Vayedaber

Simple Havroutah

Ktouboth

Daf 59b

''שָׂדֶה זוֹ שֶׁמִּשְׁכַּנְתִּי לְךָ, לִכְשֶׁאֶפְדֶּנָּה מִמְּךָ — תִּיקְדַּשׁ'', דְּקָדְשָׁה.

Traduction

This field that I mortgaged to you and from whose produce you are benefiting will be consecrated when I redeem it from you. The halakha is that it is consecrated, since the field itself was not transferred to another’s ownership.

Tossefoth non traduit

שדה זו שמשכנתי לך לכשאפדנה ממך תיקדש. משמע דבעודה ממושכנת אינו יכול להקדיש דאין כח להקדש לבטל כח המלוה שהיא ממושכנת בידו ותימה דאמרי' בסוף איזהו נשך (ב''מ עג:) רב מרי בר רחל משכן ליה עובד כוכבים ההוא ביתא אזל עובד כוכבים זבניה לרבא נטר תריסר ירחי שתא ושקל אגר ביתא ואמטיה לרבא כו' אלמא הפקיע המכר כחו של רב מרי שהיה לו לדור בבית חנם שהיתה ממושכנת בידו והפקיע המכר כחו והוצרך להעלות לו שכר לרבא וי''ל דאין זה הפקעת כח אלא לפי שהיה סבור רב מרי שהיה רבא חייב לו דמי המשכנתא במקום העובד כוכבים ולא רצה לדור בחצירו חנם משום רבית וא''ל רבא כדיניהם עבידנא לך דרבא לא מיחייב ליה מידי אלא העובד כוכבים וא''ת והא דאמר בפ' האומר משקלי עלי (ערכין כא. ושם) הקדישו משכיר הדר בו מעלה שכר להקדש ופריך היכי דייר ביה הא במעילה קאי דמשמע שבזמן השכירות יכול להקדישה וי''ל דכח שיש לשוכר אינו יכול להקדיש אלא הוא והקדש שותפין בו וימכר הבית ויקח זה דמי שכירות הבית והמותר להקדש אבל הכא מיירי שמקדיש כל השדה אף מה שאינו יכול להקדיש עכשיו אי נמי בהקדש ממש היה חל על שדה הממושכנת אף קודם שתפדה והכא מיירי שאוסר בקונם על המלוה לכשיפדנה דיכול להיות דבשדה ממושכנת אינו יכול לאוסרה בקונם אף על פי שיכול להקדישה כדמוכח בערכין דיכול להקדיש יותר ממה שיכול לאסור בקונם ומתרצא בהכי האי דפריך לעיל ומי איכא מידי דאילו השתא לא קדיש ולקמיה קדיש ומאי קשיא ליה דלמה לא תוכל להקדיש מעשה ידיה לאחר שתתגרש מאי שנא מנכסי מלוג שיכולה למכור עכשיו לכשתתאלמן או תתגרש אלא ודאי אע''פ שיכולה להקדיש מידי דהוי אמכר לא תוכל לאסור ועוד יכול להיות דאפילו היתה מקדשת ידיה לשמים לגמרי לא היה ראוי לחול הקדש כמו על שדה משום דבשדה חל ההקדש על גוף השדה בעודה ברשות המלוה וממילא יקדשו הפירות כשיצא הגוף מרשותו אבל ידיה אפי' הקדישו לשמים אין נתפשות בהקדש ואפילו בעבד אמר רב דגופיה לא קדיש ובבן חורין מודו כ''ע ולכך אפי' הקדישו לגמרי אין להקדש לחול יותר מאוסר למלוה בקונם שדה הממושכן לו:

מַתְקֵיף לַהּ רַב שִׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי: מִי דָּמֵי? הָתָם, בְּיָדוֹ לִפְדּוֹתָהּ. הָכָא, אֵין בְּיָדָהּ לְגָרֵשׁ עַצְמָהּ! הָא לָא דָּמְיָא אֶלָּא לָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ ''שָׂדֶה זוֹ שֶׁמִּשְׁכַּנְתִּי לְךָ לְעֶשֶׂר שָׁנִים, לִכְשֶׁאֶפְדֶּנָּה מִמְּךָ — תִּיקְדַּשׁ'', דְּקָדְשָׁה.

Traduction

Rav Sheisha, son of Rav Idi, objects to this: Is it comparable? There, in the case where he mortgaged the field, it is in his power to redeem it, whereas here, with regard to a woman who renders her earnings prohibited to her husband, it is not in her power to divorce herself from her husband. This is only comparable to one who says to another: This field that I have mortgaged to you for ten years will be consecrated when I redeem it from you. The halakha is that it is consecrated. Similarly, in this case, despite the fact that her earnings belong to her husband, when she will be divorced they will revert to her, and since her hands have always belonged to her, she can consecrate her earnings.

