Vayedaber

Simple Havroutah

Nazir

Daf 24a

זָכְתָה וְקָדְמָה אַרְבָּעָה דּוֹרוֹת בְּיִשְׂרָאֵל לַמַּלְכוּת.

Traduction

she merited to precede the younger daughter by four generations to the monarchy of the Jewish people. The descendants of Ruth the Moabite ruled over the Jewish people for four generations: Obed, Yishai, David, and Solomon, before the reign of Solomon’s son Rehoboam, whose mother was Naamah the Ammonite.

Rachi non traduit

זכתה וקדמה ארבעה דורות בישראל. עובד ישי דוד שלמה ואילו צעירה לא אתת בישראל עד רחבעם דהוה מנעמה העמונית:

Tossefoth non traduit

ארבעה דורות בישראל. עובד ישי דוד שלמה ואילו צעירה לא הות בישראל עד רחבעם בן שלמה שבא מנעמה העמונית:

מַתְנִי' הָאִשָּׁה שֶׁנָּדְרָה בְּנָזִיר, וְהִפְרִישָׁה אֶת בְּהֶמְתָּהּ, וְאַחַר כָּךְ הֵיפֵר לָהּ בַּעֲלָהּ. אִם שֶׁלּוֹ הָיְתָה הַבְּהֵמָה — תֵּצֵא וְתִרְעֶה בָּעֵדֶר.

Traduction

MISHNA: With regard to a woman who vowed to be a nazirite and separated her animals for her offerings of purity at the end of her term, and afterward her husband nullified her vow, which means that she is not in fact a nazirite, what becomes of these animals? If the animal was his, it shall go out and graze among the flock until it becomes blemished, like regular non-consecrated animals.

Tossefoth non traduit

האשה שנדרה בנזיר והפרישה בהמתה. שלשה בהמות כבשה לחטאת וכבש לעולה ואיל לשלמים שהן קרבן נזיר טהור ואח''כ הפר לה בעלה אם משלו היתה הבהמה תצא ותרעה בעדר דכיון דהיפר לה בעלה אין כאן נזירות כלל והבהמה שהפריש דין חולין עליה כדאמר בגמרא כי אקני לה מידי דצריכא לה מידי דלא צריכא לה לא אקני לה ונמצא שלא היתה קודש כלל:

וְאִם שֶׁלָּהּ הָיְתָה הַבְּהֵמָה, הַחַטָּאת — תָּמוּת, וְעוֹלָה — תִּקְרַב עוֹלָה, שְׁלָמִים — תִּקְרַב שְׁלָמִים, וְנֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד, וְאֵינָן טְעוּנִין לֶחֶם.

Traduction

And if the animal was hers, different halakhot apply to the various offerings: The animal she set aside as a sin-offering must be left to die by being shut in an enclosed area and deprived of food and water, as will be explained in the Gemara. And the animal separated for a burnt-offering is sacrificed on the altar as a burnt-offering, as in any case one may bring a voluntary burnt-offering. As for the one designated for a peace-offering, it is sacrificed as a voluntary peace-offering. And this peace-offering is eaten for only one day, in accordance with the halakha of the nazirite’s peace-offering, despite the fact that regular peace-offerings may be eaten for two days. But the offering does not require bread, i.e., loaves and wafers, unlike that of a nazirite.

Rachi non traduit

מתני' החטאת תמות. אותה הבהמה שהפרישה לשם חטאת תמות וכי ההיא טעמא דפרשינן לעיל דצריכה כפרה והויא כחטאת שמתו בעליה דגמירי דלמיתה אזלה:

Tossefoth non traduit

ואם משלה הבהמה. ובגמרא מפרש מאין תבא לה שלא יהא לבעלה רשות בו:

החטאת [תמות]. אע''ג דהפר לה כדמפרש לה טעמא דמתניתין כיון דבעיא כפרה הויא כחטאת שמתו בעליה:

והעולה תקרב עולה. וא''ת ולר' ישמעאל דאמר לעיל (נזיר דף יט:) דעולה לאו דורון הוא ולא קריבה כי הפר לה בעלה אטו פליג נמי אמתני' דהכא דתני בהדיא דעולה קריבה עולה אע''ג דהיפר לה בעלה וי''ל דאפי' רבי ישמעאל מודה בנזיר טהור דעולת בהמה דורון הוא דדוקא גבי נזיר טמא דכתיב ביה וכפר וכתיב עולה בההיא קרא משמע ליה דעולה נמי באה לכפרה:

