Vayedaber

Simple Havroutah

Kidouchine

Daf 3a

הָתָם הָא קָמַשְׁמַע לַן דְּדַרְכֵּיהּ דְּאֶתְרוֹג כְּיָרָק מָה יָרָק דַּרְכּוֹ לִיגְדַּל עַל כָּל מַיִם וּבִשְׁעַת לְקִיטָתוֹ עִישּׂוּרוֹ אַף אֶתְרוֹג דַּרְכּוֹ לִיגְדַּל עַל כָּל מַיִם וּבִשְׁעַת לְקִיטָתוֹ עִישּׂוּרוֹ

Traduction

The Gemara explains: There, the mishna teaches us this, that the way an etrog grows is like a vegetable: Just as it is the way of a vegetable to grow by being watered by all water, i.e., in addition to rainwater it requires irrigation, and its tithing is according to when it is harvested, i.e., its tithing is based on when it is collected from the field, so too, it is the way of an etrog to grow by being watered by all water, as it requires more water than rain provides, and its tithing is according to the time when it is harvested. If, for example, a vegetable is collected during a year when poor man’s tithe is given, that tithe is separated from it, even if it formed a bud during the previous year, when second tithe was separated. The same applies to an etrog. Therefore, the mishna specifically uses the term: Way, to allude to this reason.

Rachi non traduit

התם הא קמ''ל. דטעם דאזלינן ביה אחר לקיטה משום אורחא דמילתא הוא:

מפני שדרכו ליגדל על כל המים. שמשקין אותו במים שאובין כירק דהיינו טעמא דירק כדאמר בר''ה (דף יד.) גורן ויקב כתיב גבי מעשר כדגן מן הגורן כו' מה גורן ויקב מיוחדין שגדלין על רוב מים דהיינו גשמים ומתעשרין אחרי השנה שעברה כדאמרינן בר''ה (דף יב:) דאזלינן בתר שנה שהביאו שליש בה ולא אחר לקיטתו וילפינן לה מקראי אף כל שגדלין על רוב מים דהיינו אילנות מתעשרין לשעבר ואע''ג דמעשר דידהו דרבנן הוא אסמכינהו אקראי יצאו ירקות שגדלין על כל מים מתעשר לשנה הבאה:

Tossefoth non traduit

מה ירק דרכו ליגדל על כל מים. טעמא דירק מפרש בפ''ק דר''ה (דף יד. ושם) דגורן ויקב כתיב גבי מעשר כדגן מן הגורן כו' מה גורן ויקב מיוחדים שגדלים על רוב מים מתעשרים לשנה שעברה יצאו ירקות שגדלין על כל מים ואע''ג דמעשר ירק מדרבנן והיאך עושה בנין אב מדבר שהוא מדרבנן אסמכוה רבנן אקרא כדפירש בקונטרס ור''י פי' אם אינו ענין למעשר תנהו ענין לשביעית שנוהג בירק מן התורה דעיקר דרשה אתיא לשביעית לענין ירק דהוי דאורייתא בין בירק בין באילנות כדאמרינן בר''ה (דף טו:) אמינא לך מעשר חרובין דרבנן ואמרת לי שביעית דבנות שוח דאורייתא וה''ה בירקות דהוו דאורייתא מסתמא ככל דבר שהוא אוכל ונשמר כו' כדתנן במס' שביעית (פ''ז מ''א) כלל אמרו בשביעית כו' וה''ק מה גורן ויקב שגדלין על רוב מים ואזלינן בתר שנה שעברה לגבי שביעית אף כל כו' וקשה דהרי אתרוג שגדל על כל מים כדאיתא בשמעתין ואפ''ה אמרינן ששוה לאילן לענין שביעית לילך בתר חנטה ושמא י''ל דהא דאזלינן ביה בתר חנטה לשביעית היינו דוקא לחומרא כגון אם חנט בשביעית ונלקט בשמינית א''נ י''ל אע''ג דאתרוג גדל על כל מים אין לנו לחלקו מדין שאר אילנות לענין שביעית כיון דלענין ערלה ורבעי לא חלקתו תורה משאר אילנות ודרשה דגורן ויקב לירקות אתא ולא לאתרוג ומכ''מ לענין מעשר שהוא דרבנן תקנו חכמים אחר לקיטתו עישורו הואיל וגדל על כל מים כירק וא''ת אמאי לא חשיב שהאתרוג שוה לאילן לכלאים שאינו כלאים בכרם וליחשב דשוה לאילן בארבע דרכים וי''ל לא תני אלא דשוה לאילן לילך בתר חנטה ולירק בתר לקיטה וא''ת אמאי לא חשיב ששוה לירק בשני דרכים כגון לענין פיאה דלא מיחייב אתרוג בפיאה משום דאין לקיטתו כאחד דלענין פיאה בעינן לקיטתו כאחד ומהאי טעמא ממעטינן תאינה בפרק כלל גדול. (שבת דף סח.) ובפרק מקום שנהגו (פסחים דף נו:) ובירק נמי אין פיאה מתנהגת דאינו בכלל דבר המתקיים כדאיתא התם וי''ל כיון דאיכא אילנות טובא שאין חייבין בפיאה כגון האוג והחרובים השנוים במסכת פיאה (פ''א משנה ה) לא שייך למיתני שוה לירק ומהאי טעמא נמי לא קאמר שוה לירק לענין ביכורים שאין ביכורים אלא משבעה מינין כדאיתא בספרי אם כן שוה נמי לשאר אילנות:

