Le texte Le vocabulaire Les révisions
Ktouboth
Daf 91b
זָכוּ בָּהֶן יוֹרְשִׁין — כָּךְ מוּעָטִין וְנִתְרַבּוּ זָכוּ בָּהֶן יוֹרְשִׁין.
Traduction
the heirs acquired rights to the mothers’ marriage contracts due to the value of the estate when their father died, so too, in a case where the properties were few and the value subsequently appreciated, the heirs have acquired rights to divide the entire estate equally, due to the value of the estate when their father died.
Rachi non traduit
זכו בהן. יורשי כתובה הקטנה לחלוק הכל בשוה הואיל ובשעת מיתה לא הוה בהו מותר:
Tossefoth non traduit
כך מועטין ונתרבו זכו בהן יורשין. פי' בקונטרס וחולקין בשוה וכן פי' ר''ח ואע''ג דבריש מי שמת (ב''ב דף קלט:
ושם) גבי נכסים מועטים דהבנות יזונו והבנים ישאלו על הפתחים אמרינן דבין מועטין ונתרבו בין מרובין ונתמעטו יד הבנים על העליונה והבנים ירשו והבנות יזונו ולא אמרינן מועטים ונתרבו כבר זכו בהן הבנות כדאמר הכא דזכו בני כתובה הקטנה לחלוק בשוה היינו משום דבכל דוכתא אזלינן טפי בתר נחלה דאורייתא ועוד מפרש רבי כשם שמרובין ונתמעטו זכו בהן יורשין פי' בני כתובה גדולה כך מועטין ונתרבו זכו בהן יורשין בני כתובה גדולה ואע''ג דאזלינן הכא בתר תקנתא דרבנן טפי מהתם משום דאע''ג דאזלינן בתר תקנתא דרבנן הכא לא מיעקר נחלה דאורייתא אבל התם אי אזלת בתר תקנתא דרבנן מיעקר לגמרי נחלה דאורייתא ולא ירשו הבנים כלל. מ''ר:
(סִימַן: אֶלֶף וּמֵאָה מִצְוָה בִּכְתוּבָּה יַעֲקֹב זָקַף שְׂדוֹתָיו בִּדְבָרִים עֲסִיקִין).
Traduction
§ This is a mnemonic device for the following halakhot, which are connected in one way or another to the problem being dealt with in the mishna: One thousand, and one hundred, mitzva, in the marriage contract, Ya’akov, set up, his fields, with words, disputants.
הָהוּא גַּבְרָא דַּהֲווֹ מַסְּקִי בֵּיהּ אַלְפָּא זוּזֵי, הֲווֹ לֵיהּ תְּרֵי אַפַּדְנֵי, זַבְּנִינְהוּ חֲדָא בַּחֲמֵשׁ מְאָה וַחֲדָא בַּחֲמֵשׁ מְאָה. אֲתָא בַּעַל חוֹב טַרְפַאּ לַחֲדָא מִינַּיְיהוּ, הֲדַר קָטָרֵיף לְאִידַּךְ.
Traduction
There was a certain man who had a creditor with a claim of one thousand dinars against him. He had two mansions [appedanei]. He sold them, one for five hundred and the other one also for five hundred. The creditor came and repossessed one of them from the purchaser, as the repayment of part of his debt. He subsequently sought to repossess the other mansion as well, in payment for the remainder of his debt.
Rachi non traduit
מסקי ביה. נושים בו:
שְׁקַל אַלְפָּא זוּזֵי וְקָא אָזֵיל לְגַבֵּיהּ, אֲמַר לֵיהּ: אִי שַׁוְיָא לָךְ אַלְפָּא זוּזֵי — לְחַיֵּי, וְאִי לָא — שְׁקֹיל אַלְפָּא זוּזֵי וְאִיסְתַּלַּק.
Traduction
The purchaser took one thousand dinars and went to the creditor. He said to him: If the first mansion that you repossessed is worth one thousand dinars to you, very well, let it be yours in exchange for the entire sum that is owed to you, and if not, take these one thousand dinars and abrogate your rights to both of the mansions, leaving them both in my possession.