שלמים (נמי) יקרבו שלמים ונאכלין ליום אחד. כחומר שלמי נזיר ואפי' למ''ד בעל מיעקר עקר [כיון] שהיא קדשם לדין שלמי נזיר יאכלו בכל החומר שבהן והא דקאמר בגמרא שלמי נזיר ששחטן שלא כמצותן (היינו) אין להם זרוע ומדמה ליה להכי היינו אין להם זרוע כמצותו שיטעון בתנופה אבל מ''מ הזרוע מיתסר כחומר שלמי נזיר ועוד אומר ר''ת דאין להם זרוע היינו דאין להם דין זרוע בשילה שיתבשל עם האיל אלא לבדו אסריניה:

ה''ג ואינם טעונין לחם. כשאר דכתיב על כפי הנזיר ואין כאן כפי הנזיר דהפר לה ואם הקדישו כבר טעון פדייה ואפילו אי מיעקר עקר גזירה שמא יאמרו הקדש יוצא בלא פדייה ואי מיגז גייז נמי מצי לפדות דאין לו קדושת הגוף עד שישחט עליו הקרבן:

הָיוּ לָהּ מָעוֹת סְתוּמִין — יִפְּלוּ לִנְדָבָה. מָעוֹת מְפוֹרָשִׁין, דְּמֵי חַטָּאת — יֵלְכוּ לְיָם הַמֶּלַח. לֹא נֶהֱנִין, וְלֹא מוֹעֲלִין בָּהֶן.

Traduction

If she had unallocated funds, i.e., she had separated money for her offerings but had not stated which coins were designated for which offering, all the money will be earmarked for communal gift offerings. If she had allocated funds, i.e., she had decided which coins were for the payment of each offering, even if she had not yet purchased the animals, the money for the sin-offering is taken and cast into the Dead Sea, i.e., it must be destroyed, either by being thrown into the sea or by some other means. One may not benefit from it, as it possesses a measure of sanctity, but one also does not misuse property consecrated to the Temple with it. In other words, if one did derive benefit from this money he is not liable to bring an offering for misusing consecrated property.

Rachi non traduit

מעות סתומין. שלא פירש אלו לחטאת ואלו לעולה ואלו לשלמים הרי אלו יפלו לנדבה ולוקחים בהן עולות הבשר למזבח והעורות לכהנים:

Tossefoth non traduit

ה''ג היו לה מעות סתומים יפלו לנדבה. היכא דהפר לה בגמרא מפרש דהנהו סתומים יפלו לנדבה לחולין ולמזבח דהיינו עולת נדבה ונסכיה באין משל ציבור וכן פי' בכל דוכתי דתנינא יפלו לנדבה ולא חש למיתני הכא אם שלו הן חולין כדתני ברישא:

מפורשים. שפירש אלו דמים לחטאת ואלו לעולה ואלו לשלמים:

דמי חטאת ילכו לים המלח. כיון דאילו היתה הבהמה הוה אזלה למיתה ולא [נהנין] מאותן מעות מדרבנן ולא מועלין דכיון דלים המלח אזלו לא קרינן ביה קדשי [ה'] וה''ה דלעיל גבי בהמה מצי למיתני לא נהנין ולא מועלין:

דְּמֵי עוֹלָה — יָבִיאוּ עוֹלָה, וּמוֹעֲלִין בָּהֶן. דְּמֵי שְׁלָמִים — יָבִיאוּ שְׁלָמִים, וְנֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד, וְאֵין טְעוּנִין לֶחֶם.

Traduction

As for the money for the burnt-offering, a burnt-offering is brought with those coins, and one who benefits from it is liable for misuse of consecrated property, as it is sacred since it can be used toward the purchase of a gift offering. Similarly, with regard to the money for a peace-offering, a peace-offering is brought with those coins, and it is eaten for one day and does not require bread.

Rachi non traduit

שלמים יביאו שלמים. ואצ''ל דאין מועלים בהן וכדמפרש בפ''ק דמסכת מעילה (דף ו:):

Tossefoth non traduit

דמי עולה יביאו עולה. דדורון הוא ומועלין בהם כיון דקריבין למזבח:

דמי שלמים יביאו שלמים ונאכלין ליום אחד ואין טעונין לחם. כדפרישית:

גְּמָ' מַאן תְּנָא דְּבַעַל לָא מִשְׁתַּעְבַּד לַהּ? אָמַר רַב חִסְדָּא: רַבָּנַן הִיא. דְּאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ רַבִּי יְהוּדָה הִיא, אַמַּאי תֵּצֵא וְתִרְעֶה בָּעֵדֶר? הָא מִשְׁתַּעְבַּד לַהּ.

Traduction

GEMARA: The Gemara inquires: Who is the tanna who taught that a husband is not indebted to his wife, i.e., he is not required to provide her with her obligatory offerings? It is evident that the tanna of the mishna maintains that this is the case, as he rules that the animal does not remain sacred if it belonged to her husband. Rav Ḥisda said: It is the opinion of the Rabbis. As, if it should enter your mind that it is the opinion of Rabbi Yehuda, why should an animal that belonged to the husband go out and graze among the flock until it becomes blemished? After all, the husband is indebted and required to give her the offerings she requires, which means that her consecration is valid even if she used his animals.

