Ktouboth
Daf 4b
הָכִי קָאָמַר: וְכֵן מִי שֶׁפֵּירְסָה אִשְׁתּוֹ נִדָּה וְלֹא בָּעַל — הוּא יָשֵׁן בֵּין הָאֲנָשִׁים, וְאִשְׁתּוֹ יְשֵׁנָה בֵּין הַנָּשִׁים.
Traduction
This is what the tanna is saying: And likewise, with regard to a groom whose wife began to menstruate, and he had not yet engaged in intercourse with her, he sleeps among the men, and his wife sleeps among the women. However, in the case of a mourner, even if they already engaged in sexual relations, he sleeps among the men and she sleeps among the women.
Rachi non traduit
ה''ק כו'. כלומר כי קאמר וכן אהוא ישן בין האנשים והיא ישנה בין הנשים קאמר ולעולם הך בשלא בעל קאי:
לְמֵימְרָא דַּאֲבֵילוּת קָיְלָא לֵיהּ מִנִּדָּה?
Traduction
The Gemara asks: Is that to say that the prohibition against relations during mourning is more lenient in his opinion than the prohibition against relations with a menstruating woman? That is apparently the case, as after engaging in the initial intercourse, he may enter into seclusion with his menstruating wife but not with his wife when either of them is in mourning.
Rachi non traduit
קילא ליה. לעבור עליה מנדה דאאבילות לא מהימנת ליה ואנדה מהימנת ליה:
וְהָאָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר חֲנִינָא אָמַר רַב הוּנָא: כָּל מְלָאכוֹת שֶׁאִשָּׁה עוֹשָׂה לְבַעְלָהּ — נִדָּה עוֹשָׂה לְבַעְלָהּ, חוּץ מִמְּזִיגַת הַכּוֹס וְהַצָּעַת הַמִּטָּה, וְהַרְחָצַת פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו. וְאִלּוּ גַּבֵּי אֲבֵילוּת תַּנְיָא: אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ אֵין אָדָם רַשַּׁאי לָכוֹף אֶת אִשְׁתּוֹ לִהְיוֹת כּוֹחֶלֶת וְלִהְיוֹת פּוֹקֶסֶת, בֶּאֱמֶת אָמְרוּ: מוֹזֶגֶת לוֹ הַכּוֹס, וּמַצַּעַת לוֹ הַמִּטָּה, וּמַרְחֶצֶת לוֹ פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו.
Traduction
The Gemara continues: But didn’t Rav Yitzḥak bar Ḥanina say that Rav Huna said: All tasks that a woman typically performs for her husband, a menstruating woman performs for her husband, except for pouring his drink into the cup; arranging his bed; and washing his face, hands, and feet, as these actions are particularly intimate. Whereas with regard to mourning, it is taught in a baraita: Although they said that a man may not compel his mourning wife, to paint her eyes blue or to rouge [pokeset] her face, in truth they said that she may pour his drink into the cup; arrange his bed; and wash his face, hands, and feet. Apparently, the concern lest they come to engage in relations while in mourning is less pressing than the concern while she is menstruating.
