Vayedaber

Simple Havroutah

Kidouchine

Daf 5a

וּמִנַּיִן שֶׁאַף בִּשְׁטָר וְדִין הוּא וּמָה כֶּסֶף שֶׁאֵין מוֹצִיא מַכְנִיס שְׁטָר שֶׁמּוֹצִיא אֵינוֹ דִּין שֶׁמַּכְנִיס

Traduction

The baraita continues to discuss the modes of betrothal: And from where is it derived that a woman can be acquired even by means of a document? The Gemara answers: This is a logical derivation, made by an a fortiori inference: And if money, which does not release a woman from her husband, nevertheless can bring her into a husband’s domain by betrothal, is it not logical that a document, which releases a woman from her husband in the form of a bill of divorce, can bring her into a husband’s domain by betrothal?

Tossefoth non traduit

ומניין שאף בשטר. ומק''ו דאמה העבריה שאין נקנית בביאה ונקנית בשטר ליכא למימר חדא משום דאמה גופה מדאיתקש לאחרת נפקא לן לקמן (קידושין דף טז.) ואפילו לרב חסדא דיליף לה מלא תצא כצאת העבדים אבל נקנית היא בקנין העבדים איכא למיפרך כדלעיל שכן יוצאה בכסף ועוד דכיון דלרב חסדא אב כותבו ליכא למילף באשה שאינה נקנית בזה הענין שהבעל כותבו:

מָה לְכֶסֶף שֶׁכֵּן פּוֹדִין בּוֹ הֶקְדֵּשׁ וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי תֹּאמַר שְׁטָר שֶׁאֵין פּוֹדִין בּוֹ הֶקְדֵּשׁ וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי דִּכְתִיב וְנָתַן הַכֶּסֶף וְקָם לוֹ

Traduction

The Gemara refutes this claim: What is unique about money is that it can effect acquisition in many contexts, as one can redeem with it consecrated property and second tithe. Will you say that the same also applies to a document, with which one cannot redeem consecrated property and second tithe? The proof that one may redeem consecrated property only by means of money is that it is written: ''And he will give the money and it will be assured to him'' (see Leviticus 27:19). Consequently, this halakha cannot be derived by logical reasoning.

Rachi non traduit

שטר שאין פודין בו הקדשות. אם כתב לגזבר שטר על מעות פדיון הקדש אין הקדישו פדוי דבעינן ונתן הכסף וקם לו:

Tossefoth non traduit

שכן פודין בו הקדשות ומעשר. וא''ת כל זה אשים בק''ו ומה כסף שאע''פ שפודין בו הקדש ומעשר ואינו מוציא ואפ''ה מכניס שטר שאע''פ שאין פודין בו הקדש מוציא אינו דין שיכניס י''ל דחומרא הכתובה בפסוק אין להכניס בק''ו דודאי חומרא של סברא ניתנה להשים בק''ו אבל הכתובה יש לנו לומר שהיא הגורמת מעלה וא''ת ונימא ק''ו מקרקעות שאינן מוציאות אפ''ה מכניסות פי' דאדם יכול לקדש אשה בקרקע ואינה מתגרשת בקרקע והתם ליכא למיפרך שכן פודין בו הקדש וי''ל דאיכא למיפרך מה לקרקע שכן קונין מטלטלין אגבן תאמר בשטר וא''ת מטלטלין יוכיחו שאין קונין אגבן ואינן מוציאות ומכניסות אף אני אביא שטר וי''ל מה למטלטלין שכן פודין בו הקדש:

אָמַר קְרָא וְיָצְאָה וְהָיְתָה מַקִּישׁ הֲוָיָה לִיצִיאָה מָה יְצִיאָה בִּשְׁטָר אַף הֲוָיָה נָמֵי בִּשְׁטָר וְאַקֵּישׁ נָמֵי יְצִיאָה לַהֲוָיָה מָה הֲוָיָה בַּכֶּסֶף אַף יְצִיאָה בְּכֶסֶף

Traduction

Therefore, the verse states: ''And she leaves his house and goes and becomes another man’s wife'' (Deuteronomy 24:2). This verse juxtaposes becoming, i.e., betrothal, to leaving, i.e., divorce. Just as leaving is performed through a document, i.e., a bill of divorce, so too, becoming can be performed through a document. The Gemara asks: And let one also juxtapose leaving to becoming, in the opposite direction: Just as becoming is performed through money, so too, leaving can be effected through money.