Rachi non traduit

לא דמיא אלא להא. לא דמי לשדה זו שמשכנתי לך סתם אלא לאומר שדה זו שמשכנתי לעשר שנים דאין בידו לפדותה ולהקדישה עכשיו:

דקדשה. דהא שלו היא:

מַתְקֵיף לַהּ רַב אָשֵׁי: מִי דָּמֵי? הָתָם, לְעֶשֶׂר שָׁנִים מִיהָא בְּיָדוֹ לִפְדּוֹתָהּ. הָכָא, אֵין בְּיָדָהּ לְגָרֵשׁ עַצְמָהּ לְעוֹלָם.

Traduction

Rav Ashi objects to this: Is it comparable? There, after ten years in any case it will be in his power to redeem it, whereas here, with regard to a woman, it is never in her power to divorce herself from her husband. Consequently, there is no way for her to consecrate her future earnings.

אֶלָּא, אָמַר רַב אָשֵׁי: קוּנָּמוֹת קָא אָמְרַתְּ? שָׁאנֵי קוּנָּמוֹת, דִּקְדוּשַּׁת הַגּוּף נִינְהוּ, וְכִדְרָבָא. דְּאָמַר רָבָא: הֶקְדֵּשׁ, חָמֵץ וְשִׁחְרוּר — מַפְקִיעִין מִידֵי שִׁיעְבּוּד.

Traduction

Rather, the contradiction between the two rulings of Shmuel must be resolved in a different manner. Rav Ashi said: Did you speak about konamot? Konamot are different, since they are a type of inherent sanctity, and therefore the konam can take effect on an item that is subjugated to another person, in accordance with the halakha articulated by Rava. As Rava said: Consecration, the prohibition of leavened bread on Passover, and the liberation of a slave can all abrogate a lien on property. If property was mortgaged to another person, and then the owner consecrated it, or if leavened bread was mortgaged and Passover arrived and it became prohibited to benefit from it, or if a slave was mortgaged and then liberated by his owner, the lien is abrogated. Since konam is a form of consecration, it can take effect on an item even when it is subjugated to another when the owner prohibited it, similar to the case of mortgaged property.

Rachi non traduit

דקדושת הגוף נינהו. כקדושת מזבח שאין להן פדיון כך אין פדיון לקונם להיות ניתר למי שנאסר עליו שהרי אינו הקדש גמור לתפוס פדיונו אלא אסור על אדם אחד וכיון דקדושת הגוף הוא מפקיע מידי שעבוד שהיא משועבדת לבעלה וחייל ולקמן פריך א''כ מאי איריא שמא יגרשנה מהשתא חייל:

הקדש. כגון ששיעבד שורו לבעל חוב וחזר והקדישו מפקיע שעבוד המלוה וגובה חובו ממקום אחר וזה כשר לקרבן ואינו גזול דלא הוה קני ליה אלא לגוביינא בעלמא ודוקא קדושת הגוף אבל קדושת דמים דבדק הבית לא מפקיע שעבוד כדתנן בערכין (דף כג:) מוסיף עוד דינר ופודה את הנכסים הללו כו':

חמץ. עשה חמצו אפותיקי לעובד כוכבים והגיע הפסח איסור חמץ מפקיעו משעבוד העובד כוכבים ונאסר בהנאה והא דתנן (פסחים דף ל:) עובד כוכבים שהלוה לישראל על חמצו אחר הפסח מותר בהנאה אוקמינן לה התם כשהרהינו אצלו שמסרו בידו משכון:

ושחרור. עשה עבדו אפותיקי ושחררו הלוה משוחרר וזה גובה חובו ממקום אחר:

