Vayedaber

Simple Havroutah

Ktouboth

Daf 98b

כָּאן שָׁנָה רַבִּי, הַכֹּל לְבַעַל הַמָּעוֹת, כִּדְתַנְיָא: הוֹסִיפוּ לוֹ אַחַת יְתֵירָה, הַכֹּל לַשָּׁלִיחַ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: חוֹלְקִין.

Traduction

Here Rabbi Yehuda HaNasi taught, i.e., it can be learned from this mishna that it is Rabbi Yehuda HaNasi’s opinion that everything belongs to the owner of the money. If one earned a profit through the actions of his agent, the profit belongs to him and not to the agent, as it is taught in a baraita where the Sages debate this matter: In a case where one sent an agent to the marketplace to purchase merchandise at a certain price, if in addition to items that the agent purchased they added for him one extra item, the entire profit belongs to the agent; this is the statement of Rabbi Yehuda. Rabbi Yosei says: The owner of the money and the agent split the profit.

Rachi non traduit

כאן שנה רבי. במשנתינו למדנו רבי:

הכל לבעל המעות. השולח שלוחו לשוק לסחורה ולקח בזול הכל לבעל המעות ולא מצי למימר אנא ארווחי:

כדתניא. דאיכא פלוגתא דתנאי בהא מילתא ומסקנא שמעינן דבדבר שאין לו קצבה אית ליה לר' יוסי הכל לבעל המעות וסתם לן רבי במתני' דהכא כר' יוסי דמתניתין נמי דבר שאין לו קצבה הוא דכל קרקע נמכר באומד זה בפחות וזה ביוקר:

הוסיפו לו אחת יתירה. בתוספתא דמסכת דמאי היא:

Tossefoth non traduit

כאן שנה רבי הכל לבעל המעות. נראה לר''ת דבמתני' מודו בין רבי יהודה בין רבי יוסי דבדבר שאין לו קצבה נמי לא איפליגו דרבי יוסי סבר הכל לבעל המעות ורבי יהודה סבר הכל לשליח אלא בכה''ג שניתן לו מחמת תוספת דקא''ל קח זה עבור מקחך ועוד אני מוסיף לך זה משלי אבל אם מכר לו בזול מחמת מעות כעין משנתנו שוה מנה במאתים אפי' ר' יהודה מודה דהכל לבעל המעות דאי לא תימא הכי קשיא דר' יהודה אדר' יהודה דלקמן תניא רבי יהודה אומר אף בזה בעל הבית לא מעל מפני שיכול לומר חלוק גדול הייתי מבקש ואתה הבאת לי חלוק קטן ורע ומסקינן מאי רע רע בדמים דא''ל אם מייתית לי בשית כ''ש דהוה שוי תרתי סרי ואם תמצא לומר דקסבר ר' יהודה הכל לשליח מאי נפקא ליה מיניה לבעל הבית הלא אינו מרויח כלום דהכל הוא לשליח אלא ודאי כה''ג מודה ר' יהודה דהכל לבעל המעות וכן מוכיח נמי מדקאמר כאן שנה רבי הכל לבעל המעות ולא קאמר מתני' מני ר' יוסי היא מכלל דכרבי יהודה נמי אתיא והא דקאמר כדתניא כלומר דאיכא מילתא אחריתי דאמרי' הכל לבעל המעות ואפי' מאן דפליג התם הכא מודה. רבינו תם:

כאן שנה רבי הכל לבעל המעות. אין לדחות לפי הירושלמי דמוקי לה כשהוזיל וכשהוקיר הא לאו הכי הדר דהכא משום דלא יצא הקרקע מרשות היתומים דא''כ גבי שוה מאתים במנה תחזיר להו השדה אלא ודאי הכא והכא קנאתן כדפרישית:

וְהָתַנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: הַכֹּל לְבַעַל הַמָּעוֹת! אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא: לָא קַשְׁיָא. כָּאן בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ קִצְבָה, כָּאן בְּדָבָר שֶׁאֵין לוֹ קִצְבָה.

