Vayedaber

מַאי לִמְקוֹם שֶׁאִמָּהּ? שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ בַּת אֵצֶל הָאֵם, לָא שְׁנָא גְּדוֹלָה וְלָא שְׁנָא קְטַנָּה.

Traduction

What is the purpose of emphasizing: To the place where her mother lives? Conclude from here that a daughter lives with her mother; it is no different if she is an adult woman, and it is no different if she is a minor girl.

Rachi non traduit

מאי למקום שאמה. דקתני מילתא פסיקתא ש''מ כל בת אצל האם:

לֹא יֹאמְרוּ שְׁנֵיהֶם וְכוּ'.

Traduction

§ It was taught in the mishna that if two men are obligated to support this girl, both of them may not jointly say that they will be partners in her support. Rather, each one fulfills his obligation independently.

הָהוּא גַּבְרָא דְּאוֹגַר לֵיהּ רִיחְיָא לְחַבְרֵיהּ לִטְחִינָה. לְסוֹף אִיעַתַּר, זְבֵין רִיחְיָא וְחַמְרָא,

Traduction

The Gemara relates that there was a certain man who rented out a millstone to another for the price of grinding, i.e., the one who rented the millstone was to pay the cost of the rental by grinding whatever the owner needed to be ground. In the end, the owner of the millstone became rich, and he purchased another millstone and a donkey, and he no longer required the services of the renter to grind things for him.

Rachi non traduit

דאוגר ליה ריחיא לחבריה לטחינה. לא התנה שוכר לתת מעות למשכיר אלא שיטחון לו למזונות ביתו בשכרו:

לסוף איעתר. משכיר:

זבין ריחיא וחמרא. לטחון בה מזונות ביתו:

אֲמַר לֵיהּ: עַד הָאִידָּנָא הֲוָה טָחֵינְנָא גַּבָּךְ, הַשְׁתָּא הַב לִי אַגְרָא. אֲמַר לֵיהּ: מִיטְחָן טָחֵינְנָא לָךְ.

Traduction

The owner of the millstone said to the renter: Until now I would have what I needed ground by you, and the service that you provided was in place of payment for the rental of the millstone. Now, since I no longer require this service, give me payment for the millstone. The renter said back to him: I will grind for you because that is what I agreed to, but I did not agree to have to pay money.

סְבַר רָבִינָא לְמֵימַר: הַיְינוּ מַתְנִיתִין לֹא יֹאמְרוּ שְׁנֵיהֶם ''הֲרֵי אָנוּ זָנִין אוֹתָהּ כְּאֶחָד'', אֶלָּא אֶחָד זָנָהּ וְאֶחָד נוֹתֵן לָהּ דְּמֵי מְזוֹנוֹת.

Traduction

Ravina thought to say that this is the same as the mishna that states that both of them may not jointly say: We will sustain the girl as one in a partnership. Rather, one sustains her, providing her with food, while the other gives her the monetary value of the sustenance. In that case, although the original condition was to provide the girl with support in the form of food, when circumstances changed, the previous husband became obligated to pay her support in the form of money. So too here, due to the change in circumstances, the renter should pay the owner of the millstone with money.

Rachi non traduit

אחד זנה ואחד נותן לה דמי מזונות. ולא אמרינן שניהם יתנו לה מזונות ואע''פ שלא פסק לה דמים מתחלה אלא מזונות חייבוהו לתת דמיהם כשיש לה מזונות ממקום אחר הכא נמי אע''פ שלא פסק אלא טחינה עכשיו שאינו צריך יתן דמים:

אֲמַר לֵיהּ רַב עַוִּירָא: מִי דָּמֵי? הָתָם, חַד כְּרֵיסָא אִית לַהּ, תַּרְתֵּי כְּרֵיסָתָא לֵית לַהּ. הָכָא מָצֵי אֲמַר לֵיהּ: טְחוֹן וְזַבֵּין, טְחוֹן וְאוֹתֵיב.

