מאי איריא דתני. אבל יוצא במעות שהפריש כו':
מַתְנִי' נִזְרַק עָלֶיהָ אֶחָד מִן הַדָּמִים, אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֲפִילּוּ נִשְׁחֲטָה עָלֶיהָ אַחַת מִכָּל הַבְּהֵמוֹת — אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר.
Traduction
MISHNA: The previous mishna discussed the case of a husband who nullified his wife’s vow after she separated her offerings of naziriteship. This mishna deals with a husband who nullified his wife’s naziriteship after she had completed her term and brought her offerings to the Temple. If the blood from one of her naziriteship offerings was sprinkled on the altar on her behalf, the husband cannot nullify her vow at this point. Rabbi Akiva says: Even before the sprinkling of the blood, he cannot nullify the vow as soon as any one of the animals for her offerings has been slaughtered on her behalf.
Tossefoth non traduit
נזרק עליה אחד מן הדמים. כגון שגמרה נזירות בטהרה והביאה קרבנות נזירות טהרה שהן ג' בהמות כבשה לחטאת וכבש לעולה ואיל לשלמים ונזרק עליה אחד מן הדמים חטאת או עולה או שלמים אינו יכול להפר נדרה לענין שלא תצטרך לגלח ולהביא שאר קרבנות דלפי שאין כאן עוד עינוי נפש דביין מותרת ואי משום שצריכה לגלח ומטו עליה אשה מתגלחת אפשר לה בפאה נכרית הכי מפרש בגמרא אבל אי לא נזרק הדם עדיין דאסורה [ביין] מיקרי שפיר עינוי נפש אע''ג דלא מיתסרא אלא שעתא פורתא:
רבי עקיבא אומר אפילו נשחט. ולא נזרק הדם אינו יכול להפר בגמרא מפרש משום הפסד קדשים ומסיק בגמרא כשנשחטה החטאת שאם יפר לה נמצאת בהמה זו תצא לבית השריפה שהיא אינה צריכה לחטאת וגם לא יוכל לזרוק דמה לשם שלמים דחטאת שלא לשמה פסולה יש להסתפק אם היפר לה אם מופר או שמא יש כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה:
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — בְּתִגְלַחַת הַטָּהֳרָה, אֲבָל בְּתִגְלַחַת הַטּוּמְאָה — יָפֵר, שֶׁהוּא יָכוֹל לוֹמַר: אִי אֶפְשִׁי בְּאִשָּׁה מְנֻוֶּולֶת. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אַף בְּתִגְלַחַת הַטָּהֳרָה יָפֵר, שֶׁהוּא יָכוֹל לוֹמַר: אִי אֶפְשִׁי בְּאִשָּׁה מְגַלַּחַת.
Traduction
The mishna continues: In what case is this statement, that he can no longer nullify the vow, said? It is when she is bringing the offerings for her shaving of ritual purity, when she has completed her term of naziriteship without becoming ritually impure (see Numbers 6:18). However, if she is sacrificing the offerings for her shaving of impurity, when she became ritually impure during her term of naziriteship, after which she restarts her naziriteship (see Numbers 6:9), her husband can nullify her vow. The reason is that he can say: I do not want a downcast [menuvvelet] wife, who does not drink wine. She would have to refrain from wine for a lengthy period if she were to begin her naziriteship anew. Rabbi Meir says: He can nullify her vow even at the stage of her shaving of purity, after she has begun sacrificing her offerings, as he can say: I do not want a shaven wife, and a nazirite is obligated to shave after bringing his or her offerings.
Rachi non traduit
מתני' באשה מנוולת. שאינה שותה יין:
Tossefoth non traduit
בד''א. שאינו יכול להפר אחר שנזרק אחד מן הדמים בתגלחת טהרה כדפי' שגמרה נזירות בטהרה אבל בתגלחת טומאה כגון שנטמאת בנזירותה והביאה קרבנותיה בטומאה אע''פ שנזרקו דמים יכול להפר מפני שאפשר לומר לה אי אפשי באשה מנוולת כלומר שהיא צריכה למנות מעתה נזירות טהרה ותאסר ביין ויש כאן עינוי נפש וה''נ בגמרא מצינו לשון ניוול שר''ל עינוי וקשה לישנא (דעינוי) דאי אפשי דהוי ליה למימר משום עינוי וצ''ל דקאי אדר''ע דקאמר שנשחטה אחת מן הבהמות אינו יכול להפר מפני שאפשר [לבוא] להפסד קדשים אע''ג דאסורה ביין עד שישחטו שאר הבהמות ויזרוק דמן ויש כאן ענוי נפש פורתא בשביל ההוא פורתא אינו יכול להפר בשביל הפסד קדשים אבל בתגלחת דטומאה דאיכא עינוי נפש גדול שסותרת ובעי למימני נזירות אחרת [מודה] שיכול לומר לה אי אפשי [בעינוי] גדול א''נ משום דר''מ קאמר האי לישנא אי איפשי קאמר ת''ק נמי אי אפשי:
ה''ג אי אפשי באשה מגלחת. שצריכה לגלח בסוף נזירות טהרה כדכתיב בהדיא ולת''ק אפשר בפאה נכרית הכי מפרש בגמרא:
גְּמָ' מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, דְּאִי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, הָאָמַר: תִּגְלַחַת מְעַכֶּבֶת. וְכֵיוָן דְּלָא גִּילְּחָה — אֲסִירָה בְּחַמְרָא. וְכֵיוָן דְּאִית לַהּ נִיוּוּל — מָצֵי מֵיפַר (וּבְהָא פְּלִיגִי),
Traduction
GEMARA: The Gemara comments: The mishna, which rules that a husband cannot nullify his wife’s naziriteship after the blood of her offering has been sprinkled at the end of the naziriteship term, is not in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer. As, if it followed the ruling of Rabbi Eliezer, didn’t he say that shaving is indispensable for the end of a nazirite’s term, i.e., a nazirite at the end of his naziriteship is prohibited from drinking wine and becoming impure from the dead until he actually shaves? And in this case, since she has not yet shaved, she remains prohibited from drinking wine. And since she becomes downcast through her abstinence from wine, evidently the husband can nullify her vow even after the sprinkling of the blood of her offerings of purity.
Rachi non traduit
גמ' דאי ר''א. כיון דתגלחת מעכבתה שלא לשתות יין כדאמרינן בפרק ג' מינין (לקמן נזיר דף מו.) ואחר ישתה הנזיר יין אחר מעשים כולן דברי ר''א הילכך כיון דלא גילחה אסורה ביין והוה לה ניוול כדכתיב (זכריה ט':י''ז) ותירוש ינובב בתולות הילכך מצי מפר אע''פ שנזרקו עליה כל הדמים:
Tossefoth non traduit
תגלחת מעכבת. מלשתות ביין וכיון דאי לא גילחה אסורה ואית לה ניוול. פי' צער עינוי נפש שצריכה להיות מעונה מן היין עד שתגלח מצי מיפר בעבור ההיא שעתא פורתא דאסירה ביין:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source