Le texte Le vocabulaire Les révisions
Ktouboth
Daf 49a
וְאֵימָא: הֵיכָא דְּהָדְרָא לְבֵי נָשָׁא — הָדְרָא לְמִילְּתָא קַמַּיְיתָא? אָמַר רָבָא: הָהוּא כְּבָר פַּסְקַהּ תַּנָּא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל,
Traduction
The Gemara asks another question: But say that in a case where she returns to her father’s house, she returns to the previous matter, i.e., her former status, as though she had never left her father’s authority. Rava said: That question has already been resolved by the tanna of the school of Rabbi Yishmael.
Rachi non traduit
הכי גרסינן ואימא היכא דהדרא לבי נשא תהדר למילתא קמייתא. מי הויא כמי שלא נמסרה בעיא בעלמא היא ואינה קושיא כל כך אלא דקתני מתני' הרי היא ברשות הבעל ומשמע ואפי' חזרה מן הדרך לבית אביה כבר יצאה מרשות האב וכיון דלא נפקא לן מסירת שלוחין אלא מקרא יתירא דבית אביה אימא היכא דהדרא בית אביה קרינן ביה ואם זינתה תהא בסקילה:
כבר פסקה תנא דבי רבי ישמעאל. דלא הדרא למילתא קמייתא למיהוי כמי שלא נמסרה:
Tossefoth non traduit
ואימא הני מילי היכא דלא הדרא לבי נשא. נראה לר''י דהכי פריך מנ''ל דאייתר בית אביה למעוטי מסר האב לשלוחי הבעל דלמא תרוייהו צריכי לנכנסה לחופה ולא נבעלה דאי לא כתב אלא חד ה''א ה''מ היכא דלא הדרא לבי נשא אבל הדרא לבי נשא אימא דתהדר למלתא קמייתא להכי איצטריך קרא אחרינא ואכתי מסר מנלן ואע''ג דהיכא דנבעלה קים לן דלא הדרא היינו משום דאשתני גופא אבל לא נבעלה דאכתי בתולה היא אימא דתהדר אמר רבא כבר פסקה תנא דבי רבי ישמעאל ואשמועינן דלא הדרא והיינו לכל הפחות כשנכנסה לחופה ולא נבעלה וגלי קרא בנדרים וה''ה בכל מקום אם כן אייתר חד מהנך קראי למסר האב לשלוחי הבעל למפטרה מסקילה הואיל ואשכחנא דלא הדרא מדתנא דבי ר' ישמעאל סברא הוא דלא הדרא בכל הנך דאמעיט מסקילה כגון מסר ולהכי נקט במלתיה דתנא דבי רבי ישמעאל מסר ומיהו קשה לפי' זה דהיכי ילפינן מנדרים דלא הדרא למילתא קמייתא נהי דגבי נדרים לא הדרא היינו משום דגלי לן קרא דכיון דיצאה מרשות האב שעה אחת שוב אין לו כח בה מ''מ לענין סקילה היכי שייך לומר דלא הדרא דאף ע''פ שנכנסה לחופה כיון שלא נבעלה ונתאלמנה או נתגרשה וחזרה ונתארסה למה לא תהיה בסקילה כיון שהיא נערה בתולה מאורסה ואע''ג דיצאה מרשות האב מ''מ תהא כמו יתומה שאין לה אב דהויא בסקילה כדאשכחנא בגיורת דמתני' ויש לומר דהא פשיטא ליה דנשואה שאינה בעולה חשובה כבעולה ואין חילוק כלל דנשואין משוו לה כבעולה לכל דבר וכי היכי דבעולה פשיטא דלא הדרא למילתא קמייתא לכל דבר ה''נ שאינה בעולה ולא אצטריך דרשה דתנא דבי רבי ישמעאל אלא לאשמועינן דלא נימא כיון דלא נבעלה ונתאלמנה או נתגרשה בטלו להו שם נשואין מינה והוי כלא נשאת מעולם וכיון דגלי לן קרא בהפרת נדרים דע''י אלמנות וגרושין לא נתבטלו הנשואין כאילו לא הוו ה''ה לענין סקילה וכיון דלא נתבטלו פשיטא דלא הדרא למילתא קמייתא דחשובה ממש כבעולה ומה שפ''ה דל''ג ה''מ דלאו קושיא היא ופירש נמי דאמתניתין קא בעי קשה דאי אמתני' קא בעי למה המתין כל כך ובחנם מוחק הני מילי דיש נמי לפרשו בלשון בעיא כמו ואימא:
דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ''וְנֵדֶר אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה כֹּל אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ יָקוּם עָלֶיהָ'', מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? וַהֲלֹא מוּצֵאת מִכְּלַל אָב וּמוּצֵאת מִכְּלַל בַּעַל!