Rachi non traduit
מלאכות שהאשה עושה לבעלה. לקמן תני להו בפרק אע''פ:
חוץ ממזיגת הכוס. להושיט לו:
והצעת המטה והרחצת פניו כו'. שדרך קירוב וחיבה הן ובאין לידי הרגל דבר:
אין אדם רשאי לכוף את אשתו. בימי אבלה כשמת אביה או אמה:
פוקסת. מעברת שרק על פניה:
מוזגת לו. ולא חיישינן להרגל דבר אלמא אבילות חמירא ליה:
Tossefoth non traduit
והצעת המטה. נראה לר''י דהצעת המטה דהכא היינו פריסת סדינין שהוא דבר של חיבה אבל הצעת כרים וכסתות שאינן דברים של חיבה שרי לנדה והביא ראיה מדתנן בפ' אע''פ (לקמן כתובות נט:) הכניסה לו ג' שפחות אינה מצעת לו המטה ואינה עושה בצמר ארבע יושבת בקתדרא ואמרינן בגמרא אע''פ שאמרו ד' יושבת בקתדרא אבל מוזגת לו כוס ומצעת לו המטה ומרחצת לו פניו ידיו ורגליו ופי' בקונטרס דהא דתנא ג' אינה מצעת לו המטה היינו הצעת כרים וכסתות דהוי דבר שיש טורח אבל מצעת לו המטה היינו פריסת סדין ולבדין דמילי דחיבה נינהו שתחבב עליו ואין בו טורח וההיא הצעה של חיבה נראה דדוקא אסור וכן משמע דמזכירה בהדי מזיגת כוס והרחצת פניו ידיו ורגליו כי התם מיהו לספרים דל''ג במשנה אלא ואינה מצעת המטה ול''ג לו ובגמרא גרסינן לו אין ראיה משם שיהו תרי גווני הצעה דמתני' איירי בהצעת שאר מטות ובגמרא איירי בהצעת מטה לבעלה לבדו:
פוקסת. פ''ה מעברת שרק על פניה ואין נראה דאמר בפ''ב לקמן (כתובות דף יז.) לא שרק ולא פירכוס משמע דתרי מילי נינהו דפוקסת דהכא היינו פירכוס כדאמרי' בסמוך כי קתני אכיחול ואפירכוס ובשילהי המצניע (שבת צה.) קתני פוקסת ומעברת שרק על פניה ולקמן בפ''ב פ''ה פירכוס קליעת שער וקשה לר''י דבשילהי המצניע (שבת צד:
ושקתני גודלת ופוקסת אלא נראה דאחד מתיקוני נשים הוא:
לָא קַשְׁיָא: כָּאן — בַּאֲבֵילוּת דִּידֵיהּ, כָּאן — בַּאֲבֵילוּת דִּידַהּ.
Traduction
The Gemara answers: This is not difficult. Here, where the Sages required them to sleep apart, it is in a case of the husband’s mourning; there, where the Sages allowed her to pour his drink and perform other intimate activities, it is in a case of the wife’s mourning. The prohibition against relations when one is mourning is not perceived to be as severe as the prohibition against relations with a menstruating woman. However, when his wife is mourning, even were he unable to restrain himself, his wife would not be complicit. Therefore, the Sages did not restrict their interaction.
Rachi non traduit
כאן באבילות דידיה. לעולם אבילות קילא ליה מנדה והני מתניתא הכי מתרצן הא דקתני לעיל הוא ישן בין האנשים כו' באבילות דידיה והך דקתני מוזגת לו כו' באבילות דידה קאי דקתני אין אדם רשאי לכוף כו' אלמא באבילות דידה קיימינן שאינה רוצה לכחול ולפקוס והיינו טעמא דמוזגת דאם יתגבר יצרו עליו כיון דאבילות דידה הוא אינה שומעת לו:
וְהָא אָבִיו שֶׁל חָתָן אוֹ אִמָּהּ שֶׁל כַּלָּה קָתָנֵי! כִּי קָתָנֵי, אַשְּׁאָרָא.
Traduction
The Gemara asks: But isn’t it taught in that baraita: The father of the groom and the mother of the bride? This indicates that it makes no difference which of them was in mourning. When the tanna teaches that there is no distinction between which of them was in mourning, it was concerning the rest of the mourning practices cited there, not with regard to prohibiting their seclusion.
Rachi non traduit
והא אביו של חתן כו'. אלמא באבילות דידה נמי אחמיר תנא דלעיל:
כי קתני. אמה של כלה אשארא אמכניסים המת לחדר אבל הוא ישן בין האנשים אאבילות דחתן קאי:
וּמִי שָׁאנֵי בֵּין אֲבֵילוּת דִּידֵיהּ לַאֲבֵילוּת דִּידַהּ? וְהָתַנְיָא: מִי שֶׁמֵּת חָמִיו אוֹ חֲמוֹתוֹ — אֵינוֹ יָכוֹל לָכוֹף אֶת אִשְׁתּוֹ לִהְיוֹת כּוֹחֶלֶת וְלִהְיוֹת פּוֹקֶסֶת, אֶלָּא כּוֹפֶה מִטָּתוֹ, וְנוֹהֵג עִמָּהּ אֲבֵילוּת. וְכֵן הִיא שֶׁמֵּת חָמִיהָ אוֹ חֲמוֹתָהּ — אֵינָהּ רַשָּׁאָה לִהְיוֹת כּוֹחֶלֶת וְלִהְיוֹת פּוֹקֶסֶת, אֶלָּא כּוֹפָה מִטָּתָהּ וְנוֹהֶגֶת עִמּוֹ אֲבֵילוּת.
