Le texte Le vocabulaire Les révisions
Ktouboth
Daf 6b
מַאי לָאו: דְּאִי לֹא בָּעַל, מָצֵי בָּעֵיל אֲפִילּוּ בְּשַׁבָּת. אָמַר רָבָא: לָא, לְבַר מִשַּׁבָּת. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וְהָא ''עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת אַרְבָּעָה לֵילוֹת'' קָתָנֵי? אֶלָּא, אָמַר רָבָא: כְּשֶׁבָּעַל.
Traduction
What, is it not referring to a case where if he did not yet engage in full-fledged intercourse, i.e., rupturing the hymen, with his bride, he may engage in full-fledged intercourse with her even on Shabbat? Apparently, it is permitted to engage in intercourse with a virgin on Shabbat. Rava said: No, it is referring to any other day except for Shabbat. Abaye said to him: But isn’t it taught: Until the conclusion of Shabbat, four nights? Four nights from Wednesday until the conclusion of Shabbat includes Shabbat. Rather, Rava said: It is referring to a case where he engaged in full-fledged intercourse with his bride before Shabbat. Therefore, there is no concern lest he cause a wound on Shabbat.
Rachi non traduit
מאי לאו. הנך ארבעה לילות עד מוצאי שבת דקתני להכי תני להו דאי לא בעל בעילה גמורה מצי למיבעל וכל דם שהוא מוציא תמיד בהערותיו הוו דם בתולים ושמעינן מינה נמי דמותר לבעול בחבורה בשבת:
והא ארבעה לילות עד מוצאי שבת קתני. ולא משכחת ליה לבר משבת דהא ברביעי ניסת ויש כאן לילי חמישי וששי ושבת ומוצאי שבת:
Tossefoth non traduit
מאי לאו דאי לא בעיל מצי בעיל. דלמאי נקט עד מוצאי שבת אי לאו דאתא לאשמועינן דמצי בעיל בשבת אע''ג דמשיר בתולים דליכא למימר דנקט עד מוצ''ש לאשמועי' דבעינן רצופין דהא לא בעינן שיהו רצופין כדתניא בפרק בתרא דנדה (דף סד:
ושם) מעשה ונתן לה ד' לילות מתוך י''ב חדש והכי פי' נותנין לה ד' לילות עד מוצ''ש שיבעול בכל לילה וישיר מקצת בתולים עד מוצ''ש ואשמועינן דשרי להשיר בתולים בשבת ומשני לא לבר משבת ומוצאי שבת נקט לאשמועינן דבעינן רצופים והוה מצי למפרך מברייתא דפרק בתרא דנדה דמוכח דאפי' מפוזרין אלא דפריך ליה מגופה דברייתא והא עד מוצאי שבת ארבעה לילות קתני וא''ת מעיקרא דמשני לבר משבת מה עלה בדעתו והא קתני בהדיא ד' לילות וי''ל דהוה ס''ד דהכי פירושו נותנין לה עד מוצאי שבת לבר משבת שהן בין הכל ד' לילות ואיהו פריך דמשמע דבעיל ד' לילות ומשני כשבעל וקמ''ל כמו שמפרש בתר הכי אע''ג דהוי פירצה דחוקה דהא אי חזיא תלינן בדם בתולין אפ''ה שרי:
אִי כְּשֶׁבָּעַל, מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? קָא מַשְׁמַע לַן דִּשְׁרֵי לְמִיבְעַל בְּשַׁבָּת, כְּדִשְׁמוּאֵל. דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: פִּירְצָה דְּחוּקָה מוּתָּר לִיכָּנֵס בָּהּ בְּשַׁבָּת, וְאַף עַל פִּי שֶׁמַּשִּׁיר צְרוֹרוֹת.
Traduction
However, if it is referring to a case where he already engaged in intercourse, what is the tanna teaching us when he says that it is permitted to have intercourse with her even on Shabbat? He teaches us that although it might cause bleeding, it is permitted to engage in intercourse on Shabbat, in accordance with the statement of Shmuel, as Shmuel said: It is permitted to enter into a narrow opening in a wall on Shabbat, although doing so causes pebbles to fall from the wall. Here too, although it might cause a wound and bleeding, intercourse is permitted on Shabbat.