Tossefoth non traduit

מה הויה בכסף אף יציאתה בכסף. ולענין ביאה ליכא למימר מה הויה בביאה אף יציאתה בביאה שלהתרחק ממנה הוא מגרשה ועוד משום שמצא בה ערות דבר רגיל לגרשה ואז יש לו לפרוש:

אָמַר אַבָּיֵי יֹאמְרוּ כֶּסֶף מַכְנִיס כֶּסֶף מוֹצִיא סָנֵיגוֹר יֵעָשֶׂה קָטֵיגוֹר אִי הָכִי שְׁטָר נָמֵי יֹאמְרוּ שְׁטָר מוֹצִיא שְׁטָר מַכְנִיס קָטֵיגוֹר יֵעָשֶׂה סָנֵיגוֹר

Traduction

Abaye says: If so, people will say: Money brings in and money releases; if so, can an advocate [saneigor] become a prosecutor [kateigor]? It is improper for the same mode that draws man and woman together to be used for the termination of their relationship. The Gemara asks: If so, then with regard to a document too, they will say: A document brings in and a document releases; if so, can a prosecutor become an advocate?

Tossefoth non traduit

סניגור יעשה קטיגור. וא''ת א''כ היכי קאמר לעיל מה לאמה העבריה שכן יוצאה בכסף ודין הוא שתהא נקנית בכסף אדרבה גריעותא דאין קטיגור נעשה סניגור וי''ל דבאמה העבריה ליכא למימר הכי לפי שמתחלה שאביה מוכרה לשפחות הוא מקבל הכסף מן האדון א''כ כשהוא רוצה לפדותה דין הוא שיקבל האדון הכסף אבל איש שמקדש אשה הכל בא על ידו בין הקידושין בין הגירושין והתם שייך למיפרך יאמרו כסף מכניס וכו':

מִילֵּי דְּהַאי שְׁטָרָא לְחוֹד וּמִילֵּי דְּהַאי שְׁטָרָא לְחוֹד הָכָא נָמֵי הַאי כַּסְפָּא לְחוֹד וְהַאי כַּסְפָּא לְחוֹד טִיבְעָא מִיהָא חַד הוּא

Traduction

The Gemara answers: The words of this betrothal document are discrete, i.e., distinct, and the words of this divorce document are discrete, i.e., the two documents differ in content. The Gemara asks: Here too, this money is discrete and this money is discrete, as one coin is for the betrothal and a different coin is used for the divorce. The Gemara answers: In any event, the coin itself is one, i.e., there is no noticeable difference between the coin used for betrothal and one that would be used for divorce. The same cannot be said with regard to documents, as particular texts serve specific purposes, and the same document could not be used for both betrothal and divorce.

Rachi non traduit

האי שטרא לחוד והאי שטרא לחוד. בזה כתוב לשון כניסה וזה מפורש לשון יציאה:

האי כספא לחוד. כשהוא נותנו מפרש על מנת מה הוא נותנו:

חד הוא. אינו נזכר בתוכו אם להוציא אם להכניס:

רָבָא אָמַר אָמַר קְרָא וְכָתַב לָהּ בִּכְתִיבָה מִתְגָּרֶשֶׁת וְאֵינָהּ מִתְגָּרֶשֶׁת בְּכֶסֶף וְאֵימָא בִּכְתִיבָה מִתְגָּרֶשֶׁת וְאֵינָהּ מִתְקַדֶּשֶׁת בִּכְתִיבָה הָא כְּתִיב וְיָצְאָה וְהָיְתָה מַקִּישׁ וְכוּ'