Traduction

Rav Avira said to Ravina: Are the two cases comparable? There, in the case of the girl, she has only one stomach; she does not have two stomachs. Therefore, it is impossible for both of them to support her with food. Here, in the case of the millstone, the renter is able to say to him: Grind and sell, grind and store for later use, i.e., the owner of the millstone can use his new millstone to grind for others at a profit, and at the same time the renter will continue grinding the owner’s grain as per their agreement. Therefore, the renter is not obligated to change the terms of the original agreement.

Rachi non traduit

טחון וזבין. באותה שלקחת:

טחון ואותיב. למזונותיך באותה שאצלי:

וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלֵית לֵיהּ טְחִינָא לְרִיחְיָא, אֲבָל אִית לֵיהּ טְחִינָא לְרִיחְיָא — כְּגוֹן זוֹ כּוֹפִין אוֹתוֹ עַל מִדַּת סְדוֹם.

Traduction

The Gemara notes: We said this only in a case where the renter does not have any other grinding to do with the millstone and without the grinding that the renter does for the owner the mill will remain inoperative. However, if he has other grinding to do with the millstone, i.e., instead of grinding the owner’s grain he can grind the grain of others for a fee and thereby pay money for his rental, in a case such as this one forces him to cease his conduct characteristic of Sodom and to pay his rental fee in the form of money.

Rachi non traduit

ולא אמרן. דלא יהיב דמי:

אלא דלית ליה טחינא לריחיא. שאין שוכר מוצא לטחון בשכר כל שעה לפיכך אומר לו אני יושב בטל אטחון לך ולא אתן דמים:

אבל. כל זמן שמוצא לטחון טוחן בשכר ונותן לזה דמים:

מדת סדום. זה נהנה וזה לא חסר לא היו עושין טובה:

Tossefoth non traduit

ולא אמרן אלא דלית ליה טחינה לריחיא. תימה הואיל והאי עובדא בדלית טחינה לריחיא אמאי איצטריך רב עוירא למימר התם תרי כריסתא לית לה הכא טחון וזבין אפי' לא הוה משכח משכיר למיטחן ומיזבן דהוה חד כריסא לא הוה דמי למתני' דבמתניתין ליכא פסידא דבעל כי יהיב לה דמי מזונות ממה שהיה נותן מזונות עצמן אבל השוכר אית ליה פסידא אם יתן שכר הטחינה שהרי אינו מוצא לטחון ומכיסו יצטרך לפרוע ואמר רבי דבלאו האי טעמא דטחון וזבין טחון ואותיב הוה מצי לבטולי המקח שלא יצטרך ליתן לו אגרא הואיל ואית ליה פסידא אבל מ''מ המשכיר יאמר כמו כן לדידי אית לי פסידא שכר ריחיא שלי ויכול לבטל המקח קודם הזמן ונהי דשוכר לא יצטרך ליתן לו שכר מכיסו אבל לעכב הריחים עד זמן שהתנו ביניהן לא יוכל השוכר הואיל ומשכיר אית ליה פסידא אבל השתא דמצי למימר ליה טחון וזבין טחון ואותיב ולית לך פסידא על כורחיך תניח לי הריחים עד הזמן שהרי לי הוה פסידא ולך אין פסידא:

מַתְנִי' אַלְמָנָה שֶׁאָמְרָה: אִי אֶפְשִׁי לָזוּז מִבֵּית בַּעְלִי — אֵין הַיּוֹרְשִׁין יְכוֹלִין לוֹמַר לָהּ: ''לְכִי לְבֵית אָבִיךְ וְאָנוּ זָנִין אוֹתָךְ'', אֶלָּא זָנִין אוֹתָהּ, וְנוֹתְנִין לָהּ מָדוֹר לְפִי כְּבוֹדָהּ.

Traduction

MISHNA: In the case of a widow who said: I do not want to move from my husband’s house, but instead I wish to remain there, the heirs are not able to say to her: Go to your father’s house and we will sustain you. Rather, they sustain her in her husband’s house and they give her living quarters befitting her dignity.