Rachi non traduit
אי כשבעל. ולא אתא לאורויי לן אלא היתר דם בתולים האי דנקט עד מוצאי שבת מאי קמ''ל ליתני נותנין לה ארבעה לילות על כרחך משום בעילת שבת נקט לה:
שמשיר צרורות. והאי נמי דלמא מחבל פורתא ומספיקא לא אסרינן ליה:
Tossefoth non traduit
מאי קמ''ל. במאי דנקט עד מוצאי שבת דלענין רצופים ליכא למימר כדפרישית:
מֵתִיב רַב יוֹסֵף: חָתָן פָּטוּר מִקְּרִיַּת שְׁמַע לַיְלָה הָרִאשׁוֹן עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת אִם לֹא עָשָׂה מַעֲשֶׂה. מַאי לָאו, דִּטְרִיד דְּבָעֵי לְמִיבְעַל! אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: לָא, דִּטְרִיד דְּלָא בְּעֵיל.
Traduction
Rav Yosef raised an objection from a mishna (Berakhot 16a): A groom is exempt from the mitzva of reciting Shema on the first night of his marriage to a virgin on Wednesday night, until Saturday night, if he has not taken action and consummated the marriage. What, is it not that he is exempt due to the fact that he is preoccupied because he wishes to engage in intercourse with her and is concerned that he will fail to do so properly? Apparently, if he did not yet consummate the marriage, he is exempt from reciting Shema even on Shabbat, indicating that it is permitted to engage in intercourse on Shabbat. Abaye said to him: No. It can be explained that he is exempt from reciting Shema because he is preoccupied due to the fact that he did not yet engage in intercourse with her. No proof may be cited with regard to engaging in intercourse on Shabbat.
Rachi non traduit
מאי לאו. האי דפטר ליה מק''ש בלילי שבת משום דטריד במצוה דבעי למיבעל והעוסק במצוה פטור מן המצוה:
דטריד דלא בעל. מצטער שלא בעל:
Tossefoth non traduit
מאי לאו דטריד דבעי למיבעל. הכא ליכא לשנויי לבר משבת כדלעיל דא''כ אינו פטור עד מוצאי שבת וקא משוית ליה לתנא טועה דפטר ליה עד מוצאי שבת אבל לעיל אפילו כי אמרינן לבר משבת ולא מצי למיבעל בשבת מכל מקום דוקא נקט עד מוצאי שבת משום דעד למוצאי שבת תולין בדם בתולים היכא דעבר ובעל:
אֲמַר לֵיהּ רָבָא: וּמִשּׁוּם טִירְדָּא פָּטוּר? אֶלָּא מֵעַתָּה, טָבְעָה סְפִינָתוֹ בַּיָּם, הָכִי נָמֵי דְּפָטוּר?! וְכִי תֵּימָא הָכִי נָמֵי — וְהָאָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר זַבְדָּא אָמַר רַב: אָבֵל חַיָּיב בְּכָל הַמִּצְוֹת הָאֲמוּרוֹת בְּתוֹרָהּ חוּץ מִן הַתְּפִילִּין, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן ''פְּאֵר''!
Traduction
Rava said to Abaye: And is one exempt due to preoccupation? If that is so, would one whose ship sunk at sea also be exempt? The Gemara reinforces its question: And if you would say: In fact, that is so, didn’t Rabbi Abba bar Zavda say that Rav said: A mourner is obligated in all the mitzvot in the Torah except for the mitzva to don phylacteries, as the term splendor is stated with regard to phylacteries: ''Make no mourning for the dead; bind your splendor upon yourself'' (Ezekiel 24:17). Splendor is antithetical to mourning. If a mourner, who is clearly pained and preoccupied, is obligated to recite Shema, then certainly all others who are preoccupied due to events that transpired in the past should be obligated. If the groom is exempt, it must be due to his preoccupation with a mitzva that remains incumbent upon him to perform in the future.