Rachi non traduit

גמ' מאן תנא דלא משעבד לה. מאן הוא תנא דתני דקסבר שאם היתה הבהמה שלו לא חייל עליה קדושה כלל דאמר תצא ותרעה בעדר משום דבעל לא משעבד לה להביא קרבנותיה כלל וכי מפרישה לה היא לנזירות הרי הוא כמו שמקדיש דבר שאינו שלו דאין בדבריו כלום:

אמר רב חסדא רבנן היא דאי ס''ד ר' יהודה היא אמאי תצא. הא כיון דמשעבד בקרבנותיה אישתכח דכי הקדישה שפיר הקדישה דהא שמעינן ליה בב''מ בפ' [המקבל] (דף קד.) שהיה דורש לשון הדיוט:

Tossefoth non traduit

גמ' מאן תנא דלא משתעבד לה. ולכך יש סברא לחלק בין בהמה דידיה דתני תצא ותרעה בעדר ואם [שלה] חטאת תמות דאי משתעבד לה לא היה סברא לחלק בין בהמתו לבהמתה:

אמר רב חסדא רבנן היא. וכדמפרש ואזיל ומ''מ אם לא הפר לה היתה מקריבתה לחובתה כיון דאקני לה וכדמפרש בסמוך (הפר לה לא אמר דהא הוו בהמות דידה כדמפרש בסמוך) כי. מקני לה מידי. דצריכא לה במידי דלא צריכא לה כגון דהיפר לה לא אקני לה:

דאי ס''ד רבי יהודה היא אמאי תצא ותרעה בעדר הא [משועבד לה בתנאי כתובה]. כדמפרש ואזיל וס''ד דתנאי כתובה עדיף ואפי' במידי דלא צריכא לה נמי משועבד לה:

דתניא ר' יהודה אומר מביא אדם קרבן עשיר על אשתו. פי' אם עשיר הוא [והיא חייבת קרבן עולה ויורד] צריך להביא קרבן עשיר עליה ולא יוכל לומר והלא אין לה כלום ותביא קרבן עני וכן כל קרבנותיה שהיא חייבת להביא קרבן בעבורה ודווקא חובות שהיא חייבת כגון יולדת וזבה אבל נדרים ונדבות לאו כל כמינה לידור אלף עולה ליום ואומר ר''י דדוקא אותן שנתחייבה משנשאת ואילך ולא שנתחייבה קודם שנשאת:

דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אָדָם מֵבִיא קָרְבַּן עָשִׁיר עַל אִשְׁתּוֹ.

Traduction

The Gemara provides the source for the opinion of Rabbi Yehuda: As it is taught in a baraita that Rabbi Yehuda says: A person brings the offering of a rich man on behalf of his wife. If a wife is obligated to bring an offering that is different depending on whether she is wealthy or poor, e.g., the offering of a childbearing woman, then even if she herself does not own enough to be considered wealthy, if her husband can afford it he must bring the offering of a rich person on her behalf.

Rachi non traduit

דתניא ר' יהודה אומר אדם מביא קרבן עשיר על אשתו. שאם היתה עניה ונתחייבה קרבן עני ולא הספיקה להביא קרבן עני עד שניסת לו ה''ז מביא קרבן עשיר על אשתו וכן בכל קרבנות שהיא חייבת קודם לכן ואפי' קרבן קבוע שאינו בעולה ויורד:

Tossefoth non traduit

הכי גריס רש''י שכך כותבת [ליה] כל אחריות דאית לי עלך מקדמת דנא. והכי איתא [בתורת כהנים פרשת מצורע] ופירוש דאשה שגרשה בעלה לאחר ששילם לה בעלה כתובתה כותבת לו שובר התקבלתי כתובתי וכל אחריות דאית לי עלך מן קדמת דנא הכל מחלתי אלמא [דמשום] דמשועבד לה צריכה לפוטרו בשעת גירושין:

וְכֵן כָּל קָרְבְּנוֹתֶיהָ שֶׁהִיא חַיֶּיבֶת, שֶׁכָּךְ כָּתַב לָהּ: ''כָּל אַחְרָיוּת דְּאִית לִיךְ עֲלַי מִן קַדְמַת דְּנָא''.

Traduction

And similarly, he brings all her offerings that she is obligated to bring, even those whose obligation preceded their marriage. The reason is that he wrote to her in her marriage contract like this: I accept upon myself all claims of guarantee that you have upon me from beforehand. These obligations include her offerings.

