Le texte Le vocabulaire Les révisions
Kidouchine
Daf 74a
וְנִיחְזֵי זוּזֵי מִמַּאן נָקֵט לָא צְרִיכָא דְּנָקֵט מִתַּרְוַיְיהוּ וְאָמַר חַד מִדַּעְתַּאי וְחַד בְּעַל כּוּרְחַי וְלָא יְדִיעַ הֵי מִדַּעְתּוֹ וְהֵי לֹא מִדַּעְתּוֹ
Traduction
The Gemara asks: And let us see from whom he took the money, as it will be obvious that he is the one who bought it. The Gemara answers: No, it is necessary to teach this halakha in a case where the seller took money from both of them, and he then said: One payment I accepted willingly, and one payment was given to me against my will, and it is not known which person gave him money in accordance with his will and which did so against his will. In that case, if the item is no longer in the seller’s possession, he is not deemed credible to testify to whom he sold it.
Rachi non traduit
וניחזי זוזי ממאן נקט. קא ס''ד שלא קיבל מעות אלא מאחד מהם הא ודאי מדכיר דכיר זוזי דמאן קביל:
ולא ידיע. אין ידוע לנו:
נֶאֱמָן דַּיָּין לוֹמַר לָזֶה זִכִּיתִי וְלָזֶה חִיַּיבְתִּי בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁבַּעֲלֵי דִינִים עוֹמְדִים לְפָנָיו אֲבָל אֵין בַּעֲלֵי דִינִים עוֹמְדִים לְפָנָיו אֵינוֹ נֶאֱמָן וְנִיחְזֵי זְכוּתָא מַאן נָקֵיט
Traduction
The Gemara cites the continuation of the baraita: Similarly, a judge is deemed credible to say: I found this person victorious in a civil case, and I found this one obligated to pay. In what case is this statement said? When the litigants are still standing before him. But if the litigants are not standing before him but have left, he is not deemed credible. The Gemara asks: And let us see who holds the writ of a favorable verdict. Why is there a need to rely on the statement of the judge?
Rachi non traduit
בזמן שבעלי דינין עומדין לפניו. רמיא עליה למדכר שעדיין לא יצאו משם משגמרו את דינם ואומר איש פלוני זכאי איש פלוני חייב שאין בעלי דינין עומדין לפניו תו לא רמיא עליה למידכר:
וניחזי זכותא מאן נקט. ביד איזהו מהם פסק דין של זכות:
לָא צְרִיכָא דִּקְרִיעַ זְכוּתַיְיהוּ וְנִיהְדַּר וְנִידַיְּינִינְהוּ בְּשׁוּדָא דְּדַיָּינֵי
Traduction
The Gemara answers: No, it is necessary to teach this halakha in a case where their writs of a favorable verdict have been torn up and cannot be examined. The Gemara asks: If so, then let him return and judge them again, and presumably the same verdict will be issued. The Gemara answers: It was a case of the judges’ discretion [shuda dedayyanei]. In certain cases, the verdict depends on the decision of the judges based solely on their sense of which litigant deserves to win. There is no guarantee that they will make the same decision the second time around.
Rachi non traduit
וניהדר ונידיינינהו. למה לי כולי האי למימר אינו נאמן מה לנו ולאמונתו נהדר הוא עצמו או אחר וידונם לפי טענותם:
בשודא דדייני. בדין שאינו תלוי בטעם אלא הכל בפיו של דיין כי ההיא דכתובות (דף פה:) דאמר נכסי לטוביה ואתו שני טוביה שניהם קרובים שניהם שכנים ואמרינן שודא דדייני למי שיתנדב לב הדיין לומר נראה לי שזה היה רגיל אצלו יותר לזה נתן וכיון שפסק כן אם בא לחזור אינו חוזר ולפיכך אין רוצין לחזור מדין שמא יטנו לבו לצד השני:
Tossefoth non traduit
שודא דדייני. פי' בקונטרס בדין שאין תלוי בטעם אלא הכל לפי ראות עיני הדיינין כי ההיא דכתובות (דף פה:) דההוא דאמר נכסיי לטוביה ואתו תרי טוביה שניהם קרובים שניהם שכנים ואמר שודא דדייני פירוש למי שמתנדב לב הדיין לומר שזה היה אוהבו יותר מזה לזה נתן וקשה לר''ת דאי בסברא תליא מילתא כדפי' בקונטרס אמאי לא אמרינן דנהדר ונידייניה דמסתמא לא יהפוך סברתו ראשונה ועוד פ''ק דגיטין (דף יד:) אמרינן הילך מנה לפלוני כו' תני חדא הלך ומצאו שמת יחזרו ליורשי המשלח ותניא אידך ליורשי מי שנשתלחו לו ומסיק כאן אמרו שודא עדיף והתם אי אפשר לפרש פי' הקונטרס לכך פר''ת שודא דדייני דכל מה שירצה הדיין לעשות יעשה דהפקר ב''ד היה הפקר ושודא לשון השלכה כמו רמה בים דמתרגמינן שדי בימא (שמות ט''ו:
א') וראיה לפר''ת מההיא דפ' מי שהיה נשוי (כתובות דף צד:) גבי שני שטרות שהיו ביום אחד אתו תרוייהו קמיה דרב ששת ואגבי רב ששת לחד מנייהו הדר אתו לקמיה דרב נחמן ואגבייה לאידך אתא קמיה דרב ששת אמר ליה מ''ט עבד מר הכי אמר ליה משום דקדים פי' שאחד מן השטרות נכתב בבקר והאחד בערב ואמר ליה אטו בירושלים יתבינן דכתבי שעי ואמר ליה ואת מאי דעתך אמר ליה שודא דדייני אמר ליה אנא נמי שודא דדייני אמר ליה אנא דיינא ומר לאו דיינא והשתא לפר''ת ניחא הא דקאמר אנא דיינא ומר לאו דיינא דצריך דיין קבוע לומר דהפקר ב''ד היה הפקר ורב נחמן היה דיין קבוע אבל לפי' הקונטרס דפי' דבסברא תליא מילתא מה לנו דיין קבוע פשיטא דסברת רב נחמן לא הוה עדיפא מסברת רב ששת:
אָמַר רַב נַחְמָן שְׁלֹשָׁה נֶאֱמָנִין עַל הַבְּכוֹר אֵלּוּ הֵן חַיָּה אָבִיו וְאִמּוֹ חַיָּה לְאַלְתַּר אִמּוֹ כָּל שִׁבְעָה אָבִיו לְעוֹלָם כִּדְתַנְיָא יַכִּיר יַכִּירֶנּוּ לַאֲחֵרִים
Traduction
The Gemara continues to discuss the credibility of various people with regard to a firstborn. Rav Naḥman says: Three are deemed credible with regard to stating that a child is a firstborn, and they are: A midwife, his father, and his mother. A midwife is deemed credible only immediately; his mother is deemed credible all of the first seven days after his birth; his father is deemed credible forever. As it is taught in a baraita: Expounding the verse: ''But he shall acknowledge the firstborn'' (Deuteronomy 21:17), the Sages said: The father shall acknowledge him to others. In other words, he is deemed credible to tell others that this is his firstborn.
Rachi non traduit
כל שבעה. שעדיין אין אביו מכיר בו שלא יצא מתחת ידי אמו ליכנס לברית מכאן ואילך מוטל על אביו להכירו כדכתיב יכיר:
מִכָּאן אָמַר רַבִּי יְהוּדָה נֶאֱמָן אָדָם לוֹמַר זֶה בְּנִי בְּכוֹר וּכְשֵׁם שֶׁנֶּאֱמָן לוֹמַר זֶה בְּנִי בְּכוֹר כָּךְ נֶאֱמָן לוֹמַר זֶה בֶּן גְּרוּשָׁה וְזֶה בֶּן חֲלוּצָה וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵינוֹ נֶאֱמָן
Traduction
From here, Rabbi Yehuda said: A person is deemed credible to say: This is my firstborn son. And just as he is deemed credible to say: This is my firstborn son, so too, if he is a priest he is deemed credible to say about his son: This is a son of a divorced woman, or: This is a son of a ḥalutza. And the Rabbis say: As far as these latter claims are concerned, he is not deemed credible. He is deemed credible to state only which son is his firstborn.