Rachi non traduit
שקל. לוקח אלפא זוזי:
אי שויא לך. ההיא חדא לקבלה בחוב שלך ותניח לי את זו:
ואיסתלק. מתרוייהו:
סְבַר רָמֵי בַּר חָמָא לְמֵימַר: הַיְינוּ מַתְנִיתִין אִם אָמְרוּ יְתוֹמִים ''הֲרֵי אָנוּ מַעֲלִין עַל נִכְסֵי אָבִינוּ יָפֶה דִּינָר''.
Traduction
Rami bar Ḥama thought to say that this case is identical to that which is taught in the mishna: If the orphans say: We inflate the value of our father’s property by a dinar, the court does not listen to them. This appears to be the case here as well, and the value of the mansion should not be assessed at higher than its market value.
Rachi non traduit
היינו מתני'. ממתני' מצינן למיגמר האי דינא דלא מצי טעין ליה האי לוקח הכי שהיה מעלה על דמיה:
אֲמַר לֵיהּ רָבָא: מִי דָּמֵי? הָתָם — אִית לְהוּ פְּסֵידָא לְיַתְמֵי, הָכָא — מִי אִית לֵיהּ פְּסֵידָא? אַלְפָּא יָהֵיב וְאַלְפָּא שָׁקֵיל!
Traduction
Rava said to him: Are the two cases comparable? There, in the mishna, the other orphans whose mother’s marriage contract was of lesser value will suffer a financial loss if the property is assessed at a value greater than it is actually worth. Here, in the case of the creditor, does he incur a loss? He lent one thousand dinars and took one thousand dinars; consequently, it would be cruel on his part to refuse to take the money and to insist on taking the second mansion from the purchaser.
Rachi non traduit
אית להו פסידא. לבני כתובה הקטנה בהעלותן של אלו:
Tossefoth non traduit
מאי פסידא אית ליה אלפא יהיב אלפא קא שקיל. מכאן רגילין לומר דהא דמסקינן בהמקבל (ב''מ קי:
ושם) הניחא למ''ד אי אית ליה זוזי ללוקח לא מצי לסלוקי בזוזי אלא למ''ד מצי לסלק כו' היינו פלוגתא דרמי בר חמא ורבא דהכא רמי בר חמא ס''ל לא מצי לסלוקי לוקח ורבא סבר מצי לסלוקי מיהו לרמי בר חמא ניחא אבל לרבא מנא לן דלמא הא דהוה הכא מצי לסלוקי משום שלא היה רוצה ליקח האפדנא אלא בה' מאות והלוקח רוצה לתת אלפא ולכך סילקו אבל היכא דרוצה הבעל חוב ליקח הקרקע באותם דמים שרוצה הלוקח לסלקו מצי למימר דמודה רבא דלא מצי לסלק וי''ל דמ''מ כל שעה יסלקנו שישום לו הקרקע כפלים על שוויו:
וְטִירְפָא, בְּכַמָּה כָּתְבִינַן?
Traduction
The Gemara asks: If the creditor decided to hold on to the first mansion and to forgive the remainder of the debt, what amount is written in the document of authorization to repossess liened property, through which the purchaser will claim compensation from the seller? The purchaser had paid only five hundred dinars for the mansion that was repossessed, but the repossession of that mansion earned the seller one thousand dinars, as his entire debt was paid off.
Rachi non traduit
וטירפא בכמה כתבינן. הרי לוקח זה מכרה לנושה באלף זוז לפצותו מחובו וחוזר לב''ד לכתוב לו שטר טירפא על זה שמכרה לו באחריות והרי טרפוה ממנו בדמי אלף זוז שהיה מחויב בכמה כתבינן ליה טירפא באלפא כשיעור החוב או בה' מאה שהרי כך קנאה ממנו:
רָבִינָא אָמַר: בְּאַלְפָּא. רַב עַוִּירָא אָמַר: בַּחֲמֵשׁ מְאָה. וְהִלְכְתָא: בַּחֲמֵשׁ מְאָה.
Traduction
Ravina said: It is written for one thousand dinars. Rav Avira said: It is written for five hundred dinars; the fact that the creditor forgave the full amount of the debt in exchange for this house was his own personal decision and does not reflect an increase in the property value of the house. The Gemara concludes: The halakha is that it is written for five hundred dinars.