Rachi non traduit

מתני' אי אפשי לזוז מבית בעלי. לצאת מבית בעלי:

אָמְרָה: ''אִי אֶפְשִׁי לָזוּז מִבֵּית אַבָּא'' — יְכוֹלִין הַיּוֹרְשִׁין לוֹמַר לָהּ: אִם אַתְּ אֶצְלֵנוּ — יֵשׁ לִיךְ מְזוֹנוֹת, וְאִם אֵין אַתְּ אֶצְלֵנוּ אֵין לִיךְ מְזוֹנוֹת.

Traduction

However, if she said: I do not want to move from my father’s house, and you should bring me my support there, the heirs are able to say to her: If you are living with us, you will have sustenance from us, but if you are not living with us, you will not have sustenance from us.

אִם הָיְתָה טוֹעֶנֶת מִפְּנֵי שֶׁהִיא יַלְדָּה וְהֵן יְלָדִים — זָנִין אוֹתָהּ וְהִיא בְּבֵית אָבִיהָ.

Traduction

If she argued that she does not wish to live in her deceased husband’s house because she is young, and they, the heirs, are also young, and it is improper for them to be living in the same house together, then they sustain her and she stays in her father’s house.

גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן: מִשְׁתַּמֶּשֶׁת בַּמָּדוֹר כְּדֶרֶךְ שֶׁמִּשְׁתַּמֶּשֶׁת בְּחַיֵּי בַעְלָהּ. בַּעֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת כְּדֶרֶךְ שֶׁמִּשְׁתַּמֶּשֶׁת בְּחַיֵּי בַעְלָהּ. בְּכָרִים וּכְסָתוֹת כְּדֶרֶךְ שֶׁמִּשְׁתַּמֶּשֶׁת בְּחַיֵּי בַעְלָהּ. בִּכְלֵי כֶסֶף וּבִכְלֵי זָהָב כְּדֶרֶךְ שֶׁמִּשְׁתַּמֶּשֶׁת בְּחַיֵּי בַעְלָהּ. שֶׁכָּךְ כָּתַב לָהּ: ''וְאַתְּ תְּהֵא יָתְבַתְּ בְּבֵיתִי וּמִיתַּזְנָא מִנִּכְסַי כֹּל יְמֵי מֵגַר אַרְמְלוּתִיךְ בְּבֵיתִי''.

Traduction

GEMARA: The Sages taught: A widow that remains in her husband’s house uses the living quarters in the same manner that she would use them in her husband’s lifetime. She uses the slaves and the maidservants in the same manner that she would use them in her husband’s lifetime, the pillows and the sheets in the same manner that she would use them in her husband’s lifetime, and the silver utensils and gold utensils in the same manner that she would use them in her husband’s lifetime. She maintains all the rights she had during her husband’s lifetime because this is what he wrote to her in the text of the marriage contract: And you will reside in my house and be sustained from my property all the days that you live in my house as a widow.

תָּנֵי רַב יוֹסֵף: ''בְּבֵיתִי'' — וְלֹא בְּבִקְתִּי.

Traduction

Rav Yosef taught: The husband stipulated in the marriage contract: You will reside in my house, with the implication: And not in my hut. Therefore, if the house is too small, she cannot obligate the heirs to allow her to live in the house with them.

Rachi non traduit

גמ' ולא בבקתי. בית צר כעין צריף כדאמרינן במסכת שבת (דף עז:) בקתא בי עקתא אם היה מדור שלו צר לא קבל עליו להוציא את בניו ולהושיבה:

אָמַר רַב נַחְמָן: יְתוֹמִים שֶׁמָּכְרוּ מְדוֹר אַלְמָנָה — לֹא עָשׂוּ וְלֹא כְּלוּם.

Traduction

Rav Naḥman said: Orphans who sold the living quarters of a widow did not do anything, i.e., the sale is invalid.

וּמַאי שְׁנָא מִדְּרַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן? דְּאָמַר רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: יְתוֹמִים שֶׁקָּדְמוּ וּמָכְרוּ בִּנְכָסִים מוּעָטִין — מַה שֶּׁמָּכְרוּ מָכְרוּ.

