Ktouboth
Daf 92a
וַאֲתָא בַּעַל חוֹב דִּרְאוּבֵן וְקָטָרֵיף לֵיהּ מִינֵּיהּ — דִּינָא הוּא דְּאָזֵיל שִׁמְעוֹן וּמְפַצֵּי לֵיהּ.
Traduction
and Reuven’s creditor came and repossessed the field from him, i.e., from Reuven, the law is that Shimon must go and compensate [mefatzei] Reuven, since he sold him the field with a guarantee, while Reuven owes Shimon nothing, since he sold him the field without a guarantee.
Rachi non traduit
ואתא בעל חוב דראובן. שהיה שטרו קודם למכירה ראשונה שמכרה ראובן לשמעון ואילו בא ומצאה ביד שמעון הכי נמי הוה טריף לה:
דינא הוא דאזיל שמעון ומפצי ליה. כשם שאילו מכרה שמעון זה לאיש אחר באחריות ובא בעל חוב דראובן וטורפה היה שמעון מפצהו ועל ראובן לא יוכל לחזור שהרי שלא באחריות לקחה הימנו כך כשמכרה לראובן עצמו יפצה לו:
אֲמַר לֵיהּ רָבָא: נְהִי דְּאַחְרָיוּת דְּעָלְמָא קַבֵּיל עֲלֵיהּ, אַחְרָיוּת דְּנַפְשֵׁיהּ מִי קַבֵּיל עֲלֵיהּ?
Traduction
Rava said to him: Granted, that Shimon took upon himself to guarantee the sale in general, i.e., if the field were to be repossessed by his own creditors or those of a previous owner of the field; did he also take upon himself to guarantee the sale if it were to be repossessed by the purchaser’s own creditors?
Rachi non traduit
נהי דאחריות דעלמא. כל העוררים עליה שלא מחמת ראובן קיבל עליה שמעון:
אחריות דנפשיה. ערעור הבא לו מחמת עצמו:
וּמוֹדֶה רָבָא בִּרְאוּבֵן שֶׁיָּרַשׁ שָׂדֶה מִיַּעֲקֹב, וּמְכָרָהּ לְשִׁמְעוֹן שֶׁלֹּא בְּאַחְרָיוּת, וַאֲתָא שִׁמְעוֹן וּמְכָרָהּ לִרְאוּבֵן בְּאַחְרָיוּת, וַאֲתָא בַּעַל חוֹב דְּיַעֲקֹב, וְקָטָרֵיף לֵיהּ מִינֵּיהּ — דִּינָא הוּא דְּאָזֵיל שִׁמְעוֹן וּמְפַצֵּי לֵיהּ מִינֵּיהּ.
Traduction
The Gemara notes: And Rava concedes to Rami bar Ḥama in the following case: Reuven inherited a field from his father, Ya’akov, and sold it to Shimon with no guarantee. Shimon came and sold it back to Reuven with a guarantee. Then, Ya’akov’s creditor came and repossessed the field from Reuven. In this case, Rava would concede that the law is that Shimon must go and compensate Reuven for his loss.
מַאי טַעְמָא? בַּעַל חוֹב דְּיַעֲקֹב כְּבַעַל חוֹב דְּעָלְמָא דָּמֵי.
Traduction
The Gemara asks: What is the reason for this halakha? The Gemara answers: Ya’akov’s creditor is comparable to a general case of a creditor, i.e., a creditor of a previous owner. Even Rava would agree that this is not comparable to a case where Reuven’s creditor repossessed the field. Consequently, Shimon bears responsibility to compensate Reuven.
Rachi non traduit
כבעל חוב דעלמא דמי. המעורר עליה שלא מחמת ראובן אלא מחמת מי שמכר לו לראובן תחלה וכשם שאם לקחה ראובן מלוי ומכרה לשמעון שאינו אחיו שלא באחריות וחזר שמעון ומכרה לראובן באחריות ובא בעל חוב דלוי הקודם לשטר מכירה ראשונה וטורפה מראובן צריך שמעון לפצותו שהרי באחריות מכרה והוא לקחה שלא באחריות אף כשירשה ראובן מיעקב ומכרה ובא בעל חוב דיעקב יפצנו שמעון ולא אמרי' דראובן כרעיה דאבוה הוא ואחריות דראובן לא קיבל עליה שמעון:
אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא: רְאוּבֵן שֶׁמָּכַר שָׂדֶה לְשִׁמְעוֹן בְּאַחְרָיוּת, וְזָקַף עָלָיו בְּמִלְוָה, וּמֵת רְאוּבֵן, וַאֲתָא בַּעַל חוֹב דִּרְאוּבֵן וְקָטָרֵיף לַהּ מִשִּׁמְעוֹן וּפַיְּיסֵיהּ בְּזוּזֵי —
Traduction
Rami bar Ḥama said: Consider a case where Reuven sold a field to Shimon with a guarantee that if it is repossessed he will compensate Shimon for his loss. Shimon did not pay for the purchase, and instead set up the value of the field as a loan by writing a promissory note for this amount. Reuven subsequently died, and a creditor of Reuven came and repossessed the field from Shimon. Shimon, not wanting the creditor to take the field from him, tried to appease him with money so the creditor would allow him to keep the field.