Traduction

Rava said: The halakha that a woman cannot be divorced by means of money is derived from a different source. The verse states: ''And he writes her a scroll of severance'' (Deuteronomy 24:3). This indicates that a woman is divorced only through writing and she is not divorced through money. The Gemara asks: But as this point is not stated explicitly and is inferred from the verse, one can instead say the following interpretation: She is divorced through writing, and she is not betrothed through writing. The Gemara rejects this suggestion. It is written: ''And she leaves and becomes'' (Deuteronomy 24:2), which juxtaposes betrothal to divorce, indicating that betrothal can be effected with a document.

וּמָה רָאִיתָ מִסְתַּבְּרָא קָאֵי בְּגֵירוּשִׁין מְמַעֵט גֵּירוּשִׁין קָאֵי בְּגֵירוּשִׁין וּמְמַעֵט קִידּוּשִׁין

Traduction

The Gemara asks: And what did you see that you interpreted the verses in this manner? One can say the reverse, that the juxtaposition between betrothal and divorce teaches that in both cases money is effective, while the verse: ''And he writes her,'' means that she can be divorced but not betrothed through writing. The Gemara answers: It stands to reason that when the verse is referring to divorce it excludes a different mode of divorce. Would a verse be referring to divorce and exclude a mode of betrothal?

Rachi non traduit

קאי בגירושין וממעט קידושין. בתמיה:

Tossefoth non traduit

קאי בגירושין ממעט גירושין. ואין סברא לומר קאי בכתיבה וממעט בכתיבה דפשטא דקרא משמע שבא לומר דוקא בכתיבה דקאמר אם לא תמצא חן בעיניו וכתב לה משמע דוקא בזה הענין:

וּלְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי דְּאַפֵּיק לֵיהּ לְהַאי קְרָא לִדְרָשָׁא אַחֲרִינָא שֶׁאֵינָהּ מִתְגָּרֶשֶׁת בְּכֶסֶף מְנָא לֵיהּ אָמַר קְרָא סֵפֶר כְּרִיתֻת סֵפֶר כּוֹרְתָהּ וְאֵין דָּבָר אַחֵר כּוֹרְתָהּ

Traduction

The Gemara asks: And according to the opinion of Rabbi Yosei HaGelili, who derives a different exposition from this verse, from where does he derive that a woman cannot be divorced through money? The Gemara answers that the verse states: ''A scroll of severance,'' which teaches: A scroll, i.e., a written document, severs her from her husband, and nothing else severs her from him.

Rachi non traduit

ולר' יוסי הגלילי דמפיק ליה להאי וכתב לדרשא אחרינא. בפ''ב דגיטין (דף כא:):

וְרַבָּנַן הַאי כְּרִיתֻת מַאי עָבְדִי לֵיהּ מִיבְּעֵי לֵיהּ לְדָבָר הַכּוֹרֵת בֵּינוֹ לְבֵינָהּ

Traduction

The Gemara asks: And with regard to the Rabbis, who disagree with Rabbi Yosei HaGelili, what do they do with this verse: ''A scroll of severance''? How do they interpret it? The Gemara answers: They require it for the halakha that a document of divorce must be a matter that entirely severs him from her. The text of the bill of divorce must completely terminate the relationship between them.

Rachi non traduit

לדבר הכורת. שיהא הספר מבדילן ולא שיהא בו תנאי האוגדן:

כִּדְתַנְיָא הֲרֵי זֶה גִּיטֵּיךְ עַל מְנָת שֶׁלֹּא תִּשְׁתִּי יַיִן עַל מְנָת שֶׁלֹּא תֵּלְכִי לְבֵית אָבִיךְ לְעוֹלָם אֵין זֶה כְּרִיתוּת כָּל שְׁלֹשִׁים יוֹם הֲרֵי זֶה כְּרִיתוּת

Traduction

This is as it is taught in a baraita (Tosefta, Gittin 5:12) that if a husband says to his wife: This is your bill of divorce on the condition that you will not ever drink wine, or: On the condition that you will never go to your father’s house, that is not an act of severance, as she remains restricted by him indefinitely. If he stipulates that she may not do so for thirty days, that is an act of severance. The Rabbis derive from the term severance that any indefinite condition prevents the divorce from taking effect.