Traduction

The Gemara asks: And in what way is this case different from that which Rabbi Asi said that Rabbi Yoḥanan said? As Rabbi Asi said that Rabbi Yoḥanan said: With regard to orphans who preemptively sold from the small quantity of property left to them by their father before the court appropriated it for the purpose of providing for female children, who do not inherit, what they sold is sold, even though they acted improperly. Why, then, is the sale of a widow’s living quarters invalid?

Rachi non traduit

בנכסים מועטין. שהבנות זוכות בהן כדתנן (לקמן כתובות דף קח:) הבנות יזונו והבנים ישאלו על הפתחים:

וקדמו. קודם שיבואו לב''ד ומכרום:

הָתָם לָא מִשְׁתַּעְבְּדִי לַהּ מֵחַיִּים, הָכָא מִשְׁתַּעְבְּדִי לַהּ מֵחַיִּים.

Traduction

The Gemara answers: There, in the case of orphans selling property that according to halakha should be retained in order to support the orphaned daughters, the property is not mortgaged to the orphaned daughters from the lifetime of their father, since the lien on the property arising from the obligation to provide support for the daughters occurs only after the father’s death. Here, in the case of the widow’s living quarters, the property is mortgaged to her from the lifetime of her husband, who was obligated even while he was alive to provide her with a place to live.

אָמַר אַבָּיֵי, נְקִיטִינַן: מְדוֹר אַלְמָנָה שֶׁנָּפַל — אֵין הַיּוֹרְשִׁין חַיָּיבִין לִבְנוֹתוֹ,

Traduction

Abaye said: We hold on the authority of tradition that in the case of a widow’s living quarters that collapsed, the heirs are not obligated to rebuild it, since they are obligated to maintain her in the residence that was mortgaged to her and are not required to provide her with a place to live.

תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: מְדוֹר אַלְמָנָה שֶׁנָּפַל — אֵין הַיּוֹרְשִׁין חַיָּיבִין לִבְנוֹתוֹ. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אֲפִילּוּ הִיא אוֹמֶרֶת ''הַנִּיחוּנִי וְאֶבְנֶנּוּ מִשֶּׁלִּי'' — אֵין שׁוֹמְעִין לָהּ.

Traduction

This is also taught in a baraita: In the case of a widow’s living quarters that collapsed, the heirs are not obligated to rebuild it. And not only this, but even if she says: Leave me be and I will rebuild it from my own funds, one does not listen to her, and the heirs do not have to let her rebuild it.

בָּעֵי אַבָּיֵי: שִׁיפְּצָה, מַאי? תֵּיקוּ.

Traduction

Abaye raised a dilemma: If she repaired the house, what is the halakha? Is it as though the house collapsed and was rebuilt, in which case she no longer has rights to it, or may she stay in the house as long as it remains standing? The Gemara concludes: The dilemma shall stand unresolved.

Rachi non traduit

שיפצה. חזקה בדקיה:

מאי. מי אמרינן לא מפקינן לה כל ימים שיכול להתקיים או דלמא אמרי' לה לאו כל כמינך:

Tossefoth non traduit

ה''ג שיפצא מאי. ושם דבר הוא כלומר מהו שתשפץ וכן פי' ר''ח:

אָמְרָה אִי אֶפְשִׁי.

Traduction

§ We learned in the mishna: If she said: I do not want to move from my father’s house and you should bring me my support there, the heirs are not obligated to support her.

וְלִיתְּבוּ לַהּ כִּי יָתְבָה הָתָם? מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַב הוּנָא. דְּאָמַר רַב הוּנָא: בִּרְכַּת הַבַּיִת בְּרוּבָּה.

Traduction

The Gemara asks: And why is this so? They should give her support just as they would if she were living there, i.e., in her husband’s house. The Gemara answers: This supports the view of Rav Huna, as Rav Huna said: The blessing of the house is in its abundance of residents. This means that the amount of blessing in a home is proportionate to the number of people who live there. When there are many people living together in one home, the expenses per capita are decreased. The heirs can say to her that if she stays with them in the house, the expense of her upkeep will be less than if she lives on her own.