וְהָא דִּתְנַן כּוֹי יֵשׁ בּוֹ דְּרָכִים שָׁוֶה לַחַיָּה וְיֵשׁ בּוֹ דְּרָכִים שָׁוֶה לַבְּהֵמָה וְיֵשׁ בּוֹ דְּרָכִים שָׁוֶה לַחַיָּה וְלַבְּהֵמָה וְיֵשׁ בּוֹ דְּרָכִים שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה לֹא לַחַיָּה וְלֹא לַבְּהֵמָה נִיתְנֵי דְּבָרִים וְתוּ הָא דִּתְנַן זוֹ אַחַת מִן הַדְּרָכִים שֶׁשָּׁווּ גִּיטֵּי נָשִׁים לְשִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים נִיתְנֵי דְּבָרִים

Traduction

The Gemara further asks: But concerning that which we learned in a mishna (Bikkurim 2:8): With regard to a koy, an animal whose classification was uncertain, as the Sages were unsure whether it is a domesticated or a non-domesticated animal, there are ways, i.e., halakhot, in which its halakhot correspond to those of a non-domesticated animal and there are ways in which its halakhot correspond to those of a domesticated animal. And there are ways in which its halakhot correspond to those of both a non-domesticated animal and a domesticated animal, and there are ways in which its halakhot correspond to those of neither a non-domesticated animal nor a domesticated animal. Let that mishna teach the term: Matters. And furthermore, with regard to that which we learned in a mishna (Gittin 9a): This is one of the ways in which the halakhot of bills of divorce correspond to those of bills of manumission, let that mishna teach the word: Matters.

Rachi non traduit

כוי. ספק חיה ספק בהמה:

יש בו דרכים כו'. דכיון דמספקא לן ניזיל ביה לחומרא:

שוה לחיה. וטעון כיסוי דם:

ולבהמה. חלבו אסור:

ושוה לבהמה וחיה. טעון שחיטה:

שאין שוה לא לחיה ולא לבהמה. אסור הרבעה עם בהמה וחיה:

זו אחת מן הדרכים. שהמביא גט או שחרור ממדינת הים צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם בפ''ק דגיטין:

Tossefoth non traduit

לא לחיה ולא לבהמה. פי' לענין הרבעה משום דמספקא לן אי מין חיה אי מין בהמה הוא הקשה הר' אליעזר למ''ד (חולין דף פ.) כוי בריה בפני עצמו הוא מאי איריא משום דמספקא לן כו' אפילו ידעינן דחיה היא לא מרביעין עליה חיה אחרת דאין מרביעין איל על צבי וי''ל דאתיא כמ''ד (שם) כוי זה הבא מן התייש ומן הצבייה ומספקא לן אי חוששין לזרע האב או לא דאי הוה אמר דאין חוששין היינו מרביעין עליה צבי:

אֶלָּא כֹּל הֵיכָא דְּאִיכָּא פְּלוּגְתָּא תָּנֵי דְּרָכִים וְכֹל הֵיכָא דְּלֵיכָּא פְּלוּגְתָּא תָּנֵי דְּבָרִים דַּיְקָא נָמֵי דְּקָתָנֵי סֵיפָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אֶתְרוֹג שָׁוֶה לָאִילָן לְכָל דָּבָר שְׁמַע מִינַּהּ

Traduction

Rather, the Gemara rejects the previous explanations, as the phraseology is not dependent on the nature of the topic at hand. Instead, anywhere that there is a distinction with regard to an issue the mishna teaches the term: Ways, as there are different ways or possibilities available. And anywhere that there is no distinction it teaches the word: Matters. The Gemara comments: The language of the mishna is also precise in this regard, as it teaches in the latter clause of that mishna that Rabbi Eliezer says: The halakhot of an etrog tree correspond to those of a tree with regard to every matter. This indicates that when no distinctions apply, the mishna will use the term matter. The Gemara concludes: Learn from this clause in the mishna that this explanation is correct.

