1.
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל סָבַר כּוּתִים גֵּירֵי אֲרָיוֹת הֵן וְכֹהֲנִים _ _ _ בָּהֶם כֹּהֲנִים פְּסוּלִים הָיוּ שֶׁנֶּאֱמַר וְיַעֲשׂוּ לָהֶם מִקְצוֹתָם כֹּהֲנֵי בָמוֹת וְאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִן הַקּוֹצִים שֶׁבָּעָם וּמִשּׁוּם הָכִי פַּסְלִינְהוּ:
וְעַל
הַבְּחִירִים
תִהְיֶה
שֶׁנִּטְמְעוּ
2.
וּמִי סָבַר לַהּ רַבִּי אֶלְעָזָר כְּרַבִּי עֲקִיבָא וְהָאָמַר _ _ _ אֶלְעָזָר אַף עַל פִּי שֶׁנֶּחְלְקוּ בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִילֵּל בְּצָרוֹת מוֹדִים שֶׁאֵין מַמְזֵר אֶלָּא מִמִּי שֶׁאִיסּוּרוֹ אִיסּוּר עֶרְוָה וְעָנוּשׁ כָּרֵת:
לָהֶם
רַבִּי
הַבְּחִירִים
כִּי
3.
וְאִי _ _ _ דַּעְתָּךְ סָבַר לַהּ כְּרַבִּי עֲקִיבָא הַשְׁתָּא מַמְזֵר הָוֵי מִיפְסַל בְּבִיאָתוֹ מִיבַּעְיָא:
הַבְּחִירִים
סָלְקָא
מִיבַּעְיָא
יַעֲקֹב
4.
אֶלָּא כִּי אֲתָא רָבִין אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר זַבְדָּא אָמַר _ _ _ חֲנִינָא וְאָמְרִי לָהּ אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידֵּי אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי שָׁלֹשׁ מַחְלוֹקוֹת בַּדָּבָר:
רַבִּי
מָה
רָבִין
בַּדָּבָר
5.
וְרַבִּי עֲקִיבָא סָבַר כּוּתִים גֵּירֵי אֱמֶת הֵן וְכֹהֲנִים שֶׁנִּטְמְעוּ בָּהֶן כֹּהֲנִים כְּשֵׁרִים הָיוּ שֶׁנֶּאֱמַר וְיַעֲשׂוּ לָהֶם מִקְצוֹתָם כֹּהֲנֵי בָמוֹת וְאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן _ _ _ הַבְּחִירִים שֶׁבָּעָם וְאֶלָּא מִפְּנֵי מָה אֲסָרוּם מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ מְיַיבְּמִים אֶת הָאֲרוּסוֹת:
מִן
אֲתָא
הַוָּלָד
שֶׁבָּאוּ
1. בַּת ?
quatre-vingts.
n. pr.
n. pr.
1 - fille.
2 - âgée de.
3 - nom d'une mesure.
4 - בבת אחת : en une fois.
2 - âgée de.
3 - nom d'une mesure.
4 - בבת אחת : en une fois.
2. כֹּהֵן ?
maître de la période de rédaction du Talmud.
n. pr.
pitié, compassion.
1 - prêtre.
2 - chef, prince.
2 - chef, prince.
3. יִשְׁמָעֵאל ?
1 - grand.
2 - nombreux.
3 - maître, chef.
4 - capitale.
5 - assez, trop, beaucoup.
6 - longtemps.
7 - n. pr. (רַבָּה, מֵרַב ... ).
8 - combattre (רוּב).
2 - nombreux.
3 - maître, chef.
4 - capitale.
5 - assez, trop, beaucoup.
6 - longtemps.
7 - n. pr. (רַבָּה, מֵרַב ... ).
8 - combattre (רוּב).
pensées.
seconde fois.
n. pr.
4. ב.ע.ה. ?
paal
1 - questionner.
2 - vouloir, supplier, exiger.
3 - faire bouillir.
4 - détruire la récolte.
2 - vouloir, supplier, exiger.
3 - faire bouillir.
4 - détruire la récolte.
nifal
1 - fouillé.
2 - demandé.
3 - brouté.
2 - demandé.
3 - brouté.
hifil
détruire.
peal
1 - chercher.
2 - prier.
3 - vouloir.
4 - ouvrir largement.
2 - prier.
3 - vouloir.
4 - ouvrir largement.
pael
1 - rechercher.
2 - demander.
3 - désirer.
2 - demander.
3 - désirer.
hitpeel
1 - exiger.
2 - avoir besoin.
3 - être demandé.
2 - avoir besoin.
3 - être demandé.
hitpaal
être demandé.
piel
s'opposer.
hifil
dire, annoncer.
houfal
raconté, annoncé.
hitpael
s'opposer.
peal
1 - couler, se répandre.
2 - fouetter.
3 - tirer.
2 - fouetter.
3 - tirer.
afel
déclarer coupable de flagellation.
hitpeel
1 - s'allonger.
2 - être fouetté.
3 - mourir.
2 - être fouetté.
3 - mourir.
paal
1 - acheter, posséder.
2 - faire, former.
3 - קְנֵה : roseau.
4 - n. pr. (קָנָה, ...).
2 - faire, former.
3 - קְנֵה : roseau.
4 - n. pr. (קָנָה, ...).
nifal
acheté.
hifil
1 - faire acheter.
2 - établir pasteur ou agriculteur.
2 - établir pasteur ou agriculteur.
houfal
acquis.
peal
acheter.
paal
1 - transporté.
2 - vieillir.
2 - vieillir.
nifal
déplacé.
hifil
1 - transporter, enlever, partir.
2 - copier, transcrire, faire un recueil
2 - copier, transcrire, faire un recueil
houfal
copié, traduit.
peal
consumé.
hitpeel
vieillir.
5. מִשׁוּם ?
1 - fesses, haut de cuisse.
2 - six.
3 - n. pr.
4 - aussi : verbe שית (mettre).
2 - six.
3 - n. pr.
4 - aussi : verbe שית (mettre).
1 - étoile.
2 - planète.
3 - n. pr.
2 - planète.
3 - n. pr.
n. pr.
1 - à cause de.
2 - au nom de.
3 - entrant dans la catégorie de.
2 - au nom de.
3 - entrant dans la catégorie de.
Compléter le mot manquant
0 / 5
Retrouver la traduction
0 / 5
Score
0 / 10