Tossefoth non traduit
והלכתא בחמש מאה. דלא חשבינן כמו שבח:
הָהוּא גַּבְרָא דַּהֲווֹ מַסְּקִי בֵּיהּ מְאָה זוּזֵי. הֲווֹ לֵיהּ תְּרֵי קַטִּינֵי דְאַרְעָא, (חַד זַבֵּינְהוּ) [זַבְּנִינְהוּ לְחַד] בְּחַמְשִׁין וְחַד בְּחַמְשִׁין. אֲתָא בַּעַל חוֹב טַרְפַאּ לְחַד מִינַּיְיהוּ, הֲדַר אֲתָא וְקָטָרֵיף לְאִידַּךְ.
Traduction
It is also related that there was a certain man who had a creditor with a claim of one hundred dinars against him. He had two small tracts of land. He sold one for fifty and he also sold the other one for fifty. The creditor came and repossessed one of them from the purchaser as the collection of part of his debt. He subsequently came, seeking to repossess the other tract of land as well, as payment for the rest of the debt owed to him.
Rachi non traduit
קטיני דארעא. שדות קטנות:
שְׁקַל מְאָה זוּזֵי וְקָאָזֵיל לְגַבֵּיהּ וַאֲמַר לֵיהּ: אִי שָׁוְיָא לָךְ מְאָה זוּזֵי — לְחַיֵּי, וְאִי לָא — שְׁקוֹל מְאָה זוּזֵי וְאִיסְתַּלַּק.
Traduction
The purchaser took one hundred dinars and went to the creditor. He said to him: If this tract is worth one hundred dinars to you, very well, and if not, take one hundred dinars and abrogate your rights to both of the tracts, leaving them both in my possession.
סָבַר רַב יוֹסֵף לְמֵימַר: הַיְינוּ מַתְנִיתִין אִם אָמְרוּ יְתוֹמִים כּוּ'. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: מִי דָּמֵי? הָתָם — אִית לְהוּ פְּסֵידָא לְיַתְמֵי, הָכָא — מַאי פְּסֵידָא אִית לֵיהּ? מְאָה יָהֵיב, מְאָה שָׁקֵיל.
Traduction
Rav Yosef thought to say that this case is identical to that which is taught in the mishna, whereby if the orphans say: We inflate the value of our father’s property by a dinar, the court does not listen to them. Abaye said to him: Are the two cases comparable? There, in the mishna, the other orphans suffer a financial loss if the property is assessed at a value greater than it is actually worth; here, what loss does the creditor incur? He lent one hundred dinars and took one hundred dinars. It would be cruel on his part to refuse to take the money and to insist on taking the land from the purchaser.
וְטִירְפָּא בְּכַמָּה כָּתְבִינַן? רָבִינָא אָמַר: בִּמְאָה, רַב עַוִּירָא אָמַר: בְּחַמְשִׁין. וְהִלְכְתָא בְּחַמְשִׁין.
Traduction
The Gemara asks: If the creditor decided to hold on to the first tract of land and to forgive the remainder of the debt, what amount is written in the document of authorization to repossess liened property, through which the purchaser will claim compensation from the seller? Ravina said that it is written for one hundred. Rav Avira said it is written for fifty. The Gemara concludes: The halakha is that it is written for fifty dinars.
הָהוּא גַּבְרָא דַּהֲווֹ מַסְּקִי בֵּיהּ מְאָה זוּזֵי. שָׁכֵיב, שְׁבַק קַטִּינָא דְּאַרְעָא דַּהֲוָה שָׁוְיָא חַמְשִׁין זוּזֵי. אֲתָא בַּעַל חוֹב וְקָטָרֵיף לֵיהּ, אֲזוּל יַתְמֵי יְהַבוּ לֵיהּ חַמְשִׁין זוּזֵי, הֲדַר קָטָרֵיף לַהּ.
Traduction
The Gemara relates that there was a certain man who had a creditor with a claim of one hundred dinars against him. He died and left a small tract of land worth fifty dinars. The creditor came and repossessed it. The orphans came and gave him fifty dinars and redeemed the property from him. He returned and repossessed it again in order to collect the remainder of the debt.
אֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּאַבָּיֵי. אָמַר לָהֶן: מִצְוָה עַל הַיְּתוֹמִים לִפְרוֹעַ חוֹב אֲבִיהֶן. הָנֵי קַמָּאֵי מִצְוָה עָבְדִיתוּ, הַשְׁתָּא כִּי טָרֵיף — בְּדִין קָטָרֵיף.