Rachi non traduit

ברכת הבית ברובה. בני אדם שעוזרין זה את זה משתכרין ומזל דרבים עדיף:

Tossefoth non traduit

ברכת הבית ברובה. פי' ר''ח כגון הא דאמרינן (שבת דף קכב.) נר לאחד נר למאה וכן כל כהאי גוונא אין נותנין:

וְלִיתְּבוּ לַהּ לְפִי בִּרְכַּת הַבַּיִת? הָכִי נָמֵי.

Traduction

The Gemara asks: And they should give her the support in her father’s house according to the blessing of the house, i.e., according to the amount they would be required to pay if she lived with them. The Gemara answers: Indeed, the intent of the mishna is that they may pay her this amount, not that they may entirely avoid supporting her.

Rachi non traduit

וליתבו לה. לפי מה שנתמעטה ברכת הבית ביציאתה:

אָמַר רַב הוּנָא: לְשׁוֹן חֲכָמִים בְּרָכָה, לְשׁוֹן חֲכָמִים עוֹשֶׁר, לְשׁוֹן חֲכָמִים מַרְפֵּא. בְּרָכָה הָא דַּאֲמַרַן.

Traduction

Rav Huna said: The language of the Sages teaches blessing, the language of the Sages teaches wealth, and the language of the Sages teaches healing. One can learn important lessons about these matters from the manner in which the Sages formulated their halakhic rulings. How is this so? With regard to blessing, it is that which we said above about the blessings of the home.

Rachi non traduit

לשון חכמים. יש ללמוד ממנה ברכה ועושר ורפואה:

עוֹשֶׁר, דִּתְנַן: הַמּוֹכֵר פֵּירוֹת לַחֲבֵירוֹ, מָשַׁךְ וְלֹא מָדַד — קָנָה, מָדַד וְלֹא מָשַׁךְ — לֹא קָנָה. וְאִם הָיָה פִּקֵּחַ — שׂוֹכֵר אֶת מְקוֹמוֹ.

Traduction

The language of the Sages teaches about wealth, as we learned in a mishna (Bava Batra 84b): One who sells produce to another, if the buyer pulled the produce as an act of acquisition but did not measure it, he has acquired the produce. If he measured the produce but did not pull it, he has not acquired it. And if the buyer was perspicacious and wanted to ensure that the seller would not back out of the deal, he would rent the place where the produce was located, and he would thereby acquire the produce immediately from the time he measures it. This mishna teaches good counsel in money-related matters.

Rachi non traduit

אם היה פקח. זה שלוקח פירות הרבה ואין לו שהות למושכם אלא נתן מעות:

שוכר את מקומו. דהוי לה כי חצירו וחצירו קונה לו הרי אתה למד מכאן סחורה שלא יוכל המוכר לחזור הרי לך עושר למוד מלשון חכמים:

מַרְפֵּא, דִּתְנַן: לֹא יִלְעוֹס אָדָם חִטִּין וְיַנִּיחַ עַל גַּבֵּי מַכָּתוֹ בַּפֶּסַח, מִפְּנֵי שֶׁמַּחְמִיצוֹת.

Traduction

The language of the Sages teaches about healing, as we learned in a mishna (Pesaḥim 39b): A person should not chew wheat and then place it on his wound during Passover because the wheat will become leavened as a result. This comment of the Sages indicates that chewed wheat is beneficial for treating a wound.

Rachi non traduit

לא ילעוס כו'. למדת שהחטים הלעוסין יפה למכה:

תָּנוּ רַבָּנַן, בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ שֶׁל רַבִּי, אָמַר: לְבָנַי אֲנִי צָרִיךְ. נִכְנְסוּ בָּנָיו אֶצְלוֹ. אָמַר לָהֶם: הִזָּהֲרוּ בִּכְבוֹד אִמְּכֶם. נֵר יְהֵא דָּלוּק בִּמְקוֹמוֹ, שׁוּלְחָן יְהֵא עָרוּךְ בִּמְקוֹמוֹ, מִטָּה תְּהֵא מוּצַּעַת בִּמְקוֹמָהּ. יוֹסֵף חָפְנִי שִׁמְעוֹן אֶפְרָתִי הֵם שִׁמְּשׁוּנִי בְּחַיַּי, וְהֵם יְשַׁמְּשׁוּנִי בְּמוֹתִי.