Traduction
This is as the tanna of the school of Rabbi Yishmael taught: ''But the vow of a widow or of a divorcée, everything with which she has bound her soul shall stand against her'' (Numbers 30:10). What is the meaning when the verse states this? Is it not already known that if she is widowed or divorced she has already been removed from the category of one under the authority of her father and she has likewise been removed from the category of one under the authority of her husband? Who, then, could possibly nullify her vows?
Rachi non traduit
מה תלמוד לומר. למה הוצרך לכתוב יקום עליה וכי מי יפר לה והלא לא נאמרו מפירים אלא אביה בבתו עד שלא ניסת ובעלה משניסת וזו שנתארמלה משניסת מוצאת מכלל אב ומכלל בעל:
Tossefoth non traduit
ונדר אלמנה וגרושה מה תלמוד לומר. תימה דאיצטריך לכדדרשינן בפרק בתרא דנדרים (דף פח:):
אֶלָּא, הֲרֵי שֶׁמָּסַר הָאָב לִשְׁלוּחֵי הַבַּעַל, אוֹ שֶׁמָּסְרוּ שְׁלוּחֵי הָאָב לִשְׁלוּחֵי הַבַּעַל, וְנִתְאַרְמְלָה בַּדֶּרֶךְ אוֹ נִתְגָּרְשָׁה, הֵיאַךְ אֲנִי קוֹרֵא בָּהּ: בֵּית אָבִיהָ שֶׁל זוֹ, אוֹ בֵּית בַּעְלָהּ שֶׁל זוֹ? אֶלָּא לוֹמַר לְךָ: כֵּיוָן שֶׁיָּצְאָה שָׁעָה אַחַת מֵרְשׁוּת הָאָב — שׁוּב אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר.
Traduction
Rather, this is referring to a case where the father delivered his daughter to the husband’s messengers or where the father’s messengers delivered her to the husband’s messengers, and she was widowed or divorced on her way to the wedding canopy. How do I consider her? Is she a member of her father’s house, or a member of her husband’s house? Her status is entirely unclear. Rather, this verse comes to tell you: Since she has left her father’s domain for a short time her father is no longer able to nullify her vows, as she is considered a widow or a divorcée in all regards. The same applies to the issue at hand: She retains the status of a married woman even if she returns to her father’s house.