Rachi non traduit
וחכמים אומרים אינו נאמן. אבן גרושה וחלוצה הוא דפליגי:
Tossefoth non traduit
כשם שאדם נאמן לומר זה בני בכור כך נאמן לומר זה בני בן גרושה וחלוצה. וא''ת מנ''ל לר' יהודה הא דנאמן לומר זה בני בן גרושה וחלוצה בשלמא זה בני בכור דין הוא שיהא נאמן עליו משום דהוי טוב לולד שע''י כן יטול פי שנים אבל לפוסלו אמאי נאמן וי''ל דהא דנאמן לומר זה בני בכור מיירי בתינוק בין הבנים דאומר על קטן שבבניו שזה בכור ואפ''ה נאמן ואע''ג שע''י שהוא מעיד על זה שהוא בכור מחזיק את הגדולים לממזרים ורבינו אליהו מפרש דהיינו טעמא דנאמן משום דכתיב כי את הבכור בן השנואה יכיר ואמרינן לעיל (קידושין דף סח.) שנואה בנישואיה כלומר שהיא בלאו וקאי יכיר אתרוייהו יכיר שהוא בכור ויכיר שהוא בן גרושה וחלוצה דשנואה בנישואיה וכן מצאתי בירושלמי [והא דקאמר כשם כו' משום דפשטיה דקרא משמע דקאי טפי אהכרת בכור. ת''י]:
אַבָּא שָׁאוּל הָיָה קוֹרֵא לַשְּׁתוּקִי בְּדוּקִי מַאי בְּדוּקִי אִילֵימָא שֶׁבּוֹדְקִין אֶת אִמּוֹ וְאוֹמֶרֶת לְכָשֵׁר נִבְעַלְתִּי נֶאֱמֶנֶת כְּמַאן כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל תְּנֵינָא חֲדָא זִימְנָא דִּתְנַן הָיְתָה מְעוּבֶּרֶת וְאָמְרוּ לָהּ מָה טִיבוֹ שֶׁל עוּבָּר זֶה אָמְרָה לָהֶם מֵאִישׁ פְּלוֹנִי וְכֹהֵן הוּא רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמְרִים נֶאֱמֶנֶת וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר לֹא מִפִּיהָ אָנוּ חַיִּין וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל הֲלָכָה כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל
Traduction
§ The mishna teaches that Abba Shaul would call a shetuki by the label of beduki. The Gemara asks: What is the meaning of beduki? If we say that they examine [bodekin] his mother, and if she says: I engaged in sexual intercourse with a man of unflawed lineage, in which case she is deemed credible, then with whose opinion does this halakha accord? With that of Rabban Gamliel. But we already learned this on another occasion, as we learned in a mishna (Ketubot 13a): If an unmarried woman was pregnant, and they said to her: What is the status of this fetus, and she said to them: It is from so-and-so, and he is a priest, then Rabban Gamliel and Rabbi Eliezer say: She is deemed credible, and Rabbi Yehoshua says: We don’t live from, i.e., we don’t rely on, the words of her mouth, and she is not trusted. And Rav Yehuda says that Shmuel says: The halakha is in accordance with the opinion of Rabban Gamliel. What, then, did Abba Shaul add beyond what was taught in that mishna?
Rachi non traduit
שבודקין את אמו ונאמנת כמאן כרבן גמליאל. בתמיה למה ליה לרבי למיתנייה לפלוגתא בתרי דוכתי ליתני הא דאבא שאול התם וכן היה אבא שאול אומר כדבריו:
וכהן הוא. כלומר מיוחס הוא:
חֲדָא לְהַכְשִׁיר בָּהּ וַחֲדָא לְהַכְשִׁיר בְּבִתָּהּ הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר לְדִבְרֵי הַמַּכְשִׁיר בָּהּ פּוֹסֵל בְּבִתָּהּ
Traduction
The Gemara answers: Abba Shaul’s statement that the woman is deemed credible when she states that the father of the child was of unflawed lineage is nevertheless necessary. One halakha was stated in order to render her fit to marry a priest, and one halakha was stated to render her daughter fit to marry a priest as well. The Gemara asks: This works out well according to the one who says: According to the statement of the one who deems her fit to marry a priest, he nevertheless deems her daughter unfit, as her credibility does not extend to her daughter, who never had a presumptive status of unflawed lineage. Abba Shaul therefore presents a novel ruling, that if she claims to have engaged in intercourse with a man of unflawed lineage, she is deemed credible even with regard to the status of her daughter.
Rachi non traduit
חדא להכשיר בה. ר''ג דלא האמינה אלא לעצמה שלא נתחללה מן התרומה אבל לא להכשיר אותו עובר שאם בת היא לא תינשא לכהן אבא שאול מכשיר אף בבתה דהא מתניתין אף בולד קאי שהוא שתוקי:
הניחא למאן דאמר כו'. בפ''ק דכתובות (דף יג:):
אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר לְדִבְרֵי הַמַּכְשִׁיר בָּהּ מַכְשִׁיר בְּבִתָּהּ אַבָּא שָׁאוּל מַאי אֲתָא לְאַשְׁמוֹעִינַן
Traduction
But according to the one who says: According to the statement of the one who deems her fit to marry a priest, he deems her daughter fit to do so as well, what is Abba Shaul coming to teach us?