Traduction

§ The Sages taught: At the time of the passing of Rabbi Yehuda HaNasi, he said: I need my sons. His sons entered his room. He said to them as a last will and testament: Be careful with the honor of your mother. He said further: My lamp should be lit in its usual place, my table should be set in its usual place, and the bed should be arranged in its usual place. Yosef Ḥeifani and Shimon Efrati; they served me during my lifetime and they will serve me in my death.

Rachi non traduit

נר יהא דלוק במקומו. אצל השולחן כמו בחיי דכל ע''ש היה בא לביתו משנפטר כדלקמן:

יוסף חפני. דמן חיפא:

הִזָּהֲרוּ בִּכְבוֹד אִמְּכֶם. דְּאוֹרָיְיתָא הִיא, דִּכְתִיב: ''כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ''! אֵשֶׁת אָב הֲוַאי.

Traduction

The Gemara clarifies the various requests that he made of his sons: Be careful with the honor of your mother. The Gemara asks: Why would he need to say this? After all, this is required by Torah law, as it is written: ''Honor your father and your mother'' (Exodus 20:11)? The Gemara answers: She was their father’s wife. She was not their mother, but their stepmother, and he therefore needed to caution them concerning her honor.

אֵשֶׁת אָב נָמֵי דְּאוֹרָיְיתָא הִיא, דְּתַנְיָא: ''כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ'', ''אֶת אָבִיךָ'' — זוֹ אֵשֶׁת אָבִיךָ, ''וְאֶת אִמֶּךָ'' — זוֹ בַּעַל אִמֶּךָ, וָיו יְתֵירָה — לְרַבּוֹת אֶת אָחִיךָ הַגָּדוֹל!

Traduction

The Gemara asks: Honoring a father’s wife is also required by Torah law, as it is taught in a baraita: Honor your father [et avikha] and your mother [ve’et immekha]. The preposition et in the phrase: Your father; this teaches that you must honor your father’s wife. Similarly, the preposition et in the phrase: And your mother; this teaches that you must honor your mother’s husband. And the extra letter vav, which is appended as a prefix in the phrase ''ve’et immekha'' is included in order to add your older brother to those who must be honored.

Rachi non traduit

את אביך. כל אתין רבויין:

וי''ו יתירה. דואת אמך:

הָנֵי מִילֵּי מֵחַיִּים, אֲבָל לְאַחַר מִיתָה לָא.

Traduction

The Gemara answers: This halakha, that one is obligated by Torah law to respect his father’s wife, applies only during his father’s lifetime. While the father is alive, out of respect for him, his wife must also be treated with respect. However, following his death, no, there is no longer any obligation to honor a stepmother. It was for this reason that Rabbi Yehuda HaNasi had to caution his sons in this matter.

Rachi non traduit

ה''מ. דחייב בכבוד אשת אביו בחיי אביו:

''נֵר יְהֵא דָּלוּק בִּמְקוֹמוֹ, שׁוּלְחָן יְהֵא עָרוּךְ בִּמְקוֹמוֹ, מִטָּה תְּהֵא מוּצַּעַת בִּמְקוֹמָהּ'', מַאי טַעְמָא? כֹּל בֵּי שִׁמְשֵׁי הֲוָה אָתֵי לְבֵיתֵיהּ.

Traduction

Rabbi Yehuda HaNasi commanded his sons: My lamp should be lit in its usual place, my table should be set in its usual place, and the bed should be arranged in its usual place. The Gemara asks: What is the reason he made these requests? The Gemara explains: Every Shabbat eve, even after his passing, Rabbi Yehuda HaNasi would come to his house as he had done during his lifetime, and he therefore wished for everything to be set up as usual.