Tossefoth non traduit

קונמות קאמרת כו'. וא''ת א''כ כל אדם יפקיע כל ממונו מבעל חובו על ידי קונם וי''ל דלאו דווקא שעבוד דבעל אלמוה רבנן אלא ה''נ דאלמוה לשעבודא דב''ח כדמוכח בריש המדיר (לקמן כתובות ע.) דפריך וכיון דמשועבד לה היכי מצי מדיר לה ולימא דמפקע שעבודה ע''י קונם אלא ודאי דאלמוה נמי לשעבודא דאשה וא''ת בפ' אלמנה ביבמות (דף סו:
ושם) גבי אצטלא דפרסוה אמיתנא אמאי קאמר רבא קנייה מיתנא הא אלמוה רבנן לשעבודא דאשה וי''ל דדוקא בקונמות אלמוה שלא יפקיע חובו אבל ההיא דפ' אלמנה דנאסר לכל העולם ליכא למיחש להכי ומפקיע מידי שעבוד כמו הקדש והא דאמר בהחובל (ב''ק דף צ. ושם) דעבדי מלוג אין יוצאין בשן ועין לא לאיש ולא לאשה דאלמוה רבנן לשעבודא דבעל אע''ג דשחרור דמי להקדש סבירא ליה לרבא בפרק אלמנה (יבמות דף סו:) כמ''ד לאשה אבל לא לאיש א''נ ידו עדיפא מידה כיון דאכיל פירות בחייה כדאמרינן בהכותב (לקמן כתובות דף פג.):

הקדש חמץ ושחרור. כתבתי בהשולח (גיטין מ:
ושם):

וְנִקְדְּשׁוּ מֵהַשְׁתָּא? אַלְּמוּהָ רַבָּנַן לְשִׁיעְבּוּדֵיהּ דְּבַעַל, כִּי הֵיכִי דְּלָא תִּיקְדַּשׁ מֵהַשְׁתָּא.

Traduction

The Gemara asks: If it is so, that a konam can remove the lien on property, let her earnings become consecrated from now, even before her husband divorces her. The Gemara answers: The Sages reinforced the husband’s lien in order that it not become consecrated now. However, since in general a konam can take effect on mortgaged items, it can take effect on her earnings after she leaves her husband’s jurisdiction.

Rachi non traduit

ונקדשו מהשתא. מאי איריא דקתני שמא יגרשנה מהשתא נמי קדיש:

אלמוה רבנן לשעבודיה דבעל. בעודה תחתיו דשויוהו רבנן כלוקח גמור ולא כמלוה:

מַתְנִי' וְאֵלּוּ מְלָאכוֹת שֶׁהָאִשָּׁה עוֹשָׂה לְבַעְלָהּ: טוֹחֶנֶת, וְאוֹפָה, וּמְכַבֶּסֶת, מְבַשֶּׁלֶת, וּמְנִיקָה אֶת בְּנָהּ, מַצַּעַת לוֹ הַמִּטָּה, וְעוֹשָׂה בַּצֶּמֶר. הִכְנִיסָה לוֹ שִׁפְחָה אַחַת — לֹא טוֹחֶנֶת וְלֹא אוֹפָה וְלֹא מְכַבֶּסֶת. שְׁתַּיִם — אֵין מְבַשֶּׁלֶת, וְאֵין מְנִיקָה אֶת בְּנָהּ. שָׁלֹשׁ — אֵין מַצַּעַת לוֹ הַמִּטָּה, וְאֵין עוֹשָׂה בַּצֶּמֶר. אַרְבַּע — יוֹשֶׁבֶת בְּקָתֶדְרָא.

Traduction

MISHNA: And these are tasks that a wife must perform for her husband: She grinds wheat into flour, and bakes, and washes clothes, cooks, and nurses her child, makes her husband’s bed, and makes thread from wool by spinning it. If she brought him one maidservant, i.e., brought the maidservant with her into the marriage, the maidservant will perform some of these tasks. Consequently, the wife does not need to grind, and does not need to bake, and does not need to wash clothes. If she brought him two maidservants, she does not need to cook and does not need to nurse her child if she does not want to, but instead may give the child to a wet nurse. If she brought him three maidservants, she does not need to make his bed and does not need to make thread from wool. If she brought him four maidservants, she may sit in a chair [katedra] like a queen and not do anything, as her maidservants do all of her work for her.

Rachi non traduit

מתני' אופה. פת:

שתים אינה מבשלת כו'. בגמרא פריך אמאי לא איפטרה מכולהו בחדא שפחה שהכניסה במקומה:

יושבת בקתדרא. לא תטרח בשבילו לילך בשליחות להביא לו חפץ מבית לעליה:

Tossefoth non traduit

ארבע יושבת בקתדרא. אע''ג דבשלש נמי אינה עושה מכל מלאכות שהוזכרו במשנה מכל מקום עושה מלאכות קטנות שבבית שלא הוזכרו במשנה ואיכא נמי ארחי ופרחי דבגמרא וכי הכניסה לו ד' אינה עושה כלום:

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֲפִילּוּ הִכְנִיסָה לוֹ מֵאָה שְׁפָחוֹת — כּוֹפָהּ לַעֲשׂוֹת בַּצֶּמֶר, שֶׁהַבַּטָּלָה מְבִיאָה לִידֵי זִימָּה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אַף הַמַּדִּיר אֶת אִשְׁתּוֹ מִלַּעֲשׂוֹת מְלָאכָה — יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה, שֶׁהַבַּטָּלָה מְבִיאָה לִידֵי שִׁיעֲמוּם.