Rachi non traduit

אין זה כריתות. שכל ימיה היא נאגדת בו לקיים תנאי זה מחמתו:

הרי זה כריתות. אפילו מיד דהיא תקיים תנאו ותלך שאפשר דברים הללו לבא לידי הבדלה:

Tossefoth non traduit

על מנת שלא תלכי לבית אביך לעולם אין זה גט. פירש בקונטרס שכל ימיה נאגדת לקיים תנאי זה מחמתו וא''ת אמאי לא אמר דהוי גט שהרי אם מת אביה יכולה היא ליכנס לבית ושוב אינה נאגדת בו דלאחר מיתת אביה לא חשיב בית אביה כדאמרינן בנדרים (דף מו.) קונם לביתך שאיני נכנס מת או מכרו מותר וי''ל דבית אביה קרוים כל יוצאי חלציו של אביה אע''ג שמת כדכתיב (בראשית ל''ח:
י''א) גבי תמר שבי אלמנה בית אביך אע''פ שמת אביה כדמוכחי קראי:

וְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי מִכָּרֵת כְּרִיתֻת קָא נָפְקָא לֵיהּ וְרַבָּנַן כָּרֵת כְּרִיתֻת לָא מַשְׁמַע לְהוּ

Traduction

The Gemara asks: And Rabbi Yosei HaGelili, from where does he derive this requirement that a bill of divorce must completely sever the ties between husband and wife? The Gemara answers that he derives it from the fact that the verse does not utilize the basic form of the word severance, i.e., karet, but rather its conjugate, keritut. This indicates an additional principle that is derived from the term. The Gemara asks: And what do the other Sages derive from the seemingly superfluous use of this word? The Gemara answers: They do not interpret the distinction between karet and keritut.

Rachi non traduit

מכרת כריתות. דהוה מצי למיכתב ספר כרת דמשמע ספר כורתה והך דרשא אחריתי מייתורא דלישנא:

Tossefoth non traduit

ורבי יוסי הגלילי מכרת כריתות נפקא. תימה דבפרק המגרש (גיטין ד' פג:) קאמר על רבנן דר''א בן עזריה כרת כריתות לא דרשי ור' יוסי הגלילי בכלל דרבנן והכא אמר דר' יוסי הגלילי דרש כרת כריתות וי''ל דלא קאמר לא משמע להו אלא דלא דרשי פירוש לההוא דרשא דהתם דמיבעי להו לדרשא דהכא:

חֲדָא מֵחֲדָא לָא אָתְיָא תֵּיתֵי חֲדָא מִתַּרְתֵּי הֵי תֵּיתֵי לָא לִיכְתּוֹב רַחֲמָנָא בִּשְׁטָר וְתֵיתֵי מֵהָנָךְ מָה לְהָנָךְ שֶׁכֵּן הֲנָאָתָן מְרוּבָּה

Traduction

§ The Gemara asks: It has been shown that one mode of betrothal cannot be derived from another mode of betrothal, as explained in the baraita, but why not let one be derived from the other two methods? The Gemara answers: This is not possible, as, which method will be derived from the others? If you say: Let the Merciful One not write that a woman can be betrothed through a document, and one can derive this mode of acquisition from these modes of acquisition, i.e., intercourse and money, this claim can be refuted. What is unique about these other modes is that their benefit is great, relative to a document, as a woman experiences no enjoyment upon receiving a document.