Rachi non traduit
אלא הרי שמסר כו'. כלומר לא בא הכתוב לאלמנה ולגרושה מן נשואין דהא כתיב בה אם בית אישה נדרה אישה יפירנו והרי אין אישה קיים אלא לאלמנה ע''י מסירת שלוחין שעד עכשיו לא פירשו לך הכתובים אלא משפט נודרת בבית אביה ומשפט נודרת בבית אישה וזו שנדרה בדרך משמסרוה לשלוחין אין אני יודע היאך אני קורא בה אם בית אביה אם בית אישה לפיכך בא כתוב זה ולמדך שלא תקרא לה בית אביה אלא בית אישה ולא נתרוקנה רשות לאב במיתתו של בעל ושוב אינו יכול להפר אלמא לא הדרא למילתא קמייתא דאילו נתארמלה מן האירוסין עד שלא נמסרה לשלוחין תנן במסכת נדרים (דף ע.) מת הבעל נתרוקנה רשות לאב וילפינן לה מקראי:
Tossefoth non traduit
היאך אני קורא בה. מתוך פירוש הקונטרס משמע דאיצטריך ליה למגמר אם היא ברשות האב אם לאו כשהיא בדרך וקשה לר''י דהא מלזנות בית אביה נפקא וגמרינן נדרים מהתם ונראה דלענין חזרה כשנתארמלה או נתגרשה איצטריך למילף מהכא:
אָמַר רַב פָּפָּא אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא: הַבָּא עַל נַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה — אֵינוֹ חַיָּיב עַד שֶׁתְּהֵא נַעֲרָה בְּתוּלָה מְאוֹרָסָה, וְהִיא בְּבֵית אָבִיהָ. בִּשְׁלָמָא ''נַעֲרָה'' — וְלֹא בּוֹגֶרֶת, ''בְּתוּלָה'' — וְלֹא בְּעוּלָה, ''מְאוֹרָסָה'' — וְלֹא נְשׂוּאָה. ''בְּבֵית אָבִיהָ'' לְמַעוֹטֵי מַאי? לָאו לְמַעוֹטֵי מָסַר הָאָב לִשְׁלוּחֵי הַבַּעַל?!
Traduction
Rav Pappa said: We, too, learn this principle in a mishna (Sanhedrin 66b): One who has intercourse with a young woman betrothed to another is liable to stoning only if she is a virgin, a young woman, betrothed, and she is in her father’s house. The Gemara analyzes this mishna: Granted, the term young woman indicates that this punishment does not apply if she is a grown woman; similarly, this punishment applies only if she is a virgin, but not if she is a non-virgin, and only if she is betrothed, but not if she is a married woman. However, when the mishna states that she is in her father’s house, what does that phrase come to exclude? Does it not serve to exclude a case when the father delivered her to the husband’s messengers, indicating that in such a case the punishment of stoning no longer applies?
Rachi non traduit
אף אנן נמי תנינא. במתניתין כי ההיא ברייתא דתניא לעיל הרי זו בחנק:
מאורסה ולא נשואה. נכנסה לחופה ואע''פ שלא נבעלה דאי נבעלה הא תנא ליה בתולה:
אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק, אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא: הַבָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ, כֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסָה לִרְשׁוּת הַבַּעַל לְנִשּׂוּאִין, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִבְעֲלָה — הַבָּא עָלֶיהָ הֲרֵי זֶה בְּחֶנֶק. נִכְנְסָה לִרְשׁוּת הַבַּעַל בְּעָלְמָא שְׁמַע מִינַּהּ.
Traduction
Rav Naḥman bar Yitzḥak said: We, too, learn this principle in another mishna (Sanhedrin 89a): With regard to one who has intercourse with a married woman, once she has entered her husband’s authority for marriage, even though she has not had intercourse with him, one who has intercourse with her is punished by strangulation, which is the punishment for adultery with a married woman. It is clear that this halakha applies if she merely entered the husband’s authority for the purpose of marriage, even if they have not yet entered the wedding canopy. The Gemara concludes: Indeed, learn from here that this is so.
Rachi non traduit
נכנסה לרשות הבעל בעלמא. תנן ולא תנן בה נכנסה לחופה:
מַתְנִי' הָאָב אֵינוֹ חַיָּיב בִּמְזוֹנוֹת בִּתּוֹ. זֶה מִדְרָשׁ דָּרַשׁ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה לִפְנֵי חֲכָמִים בַּכֶּרֶם בְּיַבְנֶה: הַבָּנִים יִירְשׁוּ וְהַבָּנוֹת יִזּוֹנוּ. מָה הַבָּנִים אֵינָן יוֹרְשִׁין אֶלָּא לְאַחַר מִיתַת הָאָב — אַף הַבָּנוֹת אֵין נִיזּוֹנוֹת אֶלָּא לְאַחַר מִיתַת אֲבִיהֶן.