Rachi non traduit
וזקפן עליו במלוה. שלא נתן לו שמעון דמי השדה אלא כתב לו שטר חוב עליהם:
ופייסיה בזוזי. במעות דמי השדה שהיה חייב ליתמי פייס את הנושה בשביל ראובן שבאחריות מכרה לו:
Tossefoth non traduit
ראובן שמכר שדה לשמעון באחריות וזקפו עליו במלוה כו'. מקשינן אמאי נקט באחריות דכל מידי דאתא לאשמועינן השתא דא''ל בני ראובן לשמעון אנן מטלטלי שביק אבינו גבך כו' והא שייך אפי' שלא באחריות נמי ואומר רבי זקפו עליו במלוה דווקא דאי לא זקפו במלוה לא מצי אמרי בני ראובן לשמעון מידי דחשבינן הנך מעות כאילו הן מונחין בידו במשכון תחת השדה אם יטרפוה ממנו וא''כ אתי שפיר דנקט באחריות דשלא באחריות אין חילוק בין זקפו ללא זקפו ואפי' אם ת''ל דזקפו לאו דווקא ולא נקט זקפו אלא משום לומר שנתקיים המכר דכל זמן דעייל ונפיק אזוזי אין המכר קיים וכשזוקפו עליו במלוה תו לא עייל ונפיק אזוזי ולא הוה צריך למימר אלא ונתקיים המכר ותו לא אפ''ה אומר רבי דאיצטריך למינקט באחריות דאי שלא באחריות לא הוה שמעינן מינה אלא מאי דשמעינן ממתני' דמה שאין הלוקח רשאי לתת המעות לב''ח מתני' היא בפ' הכותב (לעיל כתובות פד.) ר''ע אומר אין מרחמין בדין אלא ינתנו ליורשים שכולן צריכין שבועה ואין היורשים צריכין שבועה אבל השתא קמ''ל אע''פ שהוא מוחזק בהן וס''ד יעכבם לעצמו תחת אחריות שאביהן חייב אפי' הכי לא יעכבם דמטלטלי דיתמי נינהו ועוד נראה לרבי דזקפן במלוה דווקא דאי לאו הכי מאי קאמר דינא הוא דאמרי ליה בני ראובן לשמעון מטלטלי שבק אבינו גבך עד כאן לא קאמר ר''ע ינתנו ליורשים אלא משום דכולן צריכין שבועה ואין היורשים צריכין שבועה הא אי אחרים נמי לא הוו צריכין שבועה משמע דמודה שיתנו לאחרים והכא האי לוקח מאי שבועה צריך הא ליכא למימר הכא שמא התפיסו צררי דכל זמן שמעות המקח בידו עדיין למה יתפיסו אחרים תחתיהם הלכך נקט זקפו במלוה דהואיל וזקפו במלוה איכא למיחש טפי שמא התפיסו צררי שיעכב אם יטרפוה ממנו דהך מלוה ישאל ממנו כל שעה שירצה שיכתוב עליו שטר מלוה אבל לא זקפו ליכא למיחש לשמא התפיסו צררי וליכא שבועה והואיל וכן לא מצו יתמי למימר ליה ולא מידי. מ''ר. ותימה הואיל ולא זקפו ליכא למיחש לצררי א''כ למאן דמפרש טעמא בערכין פרק שום היתומים (ערכין דף כב.) דאין נזקקין לנכסי יתומים קטנים אא''כ רבית אוכלת בהן משום צררי משכחת לה דנזקקין כמו ראובן שמכר שדה לשמעון באחריות ולא זקפו עליו במלוה ומת ושלם שמעון המעות ליתומים ואח''כ נמצאת שאינה שלו הרי עכשיו חוזר על היתומים ונזקקין הואיל ולא חיישינן לצררי ואמר לי רבי נהי דביתומים גדולים לא הוה חיישינן לצררי כה''ג ביתומים קטנים חיישינן טפי:

ופייסיה בזוזי. אומר רבי דרבותא הוא לא מבעיא היכא דלא פייסיה דאינו יכול לעכב המעות אלא אפי' פייסיה דסד''א הרי פרע חוב שלהם וסילק בעל חוב זה מעליהן קא משמע לן דאפ''ה אמרי ליה אנן מטלטלין כו':
דִּינָא הוּא דְּאָמְרִי לֵיהּ בְּנֵי רְאוּבֵן: אֲנַן מִטַּלְטְלִי שְׁבַק אֲבוּן גַּבָּךְ, וּמִטַּלְטְלִי דְיַתְמֵי לְבַעַל חוֹב לָא מִשְׁתַּעְבְּדִי.