Traduction

Rabbi Eliezer says: Even if she brought him a hundred maidservants, he can compel her to make thread from wool, since idleness leads to licentiousness. Consequently, it is better for a woman to be doing some kind of work. Rabban Shimon ben Gamliel says: Even one who vows that his wife is prohibited from doing any work must divorce her and give her the payment for her marriage contract, since idleness leads to idiocy.

Rachi non traduit

שעמום. שיגעון:

גְּמָ' טוֹחֶנֶת סָלְקָא דַּעְתָּךְ?! אֶלָּא אֵימָא: מַטְחֶנֶת. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: בְּרִיחְיָא דִּידָא.

Traduction

GEMARA: With regard to the mishna’s choice of terminology the Gemara asks: Could it enter your mind that she grinds the wheat into flour? Ordinarily, grinding is performed in a mill using millstones that are rotated by water or by animals, so the woman herself does not actually grind the wheat. The Gemara answers: Rather, say that she supervises the grinding by bringing wheat to the mill and ensuring that it is ground properly. Alternatively, if you wish, say instead: She can grind the wheat herself with a hand mill.

Rachi non traduit

גמ' טוחנת ס''ד. המים מגלגלין האופן וטוחן:

מטחנת. מכינה צורכי טחינה נותנתו באפרכסת וקולטת הקמח:

ואיבעית אימא. לעולם טוחנת היא עצמה:

דידא. רחיים של יד:

Tossefoth non traduit

טוחנת ס''ד. הא דתנן בהניזקין (גיטין סא:) אשת חבר טוחנת עם אשת עם הארץ לא פריך טוחנת ס''ד דדוקא הכא פריך דאתא לאשמועינן אלו מלאכות שהאשה עושה דקאי אעיקר מלאכה:

מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי חִיָּיא, דְּתָנֵי רַבִּי חִיָּיא: אֵין אִשָּׁה אֶלָּא לְיוֹפִי, אֵין אִשָּׁה אֶלָּא לְבָנִים. וְתָנֵי רַבִּי חִיָּיא: אֵין אִשָּׁה אֶלָּא לְתַכְשִׁיטֵי אִשָּׁה. וְתָנֵי רַבִּי חִיָּיא: הָרוֹצֶה שֶׁיְּעַדֵּן אֶת אִשְׁתּוֹ — יַלְבִּישֶׁנָּה כְּלֵי פִשְׁתָּן. הָרוֹצֶה שֶׁיַּלְבִּין אֶת בִּתּוֹ — יַאֲכִילֶנָּה אֶפְרוֹחִים וְיַשְׁקֶנָּה חָלָב סָמוּךְ לְפִירְקָהּ.

Traduction

The Gemara comments: The mishna is not in accordance with the opinion of Rabbi Ḥiyya, as Rabbi Ḥiyya teaches: A wife is only for beauty, and a wife is only for children, but not for household tasks. And Rabbi Ḥiyya teaches: A wife is only for wearing a woman’s finery. And Rabbi Ḥiyya similarly teaches: One who wishes to beautify his wife should clothe her in linen garments, and one who wishes to whiten his daughter so that she will have a fair complexion, should feed her young chickens, and should give her milk to drink toward the time of her maturity.

Rachi non traduit

לתכשיטי אשה. שיקנו לה תכשיטין להתנאות בהן:

שיעדן. את זיוה אישקלויי''ר בלע''ז:

לפירקה. ימי הנעורים:

Tossefoth non traduit

תני רבי חייא אין אשה אלא ליופי. לא פליג אלא אטוחנת ואופה ומניקה את בנה וכיוצא בהן שמכחישות יופיה אבל אעושה בצמר לא פליג דמעשה ידיה תחת מזונות:

וּמְנִיקָה אֶת בְּנָהּ. לֵימָא מַתְנִיתִין דְּלָא כְּבֵית שַׁמַּאי. דְּתַנְיָא: נָדְרָה שֶׁלֹּא לְהָנִיק אֶת בְּנָהּ, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: שׁוֹמֶטֶת דַּד מִפִּיו. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים: כּוֹפָהּ וּמְנִיקָתוֹ. נִתְגָּרְשָׁה — אֵינוֹ כּוֹפָהּ. וְאִם הָיָה מַכִּירָהּ — נוֹתֵן לָהּ שְׂכָרָהּ וְכוֹפָהּ, וּמְנִיקָתוֹ מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה.