Traduction
MISHNA: A father is not obligated to provide his daughter’s sustenance. This exposition was expounded by Rabbi Elazar ben Azarya before the Sages in the vineyard of Yavne: Since the Sages instituted that after the father’s death, the sons inherit the sum of money specified in their mother’s marriage contract, and the daughters are sustained from their father’s estate, these the two halakhot are equated: Just as the sons inherit only after the father’s death, not during his lifetime, so too, the daughters are sustained from his property only after their father’s death.
Rachi non traduit
מתני' האב אינו חייב במזונות בתו. בחייו ובגמ' מפרש אמאי נקט בתו:
זה מדרש דרש ר' אלעזר ב''ע. ביום שמנוהו נשיא:
בכרם ביבנה. על שם שהיו יושבין שורות שורות ככרם:
הבנים יירשו והבנות יזונו. שתי תקנות תקנו ב''ד בתנאי כתובה הבנים יירשו כתובת בנין דכרין דתנן במתניתין (לקמן כתובות דף נב:) בנין דכרין דיהויין ליכי מינאי אינון ירתון כסף כתובתך יתר על חולקהון דעם אחוהון והיינו הבנים יירשו כתובת בנין דכרין ולקמן בשמעתין מפרשינן לה מאי היא:
והבנות יזונו. בנן נוקבן די יהוויין ליכי מינאי אינון יהווין יתבן בביתי ומיתזנן מנכסי עד דתיבגרון או עד דתלקחון לגוברין:
מה הבנים אין יורשין. כתובת אמן אלא לאחר מיתת אביהן דהא אינון ירתון תנן והכי מפרש לה ביש נוחלין דהאי הבנים יירשו אכתובת בנין דכרין קאי:
גְּמָ' בִּמְזוֹנוֹת בִּתּוֹ הוּא דְּאֵינוֹ חַיָּיב, הָא בִּמְזוֹנוֹת בְּנוֹ — חַיָּיב. בִּתּוֹ נָמֵי: חוֹבָה הוּא דְּלֵיכָּא, הָא מִצְוָה אִיכָּא. מַנִּי מַתְנִיתִין? לָא רַבִּי מֵאִיר, לָא רַבִּי יְהוּדָה, וְלָא רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא.
Traduction
GEMARA: With regard to the mishna’s statement that a father is not obligated to provide his daughter’s sustenance, the Gemara infers: It is with regard to providing his daughter’s sustenance that he is not obligated, but with regard to providing his son’s sustenance, he is obligated. Furthermore, with regard to his daughter, too, there is no obligation, and therefore the court cannot compel him to provide sustenance for his daughter, but there is a mitzva, i.e., it is proper, for him to do so. With this interpretation in mind, whose opinion is expressed in the mishna? It is not Rabbi Meir, nor Rabbi Yehuda, nor Rabbi Yoḥanan ben Beroka.
דְּתַנְיָא: מִצְוָה לָזוּן אֶת הַבָּנוֹת, קַל וְחוֹמֶר לַבָּנִים — דְּעָסְקִי בַּתּוֹרָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מִצְוָה לָזוּן אֶת הַבָּנִים, וְקַל וָחוֹמֶר לַבָּנוֹת — מִשּׁוּם זִילוּתָא. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא אוֹמֵר: חוֹבָה לָזוּן אֶת הַבָּנוֹת לְאַחַר מִיתַת אֲבִיהֶן, אֲבָל בְּחַיֵּי אֲבִיהֶן — אֵלּוּ וָאֵלּוּ אֵינָן נִיזּוֹנִין.
Traduction
As it is taught in a baraita, it is a mitzva to sustain daughters, and the same applies by an a fortiori inference to sons, who are engaged in the study of Torah. This is the statement of Rabbi Meir. Rabbi Yehuda says: It is a mitzva to sustain sons, and the same applies by an a fortiori inference with regard to daughters, due to the dishonor they will suffer if they are forced to go around begging. Rabbi Yoḥanan ben Beroka says: It is an obligation to sustain the daughters after their father’s death; however, during their father’s lifetime both these and those, sons and daughters alike, are not sustained.