Rachi non traduit
משום דטריד פטור. בתמיה ומשום צער פטור מאחר שאינו מחשב לעסוק במצוה:
שנאמר בהן פאר. פארך חבוש עליך (יחזקאל כ''ד:י''ז) ואבל מעולל בעפר קרנו וראשו ואין זה פאר לתפילין:
Tossefoth non traduit
והא אמר ר' אבא אבל חייב בכל המצות כו'. ואביי סבר דטירדא דליכא מצוה כלל מחייב אבל טירדא דלא מצי בעיל חשיב טירדא דמצוה כיון שטרוד במה שאינו יכול לעשות מצוה:
חוץ מן התפילין שנאמר בהן פאר. ואמרינן בפרק בתרא דמועד קטן (דף טו.) מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל פארך חבוש עליך מכלל דלעלמא אסור ובקונטרס דפי' שנאמר בהן פאר ואבל מעולל בעפר קרנו וראשו היינו ליתן טעם דלא נילף שאר מצות מתפילין וא''ת ומאי שנא לגבי תפילין אמרינן דדוקא ליחזקאל נאמר ולא לשאר אבלים וגבי תלמוד תורה ילפינן שאר אבלים מיחזקאל דאמרינן (שם) אבל אסור בתלמוד תורה מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל האנק דום ויש לומר דלאסור גמרינן דמדאסר רחמנא ליחזקאל לכ''ע נמי אסור אבל להתיר לא גמרינן דליה לחודיה למשרי אתא:
אֶלָּא אָמַר רָבָא: תַּנָּאֵי הִיא. דְּתָנָא חֲדָא: אִם לֹא עָשָׂה מַעֲשֶׂה בָּרִאשׁוֹן — פָּטוּר אַף בַּשֵּׁנִי, בַּשֵּׁנִי — פָּטוּר אַף בַּשְּׁלִישִׁי.
Traduction
Rather, Rava said: This matter of intercourse with a virgin on Shabbat is subject to a dispute between tanna’im, as one tanna taught: If he did not take action on the first night he is exempt from reciting Shema even on the second. If he failed to consummate the marriage on the second night he is exempt even on the third night, which is Shabbat evening.
Rachi non traduit
[אלא אמר רבא ודאי לא מצית לתרוצי הא דחתן פטור מק''ש משום דלא מצי בעיל דא''כ לא הוה פטור דהא לא טריד בדבר מצוה:
תנאי היא. בעילת חבורה בשבת ומאן דאסר לבעול בשבת כתנאי אמרה לשמעתיה דאיכא תנא אחרינא דאסר למיבעל דתנא חדא כו']:
פטור. מקרית שמע:
וְתַנְיָא אִידַּךְ: רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי — פָּטוּר, שְׁלִישִׁי — חַיָּיב.
Traduction
And another baraita is taught: On the first and second nights he is exempt; on the third he is obligated to recite Shema. He is obligated on the third night, even if he did not yet consummate the marriage, because the third night is Shabbat, when intercourse with his virgin wife is forbidden. The different rulings in the two baraitot indicate that there is a tannaitic dispute with regard to intercourse with a virgin on Shabbat.
Rachi non traduit
חייב. דשבת הוא ואסור לבעול:
וְאַבָּיֵי? הָתָם נָמֵי בְּטִירְדָּא פְּלִיגִי.
Traduction
And how does Abaye respond to this proof? He says that there too, it can be explained that it is with regard to preoccupation that the tanna’im disagree. Everyone agrees that it is prohibited to engage in intercourse with a virgin on Shabbat. The dispute is whether or not one’s preoccupation with the fact that he has not yet performed the mitzva of consummating the marriage in the past is considered preoccupation with a mitzva, which would exempt him from reciting Shema?
