Vayedaber

Simple Havroutah

Nazir

Daf 17b

אֶלָּא: כְּגוֹן שֶׁנִּכְנַס בְּשִׁידָּה תֵּיבָה וּמִגְדָּל, וּבָא חֲבֵירוֹ וּפָרַע מֵעָלָיו מַעֲזִיבָה.

Traduction

Rather, Rava’s question should be understood to refer to a case where one entered the cemetery in a chest, box, or cabinet, i.e., in large wooden containers that do not contract ritual impurity. One can enter a cemetery in such a container without becoming impure. If one was carried into a cemetery inside one of these containers, then took a vow of naziriteship, and another came and removed the top [ma’aziva] from above him, he would become ritually impure by virtue of being in the cemetery.

Rachi non traduit

אלא. היכי דמי שאילתא דרבא:

כגון שנכנס בשידה תיבה ומגדל. בבית הקברות שמפסיק בינו לבין הטומאה ונדר בעודו בשידה שהוא טהור ואח''כ בא חברו ופרע את המעזיבה שהוא תחתיו שהיתה השידה מעל ראשו:

Tossefoth non traduit

אלא כגון שנכנס בשידה תיבה ומגדל. תחילת כניסתו במקום טמא בהיתר ולא לקי אכניסה [אלא] כי מתרין ביה שיצא בשידה וכו' פרע לו עליו המעזיבה מספקא ליה דלמא [לא] בעי שהייה או דלמא ל''ש דכל היכא דאירעה טומאה התם בעי שהייה:

ובא חבירו ופרע מעליו המעזיבה. דווקא באונס דאי מרצונו אי נמי אם הוא עצמו פרע כי האי גוונא לא איבעיא לן אי בעי שהייה דבפ''ב דשבועות (דף יז.) קאמר אהך בעיא דנזיר טמא או דילמא באונס גמירי לה שהייה ל''ש בחוץ ול''ש בפנים:

כִּי גְּמִירִין שְׁהִיָּיה, בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, אֲבָל אַבָּרַאי — לָא. אוֹ דִלְמָא לָא שְׁנָא? תֵּיקוּ.

Traduction

If he was then warned to leave the cemetery, the question is as follows: When we learned by tradition that one is liable to receive lashes for delaying his exit, does that apply only to the Temple, but outside the Temple, such as when a nazirite is in a cemetery, does the halakha not apply, so that he is liable to receive lashes even if he did not delay his exit? Or perhaps it is not different, and a nazirite in a cemetery is flogged only if he remains there for a specific period of time. The dilemma shall stand unresolved.

Rachi non traduit

ה''ג כי גמירי שהייה בפנים אבל אבראי לא. כי גמירי שהייה כשנטמא בבית המקדש בפרק ידיעות הטומאה נטמא בבית המקדש ושהה כדי השתחויה חייב:

אבל אבראי. כגון בבית הקברות לא בעי שהייה וכיון שפרע מתחתיו את המעזיבה אע''ג דלא שהה חייב:

או דילמא לא שנא. דהכא והכא בעי' שיעור כדי השתחויה תיקו:

בָּעֵי רַב אָשֵׁי: נָזַר וְהוּא בְּבֵית הַקְּבָרוֹת, טָעוּן גִּילּוּחַ, אוֹ לָא? כִּי בָּעֵי תִּגְלַחַת טָהוֹר שֶׁנִּטְמָא, דְּקָא מְטַמֵּא לִנְזִירוּתֵיהּ, אֲבָל טָמֵא שֶׁנָּזַר — לָא. אוֹ דִלְמָא לָא שְׁנָא?

Traduction

§ Rav Ashi raises a dilemma: If one took a vow of naziriteship while in a cemetery, is he required to shave upon becoming ritually pure, before starting his term of naziriteship, or not? The Gemara explains the two sides of the question: When a ritually impure nazirite is required to shave before starting his tally, does that refer only to a ritually pure nazirite who became impure, who has defiled his naziriteship? But a ritually impure person who only took a vow of naziriteship, and whose naziriteship has not yet begun, is he not obligated to shave? Or perhaps it is not different.