Rachi non traduit
גמ' חובה לזון הבנות. תנאי כתובה הוא:
אין נזונין. אפילו מצוה אין כאן:
Tossefoth non traduit
קל וחומר לבנים דעסקי באורייתא. ולקמן בפרק בתרא (כתובות דף קח:
ושם) גבי אדמון דפריך דעסיק באורייתא ירית דלא עסיק באורייתא לא ירית לענין ירושה דאורייתא ודאי איכא למיפרך דאין לנו לגזול לו מה שזיכתה לו תורה אבל הכא קאמר דלא מחמרינן באותו שעוסק בתורה ומפרנסינן ליה כדי שיעסוק בתורה:
מַנִּי מַתְנִיתִין? אִי רַבִּי מֵאִיר הָא אָמַר בָּנִים מִצְוָה?! אִי רַבִּי יְהוּדָה, הָא אָמַר בָּנִים נָמֵי מִצְוָה! אִי רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא, אֲפִילּוּ מִצְוָה נָמֵי לֵיכָּא!
Traduction
The Gemara restates its question: Whose opinion is expressed in the mishna? If you say it is Rabbi Meir, didn’t he say that providing sustenance even to one’s sons is merely a mitzva, not an obligation? If the mishna expresses the opinion of Rabbi Yehuda, didn’t he say that providing sustenance to one’s sons is also a mitzva, not an obligation? If it is Rabbi Yoḥanan ben Beroka, according to his opinion there is not even a mitzva to provide sustenance for one’s daughters. Consequently, none of opinions of the tanna’im of the baraita fits the ruling of the mishna.
Rachi non traduit
האמר בנים נמי מצוה. ולא חובה:
אפילו מצוה ליכא. לא בבנים ולא בבנות:
אִיבָּעֵית אֵימָא רַבִּי מֵאִיר, אִיבָּעֵית אֵימָא רַבִּי יְהוּדָה, אִיבָּעֵית אֵימָא רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא.
Traduction
The Gemara answers that the mishna can be explained in several different ways. If you wish, say that the mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Meir; if you wish, say that it follows the opinion of Rabbi Yehuda; and if you wish, say it is the opinion of Rabbi Yoḥanan ben Beroka.
אִיבָּעֵית אֵימָא רַבִּי מֵאִיר וְהָכִי קָאָמַר: הָאָב אֵינוֹ חַיָּיב בִּמְזוֹנוֹת בִּתּוֹ, וְהוּא הַדִּין לִבְנוֹ. הָא מִצְוָה בְּבִתּוֹ אִיכָּא, קַל וָחוֹמֶר לַבָּנִים. וְהַאי דְּקָתָנֵי בִּתּוֹ — הָא קָא מַשְׁמַע לַן:
Traduction
The Gemara explains in detail: If you wish, say it is Rabbi Meir, and this is what he said in the mishna: A father is not obligated to provide his daughter’s sustenance, and the same is true with regard to providing sustenance for his son. This indicates that there is a mitzva, though not an obligation, to provide for his daughter, and by an a fortiori inference it is a mitzva with regard to the sons. And the reason that the mishna teaches only the case of his daughter, and omitted any mention of sons, is not because a father is obligated to feed his sons. Instead, it teaches us this:
Rachi non traduit
איבעית אימא רבי מאיר והכי קאמר כו'. כלומר בתו דנקט לאו למידק הא בנו חייב אלא משום דרבי מאיר עדיף ליה בנו אי נקט אינו חייב במזונות בנו הוה אמינא בנו הוא דחובה ליכא מצוה איכא אבל בתו אפילו מצוה ליכא להכי תנא אינו חייב בבתו למימרא דמצוה מיהא איכא וה''ה לבנו דחובה מיהא ליכא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source