Traduction
The law is that the sons of Reuven can say to Shimon that he must pay them the money he owes for the field, and they are not required to pay Shimon if he demands compensation for the repossession of the field. They may say to him: Our father left us movable property with you, i.e., the money you owe us for the field, and the movable property of orphans is not liened to a creditor. The orphans can claim that the field belongs to Shimon, and as there is no land left for the orphans, there is no way for Shimon to recover the compensation that he is owed. The money he owes Reuven is considered movable property, and therefore he cannot recover his losses from these funds.
Rachi non traduit
מטלטלי שביק אבון גבך. והיה בעל חוב של אבינו מסולק ממנו שאין לנו קרקע והמעות לא היה לך ליתן דמטלטלי דיתמי לא משתעבדי לבעל חוב ועתה גם אתה אין לך לחזור עלינו על האחריות לפי שאין לנו קרקע מאבינו:
אָמַר רָבָא: אִי פִּקֵּחַ אִידַּךְ, מַגְבֵּי לְהוּ נִיהֲלַיְיהוּ אַרְעָא וַהֲדַר גָּבֵי לַהּ מִינַּיְיהוּ, כְּרַב נַחְמָן. דְּאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: יְתוֹמִים שֶׁגָּבוּ קַרְקַע בְּחוֹבַת אֲבִיהֶן — בַּעַל חוֹב חוֹזֵר וְגוֹבֶה אוֹתָהּ מֵהֶן.
Traduction
Rava said with regard to this case: If the other individual, Shimon, is clever he will pay them what he owes with real estate and not with money. Since they now have real estate inherited from their father’s estate, Shimon can then collect the field from them as compensation for the repossession of the original field that Reuven sold to Shimon. This is in accordance with the opinion of Rav Naḥman, as Rav Naḥman said that Rabba bar Avuh said: When orphans collect real estate for a debt owed to their father from one person, their father’s creditor can come and seize this land from them.
Rachi non traduit
מגבי להו ארעא. כשתבעוהו היתומים יפרע להן קרקע בדמי המעות והדר גבי מנייהו בשביל אחריות אביהם ולא מצו למימר לא ירשנו קרקע זה מאבינו אלא לקחנוהו במעות דאמר להו ע''י שעבוד חוב אביכם באה לכם והרי היא לכם כירושת קרקע שלקח אביכם בחייו:
ב''ח. של אביהם:
חוזר וגובה אותה מהם. כאילו נפלה להם ממש בירושה:
Tossefoth non traduit
אי פיקח אידך מגבי להו ניהלייהו וכו'. מכאן יש להוכיח דאע''ג דאמרי' לעיל בפרק הכותב (כתובות דף פו.) דדינו דבעל חוב בזוזי היכא דאית ליה זוזי מ''מ אם הפסיד הלוה בכך לא יתן לו זוזי כגון הכא דמצי מגבי להו קרקע ואינו עושה שלא כדין:
אָמַר רַבָּה: רְאוּבֵן שֶׁמָּכַר כָּל שְׂדוֹתָיו לְשִׁמְעוֹן, וְחָזַר שִׁמְעוֹן וּמָכַר שָׂדֶה אַחַת לְלֵוִי, וַאֲתָא בַּעַל חוֹב דִּרְאוּבֵן — רָצָה מִזֶּה גּוֹבֶה, רָצָה מִזֶּה גּוֹבֶה.
Traduction
The Gemara addresses a similar matter. Rabba said: If Reuven sold all his fields to Shimon, and Shimon then sold one field to Levi, and then Reuven’s creditor came to repossess one of the fields that was mortgaged to him: If he desires, he can collect from this one, Shimon, and if he desires, he can collect from that one, Levi, since he has a lien that applies equally to all the properties that once belonged to Reuven.