Rachi non traduit

חדא מחדא לא אתיא כו'. הכי קשיא ליה האי תנא דלעיל דפריך בכולהו והלא דין הוא והדר דלא אתו מדינא ואצרכיה קרא למה לי קרא בכולהו נהי דחדא מחדא לא אתיא תיתי חדא מתרתי במה מצינו בהצד השוה שבהן שקונין בעלמא וקונין כאן אף אני אביא את השלישי שהרי כולם קונים במקום אחר כסף ושטר קונה באמה העבריה כדלקמן (קידושין דף יד:) ביאה קונה ביבמה:

כסף וביאה הנאתן מרובה. אבל שטר אירוסין אין בו לה שום הנאה שהרי אין כתוב בו אלא הרי את מקודשת לי:

לָא נִיכְתּוֹב רַחֲמָנָא בְּבִיאָה וְתֵיתֵי מֵהָנָךְ מָה לְהָנָךְ שֶׁכֵּן קִנְיָנָן מְרוּבֶּה

Traduction

And if you say: Let the Merciful One not write that a woman can be acquired through sexual intercourse, and one can derive this mode from these modes of acquisition, i.e., money and a document, this too is not possible, as, what is unique about these modes of betrothal is that their acquisition is great. In other words, these modes of acquisition apply in many other situations. Therefore, one cannot derive the unusual acquisition of sexual intercourse from these methods.

Rachi non traduit

קנינן מרובה. שקונין קרקעות ועבדים:

לָא נִיכְתּוֹב רַחֲמָנָא בְּכֶסֶף וְתֵיתֵי מֵהָנָךְ מָה לְהָנָךְ שֶׁכֵּן יֶשְׁנָן בְּעַל כָּרְחָהּ

Traduction

If you say: Let the Merciful One not write that a woman can be acquired through money, and one can derive this mode from these other modes of acquisition, this is also not possible, as what is unique about these is that they apply against her will. A yavam acquires a yevama through intercourse even against her will, while a document releases a woman from marriage without her consent in the case of a bill of divorce.

Rachi non traduit

בע''כ. ביאה קונה ביבמה בע''כ דנפקא לן ביבמות (דף נד.) מויבמה וכן שטר מוציא את האשה בע''כ מבעלה:

Tossefoth non traduit

שכן ישנן בעל כרחה. פי' בקונטרס ביאה ביבמה שטר בגרושין כסף באמה העבריה וקשה לרבינו תם אם זה חשוב בעל כרחה מה שהאב מוכר את בתו בעל כרחה א''כ מאי קאמר רב הונא לקמיה כסף באישות מיהא לא אשכחן בע''כ הלא האב מקדש בתו קטנה בכסף בע''כ ואומר רבינו תם כיון דאב במקום בתו קאי אין זה חשוב בע''כ כיון שהוא מדעתו של אב וא''ת א''כ היכי קאמר כסף נמי איתא באמה העבריה בע''כ הרי אב מוכרה מדעתו וי''ל דהכי פריך כסף איתא באמה בע''כ כגון שהאדון מייעד את העבריה בכסף מקנתה בע''כ של אב ובע''כ של בת דהא דאמר לקמן (קידושין דף יט.) אשר לא יעדה שצריך לייעדה לא שצריך לעשות מרצונה אלא שצריך להודיעה שלשם קידושין מייעדה ואע''ג דאמר לקמן באישות מיהא לא אשכחנא ובכי האי גוונא שמייעד הוי אישות מ''מ בתחילה לא בא הכסף בשביל אישות ויש מיישבים פי' הקונטרס דודאי זה קרוי בעל כרחה מכירה של אמה העבריה שחוב הוא לה ואם היתה בת דעת לא היתה מתרצית אבל קידושי קטנה לאו חוב הוא לה כמו מכירה וסופה עומדת לינשא אם היתה בת דעת היתה מתרצית ולא חשיב על כרחה:

וְכִי תֵּימָא כֶּסֶף נָמֵי בְּעַל כָּרְחָהּ בְּאָמָה הָעִבְרִיָּה בְּאִישׁוּת מִיהָא לָא אַשְׁכְּחַן

Traduction

And if you would say that money also applies against her will, in the case of a Hebrew maidservant, whose father can sell her to a master without her consent, enabling one to therefore derive from the other two modes of acquisition, i.e., intercourse and a document, that a woman can be acquired through money, this opinion can be refuted as well: In any event, with regard to marriage, we do not find a case in which a woman can be acquired through money against her will. Consequently, none of these modes of acquisition can be derived from any of the others.