Rachi non traduit
ואביי. אמר לך הנך תנאי נמי בטירדא פליגי והאי דפטר ליה מק''ש לאו משום דשרי למיבעל אלא קסבר המצטער צער של מצוה פטור מקריאת שמע ולא דמי לאבל דטריד טירדא דרשות שאין צערו מצוה אע''פ שאבילותו מצוה ומאן דמחייב סבר טירדא לא פטר [ורבא אמר דבמותר לבעול פליגי והני תנאי כהני תנאי]:
וְהָנֵי תַּנָּאֵי כִּי הָנֵי תַּנָּאֵי. דְּתַנְיָא: הַכּוֹנֵס אֶת הַבְּתוּלָה — לֹא יִבְעוֹל בַּתְּחִלָּה בְּשַׁבָּת, וַחֲכָמִים מַתִּירִין.
Traduction
And the dispute between these tanna’im in the baraitot cited is parallel to the dispute between these tanna’im, as it is taught in another baraita: With regard to one who marries a virgin, he may not engage in intercourse with her for the first time on Shabbat, and the Rabbis permit doing so.
Tossefoth non traduit
והני תנאי כי הני תנאי. אע''ג דפליגי תנאי בהדיא בהכי מכל מקום דחיק אביי לעיל דחשיב טירדא דמצוה הא דלא מצי בעיל דניחא ליה לאקומי מתני' כשמואל דאסר לבעול ומוקי נמי פלוגתא דברייתא אי חשיב טירדא הא דלא מצי בעיל כדי לאוקמי כשמואל כל מה שיכול:
מַאן חֲכָמִים? אָמַר רַבָּה: רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, דְּאָמַר: דָּבָר שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין מוּתָּר.
Traduction
The Gemara asks: Who are the Rabbis that permit doing so? Rabba said: It is the opinion of Rabbi Shimon, who said: An unintentional act is permitted on Shabbat. Since one’s intention is to perform a permitted action, i.e., the consummation of the marriage, and there is no intent to perform a forbidden action, any forbidden action that may ensue is not a source of concern.
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וְהָא מוֹדֶה רַבִּי שִׁמְעוֹן בִּ''פְסִיק רֵישֵׁיהּ וְלָא יְמוּת''! אֲמַר לֵיהּ: לֹא כְּהַלָּלוּ בַּבְלִיִּים שֶׁאֵין בְּקִיאִין בְּהַטָּיָיה, אֶלָּא יֵשׁ בְּקִיאִין בְּהַטָּיָיה.
Traduction
Abaye said to Rabba: But doesn’t Rabbi Shimon concede that in the case of: Cut off its head and will it not die, i.e., inevitable consequences, one is not exempted by lack of intent. Since rupture of the hymen and the subsequent bleeding is inevitable, Rabbi Shimon would concede that intercourse with a virgin is forbidden. Rabba said to him: Unlike these Babylonians, who are not experts in diverting during intercourse and are unable to engage in intercourse without rupturing the hymen, there are those who are experts in diverting. Therefore, rupture of the hymen is not an inevitable consequence.
Rachi non traduit
בהטייה. שמטין לצדדין ואין מוציאים דם:
Tossefoth non traduit
לא כהללו בבליים שאין בקיאין בהטייה. פירוש אינו פסיק רישיה דכל העולם אינן כמו בבליים אלא בקיאין הן הילכך שרי להו למיבעל ובלבד שלא יתכונו לבעול בעילה גמורה ופריך אם כן טורד למה פירוש בשבת אמאי פטר ליה לעיל מק''ש כיון דבקיאין הן בשלמא בחול איכא טירדא לפי שמתכוין לבעול בעילה גמורה ואף לבקיאין יש טירדא לבעול בעילה גמורה כדאמר בפרק שני דברכות (דף טז. ושם) דר''ג היה פטור ומחמיר על עצמו אע''ג דבקי היה שלא היה בבלי אבל בשבת שאינו מתכוין לבעול בעילה גמורה טורד למה ומשני לשאינו בקי פי' לפי שאינו בקי בשעת ק''ש דאפי' הבקיאין בשעת מעשה קודם מעשה יראים שלא יהיו בקיאין הילכך טרודים כולם:

אִם כֵּן, טוֹרֶד לָמָּה? לְשֶׁאֵינוֹ בָּקִי. יֹאמְרוּ: בָּקִי — מוּתָּר, שֶׁאֵינוֹ בָּקִי — אָסוּר! רוֹב בְּקִיאִין הֵן.