Traduction

The Gemara asks: But isn’t it taught in a baraita that Rabbi Yosei says: Everything belongs to the owner of the money? Rami bar Ḥama said: This is not difficult. Here the baraita is referring to an item that has a fixed price. If the seller added something, it is clear that the additional item is a gift, but it is unclear if the gift is meant for the agent or for the owner of the money, so it is split between the two. Whereas there, the baraita is referring to an item that does not have a fixed price, and one can say that any additional items that were given were not intended for the agent, but were part of the overall deal and belong to the owner of the money.

Rachi non traduit

שיש לו קצבה. כגון קטנית הנמכר בחנות במדה מלא כלי בפרוטה אם הוסיפו אחת יתירה חולקין דמתנה הואי יש לומר לשליח נתנה ויש לומר לבעל מעות נתנה:

דבר שאין לו קצבה. כגון טלית וחלוק וירק הנמכרים באומד פעמים מוותר למכור בזול ופעמים בצמצום הכל לבעל מעות שאין כאן מתנה אלא מכר:

אָמַר רַב פָּפָּא, הִלְכְתָא: דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ קִצְבָה — חוֹלְקִין, דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ קִצְבָה — הַכֹּל לְבַעַל הַמָּעוֹת. מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? שִׁינּוּיָא דְּשַׁנִּינַן שִׁינּוּיָא הוּא.

Traduction

Rav Pappa said: The halakha is that an item that has a fixed price is split, and with regard to an item that does not have a fixed price, the entire profit belongs to the owner of the money. The Gemara asks: What is he teaching us with that statement? That is exactly what Rami bar Ḥama said. The Gemara explains: He wanted to say that the answer that we taught is the correct answer, and one can issue practical halakhic rulings based on it.

Tossefoth non traduit

אמר רב פפא כו'. הכי גריס רבינו חננאל הלכתא דבר שיש לו קצבה חולקין דבר שאין לו קצבה הכל לבעל המעות ותימה לפי גירסא זו אדפריך ליה מאי קמ''ל הוה ליה למיפרך ולימא הלכה כר' יוסי ויש לפרש בדוחק דה''נ קאמר מאי קמ''ל במאי דקאמר דבר שאין לו קצבה הכל לבעל המעות כו' לימא הלכה כר' יוסי הא קמ''ל דשינויא דשנינן שינויא הוא ולפי הספרים דגרסי' בהו הלכך דבר שאין לו קצבה הכל לבעל המעות דבר שיש לו קצבה חולקין מאי קמ''ל כו' אתי שפיר דהא רב פפא כמאן אמרה לשמעתא כר''י ומאי חידוש אתא לאשמועי' ומשני שנויא דשנינן שנויא הוא. ועל טעות שאינו בא בזלות המקח אלא שהטעה בחשבון שאל ר' יעקב ישראל את ר''ת והשיב לו ואשר שאלת על ראובן ששלח לשמעון לקבל מעותיו מן העובד כוכבים וטעה העובד כוכבים בחשבון ולא נמצא העכו''ם אח''כ נראה לי שחולקים בין שניהם דהוו המעות כדבר שיש לו קצבה דאמרינן הוסיפו לו אחת יתירה ר' יוסי אומר חולקים ומוקמינן לה בדבר שיש לו קצבה אבל שאין לו קצבה הכל לבעל המעות וטעמא דחולקין לפי שבעל המעות כיון שקיבל קצבתו מה לו בטעותו של שליח אלא אמרינן הואיל וע''י מעותיו נשתכר יהיב ליה פלגא ה''נ גבי טעות חשבון דהא שוה מנה במאתים טעות הוה ומוקים לה בהש''ס ירושלמי כגון שקיבל עליו הלוקח וטעמא דהכל לבעל המעות משום דאין לו קצבה דזוזי דאיניש עבידו ליה זולא הא בדבר שיש לו קצבה חולקין אפי' בטעות חשבון אע''ג דאיכא למימר טעמא אחרינא גבי חולקין האי טעמא דפרישית הוא עיקר דמוחזק ידו על העליונה וחולקין ואפי' אם היה שכיר שלו כיון שהשכירים שלנו אינם שכירי יום אין בעליהן מקפידין על הגבהת מציאותו עם מלאכתו והוי כהגביה מציאה עם מלאכתו תדע דאם מצא ארנקי בשוק לא זכה בו משכיר ועוד דמיהדר קא הדר ביה שהרי אמר אני זכיתי מכלל דהדר ופועל יכול לחזור בו עכ''ל ושוב חזר בו דכל טעות בין ע''י מקח בין שהטעה במנין הכל לבעל המעות ולרבי נראה שהכל לשליח שאם גנב וגזל והטעה מה טיבו של בעל הבית ואפילו חולקין אין שייך לומר משום דע''י מעותיו נשתכר דלא דמי לשאר טעות שנותן הכל בשביל המעות שסבור שהמעות שוות כל מה שנתן לו אבל הכא טעות בעלמא הוא ודבר בפני עצמו הוא תדע דהא סברא היא שאם היה רוצה היה מחזיר לעובד כוכבים כל מה שהטעהו דזהו תימה למימר שלא היה יכול להודיעו ולהחזיר לו:

אִיבַּעְיָא לְהוּ, אֲמַר לֵיהּ: זַבֵּין לִי לִיתְכָּא, וַאֲזַל וְזַבֵּין לֵיהּ כּוֹרָא, מַאי? מוֹסִיף עַל דְּבָרָיו הוּא, וְלִיתְכָּא מִיהָא קָנֵי, אוֹ דִלְמָא מַעֲבִיר עַל דְּבָרָיו הוּא, וְלִיתְכָּא נָמֵי לָא קָנֵי?

Traduction

§ A dilemma was raised before the Sages: If one said to his agent: Sell on my behalf a half-kor, and the agent went and sold for him a kor, what is the halakha? Is he considered to be adding to the words of his employer? In that case, though he also performed an action that he was not assigned to do, part of his action was performing his assigned agency, and the buyer at least acquired a half-kor. Or perhaps he is considered to be disregarding his employer’s words, since he did not perform exactly what he was told to do, in which case the entire transaction was performed by his own volition, without the authorization of his employer, and even the half-kor is not acquired by the buyer.

Rachi non traduit

אמר ליה זבין לי ליתכא. אמר לשלוחו מכור משדותי בית חצי כור:

וליתכא מיהא קני. לוקח ואם בא בעל הבית לחזור אינו חוזר:

אָמַר רַב יַעֲקֹב מִנְּהַר פְּקוֹד מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבִינָא: תָּא שְׁמַע, אָמַר בַּעַל הַבַּיִת לִשְׁלוּחוֹ: ''תֵּן לָהֶן חֲתִיכָה לָאוֹרְחִין'', וְהוּא אוֹמֵר: ''טְלוּ שְׁתַּיִם'', וְהֵן נָטְלוּ שָׁלֹשׁ — כּוּלָּן מָעֲלוּ.

Traduction

Rav Ya’akov of Pekod River said in the name of Ravina: Come and hear proof from a mishna (Me’ila 20a): The mishna teaches with regard to the halakhot of misuse of consecrated property: If the host said to his agent: Give the guests a piece of meat, and the agent went and said to the guests: Take two pieces, and they went and took three, and in the end it was ascertained that the meat was consecrated, they are all guilty of misusing consecrated property.

Rachi non traduit

תן להם חתיכה. חתיכה מבשר שיש לי בכלי:

והוא אמר להם טלו שתים. שתים כל אחד מכם:

והם נטלו שלש שלש. ולבסוף נמצא בשר של הקדש:

כולן מעלו. בעל הבית מעל שהאחת היתה מדעתו והשליח מעל בשניה והאורחין בשלישית:

אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא מוֹסִיף עַל דְּבָרָיו הָוֵי — מִשּׁוּם הָכִי בַּעַל הַבַּיִת מָעַל. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ מַעֲבִיר עַל דְּבָרָיו הָוֵי — בַּעַל הַבַּיִת אַמַּאי מָעַל? וְהָתְנַן: הַשָּׁלִיחַ שֶׁעָשָׂה שְׁלִיחוּתוֹ — בַּעַל הַבַּיִת מָעַל, לֹא עָשָׂה שְׁלִיחוּתוֹ — שָׁלִיחַ מָעַל!

Traduction

Granted, if you say that the agent is adding to the words of the host, this halakha is understandable, because then, when the agent said to the guests: Take two pieces, he presented one of the pieces as the agent of the host. It is due to that reason that the host is guilty of misusing consecrated property. However, if you say that the agent is disregarding the words of the host, why is the host guilty of misusing consecrated property? Didn’t we learn in a mishna (Me’ila 20a): If an agent who performed his assigned agency caused consecrated property to be misused, it is the host who appointed him who is guilty of misusing consecrated property; however, if the agent did not perform his assigned agency, and did not act in accordance with his instructions, it is the agent who is guilty of the misuse and not the employer?

הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן, דְּאָמַר לְהוּ: ''טְלוּ אַחַת מִדַּעְתּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת, וְאַחַת מִדַּעְתִּי'', וּשְׁקַלוּ אִינְהוּ תְּלָת.

Traduction

The Gemara answers: With what are we dealing here? This is a case where the agent said explicitly to the guests: Take one piece with the consent of the host, and one piece with my consent, and they took three pieces. Since every piece of meat was taken with the consent of someone else, they are all guilty of the misuse of consecrated property.

Rachi non traduit

אחת מדעת בעל הבית. והרי עשה בה שליחותו:

Tossefoth non traduit

דאמר להו טלו אחד מדעתו של בעל הבית כו'. תימה אכתי אם מעביר על דעתו הוי שליח אמאי מעל שהאורחין העבירו על דעתו של שליח ואמר לי רבי יכולני לומר שגם האורחין אמרו הרי אנו נוטלין שתים לדעתך ואחת מדעתינו אבל אין צריך דדוקא שליח בעינן דלימא הכי שלא יסברו אורחין כשאומר סתם שלדעת בעל הבית אומר כן אבל מה שהן לוקחין יותר ממה שאמר שליח יודעין הן שעושין מדעתן ולא מדעת שליח:

תָּא שְׁמַע: הָיְתָה כְּתוּבָּתָהּ מָנֶה, וּמָכְרָה שָׁוֶה מָנֶה וְדִינָר בְּמָנֶה — מִכְרָהּ בָּטֵל.

Traduction

The Gemara suggests: Come and hear an understanding of the mishna: If her marriage contract was worth one hundred dinars, and she sold property worth one hundred dinars and a dinar for one hundred dinars, the sale is void.

מַאי לָאו דְּזַבֵּין שָׁוֶה מָנֶה וְדִינָר בְּמָנֶה וְדִינָר, וּמַאי ''בְּמָנֶה'' — מָנֶה שֶׁלָּהּ. וּמַאי ''אֲפִילּוּ''? אֲפִילּוּ הִיא אוֹמֶרֶת ''אַחְזִיר אֶת הַדִּינָר לַיּוֹרְשִׁים בְּדִינָר מְקַרְקְעֵי'', וְקָתָנֵי: מִכְרָהּ בָּטֵל.

Traduction

The Gemara interprets the case of the mishna: What, is it not that she sold property worth one hundred dinars and a dinar for one hundred dinars and a dinar, and there was no error in the sale? And what does it mean when the mishna says that she sold the property for one hundred dinars? It means that she sold it in order to receive the one hundred dinars owed to her because of her marriage contract. And what does it mean when it says in the mishna: Even if she says: I will return the one extra dinar to the heirs, nevertheless the sale is voided? It means that even if she says: I will return the dinar to the heirs by giving them a dinar’s worth from my land, the heirs will not be losing anything at all. The Gemara concludes the proof: And the mishna teaches that even so the sale is void, implying that not just what she added is void, but the entire sale is voided.

Rachi non traduit

מאי לאו דזבין שוה מנה ודינר במנה ודינר. שלא היה במנה ודינר שום טעות:

ומאי במנה. דקתני:

במנה שלה. כלומר בשביל מנה שהיה לה להתקבל מכרה שוה מנה ודינר ובשויו:

ומאי אפילו היא אומרת. פשיטא דעל כרחך של יתומים הוא:

דינר מקרקעי. אחזיר ואקנה מן הלוקח שוה הדינר ואחזירנו להם:

אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב נָתָן: לָא, בִּדְאוֹזֵיל.

Traduction

Rav Huna, son of Rav Natan, said: No, the correct understanding of the mishna is not that she sold the land for its proper price. Rather, the mishna is referring to a situation where she reduced its price and sold the property for less than its worth, and there was an error in the sale itself.

Rachi non traduit

בדאוזיל. ומשום הכי מכרה בטל דטעתה שמכרה שוה מנה ודינר במנה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source