Traduction
The Gemara asks: And do the Sages distinguish between his mourning and her mourning? But isn’t it taught in a baraita: With regard to one whose father-in-law or mother-in-law died, he may not compel his wife to paint her eyes blue or to rouge her face. Rather, he overturns his bed, as was the practice among mourners, and observes the mourning period with her. And likewise, if a wife’s father-in-law or mother-in-law dies, she is not allowed to paint her eyes blue or to rouge her face. Rather, she overturns her bed and observes the mourning period with him. There is no mention in the context of his mourning that he must not be alone with his wife.
Rachi non traduit
ונוהגת עמו אבילות. אלמא מדלא קתני באבילות דידיה הוא ישן בין האנשים שמע מינה חמיר ליה ולא שני לן:
Tossefoth non traduit
ומי שאני בין אבילות דידיה לאבילות דידה. תימה דבלאו מילתא דרב יוסף הוי מצי למיפרך ברייתות אהדדי וי''ל דאי לאו הוה מילתא דרב יוסף הוה מפלגינן בין שעת חופה לשלא בשעת חופה דבשעת חופה יצרו תוקפו אע''ג דבעל אבל לרב יוסף לא מצי לפלוגי בהכי דהא בבעל חשיב ליה כאשתו ישנה דאפי' בשעת חופה אשתו ישנה עמו בנדה ובאבילות דידה ואפילו הכי באבילות דידיה קתני הוא ישן בין האנשים ולהכי פריך שפיר ולרשב''א נראה דאי לאו דרב יוסף לא הוה קשה מידי דעמו ועמה דקתני בברייתא לאו עמו במטה אלא עמה בבית אבל לרב יוסף דבאבילות דידה אשתו ישנה עמו א''כ הא דקתני נוהג עמה אבילות היינו עמה במטה דומיא דהכא באבילות דידיה הוי עמו במטה והא דמשני תני באבילות דידיה הוא ישן אינו מגיה הברייתא אלא מפרש דעמו דקתני בברייתא דהכי הוא ופריך והא עמו קתני מאי לאו עמו במטה פי' דומיא דעמה ומשני לא עמו בבית כדא''ל רב כו':
תְּנִי בַּאֲבֵילוּת דִּידֵיהּ: הוּא יָשֵׁן בֵּין הָאֲנָשִׁים וְאִשְׁתּוֹ יְשֵׁנָה בֵּין הַנָּשִׁים. הָא ''וְכֵן'' קָתָנֵי! כִּי קָתָנֵי, אַכִּיחוּל וְאַפִּירְכּוּס. וְהָא ''עִמּוֹ'' קָתָנֵי, מַאי לָאו עִמּוֹ בַּמִּטָּה! לֹא, עִמּוֹ בַּבַּיִת. וּכְדַאֲמַר לֵיהּ רַב לְחִיָּיא בְּרֵיהּ: בְּאַפַּהּ נְהוֹג אֲבִילוּתָא, דְּלָא בְּאַפַּהּ לָא תִּנְהוֹג אֲבִילוּתָא.
Traduction
The Gemara emends the baraita. Teach with regard to his mourning: He sleeps among the men and his wife sleeps among the women. The Gemara asks: But doesn’t the tanna teach: And likewise? This indicates that there is no difference between the two cases. The Gemara answers: When the tanna teaches that there is no distinction between which of them is mourning, it is with regard to painting and rouge. The Gemara asks: But doesn’t the tanna teach: With him? What, does it not mean with him together in bed, and there is no concern that it will lead to sexual relations? No, it means with him at home, and it is as that which Rav said to Ḥiyya, his son, when his wife’s father died: Before her, observe mourning practices; not before her, do not observe mourning practices. Understood in this context, the term: With him, means in his presence.