Rachi non traduit

דאיכא פלוגתא. חילוק בדרכיו בדרך זו הוא דומה לכאן ובדרך זו אינו דומה כגון מתני' בג' דרכים למעוטי חופה דלא קניא ודזב הכי הוא דהוי אונס לזיבה ולא אונס אחר ודגטין באלו שוה ולא באומר תנו גט זה לאשתי ושטר שחרור זה לעבדי דחוזר בגט ואינו חוזר בשחרור דזכין לו לאדם שלא בפניו:

דיקא נמי. דהיכא דלא הוי ליה פלוגתא תנא לכל דבר:

מִנְיָינָא דְרֵישָׁא לְמַעוֹטֵי מַאי מִנְיָינָא דְסֵיפָא לְמַעוֹטֵי מַאי

Traduction

§ The Gemara continues to analyze the language of the mishna: With regard to the number in the first clause of the mishna, i.e., a woman is acquired in three ways, this serves to exclude what? The fact that the mishna mentions a number indicates that other modes of acquisition do not apply to betrothal. What mode is excluded? Similarly, the number in the latter clause of the mishna, that a woman acquires herself in two ways, serves to exclude what?

Rachi non traduit

מניינא דרישא. ג' דרכים:

מניינא דסיפא. וקונה את עצמה בשתי דרכים:

מִנְיָינָא דְרֵישָׁא לְמַעוֹטֵי חוּפָּה וּלְרַב הוּנָא דְּאָמַר חוּפָּה קוֹנָה מִקַּל וָחוֹמֶר לְמַעוֹטֵי מַאי

Traduction

The Gemara explains: The number in the first clause serves to exclude a wedding canopy, which does not effect betrothal. The Gemara asks: And according to the opinion of Rav Huna, who said: A wedding canopy acquires a woman, and it alone could be a mode of betrothal, as derived by an a fortiori inference (see 5a), this number serves to exclude what?

Rachi non traduit

למעוטי חופה. שאם מסרה לה אביה לחופה לשם קדושין אינה מקודשת בכך:

ולרב הונא כו'. לקמן בשמעתין (קידושין דף ה.):

לְמַעוֹטֵי חֲלִיפִין סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא הוֹאִיל וְגָמַר קִיחָה קִיחָה מִשְּׂדֵה עֶפְרוֹן מָה שָׂדֶה מִקַּנְיָא בַּחֲלִיפִין אַף אִשָּׁה נָמֵי מִקַּנְיָא בַּחֲלִיפִין קָמַשְׁמַע לַן

Traduction

The Gemara answers: The number serves to exclude acquisition through symbolic exchange, i.e., a pro forma act of acquisition effecting the transfer of ownership of an article. Although a woman can be betrothed by means of money or an item of monetary value, she is not betrothed if she is given an item by symbolic exchange. The Gemara explains why this needs to be excluded: It might enter your mind to say that since the Sages derive the acquisition of a woman by verbal analogy between the term expressing taking stated with regard to betrothal from the term expressing taking with regard to the field of Ephron, it can be suggested that just as a field can be acquired through symbolic exchange, so too, a woman can be acquired through symbolic exchange. Therefore, the tanna teaches us that this is not the case.

Rachi non traduit

חליפין. קנין סודר:

מה שדה מקניא בחליפין. דכתיב (רות ד':ח') וישלוף נעלו והתם שדה הואי:

וְאֵימָא הָכִי נָמֵי חֲלִיפִין אִיתַנְהוּ בְּפָחוֹת מִשָּׁוֶה פְּרוּטָה וְאִשָּׁה בְּפָחוֹת מִשָּׁוֶה פְּרוּטָה

Traduction

The Gemara asks: And perhaps one should say that so too, it is possible to betroth a woman by means of symbolic exchange. The Gemara answers: This cannot be the case, as symbolic exchange is effective using an item worth less than the value of one peruta, and with an item worth less than the value of one peruta, a woman

Rachi non traduit

חליפין איתנהו בפחות משוה פרוטה. דקי''ל בפרק הזהב (ב''מ דף מז.) קונין בכלי אע''פ שאינו שוה פרוטה:

Tossefoth non traduit

ואשה בפחות מש''פ לא מקניא נפשה. פי' בקונטרס משום דגנאי הוא לה הילכך בטיל לה תורת חליפין בקידושין ואפילו בכלי שיש בה ש''פ אי יהיב לה בתורת חליפין וקשה לר''ת דא''כ פשטה ידה וקבלה תתקדש בפחות מש''פ ועוד כיון דתלי טעמא משום דגנאי הוא לה א''כ אמאי לא פריך בגמרא בנתיה דרבי ינאי דקפדו אנפשייהו ולא מקדשי בפחות מתרקבא דדינרי כו' כי היכי דפריך לקמן (קידושין דף יא.) אמילתיה דב''ש ועוד קשה כיון דס''ד השתא למגמר קניני אשה מקניני שדה א''כ אשה נמי תקני בחזקה כמו שדה ועוד דלקמן (קידושין דף ה.) בעי בגמ' בשטר מנלן ומאי בעי ליגמר משדה לכך נראה לר''ת דגרסי' בפחות משוה פרוטה לא מקניא ולא גרס נפשה דלא בקפידא תליא מילתא אלא ה''ט משום דגמר קיחה קיחה משדה עפרון דכתיב ביה כסף ובפחות משוה פרוטה לא מיקרי כסף והמקשה שהקשה תחילה ואימא ה''נ בשטר וחזקה לא הקשה דהא פשיטא דלא גמרינן קיחה לעשות אשה ככל עניני שדה ולהכי מבעיא לן לקמן בשטר מנלן דלא גמרינן משדה אלא לכסף דוקא דכתיב ביה קיחה ולא פריך מחליפין אלא משום דהוי כעין כסף דקרא שיש בהם שוה פרוטה והכי פירושו ואימא ה''נ שתקנה אשה בחליפין כשיש באותם חליפין שוה פרוטה כעין כסף דקרא טפי משטר שיש בו שוה פרוטה דא''צ שישוה השטר פרוטה כדאמרי' גיטין (דף כ.) כתבו על איסורי הנאה כשר אבל חליפין דשוה פרוטה דומין לכסף ומשני חליפין איתנהו בפחות משוה פרוטה וא''כ אינם מטעם כסף אלא קנין אחר הוא וא''ת היכי ס''ד דנילף משדה עפרון שתקנה אשה בחליפין והא שדה עפרון גופא לא מיקני בחליפין דלא מצינו חליפין לעובד כוכבים דהא אמרינן בבכורות (דף יג.) מדישראל בחדא עובד כוכבים נמי בחדא וי''ל דהיינו לבר מחליפין דומיא דישראל בחדא וה''ק מדישראל בחדא קנין חדש בר מחליפין שהם בשניהם וכן משמע לקמן (קידושין דף ח.) גבי נמכר לעובד כוכבים מכסף מקנתו בכסף נקנה ואין נקנה בתורת תבואה וכלים ומאי ניהו חליפין ש''מ דשאר דברים נקנין בחליפין לעובד כוכבים וכן היה רגיל ר''ת לשלוח הרשאה ביד עובד כוכבים והיה מקנה בחליפין ומיהו בזה צריך ליזהר שלא לכתוב וקנינא מיניה דאין שליחות וזכיה לעובד כוכבים כדאמרינן בפרק [חמישי] דבבא מציעא (דף עא:) אלא וקנה העובד כוכבים כתבינן ואם תאמר אם כן כיון דפשיטא לן דאשה לא מקניא בחליפין אמאי איצטריך קרא (לקמן קידושין דף ח.) למימר מכסף מקנתו שאינו נקנה בתורת תבואה וכלים דהיינו חליפין תיפוק ליה דאיתקש עבד עברי לעבריה דמינה גמרינן לקמן (קידושין דף יד:) דעבד עברי נקנה בכסף והעבריה הוקשה לאשה דכתיב אם אחרת יקח לו הקישה הכתוב לאחרת כדילפי' מה אחרת בשטר וי''ל דרבוי קנינין גמרינן מהקישא ולא מיעוט קנינין דכה''ג אמרינן בפרק כל הבשר (חולין דף קיז:) תלתא קראי כתיבי בדם חד לאפוקי מנותר וחד למעוטי ממעילה וחד מטומאה ובפ' ב''ש (זבחים דף מה.) יליף נותר חילול חילול מטומאה וא''כ אמאי צריכי תרי קראי חד לנותר וחד לטומאה. אלא לאו משום דלא נאמר גזירה שוה דחילול להקל אלא להחמיר:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source