Rachi non traduit
כל שדותיו. בשטר אחד דבשני שטרות אין גובין מלוי אלא א''כ לקח משמעון אותה שלקח מראובן באחרונה דמצי א''ל הניח לך שמעון מקום לגבות הימנו כשלקח את זו ואין זו בשעבודך דאין נפרעין מנכסים משועבדים במקום שיש בני חורין:
רצה מזה גובה רצה מזה גובה. וכדמסיים ואזיל דזבן לוי משמעון בינונית ששעבוד בעל חוב עליה ולא שבק בינונית משל ראובן אצל שמעון הלכך רצה לגבות משמעון עידית גובה דאמר ליה אתה לקחת כל השדות ונכנסת תחת ראובן להשתעבד לחובי וכל זמן שאמצא משל ראובן אצלך כלום לא אטריח את לוי שהניח לי מקום לגבות רצה מלוי גובה כגון אם לא ימצא אצל שמעון משל ראובן אלא זיבורית גובה בינונית מלוי דא''ל לקחת את שעבודי בינונית שדיני מוטל עליה ואע''ג דאילו לקחה לוי לבינונית זו מראובן והניח אצלו זיבורית לא היה יכול בעל חוב דראובן לחזור על לוי כדתנן אין נפרעין מנכסים משועבדים במקום שיש בני חורין ואפי' הן זיבורית התם הוא דראובן בעל חובו הוא ואמור רבנן מפני תקון העולם כל זמן שיש אצל בעל חובו כדי חובו לא יטרוף לקוחות אבל כאן שמעון לאו בעל חובו הוא ואף עליו מכח טירפא הוא בא:
Tossefoth non traduit
ראובן שמכר כל שדותיו לשמעון. פי' בקונטרס בשטר אחד דבשני שטרות לא אמר' רצה מזה גובה רצה מזה גובה משום דאינו יכול לגבות מלוי אא''כ לקח משמעון אותה שקנה באחרונה מראובן דאי לקח אחת מאותן שלפני האחרונה לא גבי בעל חוב מלוי דא''ל הניח לך שמעון מקום לגבות הימנו כשקנה את שלי מראובן ומשעה שקנאה שמעון נסתלק שיעבודך ונשאר שיעבודך על הנותרות ולא נהירא לרבי דמצי שמעון למימר ליה מ''ט אמור רבנן אין נפרעין מנכסים משועבדים במקום שיש שם בני חורין ואפי' הן זיבורית משום תקנה דלוקח ראשון אנא בהך תקנתא לא ניחא לי כדרבא בפ''ק דב''ק (דף ח:) הלכך מצי לפרש בשני שטרות וביותר. מ''ר. ולי נראה כפירוש הקונטרס דדוקא בשטר א' אבל בשני שטרות ולקח שמעון זיבורית באחרונה ולוי לקח משמעון אותה שלפני אחרונה אינו יכול לגבות מלוי דא''ל להכי טרחי וזבני ארעא דלא חזיא למיקם קמך דודאי אם היו כולם ביד שמעון האחרונה שהיא זיבורית היה מגבה לו וכן אם לקח שמעון עידית באחרונה ולקח לוי אותה עידית אינו יכול לגבות מלוי אותה עידית מהאי טעמא דלהכי טרחי וזבני ארעא דלא חזיא לך דודאי אם היו כולם ביד שמעון הבינונית והזיבורית שלקח לפני האחרונה שהיא עידית היה מגבה לו והיה הרשות בידו כדמפרש טעמא בב''ק (שם) וכן אם זבן לוי בינונית ושבק בינונית יכול לומר הנחתי לך מקום לגבות ממנו אע''פ שלקח שמעון בשני שטרות ומיהו יתכן להיות רצה מזה גובה רצה מזה גובה אפי' בשני שטרות ואע''פ שלקח לוי משמעון אותה שלפני האחרונה בענין שהאחרונה עידית והראשונה שלקח לוי בינונית ולא שבק בינונית דכוותה ולא מצי למימר השתא טרחי וזבני ארעא דלא חזיא לך:

רצה מזה גובה רצה מזה גובה. ואע''ג דאמרינן אין נפרעים מנכסים משועבדים במקום שיש נכסים בני חורין ואפי' הן זיבורית הכא שאני דליכא בני חורין כלל וכולהו משועבדים נינהו שהרי זה הב''ח בא מכח ראובן:
וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּזַבְּנֵהּ בֵּינוֹנִית, אֲבָל זַבְּנֵהּ עִידִּית וְזִבּוּרִית, מָצֵי אֲמַר לֵיהּ: לְהָכִי טְרַחִי וּזְבַינִי אַרְעָא דְּלָא חַזְיָא לָךְ.
Traduction
And we said this only if Shimon sold Levi land of intermediate quality, but if he sold him land of superior quality or inferior quality, Levi can say to the creditor: It was for this reason that I made an effort to buy land that is not fit for you, as a creditor is supposed to repossess land of intermediate quality. Therefore, go to Shimon and collect your debt from the land of intermediate quality that is in his possession.
וּבֵינוֹנִית נָמֵי לָא אֲמַרַן, אֶלָּא דְּלָא שְׁבַק בֵּינוֹנִית דִּכְווֹתַהּ,
Traduction
The Gemara notes further: And even if Shimon sold Levi land of intermediate quality, we said that the creditor may repossess Levi’s land only in a case where Levi did not leave Shimon with equivalent land of intermediate quality.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source