Rachi non traduit

באמה העבריה בע''כ. שאביה מוכרה שלא מדעתה:

אָמַר רַב הוּנָא חוּפָּה קוֹנָה מִקַּל וָחוֹמֶר וּמָה כֶּסֶף שֶׁאֵינוֹ מַאֲכִיל בִּתְרוּמָה קוֹנֶה חוּפָּה שֶׁמַּאֲכֶלֶת בִּתְרוּמָה אֵינוֹ דִּין שֶׁתִּקְנֶה

Traduction

§ Rav Huna says: The ceremony of the wedding canopy effects acquisition of the woman, as is derived through an a fortiori inference: If money, which does not enable the wife to partake of teruma, as the daughter of a non-priest betrothed to a priest may not yet partake of teruma, effects acquisition of a woman for betrothal, is it not logical that a wedding canopy, which enables her to partake of teruma, as once a woman has entered the wedding canopy it is permitted for her to partake of teruma due to her husband the priest, should also effect acquisition of a woman by her husband?

Rachi non traduit

כסף שאינו מאכיל בתרומה. אם נתארסה לכהן כדתנן בכתובות (דף נז:) אין האשה אוכלת בתרומה עד שתכנס לחופה:

וְכֶסֶף אֵינוֹ מַאֲכִיל וְהָאָמַר עוּלָּא דְּבַר תּוֹרָה אֲרוּסָה בַּת יִשְׂרָאֵל אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה שֶׁנֶּאֱמַר וְכֹהֵן כִּי יִקְנֶה נֶפֶשׁ קִנְיַן כַּסְפּוֹ וְהַאי קִנְיַן כַּסְפּוֹ הוּא

Traduction

The Gemara asks: And does betrothal money not enable a woman to partake of teruma? But didn’t Ulla say: By Torah law the daughter of a non-priest who is betrothed to a priest may partake of teruma immediately upon her betrothal, as it is stated: ''But if a priest buy any soul, the acquisition of his money, he may eat of it'' (Leviticus 22:11), and this woman is considered the acquisition of his money.

וּמַה טַּעַם אָמְרוּ אֵינָהּ אוֹכֶלֶת גְּזֵירָה שֶׁמָּא יִמְזְגוּ לָהּ כּוֹס בְּבֵית אָבִיהָ וְתַשְׁקֶנּוּ לְאָחִיהָ וְלַאֲחוֹתָיהּ

Traduction

And what is the reason that the Sages said that she may not partake of teruma? It is a rabbinic decree lest they pour her a cup of teruma wine in her father’s house, where she is staying before her marriage, and she give to her brothers and sisters to drink, as it is prohibited for them to partake of teruma. If so, by Torah law a woman may partake of teruma once she has been betrothed with money. Consequently, the above a fortiori inference that entering a wedding canopy can effect betrothal is invalid.

אֶלָּא פְּרֵיךְ הָכִי וּמָה כֶּסֶף שֶׁאֵינוֹ גּוֹמֵר קוֹנֶה

Traduction

Rather, the Gemara emends Rav Huna’s statement and says that he refutes the opinion that entering a wedding canopy does not effect betrothal as follows: If money, which does not complete the acquisition of a woman, as a young woman remains under her father’s authority with regard to certain issues, nevertheless effects acquisition of her for the stage of betrothal,

Rachi non traduit

שאינו גומר. להוציאה מרשות אביה למעשה ידיה ולירושתה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source