Traduction

§ The mishna mentions among a wife’s obligations that she nurses her child. The Gemara suggests: Let us say that the mishna is not in accordance with the opinion of Beit Shammai, as it is taught in a baraita: If a woman took a vow not to nurse her child, Beit Shammai say: Since she vowed, she must remove her nipple from his mouth and not nurse him. Beit Hillel say: Her husband can compel her, and she must nurse the child even against her will. However, if she was divorced and therefore had no further obligations to her husband, he cannot compel her. Nevertheless, if the baby recognized her, then even after the divorce, her husband may pay her a salary as a wet nurse and compel her to nurse due to the danger that the child will starve if he refuses to nurse from another woman. This baraita indicates that according to Beit Shammai a woman has no obligation to nurse her child. If she had a prior obligation to her husband to nurse the child, the vow would not take effect.

Rachi non traduit

שומטת דד מפיו. לא תניקנו שחל הנדר אלמא לא משעבדא ליה:

כופה ומניקה. דמשעבדא ליה ולא חל הנדר:

אם היה מכירה. שאינו רוצה לינק מאחרת:

אֲפִילּוּ תֵּימָא בֵּית שַׁמַּאי, הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן: כְּגוֹן שֶׁנָּדְרָה הִיא, וְקִיֵּים לַהּ הוּא. וְקָסָבְרִי בֵּית שַׁמַּאי: הוּא נוֹתֵן אֶצְבַּע בֵּין שִׁינֶּיהָ, וּבֵית הִלֵּל סָבְרִי: הִיא נָתְנָה אֶצְבַּע בֵּין שִׁינֶּיהָ.

Traduction

The Gemara rejects this suggestion: Even if you say that the mishna is also in accordance with the opinion of Beit Shammai, here we are dealing with a case where she made this vow and her husband ratified it for her by refraining from nullifying it. Beit Shammai maintain that in that case it is considered as if he had placed his finger between her teeth, i.e., he caused the vow to be in effect, meaning that in that case the responsibility lies with him. Since he declined the opportunity to nullify the vow, her obligation to nurse is canceled. Beit Hillel maintain that in that case she put her finger between her own teeth, i.e., she caused the vow to remain in effect. Consequently, although he ratified her vow, the responsibility rests on her, and for this reason her obligation is not annulled.

Rachi non traduit

הכא במאי עסקינן. ברייתא:

Tossefoth non traduit

כגון שנדרה היא וקיים לה הוא. שאסרה הנאת הנקה על עצמה שהיא נהנית בהנקה כדאמר לקמן הוא אומר שלא להניק והיא אומרת להניק שומעין לה משום צערא דידה וכי ההיא דשוחה עליו ומניקתו מפני הסכנה אבל ליכא למימר דאסרה הנאת יניקתה עליו כיון דמשעבדא ליה אין הנדר חל והשתא פליגי דב''ש סברי דהוא נתן אצבע בין שיניה הלכך אינו כופה להניק פי' להשכיר מינקת וב''ה סברי היא נתנה אצבע בין שיניה וכופה להניק שתשכיר לו מינקת או תצא בלא כתובה:

וְנִפְלְגוּ בִּכְתוּבָּה בְּעָלְמָא. וְעוֹד: תַּנְיָא, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵינָהּ מְנִיקָה! אֶלָּא מְחַוַּורְתָּא מַתְנִיתִין דְּלָא כְּבֵית שַׁמַּאי.

Traduction

The Gemara asks: If so, that the dispute is about who is responsible when a woman vows and her husband ratifies the vow, and it is not specifically about her obligation to nurse her child, then let them dispute about a marriage contract in general, with regard to whether or not a woman is entitled to payment for her marriage contract if she vows to prohibit her husband from deriving benefit from her. And furthermore, it is taught in a baraita that Beit Shammai explicitly say with regard to all women, not specifically in the context of vows: She does not need to nurse if she does not want to. Rather, it is clear that the mishna is not in accordance with the opinion of Beit Shammai.

Rachi non traduit

ונפלגו בכתובה בעלמא. נדרה מליהנות לו וקיים לה בש''א תצא ותטול כתובה ובה''א תצא בלא כתובה:

ועוד תניא. גבי כל הנשים ואפילו בלא נדר:

אינה מניקה. אם אינה רוצה:

אִם הָיָה מַכִּירָהּ.

Traduction

The Gemara above quotes a baraita where it is taught that if the baby recognized her, her husband can compel her to continue nursing even after she is divorced, but he must pay her for nursing.

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source