Rachi non traduit

בעי רב אשי נזר והוא בבית הקברות טעון גילוח. ביום השביעי שלו או לא:

Tossefoth non traduit

הגה''ה טעון גילוח או אין טעון גילוח. פי' תגלחת דטומאה ביום שיוצא ויטהר מטומאה דקרבן ודאי לא בעי כדתנן במתני' דמיעטיה קרא לקמן אבל בתגלחת מספקא ליה אי בעי לגלח בלא קרבן טומאה או לא דלא בעי גילוח בלא קרבן:
הגה''ה אבל תגלחת של טהרה ודאי בעי כשימנה נזירות של טהרה יגלח ויביא קרבנות טהרה כדין נזיר טהור:

תָּא שְׁמַע: מִי שֶׁנָּזַר וְהוּא בְּבֵית הַקְּבָרוֹת, אֲפִילּוּ הָיָה שָׁם שְׁלֹשִׁים יוֹם — אֵינוֹ עוֹלֶה לוֹ מִן הַמִּנְיָן, וְאֵינוֹ מֵבִיא קָרְבַּן טוּמְאָה. קָרְבַּן טוּמְאָה הוּא דְּלָא מַיְיתֵי, אֲבָל גַּלּוֹחֵי בָּעֵי! ''מַה טַּעַם'' קָאָמַר: מַה טַּעַם אֵינוֹ מֵבִיא קָרְבַּן טוּמְאָה — מִשּׁוּם דְּלָא בָּעֵי גַּלּוֹחֵי.

Traduction

The Gemara suggests: Come and hear a proof from the mishna: One who took a vow of naziriteship while in a cemetery, even if he was there for a full thirty days without leaving, those days he spent in the cemetery do not count as part of his tally, since his naziriteship has not yet gone into effect, and he therefore does not bring the offerings of impurity. The Gemara infers from this: It is the offerings of impurity that he does not bring, but he is required to shave. The Gemara rejects this proof: It is possible that the mishna is saying: What is the reason, as follows: What is the reason that he does not bring the offerings of impurity? Because he does not require shaving. This indicates that the naziriteship has not yet begun, therefore, he does not bring the offerings either.

Rachi non traduit

קרבן טומאה הוא דלא מייתי. משום דלא מייתי קרבן אלא מאן דמטמא ליה לנזירותיה אבל גילוח בעי:

מה טעם קאמר. אינו מביא קרבן לפי שאינו מגלח:

Tossefoth non traduit

קרבן טומאה הוא דלא מייתי. דמיעטיה קרא לקמן (נזיר דף יח.) הא גלוחי בעי מדלא קאמר ואינו מגלח בשביעי שלו:

מה טעם קאמר. כלומר כיון דתנן אינו מביא ממילא ידעינן דאינו מגלח דהא בהא תליא דהפסוקים קרובים זה לזה אע''ג דגילוח ביום ז' וקרבן טומאה ביום שמיני משמע ליה דכיון דאינו מביא קרבן טומאה דאינו מגלח:

תָּא שְׁמַע: אֵין בֵּין טָמֵא שֶׁנָּזַר לְנָזִיר טָהוֹר שֶׁנִּטְמָא, אֶלָּא טָמֵא שֶׁנָּזַר — שְׁבִיעִי שֶׁלּוֹ עוֹלֶה לוֹ מִן הַמִּנְיָן, וְנָזִיר טָהוֹר שֶׁנִּטְמָא — אֵין שְׁבִיעִי שֶׁלּוֹ עוֹלֶה לוֹ מִן הַמִּנְיָן. מַאי לָאו, הָא לְתִגְלַחַת זֶה וָזֶה שָׁוִין? לָא: הָא לְמַלְקוּת זֶה וָזֶה שָׁוִין.

Traduction

The Gemara suggests another proof. Come and hear a proof from another baraita: The difference between a ritually impure person who took a vow of naziriteship and a ritually pure nazirite who became impure is only the following halakha: With regard to an impure person who took a vow of naziriteship, his seventh day of purification counts as part of his tally of the term of naziriteship, but with regard to a pure nazirite who became impure, his seventh day of purification does not count as part of his tally. The Gemara infers: What, is it not so that with regard to shaving, this and that are equal, and he must shave in either case? The Gemara rejects this: No, there is a different inference: It is with regard to flogging that this and that are equal, but one who took a vow of naziriteship while in a cemetery does not have to shave.

Rachi non traduit

מאי לאו הא לתגלחת זה וזה שוין. דזה וזה מגלחין בשביעי שלהן:

לא למלקות זה וזה שוין. וכדר' יוחנן לעיל:

Tossefoth non traduit

הא לתגלחת זה וזה שוין. פירוש תגלחת דטומאה מדלא תנא זה מגלח וזה אינו מגלח:

אֲבָל תִּגְלַחַת מַאי — זֶה מְגַלֵּחַ, וְזֶה אֵינוֹ מְגַלֵּחַ? לִיתְנְיֵיהּ! תְּנָא שְׁבִיעִי שֶׁלּוֹ וְכָל מִילֵּי.

Traduction

The Gemara questions this answer: But what is the halakha concerning shaving? Does this one, who became ritually impure, shave, and that one, who vowed while in a cemetery, not shave? If so, let him teach this difference as well. The Gemara answers: The tanna taught: His seventh day, and all matters relevant to it, including the halakha of shaving. Once it says that the seventh day is part of the tally of the ritually impure nazirite who became pure, it can be inferred that he does not bring the offerings of impurity on the eighth day, and therefore he does not shave on the seventh day.

Rachi non traduit

ליתנייה תנא שביעי שלו וכל מילי. דהכי משמע שביעי שלו עולה לו מן המנין לפי שאינו מביא קרבן ומה טעם אינו מביא קרבן לפי שאינו טעון גילוח טומאה בז' וזה אין שביעי שלו עולה לפי שיש לו לגלח בשביעי ולהקריב קרבן בשמיני ומאותו יום שמקריב קרבן חל עליו נזירות כדכתיב (במדבר ו':י''א) וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וקדש את ראשו ביום ההוא דמשמע מאותו יום ואילך נזירות דטהרה:

Tossefoth non traduit

תנא שביעי שלו וכל מילי. וכיון דתנא שביעי שלו עולה לו מן המנין היינו משום שאינו מביא קרבן וממילא ידעינן דאינו מגלח כיון דאינו מביא קרבן:

תָּא שְׁמַע: אֵין לִי אֶלָּא יְמֵי טוּמְאָתוֹ שֶׁאֵין עוֹלִין לוֹ מִן הַמִּנְיָן, יְמֵי חִלּוּטוֹ, מִנַּיִן? וְדִין הוּא: מָה יְמֵי טוּמְאָתוֹ מְגַלֵּחַ וּמֵבִיא קָרְבָּן — אַף יְמֵי חִלּוּטוֹ מְגַלֵּחַ וּמֵבִיא קָרְבָּן, וּמָה יְמֵי טוּמְאָתוֹ אֵין עוֹלִין לוֹ מִן הַמִּנְיָן — אַף יְמֵי חִלּוּטוֹ אֵין עוֹלִין לוֹ מִן הַמִּנְיָן.

Traduction

The Gemara further suggests: Come and hear a proof from the following baraita: I have derived only that a nazirite’s days of ritual impurity do not count as part of his tally; from where do I derive that his days of confirmed leprosy, in a case where a nazirite became a leper during his term, do not count toward his tally of naziriteship? And it would seem that by right it should be so: Just as at the end of his days of ritual impurity the nazirite shaves and brings offerings, so too at the end of his days of confirmed leprosy the halakha is that he shaves and brings offerings for his leprosy. And this comparison can be extended: Just as the days of his ritual impurity do not count as part of his tally, so too his days of confirmed leprosy do not count as part of his tally.

Rachi non traduit

ת''ש אין לי. שלא יהו עולין לו מן המנין:

אלא ימי טומאתו. כדכתיב והזיר לה' את ימי נזרו וקדש את ראשו ביום ההוא דמשמע מאותו היום ואילך שהביא קרבנותיו יתכפר ויתחיל למנות לימי נזרו:

ימי חלוטו מנין. שאם נצטרע בימי נזירותו והוחלט שלא יהו עולין למנין נזירותו:

מה ימי טומאתו מגלח. תגלחת טומאה ומביא קרבן צפרים:

אף ימי חלוטו. דכתיב וכבס המטהר את בגדיו וגלח את כל שערו (ויקרא יד) וכתיב וביום השמיני יקח שני כבשים וגו' אין עולין לו:

Tossefoth non traduit

ימי טומאה שאין עולין לו מן המנין. פירוש כשנטמא במת שהרי אם מנה בטהרה כמה ימים ונטמא סותר אפילו מנין הראשון כדכתיב והימים הראשונים יפלו וכ''ש שאותן ימים אין עולין לו כדכתיב וכפר עליו וגו' והיינו כשיטהר וקדש ראשו ביום ההוא שיתחיל מנין נזירות טהרה:
ימי חלוטו שיושב מחוץ למחנה והחליטו ומנה מקצת נזירות שקבל עליו קודם שנצטרע ושוב נרפא וגילח לצרעתו מנין שיחזור למנות להשלים נזירות למנין שמנה קודם צרעת וימים שבימי חלוטו לא יעלו לו מן המנין נזירות אבל ימי הסגרו דודאי עולין לו לפי שאין זקוק לגלח כמו מוחלט ואין [נחשב] לימי טומאה כמו מוחלט:

הגה''ה אף ימי חלוטו. שוין לימי טומאתו דאין עולין לנזירות ה''נ ימי חלוטו אין עולין לו לנזירותו:

לֹא, אִם אָמַרְתָּ בִּימֵי טוּמְאָתוֹ, שֶׁכֵּן מְבַטֵּל בָּהֶן אֶת הַקּוֹדְמִין — לְפִיכָךְ אֵין עוֹלִין לוֹ מִן הַמִּנְיָן, תֹּאמַר בִּימֵי חִלּוּטוֹ, שֶׁאֵינוֹ מְבַטֵּל אֶת הַקּוֹדְמִין — לְפִיכָךְ עוֹלִין לוֹ מִן הַמִּנְיָן.

Traduction

The baraita continues: No, if you say so with regard to his days of ritual impurity, in that case it is because with them, the previous days of his naziriteship observed in ritual purity are negated. Therefore, those days do not count as part of his tally. But will you say the same with regard to his days of confirmed leprosy, which do not negate the previous days? If thirty days, enough time for his hair to regrow, remain in his term of naziriteship after becoming purified from his leprosy, the days before he contracted leprosy are not negated. It is therefore possible to argue that they do count as part of his tally.

Rachi non traduit

שכן מבטל בהן את הקודמים. כדכתיב והימים הראשונים יפלו:

תאמר בימי חלוטו שאין מבטל בהן את הקודמין. כגון בנזירות מרובה כדלקמן בפרק כהן גדול ונזיר (נזיר דף נו:) תנן לה והואיל ואינו מבטל את הקודמין יהו עולים לו ימי חלוטו מן המנין:

Tossefoth non traduit

לא אם אמרת בימי טומאתו שכן מבטל בו את הימים הקודמים. כדכתיב והימים הראשונים יפלו וא''ת והיא גופא נילף בהאי דינא דימי חלוטו יבטלו הקודמים וי''ל דאיכא מיעוטא לקמן בפ' שלשה מינין (נזיר דף מד.) על טומאתו סותר ואינו סותר על תגלחת הכי נמי נימעוט ונימא דאינו סותר על החלטו:

אָמַרְתָּ: וּמָה נָזִיר בְּקֶבֶר שֶׁשְּׂעָרוֹ רָאוּי לְתִגְלַחַת — אֵין עוֹלִין לוֹ מִן הַמִּנְיָן, יְמֵי חִלּוּטוֹ שֶׁאֵין רָאוּי לְתִגְלַחַת, לֹא כָּל שֶׁכֵּן שֶׁאֵין עוֹלִין לוֹ מִן הַמִּנְיָן?

Traduction

The baraita continues: But you can say that just as with regard to a nazirite who was in the grave, i.e., a cemetery, whose hair is fit for shaving, those days spent in the cemetery do not count as part of his tally, his days of confirmed leprosy, which are not fit for counting as part of the tally required for the shaving, since he must first shave as part of the purification process for his leprosy, is it not all the more so that they do not count as part of his tally? This concludes the baraita.

Rachi non traduit

אמרת ומה נזיר בקבר. נזיר והוא בבית הקברות ששערו ראוי כו':

Tossefoth non traduit

נזיר בקבר ששערו ראוי לתגלחת. ודמי לנזיר אין עולין לו מן המנין ימי חלוטו שאין שערו ראוי לתגלחת ולכך לא דמי [לנזיר] לא כל שכן שאין עולין לו מן המנין:

מַאי לָאו, תִּגְלַחַת טוּמְאָה? לָא, תִּגְלַחַת טָהֳרָה. הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא,

Traduction

The Gemara now attempts to prove from the baraita that one who took a vow of naziriteship while in a cemetery must shave at the close of his process of purification: What, is it not so that when the baraita mentions shaving, it is referring to the shaving of impurity, and it is teaching that one who took a vow of naziriteship in a cemetery must shave at the end of his purification process? The Gemara rejects this: No, it is referring to the shaving of purity, meaning the shaving done after one completes his term of naziriteship. He then will shave all of his hair, including that which grew during the time he was ritually impure due to his presence in the cemetery. The Gemara adds: So, too, it is reasonable to say that this is the correct interpretation,

Rachi non traduit

מאי לאו תגלחת דטומאה. דכיון שהזה ושנה וטבל מגלחין אותו וש''מ דטעון גילוח והכי משמע מה נזיר בקבר ששערו ראוי לתגלחת ז' אין עולין לו מן המנין ימי חלוטו שאין שערו ראוי לתגלחת טומאה אלא לתגלחת צרעת לא כל שכן דאין עולה לו:

לא תגלחת דטהרה. שאם לא נכנס לקבר א''נ נכנס לקבר ונטהר ואח''כ השלים ימי נזרו שהוא טעון גילוח לסוף שלשים דהכי משמע ששערו ראוי לתגלחת טהרה שאין מגלח תגלחת טומאה אלא תגלחת לסוף מיירי אבל בימי חלוטו אינו מגלח תגלחת טהרה אלא תגלחת צרעת לסוף ז':

Tossefoth non traduit

מאי לאו תגלחת דטומאה [לא תגלחת דטהרה]. והכי קאמר [ומה נזיר בקבר] ששערו ראוי לתגלחת דשיער שעליו עומד להתגלח לכי ישלים נזירות דטהרה שהרי אינו מגלח בשביעי אין עולין ימי חלוטו שאין שערו עומד להתגלח לנזירות טהרה שהרי זקוק לגלח לכשיתרפא מצרעתו לא כל שכן שאין עולין לו:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source