Traduction
The Gemara asks: If so, and the groom is expert in diverting, why is there preoccupation that renders him exempt from reciting Shema? The Gemara answers: The exemption due to preoccupation is limited to one who is not expert. The Gemara asks: If so, the Sages should say explicitly: One who is expert is permitted to have intercourse with a virgin on Shabbat, and one who is not expert is prohibited from doing so. The Gemara answers: The majority of men are experts in this matter. Therefore, rupture of the hymen is not an inevitable consequence, and intercourse is permitted on Shabbat.
Rachi non traduit
אם כן. דבקיאים:
טורד למה. מהו טרדו להפטר מק''ש:
בקי מותר. לבעול בשבת דלא פסיק רישיה ולא ימות הוא:
רוב בקיאין הן. הילכך סתמא לאו פסיק רישיה ולא ימות הוא:
Tossefoth non traduit
רוב בקיאין הן. וכל חד וחד מספקינן ליה ברוב וכולם מותרים משמע הכא דרובן בקיאין בהטייה וא''ת דאמרינן בפ''ב דחגיגה (דף יד:
ושם) בתולה שעיברה מהו לכהונה כגון שבדקוה על פי חבית ולא היה ריחה נודף מי חיישינן לדשמואל דאמר יכולני לבעול כמה בעילות בלא דם או דלמא באמבטי עיברה ומסיק דשמואל לא שכיח ובפרק בתרא דנדה (דף סד: ושם) נמי קאמר שאני שמואל דרב גובריה הוא והא אמרינן הכא דרוב בקיאין הן וי''ל דשמואל היה יכול לבעול בעילה גמורה שאשה מתעברת בו בלא דם אבל בהטייה אין אשה מתעברת ולהכי בההיא דחגיגה ליכא למיחש בהטייה אלא לדשמואל:
אֲמַר לֵיהּ רָבָא בַּר רַב חָנָן לְאַבָּיֵי: אֶלָּא מֵעַתָּה שׁוֹשְׁבִינִין, לָמָּה? מַפָּה לָמָּה? אֲמַר לֵיהּ: הָתָם שֶׁמָּא יִרְאֶה וִיאַבֵּד.
Traduction
Rava bar Rav Ḥanan said to Abaye: If that is so, and most people are able to engage in intercourse with a virgin without rupturing the hymen, why are groomsmen stationed to ensure that no deceit is employed by the groom with regard to the bride’s virginity? And why is a sheet necessary to determine whether there was blood? The absence of blood proves nothing if intercourse is possible without blood. Abaye said to him: There, the groomsmen and the sheet are necessary lest the groom see blood and seek to destroy it intentionally. Certainly, if he seeks to engage in intercourse and keep the hymen intact he can do so. However, if he engages in full-fledged intercourse and the hymen is ruptured, the Sages sought to ensure that the facts are clear.