Traduction
They came before Abaye to complain. He said to them: It is a mitzva for orphans to settle their father’s debt. Consequently, with the money you paid the creditor initially, you performed a mitzva, as you partially settled a debt your father owed. However, this payment did not cancel the lien on the property, and so now, when he repossesses the land, he is repossesses it lawfully.
Rachi non traduit
מצוה על היתומים לפרוע חוב אביהן. משום כבוד אביהן אלא שאין לבית דין לכופן על כך דלאו מצות עשה מפורשת היא כסוכה וכלולב אלא מצוה בעלמא דרבנן:
בדין קא טריף. שנכסי הלוה נשתעבדו לו:
וְלָא אֲמַרַן דְּלָא אֲמַרוּ לֵיהּ: ''הָנֵי חַמְשִׁין זוּזֵי דְּמֵי דְּאַרְעָא קַטִּינָא'', אֲבָל אֲמַרוּ לֵיהּ: ''הָנֵי חַמְשִׁין זוּזֵי דְּמֵי אַרְעָא קַטִּינָא'' — סַלּוֹקֵי סַלְּקוּהּ.
Traduction
The Gemara notes: And we said this ruling only in a case where the orphans did not say to the creditor: These fifty dinars are payment for the small tract of land. However, if they said to him: These fifty dinars are payment for the small tract of land, they have successfully removed him from the land and he has no further claim to it.
Rachi non traduit
דלא אמרו ליה. כשפרעו את הראשונים:
דמי קטינא. כשאר מכר ולא כפריעת החוב:
הָהוּא גַּבְרָא דְּזַבְּנַהּ לִכְתוּבְּתַהּ דְּאִימֵּיהּ בְּטוֹבַת הֲנָאָה, וַאֲמַר לֵיהּ: אִי אָתְיָא אֵם וּמְעַרְעֲרָא, לָא מְפַצֵּינָא לָךְ.
Traduction
§ The Gemara relates that there was a certain man who sold the rights to his mother’s marriage contract for a certain financial advantage, i.e., he received a certain sum on the condition that if he would inherit his mother’s marriage contract, which would occur if his mother’s husband would die prior to his mother, the purchaser would obtain the right to collect the money. And he told the purchaser: If my mother comes and objects to the sale, I will not reimburse you for your purchase.
Rachi non traduit
דזבנה לכתובתה דאימיה. שהיתה נשואה לאחר ומכר כתובתה בחיי בעלה:
בטובת הנאה. בדבר מועט מפני שהוא ספק שמא תמות וירשנה בעלה או אפילו ימות בעלה בחייה שמא ימות הבן בחייה ולא תבא הזכות לידו ואין ללוקח בה כלום דלא היה זה שלוחו:
א''ל אי אתיא אימא וקא מערערא לא מפצינא לך. והמעות לא אחזיר לך דשלא באחריות אני מוכר לך:
Tossefoth non traduit
דזבנה לכתובתה דאימיה בטובת הנאה. מכאן נראה לר''ת דהא דאמר ביש נוחלין ובפ''ק דב''מ (דף טז. ושם) מה שאירש מאבא מכור לך לא אמר כלום הנ''מ כשאמר מה שאירש מאבא סתם אבל אם אמר שדה זו שאירש קנה ואפי' למ''ד אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם דאי לאו הכי היאך מכר כל עיקר כתובת אמו דהיינו מה שאירש מאימא ללשון ראשון שפי' רש''י שהיתה אמו נשואה לבעל ולכך קאמר בטובת הנאה דמשמע שאם תמות יירשנה בעל או אפי' ימות בעלה בחייה שמא ימות גם הבן בחייה ואין ללוקח בה כלום הלכך ודאי במקום שהוא מכיר את המכר הוי מקח קיים דאין סברא לומר דהא אתי כמ''ד אדם מקנה דשלב''ל דהא קי''ל דאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם ומיהו ללשון אחר שפירש רש''י אין ראיה מכאן כלום דפירש דזבנה לכתובתה דאימא שדה שייחד אביו לאמו לכתובתה ומת ונפלו נכסים לפני זה וכל זמן שלא עמדה בדין