דְּאַבָּא שָׁאוּל עֲדִיפָא מִדְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל דְּאִי מֵהָתָם הֲוָה אָמֵינָא הָתָם דְּרוֹב כְּשֵׁרִין אֶצְלָהּ אֲבָל הֵיכָא דְּרוֹב פְּסוּלִין אֶצְלָהּ אֵימָא לָא צְרִיכָא אָמַר רָבָא הֲלָכָה כְּאַבָּא שָׁאוּל
Traduction
The Gemara answers: The statement of Abba Shaul is preferable and is more far-reaching than that of Rabban Gamliel, as, if the halakha were learned only from there, the case of an unmarried woman, I would say: There it is a case when most are fit with regard to her, as it is permitted for most people to engage in intercourse with a single woman. But in a circumstance where most are unfit with regard to her, e.g., if she was betrothed and claimed that the man betrothed to her was the father, you might say this: She is not deemed credible when she claims to have engaged in intercourse with a man that would result in the child being of unflawed lineage, as only a small minority of people, i.e., her betrothed, would not render the child unfit, while the rest of the people in the world would render him unfit. Therefore, Abba Shaul’s halakha was necessary in order to include that case. Rava says: The halakha is in accordance with the statement of Abba Shaul.
Rachi non traduit
דאי מהתם ה''א הני מילי היכא דרוב כשרים אצלה. כגון פנויה ורוב העיר משיאין לכהונה אבל היכא דרוב פסולין אצלה כגון ארוסה והיא אומרת מן הארוס הוא או פנויה ואין רוב העיר משיאין לכהונה:
Tossefoth non traduit
אי מהתם ה''א ה''מ היכא דרוב כשרים אצלה. כגון פנויה ורוב העיר משיאין לכהונה וא''ת אמאי לא פריך למאן דאמר (כתובות דף יג:) דמאן דמכשיר מכשיר אפי' ברוב פסולין אצלה מאי אתא אבא שאול לאשמועינן הוה ליה למיתני מילתא דאבא שאול גבי האי מילתא דרבן גמליאל דכתובות (שם.) כדפריך בסמוך למ''ד לדברי המכשיר בה מכשיר בבתה וי''ל דמתני' דהתם לא אשמעינן רבן גמליאל מידי אפי' ברוב פסולין כי אם מברייתא דמייתי התם זו עדות שהאשה כשירה לה כו' ולכך איצטריך לאשמועינן הכא מילתא דאבא שאול אלא לדברי המכשיר בה מכשיר בבתה שמעינן שפיר ממשנה דהתם מדקתני ראוה מדברת והיתה מעוברת חד להכשיר בה וחד להכשיר בבתה כדאיתא התם:
מַתְנִי' כָּל הָאֲסוּרִין לָבֹא בַּקָּהָל מוּתָּרִים לָבֹא זֶה בָּזֶה רַבִּי יְהוּדָה אוֹסֵר
Traduction
MISHNA: All those for whom it is prohibited to enter into the congregation, i.e., to marry a Jew of unflawed lineage, are permitted to marry into each other’s families. Rabbi Yehuda prohibits them from marrying anyone other than those who share their specific flaw.
Rachi non traduit
מתני' כל האסורין לבא בקהל מותרין לבא זה בזה. כגון ממזרי בשתוקי ואע''ג שזה ודאי וזה ספק ואיכא למימר שמא כשר הוא אפ''ה שרי כדילפינן לעיל (קידושין דף עג.) בקהל ודאי לא יבא אבל בקהל ספק יבא ובגמרא פריך הא תנא ליה רישא:
ורבי יהודה אוסר. בגמרא מפרש לה:
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר וַדָּאָן בְּוַדָּאָן מוּתָּר וַדָּאָן בִּסְפֵיקָן וּסְפֵיקָן בְּוַדָּאָן וּסְפֵיקָן בִּסְפֵיקָן אָסוּר וְאֵלּוּ הֵן הַסְּפֵיקוֹת שְׁתוּקִי אֲסוּפִי וְכוּתִי
Traduction
Rabbi Eliezer says: It is permitted for those with definite flaws to marry with those with definite flaws. For example, it is permitted for mamzerim and Gibeonites to marry each other. By contrast, it is prohibited for those with definite flaws, such as mamzerim, to marry with those whose flaws result from an uncertainty, such as a child of unknown paternity [shetuki] and a foundling; and it is prohibited for those whose flaws result from an uncertainty to marry with those with definite flaws; and it is prohibited for those whose flaws result from an uncertainty to marry with those whose flaws result from an uncertainty, such as a shetuki and a female shetuki. And these are the ones whose flaws result from an uncertainty: A shetuki, a foundling, and a Samaritan.
Rachi non traduit
ודאן בודאן מותר. כגון ממזרים בנתינים:
ודאן בספיקן. כגון ממזרי ונתיני בשתוקי ואסופי:
ספיקן בודאן. שתוקי ואסופי בממזרי ונתיני:
ספיקן בספיקן. שתוקי בשתוקית אסופי באסופית אסופי בשתוקית:
אסור. שמא זה כשר וזה פסול:
וכותי. בגמ' מפרש מאי ספיקייהו וכותים אותם שהושיב סנחריב בערי שומרון כדכתיב (מלכים ב י''ז:כ''ד) ויבא מלך אשור (אנשים מספרויים) ומכותה וגו' ועל שם שהביאם מכותה נקראו כותים ונתגיירו מאימת האריות כדכתיב (שם) וישלח (בם את) האריות וגו' וכולה עניניה במלכים:
גְּמָ' מַאי כָּל הָאֲסוּרִין לָבֹא בַּקָּהָל אִילֵימָא מַמְזֵירֵי וּנְתִינֵי שְׁתוּקֵי וַאֲסוּפֵי הָא תְּנָא לֵיהּ רֵישָׁא מַמְזֵירֵי וּנְתִינֵי שְׁתוּקֵי וַאֲסוּפֵי מוּתָּרִים לָבֹא זֶה בָּזֶה
Traduction
GEMARA: What is the meaning of: All those for whom it is prohibited to enter into the congregation? If we say mamzerim and Gibeonites, shetukim, and foundlings, wasn’t it already taught in the first clause of the first mishna of the chapter that with regard to mamzerim and Gibeonites, shetukim, and foundlings, it is permitted for men and women in these categories to marry into each other’s families?
וְתוּ רַבִּי יְהוּדָה אוֹסֵר אַהֵיָיא אִילֵּימָא אַוַּדָּאָן בִּסְפֵיקָן הָא מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר וַדָּאָן בְּוַדָּאָן מוּתָּר וַדָּאָן בִּסְפֵיקָן וּסְפֵיקָן בִּסְפֵיקָן אָסוּר מִכְּלָל דְּרַבִּי יְהוּדָה לָא סְבִירָא לֵיהּ
Traduction
And furthermore, to which case in the mishna here is it referring when it states: Rabbi Yehuda prohibits them? If we say it is referring to those with definite flaws marrying with those whose flaws result from an uncertainty, and it is teaching that Rabbi Yehuda prohibits them from marrying each other, this is difficult. But from the fact that it teaches in the latter clause that Rabbi Eliezer says: It is permitted for those with definite flaws to marry with those with definite flaws; by contrast, it is prohibited for those with definite flaws to marry with those whose flaws result from an uncertainty, and it is prohibited for those whose flaws result from an uncertainty to marry with those with definite flaws, and it is prohibited for those whose flaws result from an uncertainty to marry with those whose flaws result from an uncertainty; then by inference, it is clear that Rabbi Yehuda does not maintain this opinion.
וְכִי תֵּימָא רַבִּי יְהוּדָה אוֹסֵר אַגֵּר בְּמַמְזֶרֶת מִידֵּי גֵּר בְּמַמְזֶרֶת קָתָנֵי כָּל הָאֲסוּרִין לָבֹא בַּקָּהָל קָתָנֵי
Traduction
And if you would say that when Rabbi Yehuda prohibits those with flawed lineage from marrying each other, he is referring to the prohibition against a convert marrying with a mamzeret, does the mishna teach the halakha of a convert marrying with a mamzeret? It teaches: All those for whom it is prohibited to enter into the congregation, which does not include a convert.
Rachi non traduit
גמ' וכי תימא ר' יהודה אוסר אגר בממזרת. דשמעינן ליה דאמר הכי לעיל (קידושין דף עב.) רבי יהודה אומר גר לא ישא ממזרת ובמידי אחרינא לא שמעינן דפליג לענין יוחסין:
מידי גר בממזרת קתני. לעיל דאתי רבי יהודה לאפלוגי עליה:
כל האסורין לבא בקהל. וגר לאו מן האסורין הוא:
אָמַר רַב יְהוּדָה
Traduction
Rav Yehuda says:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source