Rachi non traduit
ה''ג תני באבילות דידיה הוא ישן כו':
הכי גרסינן והא עמו קתני מאי לאו עמו במטה. אלמא אאבילות דידיה נמי מהימן:
לא עמו בבית. וטעמא לאו משום דמהימן נקט לה אלא לאשמועינן דאין אבילותו מוטל עליה אלא בפניו משום כבודו וכן הוא אין אבילותה מוטל עליו אלא לפניה ולכבודה:
כדאמר ליה רב לחייא בריה. כשמת חמיו באפה נהוג אבילותא כו':
רַב אָשֵׁי אָמַר: מִי קָמְדַמֵּית אֲבִילוּתָא דְהָכָא לַאֲבִילוּתָא דְעָלְמָא? אֲבִילוּתָא דְעָלְמָא חֲמִיר, וְלָא אָתֵי לְזַלְזוֹלֵי בֵּיהּ. אֲבֵילוּת דְהָכָא, כֵּיוָן דְּאַקִּילוּ רַבָּנַן, אָתֵי לְזַלְזוֹלֵי בֵּיהּ.
Traduction
Rav Ashi said that the question was based on a mistaken premise: Can you compare the mourning here with mourning in general? Mourning in general is stringent, and one will not come to take it lightly. However, with regard to mourning here, immediately following the wedding, since the Sages were lenient, one will come to take it lightly.
מַאי קוּלָּא? אִילֵּימָא דְּקָתָנֵי בּוֹעֵל בְּעִילַת מִצְוָה וּפוֹרֵשׁ — הָתָם מִשּׁוּם דְּלֹא חָל עָלָיו אֲבִילוּתָא, אִי לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר עַד שֶׁיֵּצֵא מִפֶּתַח הַבַּיִת, אִי לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ עַד שֶׁיִּסָּתֵם הַגּוֹלֵל.
Traduction
What leniency did the Sages enact in this case? If we say it is that which the tanna teaches: The groom engages in the initial intercourse with the bride to fulfill the mitzva and then he withdraws from his wife, then there, where the corpse is placed into a room in the house, it is due to the fact that mourning has not yet taken effect upon him. Consequently, there is no leniency with regard to mourning practices. If it is according to the opinion of Rabbi Eliezer, mourning does not take effect until the corpse emerges from the entrance of the house for burial. If it is according to the opinion of Rabbi Yehoshua, mourning does not take effect until the covering of the grave is sealed.
Rachi non traduit
פלוגתא דרבי אליעזר ורבי יהושע. במועד קטן:
גולל. זהו כסוי של ארון המת:
Tossefoth non traduit
עד שיסתם הגולל. בכמה מקומות פי' רש''י דגולל הוי כיסוי ארון ודופק היינו קרשים שבצידי הארון ונקרא דופק על שם שהגולל דופק עליו וכעין זה פי' בערוך וקשה לר''ת דאמר בפרק מי שמתו (ברכות יט:
ושם) מדלגין היינו על גבי ארונות ואיך היו מדלגין והלא הגולל והדופק מטמא באהל כדאמרינן בהעור והרוטב (חולין קכו: ושם) ועוד דבפרק בהמה המקשה (חולין עב:) דריש על פני השדה לרבות גולל ודופק ולפ''ה הלא ארון אינו על פני השדה ואומר ה''ר דוד מנצינבורק כי לפרש''י [דריש] לרבות גולל ודופק שפירש דלא מרבינן מעל פני השדה דמטמא אלא כשפירש אבל בעוד שהוא טמון בטל אגב קרקע ולא מטמא באוהל והשתא אתי נמי שפיר ההיא דמדלגים היינו על גבי ארונות ועוד י''מ אע''ג דגולל מטמא באהל מ''מ יכולין לדלג ולטמאות עצמם בגולל דתניא במס' שמחות (פ''ד) כל טומאה שאין נזיר מגלח עליה אין כהן מוזהר עליה ואר''ת דמשובשת היא דהא רביעית דם אין נזיר מגלח עליה כדתנן בנזיר (דף נד.
