1.
קַרְנָא הֲוָה _ _ _ אִיסְתֵּירָא מִזַּכַּאי וְאִיסְתֵּירָא מֵחַיָּיב וְדָאֵין לְהוּ דִּינָא וְהֵיכִי עָבֵיד הָכִי וְהָכְתִיב ''וְשׁוֹחַד לֹא תִקָּח'':
הֵיכִי
שָׁקֵיל
זוּזָא
וְאַרְבָּעָה
2.
גְּמָ' וּרְמִינְהִי שְׁלֹשָׁה דַּיָּינֵי גְזֵילוֹת הָיוּ בִּירוּשָׁלַיִם אַדְמוֹן בֶּן גַּדַּאי וְחָנָן הַמִּצְרִי וְחָנָן בֶּן אֲבִישָׁלוֹם קַשְׁיָא תְּלָת אַתְּרֵין קַשְׁיָא _ _ _ אַגְּזֵילוֹת:
דְּשָׁקֵיל
מְכוֹעָר
גְּזֵירוֹת
גּוֹזְרֵי
3.
הָנֵי מִילֵּי בְּטֵילָא דְּלָא מוֹכְחָא קַרְנָא בְּטֵילָא דְמוֹכְחָא הֲוָה שָׁקֵיל דַּהֲוָה תָּהֵי בְּאַמְבָּרָא דְחַמְרָא וְיָהֲבִי לֵיהּ _ _ _:
זוּזָא
שׁוֹחַד
עַל
לָרוֹפֵא
4.
תָּנוּ רַבָּנַן ''כִּי הַשּׁוֹחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים'' קַל וָחוֹמֶר לַטִּפְּשִׁין ''וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִים'' קַל וָחוֹמֶר לָרְשָׁעִים מִידֵּי טִפְּשִׁים וּרְשָׁעִים בְּנֵי דִינָא נִינְהוּ אֶלָּא הָכִי קָאָמַר ''כִּי הַשּׁוֹחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים'' אֲפִילּוּ _ _ _ גָּדוֹל וְלוֹקֵחַ שׁוֹחַד — אֵינוֹ נִפְטָר מִן הָעוֹלָם בְּלֹא סַמְיוּת הַלֵּב ''וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִים'':
דְחַמְרָא
קַרְנָא
מֵאוֹת
חָכָם
5.
אָמַר _ _ _ אֲבָהוּ בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה סְמוּיוֹת עֵינֵיהֶן שֶׁל מְקַבְּלֵי שׁוֹחַד אָדָם חָשׁ בְּעֵינָיו נוֹתֵן מָמוֹן לָרוֹפֵא — סָפֵק מִתְרַפֵּא סָפֵק אֵינוֹ מִתְרַפֵּא וְהֵן נוֹטְלִין שָׁוֶה פְּרוּטָה וּמְסַמִּין עֵינֵיהֶן שֶׁנֶּאֱמַר ''כִּי הַשּׁוֹחַד יְעַוֵּר פִּקְחִים'':
רַבִּי
דְמוֹכְחָא
מָה
עָסְקִינַן
1. גְּזֵרָה ?
1 - n. pr.
2 - colonne de fumée.
2 - colonne de fumée.
n. pr.
n. patron.
1 - aride.
2 - mesure, décision.
2 - mesure, décision.
2. זַכַּאי ?
1 - n. pr.
2 - innocent.
3 - ayant-droit.
4 - autorisé.
5 - méritant.
2 - innocent.
3 - ayant-droit.
4 - autorisé.
5 - méritant.
sale, vile.
n. pr.
n. patron.
3. נְטִיעָה ?
tenaille.
1 - armée.
2 - mur, vallée.
2 - mur, vallée.
plant, plante, plantation.
1 - chant.
2 - n. pr. (שִׁירָא...).
2 - n. pr. (שִׁירָא...).
4. שָׁנָה ?
soufflet.
amie, compagne.
1 - femme qui à ses règles, souffrant.
2 - douleur, souffrance.
2 - douleur, souffrance.
année.
Compléter le mot manquant
0 / 5
Retrouver la traduction
0 / 4
Score
0 / 9