Rachi non traduit
שושבינין למה. מאחר שיש בקיאין לבעול בלא דם הא דתניא לקמן (כתובות דף יב.) היו מעמידין להן שני שושבינין אחד לו ואחד לה כדי למשמש את החתן ואת הכלה כלומר לבקר אחריהם שלא ינהגו בה רמאות בטענת בתולים ואי בקיאין בהטייה מה שושבינין מועילין:
מפה למה. לברר את הבתולים וליטעמיך ל''ג אלא ה''ג שושבינין למה מפה למה:
אמר ליה שמא יראה ויאבד. שמא לא יטה ויוציא דם ויאבדנו ויאמר לא מצאתי דם דאילו בהטייה אם בא לטעון תאמר לו עדיין בתולה אני:
Tossefoth non traduit
אלא מעתה שושבינין למה מפה למה. פי' בקונטרס כיון שהן בקיאין לבעול בלא דם שמא יטה והיא לא תסיק אדעתה שהטה ומשני דשושבינין ומפה הם שאם לא יטה ויבעול בעילה גמורה ויאבד המפה ואם יטה ויאמר שלא מצא לה בתולים יכולה לומר עדיין בתולה אני וקשה לר''י דאינו מתרץ ממה שהקשה לו דהוי ליה לשנויי דמסקא אדעתה לומר עדיין בתולה אני ועיקר התירוץ חסר מן הספר ונראה לר''י כפירוש ר''ת דדוקא משבת קא פריך דמפה ושושבינין למה דצריך לבעול בהטייה דמעשה בכל יום שעושין שושבינין אפילו בשבת ומשני שמא יארע שלא יטה ויבעול בעילה גמורה ויאבד דם בתולים והויא דומיא דטורד למה דפריך נמי משבת:
מֵתִיב רַבִּי אַמֵּי: הַמֵּפִיס מוּרְסָא בְּשַׁבָּת, אִם לַעֲשׂוֹת לָהּ פֶּה — חַיָּיב. וְאִם לְהוֹצִיא מִמֶּנָּה לֵיחָה —
Traduction
Rav Ami raised an objection from a mishna (Eduyyot 2:5): With regard to one who drains an abscess on Shabbat, if his intent is to create a permanent opening so that the abscess will dry, he is liable to receive punishment for performing an action similar to the prohibited labor of building on Shabbat. However, if he created the opening to remove pus,
Rachi non traduit
המפיס מורסא. הפותח פה נפח שקורין קלו''ג:
אם לעשות לה פה. שמתכוין ליפותה ולהיות לה פתח זה ליום מחר:
חייב. שהוא מתקן פתח וחייב משום בונה דאשכחן בנין בבעלי חיים דכתיב ויבן את הצלע (בראשית ב):
Tossefoth non traduit
אם לעשות לה פה חייב. דפתח זה עשויה להכניס ולהוציא להכניס אויר ולהוציא ליחה:
ואם להוציא ממנה ליחה פטור. בפרק שמונה שרצים (שבת דף קז:
ושם) מוקמינן לה כרבי שמעון וסלקא דעתיה דרבי אמי דמותיב דדם מיפקד פקיד ולדם הוא צריך ולא לפתח ואפ''ה אסר שמואל כרבי שמעון דהוי מלאכה שאינה צריכה לגופה ולהכי פריך ממפיס מורסא דכי היכי דלהוציא ממנה ליחה פטור וקיימא לן דפטור ומותר כיון דאינו צריך לפתח אף על גב דשאר מלאכה שאינה צריכה לגופה פטור אבל אסור במורסא שרי משום צער הכא נמי משום מצוה הוי לן למשרי ועוד אפילו שרינן משום צערא טפי ממשום מצוה כדפירש ר''ת לעיל פריך שפיר דהכא ודאי דהוי פסיק רישיה לענין פתח אי לאו משום צערא היה אסור אבל גבי בעילה אית לן למשרי אע''ג דליכא צערא כיון דלא הוי פסיק רישיה לענין פתח כיון דאפשר להוצאת דם בלא עשיית פתח כדמוכח לעיל (כתובות דף ה:) ומשני הכא פקיד ולא עקיר דקסבר דם חבורי מיחבר והוא הדין דהוי מצי לשנויי דלפתח הוא צריך אלא לפי מאי דקים ליה דלדם הוא צריך משני ליה ותימה דהא שמואל במלאכה שאינה צריכה לגופה סבר לה כר' יהודה כדאמרי' בפ' הנחנקין (סנהדרין ד' פה. ושם) ובפ' כל התדיר (זבחים ד' צב.) ועוד דמדבר שאין מתכוין דשרי ר''ש ה''ל לאקשויי ולא ממאלכה שאינה צריכה לגופה כיון דרוב בקיאין ולא הוי פסיק רישיה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source