ושם) וכהן מוזהר עליה ועוד הקשה דתניא בעירובין (דף טו:) כל דבר שיש בו רוח חיים אין עושין ממנו לא גולל לקבר כו' ולפ''ה וכי דרך לעשות כסוי ארון מבעלי חיים ויש לומר אע''ג דאין דרך לעשות כסוי ארון מבעלי חיים מכל מקום כמה דברים אשכחן דלא שכיח ומיירי בהן הש''ס לדרוש ולקבל שכר כדאמרינן בפרק המקשה (חולין ע.) בלעתו חולדה והוציאתו והכניסתו והקיאתו ויצא מאליו מהו הדביק שני רחמים ויצא מזה לזה מהו אף על פי שלא יבא לעולם ור''ת מפרש דגולל היינו מצבה שהיא אבן גדולה ולשון גולל שייך על האבן כדכתיב וגללו את האבן (בראשית כט) ודופק הן שתי אבנים אחת לראשה ואחת לרגלה של מצבה ופעמים כשאין המצבה מזומנת מעמידין שם בהמה או דבר אחר לסימן ובההיא דמדלגין לא היה שם מצבה ומחמת המת לא היו מיטמאין דרוב ארונות יש בהן פותח טפח ולא תקשה לר' יהושע מאימת חל אבילות כשאין שם מצבה די''ל דכי מהדרי אפייהו דקוברין כדאמרינן במועד קטן (דף כב.) דהנהו דלא אזלי בתר שכבא מכי מהדרי אפייהו וקשה לר''י על פירוש רבינו תם דתניא בתוספתא דאהלות בפרק ד' אמר רבי יהודה שתי אבנים גדולות של ארבעה ארבעה טפחים שעשאן גולל לקבר המאהיל על גבי שתיהם טמא ניטלה אחת מהן המאהיל על גבי השניה טהור מפני שיש לטומאה דרך שיצא מה שייך דרך שיצא לפר''ת ובתוספתא דאהלות ספ''ג תניא מעשה באחד שמת בערב הפסח ולא רצו לקוברו ונכנסו הנשים וקשרו החבל בגולל משכו האנשים מבחוץ וקברוהו הנשים והלכו האנשים ועשו פסחיהן לערב משמע שלא היו יכולין הנשים לקוברו עד שמשכו האנשים מבחוץ את הגולל ואם הגולל הויא מצבה למה לא קברוהו בלא מצבה עד אחר הפסח אלא ודאי הוא כסוי ארון כפירוש הקונטרס ולפי שהיה של אבן היה כבד כל כך:
אֶלָּא דְּקָתָנֵי: נוֹהֵג שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה, וְאַחַר כָּךְ נוֹהֵג שִׁבְעַת יְמֵי אֲבֵילוּת.
Traduction
Rather, the leniency is that which the tanna teaches: And the groom then observes the seven days of feast following the wedding, and thereafter he observes the seven days of mourning. Since the Sages were lenient and allowed him to observe the wedding feast, despite the fact that he is a mourner, they prohibited his being alone with his wife so he would be less likely to practice additional leniencies in his mourning.
אָמַר מָר: בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ לֹא יִבְעוֹל, לֹא בָּעֶרֶב שַׁבָּת וְלֹא בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת. בִּשְׁלָמָא בְּעֶרֶב שַׁבָּת — מִשּׁוּם חַבּוּרָה. אֶלָּא בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, אַמַּאי לָא?
Traduction
§ The Master said in the baraita: In any event, the groom may not engage in intercourse with his virgin bride, neither on Shabbat evening, nor at the conclusion of Shabbat. Granted, on Shabbat evening he may not engage in intercourse due to the prohibition against inflicting a wound on Shabbat. However, at the conclusion of Shabbat, why may he not engage in intercourse with his virgin bride?
אָמַר רַבִּי זֵירָא:
Traduction
Rabbi Zeira said:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source