אם מכרה זה המכר קיים ואינו יכול לחזור שהרי יורש הוא וכל הנכסים לפניו אלא שחייב לתת כתובה לאמו כשתתבענו ועל שדה זו שעבודה מוטל והיא יכולה לטורפה מיד הלוקח ומשום דא''ל האי אי אתיא אימא ומערערא לא מפצינא לך ותפסיד מעותיך לא מכרה אלא בדבר מועט ולפי לשון ראשון נמי לאו ראיה כמו שפירש רש''י עוד מייתי ראיה מדאמר בשילהי מי שמת (ב''ב קנט. ושם) בן שמכר בנכסי אביו בחיי אביו ומת בנו מוציא מיד הלקוחות ומ''ט משום דמכח אבוה דאבא קאתינא והשתא בלאו האי טעמא נמי הא אין המכר קיים כלל אלא התם ודאי בשדה זו שאירש מאבא איירי שבירר המכר (וע''ע תוס' יבמות סו:

ד''ה הבעל):
שְׁכִיבָא אִימֵּיהּ וְלָא (אִי)עַרְעַרָא, וַאֲתָא אִיהוּ וְקָא מְעַרְעַר. סְבַר רָמֵי בַּר חָמָא לְמֵימַר: אִיהוּ בִּמְקוֹם אִימֵּיהּ קָאֵי. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: נְהִי דְּאַחְרָיוּת דִּידַהּ לָא קַבֵּיל עֲלֵיהּ, אַחְרָיוּת דִּידֵיהּ מִי לָא קַבֵּיל?
Traduction
His mother died after her husband died, and had not objected to the sale. He, however, came and contested the sale. Rami bar Ḥama thought to say that he stands in his mother’s place and since he is her proxy, he has the right to object to the sale. Rava said to him: Granted that he did not take upon himself to guarantee the sale against his mother’s objections, but did he not take upon himself to guarantee it against his own objections? When he sold the right to collect the marriage contract, he most certainly guaranteed that he would not renege on the sale.
Rachi non traduit
אתא איהו וקא מערער. לומר אני תחת אמי עומד ואטלנו ואף המעות לא אחזיר דשלא באחריות סבירת וקבילת:
אחריות דנפשיה. אם יבא הוא ויערער דין הוא שיחזיר לו מעותיו ונהי נמי דחוזר במכירת הקרקע דאין אדם מקנה דבר שלא זכה בו כדתני' (ב''מ דף טז.) מה שאירש מאבא מכור לך לא אמר כלום והא לא דמיא לגוזל שדה ומכרה וחזר ולקחה מבעלים הראשונים דקי''ל בה (שם טו:) מה מכר ראשון לשני כל זכות שתבא לידו דהתם לקחה דוקא דטרח אבתרה וזבנה כי היכי דליקום בהימנותיה עם לוקח אבל נפלה זו בירושה אמרינן התם ירושה ממילא הוה ולא טרח למיקם בהימנותיה וחוזר במכירתו ומחזיר המעות לשון אחר דזבנה לכתובתה דאימיה בטובת הנאה שדה שייחד אביו לאמו לכתובתה ומת ונפלו נכסים לפני זה וכל זמן שלא עמדה בדין אם מכרה זה המכר קיים ואינו יכול לחזור שהרי יורש הוא וכל הנכסים לפניו אלא שחייב לתת כתובה לאמו כשתתבענו ועל שדה זו שעבודה מוטל והיא יכולה לטורפה מיד הלוקח ומשום דא''ל האי אי אתיא אמי ומערערא לא מפצינא לך ותפסיד מעותיך לא מכרה אלא בדבר מועט:
אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא: רְאוּבֵן שֶׁמָּכַר שָׂדֶה לְשִׁמְעוֹן שֶׁלֹּא בְּאַחְרָיוּת, וַאֲתָא שִׁמְעוֹן וּמְכָרָהּ לִרְאוּבֵן בְּאַחְרָיוּת,
Traduction
The Gemara relates a similar discussion. Rami bar Ḥama said: If Reuven sold a field to Shimon without a guarantee, and Shimon came and sold the field back to Reuven, but he sold it with a guarantee that if the field is repossessed, he will compensate the buyer for his loss,
Rachi non traduit
שלא באחריות. כל מי שיטרפנה מידך אפי' בדין לא אחזיר לך המעות:
ומכרה לראובן. בעלים הראשונים:
באחריות. שכל מי שיטרפנה בדין יפצנה לו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source