Rachi non traduit

שכך כתב לה בכתובתה כו'. והלכך דהואיל ומשתעבד לה אמאי לא הוי בהמה שלו כבהמה שלה ואם היתה חטאת תמות ואם עולה תקרב עולה:

רָבָא אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי יְהוּדָה, כִּי מְשַׁעְבַּד לַהּ — בְּמִילְּתָא דִּצְרִיכָא לַהּ, בְּמִילְּתָא דְּלָא צְרִיכָא לַהּ — לָא.

Traduction

Rava said: You can even say that the mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, and nevertheless the husband is under no obligation if he nullified her vow. The reason is as follows: When is he obligated to bring her offerings? It is only in the case of a matter that is necessary for her to bring. However, in the case of a matter that is not necessary for her to bring, he is under no such obligation. Here, too, once he has nullified her naziriteship, she is no longer in need of this offering.

Rachi non traduit

במילתא דלא צריכא לה. כגון הכא דהיפר לה בעלה לא משתעבד לה ומש''ה לא קדשה ותצא ותרעה בעדר:

Tossefoth non traduit

אפי' תימא ר' יהודה כי משעבד לה במילתא דצריכא [לה במידי דלא צריכא]. כגון דהפר לה לא משעבד לה כלל ואע''ג דמשועבד לה בתנאי בית דין הלכך בהמה שלו תצא ותרעה בעדר דהוו חולין גמורין ולא הוו כבהמתה:

אִיכָּא דְּאָמְרִי: מַאן תַּנָּא? אָמַר רַב חִסְדָּא: רַבִּי יְהוּדָה הִיא. וְכִי מְשַׁעְבַּד לַהּ — בְּמִילְּתָא דִּצְרִיכָא לַהּ, בְּמִילְּתָא דְּלָא צְרִיכָא לָהּ — לָא. דְּאִי רַבָּנַן — לָא מְשַׁעְבַּד לַהּ כְּלָל.

Traduction

Some say a different version of this discussion: Who is the tanna who taught that only a husband who nullified his wife’s vow is exempt from providing her offerings? Rav Ḥisda said that it is Rabbi Yehuda, and his opinion is as follows: When is he indebted to fund her offerings? It is in the case of a matter that is necessary for her to bring, but in the case of a matter that is not necessary for her to bring, he is under no such obligation. As, if it is in accordance with the opinion of the Rabbis, he is not mortgaged to her in this regard at all.

Rachi non traduit

אמר רב חסדא ר' יהודה היא. דאמר אדם מביא קרבן אשתו וקמשמע לן דכי משתעבד כו' דאי לרבנן לא מבעיא למימר דכי הפר לה דתצא ותרעה בעדר אלא אפי' כי לא הפר לה נמי תצא דלדידהו לא משתעבד לה כלל:

Tossefoth non traduit

איכא דאמרי מאן תנא רבי יהודה היא וכי משעבד לה בתנאי כתובה במילתא דצריכא לה כו'. דאי לרבנן לא משעבד בתנאי כתובה והיכי דמי שמשתעבד לה שיכולה להקריב מבהמותיו אם לא הפר לה כגון דאקני לה שנתן לה במתנה מבהמותיו וכיון דאקני לה הויא לה דנפשה והוה לן למימר דחטאת תמות כמו [בשלה] כי אקני לה במילתא דצריכא לה כגון אם לא הפר לה במילתא דלא צריכא לה כגון שהפר לה לא אקני לה ופי' הר''ם דלא מיירי שנתן לה עתה לקרבנות נזירות דא''כ קיים לה נדרה ושוב לא יוכל להפר אלא כגון דאמר לה קודם לכן ימים רבים אם תצטרכי לקרבנות תקחי מבהמותי:

אֶלָּא הֵיכִי דָּמֵי דִּמְשַׁעְבַּד לַהּ — כְּגוֹן דְּאַקְנְיַיהּ לַהּ, וְכֵיוָן דְּאַקְנֵי לַהּ — הָוֵה דְּנַפְשַׁהּ.

Traduction

Rather, what are the circumstances in which he is obligated to provide her offering, according to the opinion of the Rabbis? For example, if he transferred the animal to her possession. But in that case, since he has transferred it to her, it is her own, which means that she has effectively separated the offering from her own property. The mishna cannot be referring to this situation, as the animal does not revert to a non-sacred state in a case of this kind. Evidently, the mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda.

Rachi non traduit

ואלא היכי דמי דמשעבד. ובעי לאוקמא כרבנן כגון דאקנייה ניהלה לנזירותה אכתי לא מיתוקמא כרבנן דכיון דאקנייה לה הוה דנפשה וחטאת תמות ואנן בעינן דתצא ותרעה בעדר והלכך לא מיתוקמא כלל כרבנן:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source