Rachi non traduit

בי שמשי. ערב שבת ונראה בעיני לפי שבין השמשות שלו שגור בפי כל והכל חרידים אליו לגמור מלאכתן עד שלא תחשך קרו ליה בי שמשי:

הַהוּא בֵּי שִׁמְשָׁא אֲתַאי שִׁבָבְתָּא, קָא קָרְיָה אַבָּבָא, אֲמַרָה אַמְּתֵיהּ: שְׁתִיקוּ, דְּרַבִּי יָתֵיב. כֵּיוָן דִּשְׁמַע, שׁוּב לָא אֲתָא, שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא לַעַז עַל צַדִּיקִים הָרִאשׁוֹנִים.

Traduction

The Gemara relates the following incident: It happened on a certain Shabbat eve that a neighbor came by and called and knocked at the door. His maidservant said to her: Be quiet, for Rabbi Yehuda HaNasi is sitting. When he heard his maidservant reveal his presence to the neighbor, he did not come again, so as not to cast aspersions on earlier righteous individuals who did not appear to their families following their death.

Rachi non traduit

שלא להוציא לעז כו'. לומר לא צדיקים היו שלא היה להן רשות לבא לביתם כמו רבי:

''יוֹסֵף חָפְנִי שִׁמְעוֹן אֶפְרָתִי, הֵם שִׁמְּשׁוּנִי בְּחַיַּי וְהֵם יְשַׁמְּשׁוּנִי בְּמוֹתִי''. סְבוּר מִינָּה בְּהָדֵין עָלְמָא הוּא דְּקָאָמַר, כֵּיוָן דַּחֲזוֹ דְּקָדֵים עַרְסַיְיהוּ לְעַרְסֵיהּ, אָמְרִי: שְׁמַע מִינַּהּ לְהָהוּא עָלְמָא הוּא דְּקָאָמַר.

Traduction

The Gemara elaborates on Rabbi Yehuda HaNasi’s statement: Yosef Ḥeifani and Shimon Efrati, they served me during my lifetime and they will serve me in my death. It was understood from this statement that Rabbi Yehuda HaNasi was speaking of this world, that these two should serve him in his death and administer his burial. However, when they saw that their biers preceded his bier, i.e., they died before him, they said: Conclude from here that he was speaking of that world. They will attend to him in the World-to-Come.

Rachi non traduit

סבור מינה בהדין עלמא. שהיה מצוה שיתעסקו בקבורתו:

דקדים ערסייהו לערסי'. הם נקברו תחלה:

וְהַאי דַּאֲמַר הָכִי — דְּלָא לֵימְרוּ: מִילְּתָא הֲוַאי לְהוּ וְעַד הָאִידָּנָא נָמֵי זְכוּתוֹ דְּרַבִּי הוּא דְּאַהַנְיָא לְהוּ.

Traduction

And the reason he said this was so that people should not say: There was something wrong with them, and until now, too, it was the merit of Rabbi Yehuda HaNasi that benefited them and prevented them from dying due to their sins. Now that Rabbi Yehuda HaNasi is dying, his merit no longer protects them. Rabbi Yehuda HaNasi therefore clarified that the reason for their deaths was in order to enable them to escort him in death as in life.

Rachi non traduit

והאי דאמר הכי. שנזקק להודיע שימותו וישרתוהו:

דלא לימרו. אינשי עלייהו כשימותו מילתא דאיסורא הוה בהו שלא זכו להתעסק בו ואיגלאי מילתא דהאי דלא שכיבו בשני דרבי זכותיה דרבי אגנא עלייהו:

אָמַר לָהֶן: לְחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי צָרִיךְ. נִכְנְסוּ אֶצְלוֹ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, אָמַר לָהֶן: ''אַל תִּסְפְּדוּנִי בָּעֲיָירוֹת,

Traduction

§ Rabbi Yehuda HaNasi said further to his attendants: I need the Sages of Israel. The Sages of Israel entered his room. He said to them: Do not eulogize me in the small towns

Rachi non traduit

עיירות. גדולות על הכפרים וכרכין גדולים מהם: